"אתה רוצה לראות כמה הודעות קיבלתי?", הוא שואל ומגולל את ההודעות שרצות על המסך. הודעה רודפת הודעה והקצב פשוט משוגע. שעה אחרי המשחק, ערן זהבי פותח את הטלפון ומבין שזה הולך להיות לילה ארוך. הימים האחרונים שלו בנבחרת היו אמוציונליים מאוד, והם הסתיימו אמש (ראשון) עם הופעה הירואית מול נבחרת אוסטריה, עם שלושער ובישול בניצחון 2:4 ועם טלפון אחד שקרס תחת העומס.
אפילו השיחה מראש הממשלה בנימין נתניהו התעכבה בסיום המשחק בגלל שהחלוץ לא היה זמין לטלפונים. כשאחד מהנוכחים סביבו שלף את הטלפון האישי שלו וניסה לחבר בין אנשי הלשכה שבירושלים לכוכב הנבחרת שבחיפה, נאמר לזהבי שהשיחה מנתניהו, ששוהה בארצות הברית, תתעכב בעוד כמה דקות. "מה יותר חשוב מהניצחון שלנו עכשיו?", שאל זהבי בצחוק לפני ששמע את הקול שבצד השני.
לערן זהבי היה חשוב לנצח. דווקא במדי הנבחרת, דווקא באצטדיון סמי עופר, דווקא אחרי ה-1:1 מול סלובניה, דווקא אחרי שהנבחרת נקלעה לפיגור מול אוסטריה, דווקא במקום שבו לפני כשנה וחצי הוא השליך את סרט הקפטן והושעה מהנבחרת. אחרי המשחק אמש הוא הרשה לעצמו לומר שזו הייתה סגירת המעגל שלו.
ביבי מברך את ערן זהבי על השלושער הענק"הניצחון הזה מוקדש בעיקר לווילי רוטנשטיינר ולאנדי הרצוג", הכריז החלוץ והוסיף: "זה אולי המשחק הכי גדול בקריירה שלי, בוודאי שבנבחרת, והם אלה שהחזירו אותי לנבחרת. אם הם לא היו מרימים טלפון ולא היו רוצים שאחזור, כל זה לא היה קורה. הם פתחו לי את הדלת חזרה ואני יודע שהניצחון הזה היה חשוב לשניהם. לשניהם, וגם לי".
רק לפני שישה ימים הוא התייצב מול המצלמות כדי לשחרר לחץ. במסיבת עיתונאים מיוחדת שהוכנה עבורו במשרדי ההתאחדות, זהבי דיבר על מה שחווה לפני ששב לסגל הלאומי לקראת המשחקים במוקדמות היורו מול סלובניה ואוסטריה. הוא התייחס לזריקת סרט הקפטן, ליחסים עם הקהל וכמובן גם דיבר על החזרה לחיפה, לראשונה מאז אותו המקרה שבגללו הושעה מהנבחרת והחליט לפרוש ממנה בצעד קיצוני.
ערן זהבי חוגג (רדאד ג'בארה)אלא שמעבר לכל זה, בין ההתבטאויות שלו לגבי מה שהיה, זהבי התייחס גם למה שהיה צפוי להתממש. לפני משחקי הפתיחה הוא דיבר בעיקר על היכולת האישית שלו ואמר שהוא רוצה להביא אותה לידי ביטוי גם לנבחרת, אחרי שזה לא ממש קרה בשנים קודמות. בגיל 31, נותר לו רק עוד חלום אחד להשיג - להוביל את הנבחרת לטורניר גדול.
בלי הסרט על היד, אבל עם הרבה מחויבות להצעיד אותה, זהבי שוב הוכיח שאם הוא רוצה משהו אז הוא בדרך כלל גם משיג אותו. אלא שהדרך למטרה עוד ארוכה כמובן. "אני רוצה שהנבחרת תהיה אטרקטיבית, שנגיע למצב שהאוהדים נלחמים על כרטיסים כדי לבוא ולראות אותנו. לצערי זה לא המצב כרגע, אבל אולי זה ישתנה. מבחינתי, יש לי תשוקה גדולה לכבוש בנבחרת וברור לי שאני צריך להבקיע יותר. יש לי עוד חלומות גדולים", אמר זהבי בשבוע שעבר, עוד לפני שכבש ארבעה מתוך חמשת השערים של הנבחרת בבית.
פיו פיו - ערן זהבי בערב בלתי נשכח (רדאד ג'בארה)כשהנבחרת האוסטרית נחתה בארץ, אנשיה, ובראשם גם המאמן שלה פרנקו פודה, לא ממש רצו להתייחס למפגש הפיקנטי עם אנדי הרצוג. "נבחרת ישראל איכותית מאוד אבל זה בעיקר בגלל ערן זהבי, מונס דאבור ובירם כיאל", אמר מאמן היריבה לפני המפגש מול הכחולים-לבנים. ולא סתם כנראה השם ערן זהבי היה הראשון שעלה בפיו של פודה לפני המשחק.
בשני המשחקים הראשונים שלה בקמפיין הזה, נבחרת ישראל נקלעה לפיגור. מול סלובניה, זהבי קבע 1:1 והביא נקודה. מול אוסטריה, הוא כבר עשה מהפך עם צמד שערים בנגיחה. הכוכב שהגיע מסין החזיר את הנבחרת של הרצוג למשחק עם הראש, ובתקופה האחרונה, כך מתברר, החלוץ עבד בדיוק על זה באימונים האישיים שעשה עם מאמן הכושר ערן שדו. פעם אחרי פעם הוא התאמן על נגיחות ברחבה. "היה לו חשוב להשתפר בזה כי לאחרונה הוא לא כבש הרבה עם הראש", סיפר שדו. וזה באמת עבד.
ערן זהבי נוגח (רדאד ג'בארה)שני מצבים, שתי נגיחות, שני כדורים ברשת. האוסטרים, שנותרו בהלם, התקשו להתמודד עם היכולת של זהבי במחצית השנייה. הכל התחבר לו. עוד בעיטה מושלמת מרחוק שנכנסה עמוק לרשת, עוד תרגיל נהדר על הבלם ועוד בישול למונס דאבור. זהבי היה מעורב בכל השערים מול אוסטריה וסיים עם שלושער ובישול, בהופעה חלומית.
"נהניתי מכל רגע על המגרש", העיד אחר כך ערן זהבי בעצמו. "השער השלישי היה אולי הכי מרשים, אבל הכי אהבתי את השער הראשון. זה מה שהחזיר אותנו למשחק. מאותו הרגע, הרגשתי שזה הזמן לעשות את זה ולנצח. הייתי בטירוף, משהו שהיה חסר לי כבר הרבה זמן. כולם היו בטירוף. האמת? ככה רציתי לראות את כל הנבחרת, בדיוק בטירוף כזה".
ערן זהבי ואלי דסה חוגגים (רדאד ג'בארה)בדקות האחרונות, כשהיריבה צימקה ל-2:4, הוא עוד ירד לגליץ' בהגנה וניסה ללחוץ את האוסטרים כדי שיתרחקו מהרחבה של אריאל הרוש. זהבי עשה זאת בכוחותיו האחרונים, ועוד לפני ששריקת הסיום נשמעה הוא כבר הניף את הידיים גבוה. הראשון שזינק לעברו בשאגות שמחה, אגב, היה אותו ערן שדו. והוא היה גם אחד מאלה שחתמו על הכדור שחזר עם משפחת זהבי הביתה. בכל זאת, שלושער.
אחרי שהשחקנים התפזרו, בהתאחדות סיפרו שזה לא היה פשוט כל כך להביא את הכדור לידיו של החלוץ. בסוף המשחק הסתבר לאנשי הנבחרת שיש הליך מסודר במשחקי אופ"א, שבו המשקיף של המשחק אוסף את הכדורים מיד עם השריקה האחרונה. לכן רק אחרי התערבות של נציג ניהולי מטעם הנבחרת, שביקש את הכדור באופן רשמי מהמשקיף, זה עשה את דרכו לזהבי. בסיום, החלוץ, שאחז בכדור בידו, ניגש ישירות לעמדת הראיונות. הוא היה מרוצה, אבל גם ניסה להימנע מאמירות קיצוניות.
ערן זהבי ומונס דאבור חוגגים (רדאד ג'בארה)"אנחנו נוטים קצת לאבד את זה ואסור להיכנס לאופוריה עכשיו", הזהיר לפני שעזב את האצטדיון. "בישראל אוהבים הרבה פעמים להתעסק בטפל ולא בעיקר. אני לא אוהב להגיד שסתמתי את הפה לאנשים, אבל מעניין אותי מה הם יגידו עכשיו. יש כאלה שחיפשו כותרות על הגב שלי. תחזיר אותי שלוש שנים אחורה? כנראה שהייתי נלחם עכשיו בכל אמירה של כל אחד מהם, בין אם הוא התייחס לרמה של הליגה הסינית או רק שאל 'מה ערן זהבי עושה בנבחרת'. היום אני כבר לא במקום הזה. אני במקום שטוב לי בו ואני נהנה ממה שאני עושה. קיבלתי אהבה מהרגע הראשון שדרכתי על הדשא, מהרגע שחזרתי לנבחרת. אני לא רוצה לחזור אחורה, אלא רק להסתכל קדימה על הדברים החיוביים. לך תדע, אולי בעתיד עוד תהיה מלחמה על הכרטיסים למשחקים שלנו".