מערכת ONE
|
אייאקס הייתה קבוצה נהדרת בשנות ה-90. חבורת הצעירים של לואיס ואן חאל ניצחה את מילאן בגמר ליגת האלופות ב-1995, הפסידה ליובנטוס בגמר ב-1996 והודחה בחצי הגמר ב-1997 על ידי יובנטוס גם כן.
כעת ההולנדים יגיעו למעמד הרם לראשונה אחרי 22 שנים, כשהם חולמים על זכייה ראשונה אחרי 24 שנים. קיימים לא מעט קווי דמיון בין שתי הקבוצות. מאמן נועז והרפתקני, שחקנים כישרוניים תוצרת בית וכדורגל שובה עין.
שחקני הבית של הקבוצה הגדולה ההיא התפזרו בקבוצות הגדולות של אירופה והרשימה מכובדת: אדווין ואן דר סאר, מיכאל רייזיחר, האחים פרנק ורונלד דה בור, דני בלינד, אדגר דוידס, קלרנס סיידורף, מארק אוברמארס ופטריק קלייברט.
בקבוצה הנוכחית אפשר למצוא את הבלם מתיאס דה ליכט, הקפטן וכובש שער הניצחון מול יובנטוס שמחוזר על ידי כל הקבוצות הגדולות של היבשת ואת פרנקי דה יונג, שכבר חתם בברצלונה ויעבור אליה בקיץ. אליהם אפשר לצרף את כובש שער הניצחון דוני ואן דה ביק ואת דויד נרס הברזילאי, שכבש מול ריאל מדריד בשמינית בגמר והפך לשם לוהט בפנקסים של כל הסקאוטים.
מלבד הדימיון הזה, יש קשר פרסונלי בין אייאקס של 1995 לאייאקס של 2019. אוברמארס הוא המנהל הטכני, ואן דר סאר המנכ”ל והמגן השמאלי הוא הבן של דני בלינד, דיילי, שחזר לאייאקס ממנצ’סטר יונייטד. בעוד חבריו הקודמים לקבוצה הפסידו לברצלונה והודחו ברבע, הוא ממשיך לחצי, אולי בדרך ל”דרבי” מול מנצ’סטר סיטי.
ואן דר סאר לא הצליח להתחמק מהשוואות, ועל הדרך עקף את האקסית יובנטוס שזרקה אותו כאשר רכשה מפארמה את ג’אנלואיג’י בופון: “היה נחמד שזה היה נגד יובנטוס. הפסדתי להם פעמיים עם אייאקס כשחקן ולא הייתה לי שם את התקופה הכי מאושרת כשוער. נהדר להשיג תוצאה כזאת. אנחנו עדיין לא שם, אבל זה מתחיל להריח כמו 1995”.
אייאקס תגרוף 12 מיליון יורו נוספים על ההעפלה ובאופן טבעי נשאל ואן דר סאר על העונה הבאה: “זה לא מעניין אותי כרגע. כמובן שנחמד שאפשר לבצע עוד העברות ולהעלות את המשכורת לשחקנים, אבל עכשיו מדברים על כדורגל. זו שמחה ספורטיבית טהורה – עבור השם שלנו ואיך שאנחנו אמורים ורוצים לשחק. זה משהו עולמי, הרבה יותר חשוב מכסף”.