הפועל חיפה הגיעה בעונה שעברה להישגי שיא, בדמות פלייאוף עליון, מקום רביעי בליגה וזכייה בגביע המדינה. העונה זה ממש לא הלך לה חלק מהרגע הראשון, אולם נראה שהתקופה האחרונה, בשיאה רצף 11 משחקים ללא ניצחון, היא כמו הקיטוב להישגים הכבירים מאשתקד, הן בתוצאות והן ביכולת. הקבוצה שהייתה בטוחה שמקומה בפלייאוף העליון (וכלל לא הייתה רחוקה מהשגתו) מוצאת את עצמה עמוק בתחתית, שש נקודות מהקו האדום, ובקצב צבירת הנקודות הנוכחי אפילו ירידה לליגה הלאומית על הפרק.
עם עזיבתו של מאמן שני העונה, שרון מימר, ומינויו של חיים סילבס במקומו לשלושת המחזורים הנותרים, החלטנו ב"מספרת לחיבור" לנסות ולהבין, דרך המספרים כהרגלנו, מה לא עובד במועדון האדום מהכרמל. השתמשנו לשם כך בנתונים שאוספת חברת אינסטט ספורט InStat Sport וניסינו לנתח את הכישלון, אולי כדי שעד תום העונה, וביתר שאת בעונה הבאה, יוכלו לתקן אותו.
Video Player is loading.
Current Time 0:00
Duration -:-
Remaining Time -0:00
This is a modal window.
The media could not be loaded, either because the server or network failed or because the format is not supported.
Beginning of dialog window. Escape will cancel and close the window.
End of dialog window.
שיטת שלושת השלבים
העונה של הפועל חיפה היא ממש מבצע צבאי, וגם אותה כמו כל מבצע אפשר לחלק לשלושה חלקים: פתיחה, פריחה ודעיכה. פתיחת העונה עם ניר קלינגר על הקווים (ומחזור בונוס עם מאיר בן מרגי) הייתה רעה - ניצחון אחד בלבד בשמונת המשחקים הראשונים ו-6 נקודות מ-24 אפשריות שנותנות 25 אחוזי הצלחה (קצב של ירידת ליגה, למי שתהה). למעשה, מלבד ה-0:5 יוצא הדופן על נתניה במחזור הראשון, להפועל חיפה היה ממוצע של 0.7 שערים למשחק. רחוק מאוד מהמצופה.
ההמשך עם שרון מימר כמאמן היה פנטסטי - הפסד אחד בלבד ב-11 המשחקים הבאים ו-22 נקודות מ-33 אפשריות, שנותנות 67 אחוזי הצלחה, הכי טוב בליגה פרט לאלופה מכבי תל אביב. גם הכדורגל האטרקטיבי הגיע לעיר, עם שלישיות ורביעיות, ובסך הכל ממוצע של 2.4 שערים למשחק. אלא שאז הגיע חלון ההעברות של ינואר, ובמקום לחזק את הקבוצה, פגם בה ובגדול. מאותו הרגע, האדומים לא ניצחו ולו משחק אחד לרפואה. קצב צבירת הנקודות שלהם עומד על 6 מ-33, שהם 18 אחוז הצלחה וגם השערים ממאנים להגיע - 0.55 שערים למשחק ולא פחות מ-392 דקות רצופות בלי שער, לא כולל תוספות זמן.
שרון מימר (עמרי שטיין)7 מי יודע
מבלי להמעיט בערכם של אלי אלבז, רועי שוקרני ות'נאסיס פאפאזוגלו, השחקן המשמעותי ביותר שעזב את הפועל חיפה בינואר היה מקסים פלקושצ'נקו. שחקן הבית בן ה-23 חצה את הקווים ליריבה העירונית והותיר בור שמסתבר שחבריו, כמו גם שחקני הרכש שהגיעו (אף אחד מהם לא ממש על אותה עמדה) לא היו יכולים למלא. יש להבין, גם היום, שלושה חודשים אחרי שעזב, הוא ניצב במקום השני בקבוצה במעורבות ישירה בשערים (כיבושים+בישולים) בכל המפעלים, כשרק לנס זמיר יש יותר ממנו.
נתוני הפועל חיפה העונה עם פלקושצ'נקו ובלעדיו (מערכת ONE)יתרה מכך, מדובר בשחקן היחיד בקבוצה העונה שממוצע המעורבות שלו בהתקפות שהולידו לשער הוא 1 למשחק. בתרגום חופשי, בכל משחק ישנו שער אחד בממוצע שעובר דרך פלקושצ'נקו או מסתיים אצלו, נתון בו מעטים השחקנים בליגה שיכולים להתגאות (ורובם משחק במכבי ת"א). הוא גם היה זה שהוליך את הקבוצה במסירות מפתח (שעל חשיבותן הרחבנו לא פעם במדור זה), עם 2.5 מסירות כאלו במשחק, מהן 1.4 מצאו את יעדן.
לשים איקס על האקס
עם כל התמקדותנו בנתונים, נראה שהפעם במהלך הזה היה גם משהו מעבר. פלקושצ'נקו, גם אם לא היה נראה כך תחילה, היה ה"באלאנס" בהרכב של מימר. כמי ששיחק בעמדה הממוצעת בדיוק במרכז השדה, עם נטייה קלה ימינה, הוא ידע להיות ה-50:50 האולטימטיבי ולנווט היטב בין המשימות ההגנתיות להתקפיות. לצדו, היה יכול לשחק קשר אחורי נוסף עם אופי הגנתי יותר ולפניו הקשרים התוקפים קיבלו את החופש הראוי (ואת הכדורים הנכונים). גם אם הוא לא היה הטוב בליגה בעמדה זו, הוא בעיקר התאים כמו כפפה ליד לקבוצה ולמערך שלה. בלעדיו, למימר פשוט לא היו תשובות.
מקסים פלקושצ'נקו מהתקופה באדום (עמרי שטיין)כל זאת עוד מבלי לציין את הפן המנטאלי שכוללת עזיבה כזאת של מי שנחשב "הכוכב העולה", ועוד ליריבה העירונית, ומה שיש במעבר כזה כדי לשדר לשחקנים, שרק שנה קודם לכן הרגישו על גג העולם עם זכייה בגביע. מעניין יהיה לראות כיצד חיים סילבס, שלא חווה את פלקושצ'נקו ולכן לא מרגיש בחסרונו, יתמודד כעת. ההמלצה של המדור - תן את המפתחות למתן חוזז, אולי משהו מהקסם האיביצ'י יעשה את שלו גם כאן.
קרנות המזבח
עניין נוסף שדורש התייחסות ואין לו כל קשר לנושא שלעיל הוא בעיית המצבים הנייחים ממנה סובלת הפועל חיפה, בפרט קרנות, ועוד יותר בפרט קרנות המורמות מצד שמאל של ההתקפה. שימו לב לתרשים המצורף והבחינו בנתון מדהים: הפועל חיפה ספגה לא פחות משישה שערים מקרנות שהורמו משמאל (בכל המפעלים). אם נרחיב את היריעה - 88 קרנות כאלו קיבלו יריבותיה של הקבוצה מהכרמל, 44 מהן היו קרנות טובות ומדויקות, 27 מהן הגיעו לכדי איום על השער ושש מתוכן חדרו לרשת, 14 אחוזים מכלל הקרנות המדויקות.
קרנות משמאל לרחבת הפועל חיפה העונה (נתונים: InStat)שימו לב גם כי הרמות לעבר איזור נקודת ה-11 לא הולידו שערים נגד החיפאים, הרמות לאיזור הקורה הקרובה הולידו שער אחד, ואילו הרמות לאיזור תיבת החמש או לפינה הרחוקה נתנו את מירב התפוקה בדמות חמישה כדורים ברשת (האחרון הזכור הוא של עדן שמיר מק"ש ב-0:3 לפני שבועיים). על פי רוב, הפועל חיפה שומרת איזורית בקרנות, מה שבדרך כלל מותיר את הקורה הרחוקה חשופה יותר, ובמקרה של סגירה לקויה גם למרכז ניתן לחדור "בין השחקנים". ייתכן שמעבר לאישית (או איזורית-אישית משולבת) מצדו של סילבס ייתן מענה, ולו זמני, לבעיה. אם לא, אל תתפלאו אם 6 לא יהיה המספר הסופי בקטגוריה זו העונה.
באמת ירידה?
וכעת נשאלת שאלת מיליון הדולר (או קצת יותר). האם למרות היכולת החלשה והרצף הנוראי האחרון, הפועל חיפה עדיין יכולה באמת לרדת ליגה? כדי להימנע מירידה, הקבוצה צריכה בסך הכל להשיג ניצחון אחד בשני המשחקים הקרובים (סכנין בחוץ, מכבי פ"ת בבית) והיא נשארה. אולם אם תמשיך שלא לנצח גם בשני המשחקים הללו, ומנגד אשדוד תצליח להשיג לפחות 4 נקודות מהמשחקים מול פ"ת ובית"ר ירושלים, השתיים ייפגשו בי"א במחזור הסיום לקרב על כל הקופה. למצב כזה, יואב כץ ממש לא רוצה להגיע. ומה דעתכם?
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם