תסריט הבלהות של הכדורגל הישראלי

הקיץ הקרוב הולך להיות הקשה ביותר שידע הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. לקראת עונת 2019/20 אימצו בארץ תקנות חדשות בכל הנוגע לבקרה התקציבית, וההערכה היא שלפחות שליש מקבוצות ליגת העל והליגה הלאומית לא יוכלו לעמוד בהן. בעלי קבוצות ואנשים מעולם הכדורגל חוששים שהתקנות החדשות יגרמו לכך שמתוך 30 קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית יחד, מעל עשר קבוצות לא תוכלנה לפתוח את עונת המשחקים הבאה.

השינויים התקבלו על סמך עבודה שעשתה חברת “דלויט” עבור ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגות, במסגרת בחינת מנגנוני העבודה של הרשות לבקרת תקציבים. אין ספק שנכון ורצוי להכניס מנגנונים משופרים, אבל ודאי לא חכם לבצע מהפכה גדולה בבת אחת, בטח לא כזו שאולי רק קבוצות עם בעל בית עשיר יכולו לעמוד בה. המהפכה הזו לא יכולה לעבוד בלא מעט מקבוצות הליגה הלאומית, המסתמכות על הקצבות מהעיריות, שבלעדיהן אין להן כל יכולת קיום. בין החלפת הרשות לבקרת תקציבים לבין השינויים המהותיים בתקנון הבקרה, נעשו כאן שורת מהלכים שגובלים, ככל הנראה, בחוסר אחריות.

עוד במסגרת השינויים, תימשך גם בעונה הבאה התייחסות תקנונית רק להסכמים עם מאמנים ושחקנים, בעוד אין התייחסות לעובדים הנוספים של המועדון, משום שקיים קושי משפטי באכיפת כללי הבקרה על עובדים אלו. הקבוצות תצטרכנה להגיש תקציב מתוכנן לעונה הבאה עד ל-1.5.19, זאת על בסיס דו”ח סקור ל-31.3.19 ותחזית לחודשיים האחרונים של העונה. בנוסף תהיה חובה להגיש דו”ח כספי ב-30.9 ואחד נוסף ב-31.12. לרוב הקבוצות בליגה הלאומית אין ידע, ניסיון, יכולת ומשאבים לכך.

מבחינת קריטריונים לאישור התקציב, ספונסר שהוא לא בעל הקבוצה, ובמידה שהחברה המאמצת היא חברה ציבורית, יכירו בו עד 100% מהתקציב המוצהר על-ידי הקבוצה, בעוד ספונסר שאינו בעל הקבוצה, והחברה המאמצת היא חברה פרטית, יוכר רק עד 66% בשנה הראשונה. מנגד, ספונסר שהוא בעל הקבוצה, עד שנה של ניסיון מצטבר חיובי, יוכר רק עד 50% מהתקציב המוצהר ע"י הקבוצה, ואילו ספונסר שהוא בעל הקבוצה ובעל עד שנתיים של ניסיון מצטבר חיובי, יוכר עד 65% מהתקציב המוצהר ע"י הקבוצה.

שינוי זה יגרום לכך שתהיינה קבוצות שינפחו סכומים ואולי אף יביאו הסכמים פיקטיביים כדי שיוכלו לעמוד בתקנה הזו. לדוגמה: אם בעל קבוצה שמשמש גם כספונסר בשנה הראשונה ישים בקבוצה שלושה מיליון שקלים, הבקרה תכיר למעשה רק ב-1.5 מיליון שקל בשנה הראשונה. דבר זה עלול לגרום לקבוצות לנפח את הסכום, ולהגיע לסכום הרצוי להן בלי קשר למה שקורה בפועל. בסופו של דבר, צריך להבין שהסעיף המשמעותי בהכנסות מועדון הוא נותני חסות / מפרסמים / ספונסרים, סכום שיופחת בצורה דרמטית ביחס לעונות קודמות.

ברק אברמוב (אורן בן חקון)

עוד שינוי דרמטי הוא העלאת אחוז הגרעון שיילקח בחשבון ל-33%, בהשוואה ל-10% שהיה עד כה. זה טוב שרוצים להקטין את הגרעון, אך עלייה מ-10% ל-33% בתוך עונה אחת, משמעותה הבדל כספי גדול מאוד מבחינת לא מעט קבוצות, שספק כמה מהן תוכלנה לעמוד בו. התקנות יפגישו את הקבוצות עם שיטת המספריים – מקטינים להם את ההכנסות ומגדילים את ההוצאות. בליגה הלאומית תקציב המינימום הוא שלושה מיליון שקלים, כאשר מתוך זה כ-65%, כ-1.950 מיליון שקלים, אמור ללכת רק לטובת שכר שחקנים וצוות. יחד עם תשלום חובות עבר, ספק כמה קבוצות תוכלנה לעמוד בכך. כמו כן, ישנן לא מעט קבוצות שמתנהלות בעזרת תרומות. גם מי שתורם כסף, מחלק את הכסף על פני כל השנה ולא שם את כל הכסף מראש, בגלל ענייני תזרים מזומנים.

אם כל השינויים הדרמטיים שצויינו לא מספיקים, בהתאחדות החליטו להחליף בסוף העונה את משרד רו"ח של הבקרה התקציבית. גם כך התקנות האלו לא פשוטות, צריך להפעיל היגיון בקבלת ההחלטות. הולכים לעבוד עם משרד רו"ח חדש, בלי כל ניסיון בענייני הבקרה, שזו מיומנות בפני עצמה, בלי קשר לרו"ח עצמו.

שחקני מרמורק. קבוצות הליגה הלאומית בסכנה(אורן בן חקון)

להלן המשמעות עבור הקבוצות:
1. יהיו להן פחות הכנסות מחסויות/ספונסרים
2. פחות הכנסות מעיריות
3. הגדלת אחוז הגרעון ל-33%
4.דרישות נוספות להגשת דוחות ואישורים.

כל אלו, יחד עם החלפת הבקרה, יגרמו לכך שמועדונים בליגת העל ובעיקר בליגה הלאומית, שם רוב המועדונים מתנהלים כיום בתקציבים נמוכים וסוחבים גרעונות משנים קודמות, עלולים שלא לפתוח את העונה בזמן.

לאור כל השינויים, הכדורגל הישראלי צפוי ככל הנראה לעמוד בפני קיץ לא פשוט, עם כותרות סביב אישור התקציבים לקראת העונה הבאה. אגב, עוד דבר אבסורדי הוא שכפי שצוין לעיל, הקבוצות צריכות להגיש את התקציב המיועד לעונה הבאה עד ל-1.5.19. אלא שמשרד רו"ח החדש ייכנס לפעולה רק ב-1.6.19. עוד אינדיקציה לכך שכל ההליך הזה נעשה בלי מחשבה עמוקה על כל התוצאות וההשלכות האפשריות.