כאשר אסי דומב הסכים לקחת במהלך העונה את אימון הפועל מרמורק, היו כאלה שהיו בטוחים שהוא השתגע. דומב לקח את הקבוצה שהייתה שקועה עמוק עמוק בתחתית הליגה הלאומית, שלא היה מישהו שחשב שיש לה איזשהו סיכוי להישאר בליגה. דומב לקח את ההצעה לאחר שהיו מאמנים שסירבו לה.
עד ההגעה למועדון הצנוע מרחובות, קריירת האימון של מי שהייתה לו קריירה לא רעה כשחקן, לא נסקה. בצעד די נדיר, דומב, החליט לקחת פסק זמן כמאמן בוגרים. פנה לאימון מחלקות נוער, גם החל בקריירה של סוכן שחקנים, והחליט דווקא במהלך העונה, שלא נתנו לקבוצה שום סיכוי להישרדות, לחזור לאמן.
ההצלחה של דומב היא מטאורית, אי אפשר אפילו להסביר אותה, אם מרמורק תצליח בסופו של דבר להישאר בליגה הלאומית, דומב בהחלט יכול להתמודד עלך תואר מאמן העונה בכדורגל הישראלי. כעת, בראיון ל-ONE, דומב מדבר על ההחלטה לחזור פתאום לאמן, השינוי שעבר, על הלקח שלו, על מה שעשה במרמורק, על הכדורגל הישראלי וגם: הפועל ת"א.
אסי, בעצם לקחת את מרמורק כי ידעת שאין לך מה להפסיד?
“הסיבה הראשונה שלקחתי את הקבוצה התחילה חודשיים – שלושה לפני, כי רציתי לחזור לאמן. התחלתי להגיד להרבה אנשים שאני רוצה לחזור לאמן, זה בער בי וכשקיבלתי את ההצעה ממרמורק לא חשבתי יותר מדי וקפצתי על זה, גם כשידעתי שהסיכויים מאוד נמוכים”.
כשהסתכלת על הטבלה, לא שאלת את עצמך ‘מה אני עושה פה?’, לא חששת מירידה?
“ידעתי שהסיכויים מאוד נמוכים, כמעט אפסיים, לא רק אני, כולם אמרו את זה. עם זאת, ידעתי שאני רוצה לעשות איזושהי דרך בקבוצה שהייתה מפורקת לחלוטין, בלי קשר להישאר בליגה או לא, רציתי להראות את היכולות שלי כמאמן. לא נבהלתי לרגע מהמצב”.
הבנת שכדי לחזור לתודעה של האימון אתה צריך לרדת למטה ולבנות את עצמך מחדש?
“לא רק שהבנתי את זה, אני חושב שזו הדרך. אתה לומד המון, אני חושב שגם במהלך עבודתי במחלקת הנוער של הוד השרון, למדתי הרבה דברים מכל מיני היבטים, מפרספקטיבות אחרות, לאו דווקא של מאמן שנמצא יחד עם השחקנים אלא כמי שנמצא מלמעלה ואחראי על המאמנים כמנהל מקצועי. עבדתי עם המון אנשים, אם זה הורים ומערך שלם, שזה דבר מאוד חשוב להיותך מאמן בסופו של דבר”.
עד היום קריירת האימון שלך לא נסקה. חלק באשמתך, חלק לא וחלק מחוסר מזל. אתה רואה שעכשיו קריירת האימון שלך מתחילה מחדש?
“גם כשאימנתי את הפועל ת”א, קדמו לזה הרבה שנים שהייתי עוזר. עבדתי עם אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס, הייתי סקאוט ועוזר מאמן, גם עם רן בן שמעון ופרדי דוד. עבדתי לא מעט, לאו דווקא בקדמה ולמדתי המון דברים. כשהייתי מאמן ראשי הדברים לא צלחו ואני כמו תמיד האשמתי את עצמי כי אני מאוד ביקורתי כלפי עצמי”.
“רציתי לעשות הפסקה, אבל לא הפסקה מוחלטת מכדורגל אז החלטתי ללכת לכיוון של מחלקת נוער ולעבוד עם ילדים ולא להתנתק לגמרי מהענף, כשבנוסף עבדתי גם כסוכן שחקנים. כשהגיע הרגע שהרגשתי שאני בשל ואספתי הרבה חומרים החלטתי לחזור”.
מה האסכולה שלך כיום? כמו מי היית רוצה להיות? עבדת עם הרבה מאמנים.
“קשה לעושת ‘קופי פייסט’, כי בסופו של אחד הוא בנאדם בפני עצמו. לקחתי מכל אחד את הדברים שהתאימו לי והוספתי את האני שלי והדברים שאני מאמין בהם. זו הדרך שלי, רוצה להיות אני ולא מחפש להיות אף אחד אחר”.
אתה נמצא בהצלחה מטאורית כרגע, מה הלאה? לאן היא צריכה לגרור אותך?
“אני רוצה להתקדם כמו כל אחד. להצליח ולעשות את הדברים הכי גדולים שאפשר. מצד שני אני לא ממהר לשום מקום. רוצה לעבור דרך ולהרגיש שאני מגיע מוכן לכל מקום שאליו אני הולך. זה לא מתמטיקה, כשארגיש שאני מוכן ללכת למקום אחר אעשה זאת, כרגע טוב לי במרמורק, יש לנו מטרה ואני מרוכז רק בה”.
למה עשית הפסקה של ארבע שנים מאימון?
“זה היה מבחירה. איך שסיימתי את הקדנציה שלי כמאמן ראשי בהפועל ת”א הרגשתי הרבה חוסר סיפוק מעצמי, מהסביבה. הרגשתי שאני רוצה בנגיעה הבאה שלי לבוא הרבה יותר מוכן ומגובש עם עצמי. זזתי הצידה וזה בעיקר מה שעשיתי במהלך התקופה הזאת. התגבשתי עם עצמי, עם הדרך שלי, מה אני רוצה לעשות ואיך לעשות ומצד שני גם למדתי והשלמתי הרבה חומרים שאני חושב שהיום אתה חייב לעשות אותם. כמו שאמרתי, הדבר הכי חשוב זה לראות את הכדורגל בפרספקטיבה אחרת, של ניהול, זה מאוד חשוב למאמן”.
מה עשית שונה במרמורק מאז שהגעת?
“עשיתי הרבה דברים. אחד מהם היה לא לדבר עם אף אחד על הישארות בליגה, אלא על כך שאני רוצה לעשות קבוצה שתיראה כמו קבוצה, שתבוא למשחקים ותהיה קבוצה חזקה ואחת כזו שקשה לנצח אותה, איכותית. בנוסף, כל מי שראיתי שהוא לא שלם עם עצמו בדרך שלי או לא מאמין במועדון, שבכל זאת עבר טלטלה גדולה, אז שחררתי אותו. גם מהזווית המקצועית שחררתי שחקנים שחשבתי שהם לא מתאימים. התחלתי לבחון שחקנים וצרפתי 14 שחקנים שהתאימו לקבוצה וכך לאט לאט נבנה פה סגל”.
חשבת שהמהפכה תצליח בצורה הזאת?
“אני יכול להגיד שהאמנתי. אתה מאוד מאמין ורוצה אבל לעולם לא יכול לדעת אם הדברים יתחברו כמו שצריך, זה לא מתמטיקה, אבל אני מאמין שברגע שאתה עושה את הדברים בדרך האמיתית והנכונה הם בסוף גם מצליחים. ברור שזאת הצלחה אדירה, אבל רק עד עתה. אנחנו חייבים להשלים את המשימה ולהישאר בליגה ,אחרת כל ההצלחה הזאת לא שווה שום דבר”.
כולם כבר הספידו אתכם והורידו את הקבוצה ליגה, אבל בכל זאת, אם לא תישארו בליגה זה ייחשב ככישלון מבחינתך?
“כישלון זה לא יכול להיות, אבל זה יהיה מאוד מאכזב. אני לא רוצה לחשוב על זה, כי אני מאוד מאמין שבסופו של דבר נצליח לעשות את זה”.
היית שחקן ווינר וכזה שזוכה בתארים, איפה היית רוצה לראות את קריירת האימון שלך הלאה?
“כמו שכשחקן אהבתי להצליח כל הזמן ושאפתי הכי גבוה שאפשר, גם כך כמאמן. אני מאמין שאני יכול וזו השאיפה, לכל אחד יש שאיפה”.
התחלת הקריירה הפחות טובה שלך ערערה לך את הביטחון כמאמן?
“לא, ממש לא. היא לימדה אותי הרבה דברים. אמרתי לך, עבדתי כעוזר מאמן ולא באתי מתפקיד של שחקן פתאום להיות מאמן. עברתי הרבה שלבים. זה היה מבחירה להפסיק לאמן, לגבש את עצמי ואת הדרך שלי”.
נראה אותך סוגר מעגל בעתיד בהפועל ת”א?
“הפועל ת”א מועדון שיקר לליבי, אולי באחד הימים. כרגע זה עוד נראה לי רחוק ולא רלוונטי”.
בשנה הבאה אתה רואה את עצמך חוזר לליגת העל או ממשיך בליגה הלאומית?
“כמו שאמרתי, אני לא ממהר. אני כרגע רואה את עצמי במרמורק וסיכוי גבוה שגם אמשיך בקבוצה. יש לנו קודם כל משימה שצריכים לעמוד בה ככה שאני בכלל לא חושב על איפה ומה יהיה”.
אתה בעצם לא קופץ על כלום, חי מהרגע להרגע.....
“לא ממש לא, אני לא מתכוון לקפוץ גם לאחר מכן”.
אתה חושב שיש פה מאמנים שקופצים יותר מדי מהר?
“לא יודע, לא ניתחתי את הדרך של כל אחד ואחד. כל אחד וסיבותיו הוא. לא כל מה ששומעים בחוץ הוא האמת, כי לכל אחד יש את האמת שלו בסופו של דבר. זה אינדיבידואלי".
כאחד שהיה שחקן הגנה, מה הסגנון שמאפיין אותך כמאמן?
“אני אוהב מאוד לשחק התקפי וללחוץ את היריב, לשלוט במשחק. עם זאת, כל דבר לגופו. תלוי נגד מי משחקים ומי השחקנים שעומדים לרשותי באותו רגע. יש תבנית ברורה לקבוצה, אבל כל משחק לגופו”.
היית שחקן מאוד חכם וערמומי, חסרים היום שחקנים מהסוג הזה. בנוסף, אתה גם מגדל שחקנים במחלקת הנוער של הוד השרון. מה אתה חושב שהסיבה לכך שלא גדלים פה מספיק שחקנים טובים?
“זה נושא מאוד גדול שכולם מדברים עליו, אבל אני חושב שהבסיס שלו הוא כסף ואני אסביר למה. אני חושב שצריך להשקיע במאמנים, קשה לגרום למאמנים שמרוויחים 2,000 או 3,000 שקלים לגדל ילדים. צריך איזושהי תכנית לאומית עם סבסוד של מועדונים, שיכולו לשלם משכורות כמו שצריך למאמנים, שזה יהיה המקצוע העיקרי שלהם ולא העבודה השנייה”.
“נוסיף על זה גם את המתקנים שמאוד חסרים. אני חושב שבגדול צריך תכנית לאומית, שבה ישקיעו הרבה כסף. ברור שיש את אלה שיגידו שגדלו גם שחקנים ללא תנאים, כמובן שזה גם אפשרי, אבל אם רוצים לעשות משהו בצורה נכונה, צריך להתחיל קודם כל מהילדים”.
קשה לחיות כמאמן כדורגל בישראל?
“רוב המאמנים שעובדים במחלקות הנוער, זו לא העבודה העיקרית שלהם. הם באים מאהבה לכדורגל אבל ברור שהם לא יכולים לחיות מזה”.
מה יהיה עם הפועל ת”א?
“אני חושב שאם הם ישמרו על הבסיס של השנה לשנה הבאה וימשיכו עם אותו מאמן, הפועל ת”א תהיה קבוצה טובה בעונה הבאה”.
למרות שאין שם כסף גדול?
“בסופו של דבר, אם הם רוצים להתמודד עם הגדולות – מכבי ת”א, הפועל ב”ש, בית”ר ירושלים ומכבי חיפה, הם יצטרכו להשקיע כסף גדול, אין ברירה, זה ככה בכל העולם. יש הבלחות של קבוצות שמצליחות תחת תקציבים נמוכים אבל אלה רק הבלחות. מועדונים גדולים רוצים להמשיך להיות כאלה ולהתחרות על תארים, בשביל זה צריך כסף”.
אז עד שהפועל ת”א לא תביא רוכש גדול היא בעצם בבעיה?
“יהיה להם מאוד קשה. זה יכול לקרות, כי כמו שאמרתי זה לפעמים קורה שקבוצה מצליחה בתקציב נמוך, אבל לא לאורך זמן”.
אפשר להגיד שנהיית שליו ומתון יותר בקריירת האימון שלך בכך שהתחלת מלמטה, זה מקרין גם על החיים האישיים שלך בשנתיים-שלוש האחרונות?
“אני מאוד מתון בשנים האחרונות. עברתי טלטלות גם בחיי האישיים, אבל כיום אני במקום שמאוד טוב לי בו, עם משפחה מאוד טובה ותומכת. ברור שאלה דברים שמשפיעים על הכל”.
אסי לסיום, אם מרמורק תישאר בליגה, אפשר להגיד שאתה מאמן העונה בכדורגל הישראלי?
“תארים והכרזות אני אתן לאחרים לעשות. אני מאוד אשמח ומאוד רוצה שזה יקרה, אבל את ההכרזות נשאיר לאחרים”.