1. בהתאחדות לכדורגל מיהרו להחתים את המנהל המקצועי וילי רוטנשטיינר לעוד שנתיים, סך הכול קדנציה של ארבע שנים עוד לפני שהוא באמת השאיר פה חותם, עוד לפני שמישהו יכול לומר בפה מלא, שאכן זה האיש שהכדורגל הישראלי צריך כדי לבנות את עצמו מחדש. נכון, רוטנשטיינר נראה טוב, יודע לדבר ולמשוך, יש לו כריזמה, יודע יותר מכל להציג תכניות ולמכור אותן היטב לכל מי שיושב במשרדי ההתאחדות לכדורגל.
אני בטוח שחברי ההנהלה הבכירים והאנשים המובילים את ההתאחדות לכדורגל לא מחתימים בעסקים הפרטיים שלהם עובדים על חוזי ארוכי טווח במאות אלפי יורו לשנה, בלי שיש אמות מידה להצלחה. מה היה קורה אם היו מחכים עוד חצי שנה, ואז היו יושבים ומסכמים את התרומה של האוסטרי לכדורגל הישראלי? אבל בהתאחדות לכדורגל חששו מ'חטיפתו' של רוטנשטיינר, אבל לא בדיוק ברור, על ידי מי?
אגב, לפי החוזה הקיים, המנהל המקצועי, יכול לקום וללכת מתי שהוא רוצה בלי לשלם קנס כספי, אבל אם מחר בבוקר יחליטו להיפרד ממנו, יצטרכו לשלם את כל סכום החוזה שלו שעומד על כ-22 אלף יורו נטו לחודש. למעשה רוטנשטיינר מסודר יפה מאוד לשנים הקרובות.
הרצוג: "יכולנו להפסיד ולצאת בלי נקודות"2 רוטנשנטיינר היה אחראי על התכנית ‘כוכב נולד’, כאשר ראיין עשרות מאמנים למשרת מאמן הנבחרת הצעירה. בסופו של דבר, לאחר כל הריאליטי הזה, הוא השאיר את אותם מאמנים שכבר עובדים בהתאחדות לכדורגל, אלו שמחזיקים בחוזים. זה נראה שכל אותן פגישות ואודישנים היו רק הצגה אחת גדולה של האוסטרי.
ציפינו שרוטנשטיינר יעשה שינוי. בלי לפגוע בכל המאמנים שעובדים שנים בהתאחדות לכדורגל, שנראים כמו כאלו שמחזיקים במשרות לכל החיים, ציפינו שכאשר הגיע מישהו מבחוץ, הוא אכן יעשה שינוי גם בעמדות האלה, ירענן את השורות. אך נראה שלאוסטרי נח לשמר את הקיים, לעשות שינויים פנימיים, ומאמנים טרחו ללא סיבה להכין מצגות עם אשליות לקראת הפגישות איתו.
וילי רוטנשטיינר באימון הנבחרת. החוזה שלו מובטח (איציק בלניצקי)דודו אוואט ודרור קשטן היו השניים היחידים שהתנגדו בוועדה למינויים שרוטנשטיינר הביא, ניר לוין כמאמן הצעירה וגיא עזורי לנבחרת הנוער. אגב, אם חבר הוועדה שמעון מימון היה נכנס להשתתף בהצבעה ולא נשאר בחוץ, אז יכול להיות שזה לא היה עובר, ורוטנשטיינר היה נפרד מהכדורגל הישראלי. אך מימון העדיף לא להיכנס לעימות עם זוארץ, ולכן בלע את זה, ונתן לוועדה לאשר משהו שהוא לא חושב שהיה נכון.
3. האוסטרי אחראי לפיתוחו של כל הכדורגל הישראלי, של כל הנבחרות מלמטה. אבל בינתיים הוא מתרכז בנבחרת הבוגרת, מעורב בה בכל דבר, ולכן אם הנבחרת תיכשל במשימתה במוקדמות היורו 2020, הכישלון בראש וראשונה ייפול על רוטנשטיינר ורק אחרי זה על המאמן אנדי הרצוג. נבחרת הנוער משתתפת בדיוק בימים אלו בטורניר שלב העילית של אירופה המתקיים בצרפת, אך רוטנשטיינר נשאר יחד עם הנבחרת הבוגרת במקום להיות עם הנבחרת שהיא עתידה של הכדורגל הישראלי. יש בה אוסף של כישרונות שלא היו לנו שנים בכדורגל הישראלי. אך כאמור, למנהל המקצועי יש כבר תעודת ביטוח בחסות ההתאחדות לכדורגל.
אנדי הרצוג. נאמן לשיטה (עמרי שטיין)לכן בשביל מה לטוס להיות עם הנוער, אם יש את הנבחרת הבוגרת. או שאתה סומך על המאמן שלך אנדי הרצוג ונותן לו לעשות את מה שהוא חושב, או שבגלל שאתה לא חושב כך במאת האחוזים, אתה צמוד אליו כל הזמן. נכון, פתאום במשחק מול סלובניה נעלמה האוזנייה המפורסמת מאוזנו של עוזר המאמן אלון חזן, שבמשחקים הקודמים נראה שהוא מקבל הוראות מלמעלה שעברו לאוזנו של הרצוג. אבל נראה שבנבחרת המשיכו את זה גם הפעם, אך בניגוד לפעמים בעבר, למדו את הלקח, היו מתוחכמים כדי שזה לא יבלוט החוצה, והשתמשו ככל הנראה באיש צוות אחר.
4. הצוות האוסטרי שמוביל את הנבחרת, המשיך במשחק מול סלובניה שפתח את הקמפיין במחלה הגדולה שיש לכדורגל הישראלי, לתת במה בנבחרת לשחקנים שלא משחקים בקבוצות שלהם. הדבר הזה פגע קשות בעבר בחלק מהנבחרות, וכולם צעקו את זה, ושהביאו את מומחי הכדורגל מאוסטריה, כולם ציפו לראות משהו אחר.
ביברס נאתכו. היה מהחלשים בנבחרת נגד אוסטריה (עמרי שטיין)יש הרגשה שאנדי הרצוג, שהביא לנבחרת את שיטת שלושת הבלמים, מקדש את השיטה שלו ולא משנה האם יש לו בכדורגל הישראלי בשלב זה את השחקנים המתאימים. בדרך כלל מאמן צריך להתאים את השיטה שלו לפי סגל השחקנים שעומד לרשותו, וזה נראה שאצל הרצוג ורוטנשטיינר, זה קודם השיטה ולאחר מכן לבחור את השחקנים שישחקו לפי מה שהם רוצים לראות. בשיטה של הרצוג אין איזון בין המגנים, טאלב טוואטחה הפך להיות קיצוני שמאלי, כאשר מנגד מהצד של אלי דסה כמעט לא ראינו פעולות.
הקפטן ביברס נאתכו, מגיע תמיד לנבחרת כדי לתת את כל מה שהוא יכול, יש לו כוונות טובות. אבל כאשר אתה לא משחק בקבוצה שלך (אולימפיאקוס), בסופו של דבר זה מתפוצץ לכולם בפנים, ונאתכו היה במשחק אולי הכי חלש שלו בנבחרת ישראל. שימו לב לנתון שמספר את הכל: במהלך המשחק מול סלובניה, מתוך 11 מאבקים מול שחקני היריבה על הכדור, הוא זכה רק ב-4 , שזה 36% הצלחה. אגב, נאתכו ודור פרץ לא ביצעו חטיפה אחת בחצי היריבה. גם פרץ היה חלש מאוד בניצחונות במאבקים ההגנתיים, עם 40% הצלחה, כאשר בירם כיאל המצטיין נכנס ל-17 מאבקים, מתוכם זכה ב-10, מה שהביא אותו לסך של 59% הצלחה. גם בהגנה טאלב טוואטחה, שרן ייני ואלי דסה היו עם אחוזים נמוכים מאוד בפעולות שלהם.
אלירן עטר חוגג. תמונה אופיינית העונה (רדאד ג'בארה)אגב המערך, רק בתחילת המחצית השנייה כשהרצוג שינה אותו והעלה את טאלב למעלה ועבר ל-4:4:2, טשטש במעט את החיסרון ההגנתי שלנו והפסיד את המאבקים במקומות הפחות מסוכנים. כמו כן, חוליית ההגנה והקישור לא הצליחו למנוע מיוסיפ איליצ'יץ הכוכב של הסלובנים את קבלת הכדור. הוא ביצע תנועות אחורה כדי לקבל, והיה אחראי על 9 מסירות מפתח ו-11 דריבלים. בעיה מרכזית נוספת שהצוות האוסטרי יהיה חייב לתת עליה את הדעת לקראת המשחק, היא אחזקת הכדור, שכן הנבחרת החזיקה בכדור בין 10 ל-45 שניות בסך הכל 11 פעמים במהלך המשחק, לעומת 29 מנגד.
5. הרצוג סיפר בשבוע שעבר כי אלירן עטר ועומר אצילי, שניים מהשחקנים היותר טובים שיש לנו בליגה כיום, שנמצאים בכושר מעולה, לא נמצאים בנבחרת משיקולים טקטיים. במהלך המשחק מול סלובניה, הרצוג הכניס את יונתן כהן ומנור סולומון כדי לעשות את מה שעטר ואצילי יודעים לעשות הכי טוב בליגה.
נכון, כהן בפעולה אחת עשה את מה שטוואטחה לא עשה כל המשחק. אם האוסטרים החליטו לבנות נבחרת לעתיד, לשלב בה את הצעירים, אז שיגידו שהם מוותרים מראש על המוקדמות, וישלבו את דור העתיד של הכדורגל הישראלי, אבל שלא יספרו לנו כי שניים מכוכבי ליגת העל לא בנבחרת משיקולים טקטיים, כי ביום חמישי האחרון, עטר יכל לעזור לנבחרת, במיוחד שהרצוג שינה את השיטה במהלך המשחק. זכותו של המאמן לזמן את מי שהוא רוצה, אבל שלא ‘ימכור’ לנו סיפורים.
עומר אצילי (אחמד מוררה)6. בינתיים, זה לא נראה שאכן יש דרך של שינוי שהאוסטרים מובילים. קחו למשל את הזימון מאמש של רמי גרשון לסגל הנבחרת לאחר השחרור של בן ביטון. גרשון נמצא בתקופה לא טובה והוא לא בכושר. מלבד העובדה שאולי מרקו בלבול, מכבי חיפה והשחקן עצמו ירוויחו מהזימון הזה לקראת המשחק נגד מכבי תל אביב בשבת הבאה, לא בדיוק ברור איך הוא יעזור לנבחרת להצליח. מדובר בשחקן שפשוט לא נמצא בכושר, ונראה שלנבחרת ישראל אין היום דרך ברורה.
רמי גרשון באימון. זימון לא ברור (עמרי שטיין)ואם נחזור לשיטת המשחק של האוסטרים, נראה שמי שנפגע ממנה הכי הרבה הוא דווקא הכוכב הכי גדול של הכדורגל הישראלי היום, מונס דאבור. לא יכול להיות ששחקן שקורע רשתות בליגה האוסטרית וכיכב גם בליגה האירופית, חלוץ שסביליה החליטה לרכוש בכ-15 מיליון יורו, לא יביא כמעט אחוז מהכישרון שלו למדים הלאומיים.
ברד בול זלצבורג, דאבור נמצא בתוך רחבת ה-16, יודע לעבור שחקנים כי חוששים לגעת בו, ופשוט עושה פעולות אישיות מבריקות. בנבחרת, דאבור צריך לרדת כמעט עד למחצית המגרש כדי לקחת כדורים ולהוביל את הנבחרת. לא סתם לאחר תחילת המשחק הוא פנה להרצוג כשהוא נראה פשוט מיואש.
אנדי הרצוג עם הצוות באימון הנבחרת (איציק בלניצקי)מחר, הרצוג ורוטנשטיינר יוכלו לתקן את ההתחלה הלא טובה של הקמפיין בדרבי שלהם נגד אוסטריה, שביום חמישי האחרון לא הרשימה נגד פולין, ונראית בכושר לא טוב. זאת נבחרת שאפשר בהחלט לנצח בסמי עופר. הצוות המקצועי של ישראל צריך פשוט לשחק את הכדורגל שמתאים לנבחרת שלנו ולא לשיטה שלהם, לפתוח עם השחקנים שנמצאים בכושר, ואז נוכל לסיים את הערב בחיוך. אם האוסטרים ימשיכו להתעקש עם החלטות לא ברורות, אנחנו נמצא את עצמנו בסיטואציה לא נעימה, והקמפיין יגיע לסיומו עוד בטרם החל.
ביום חמישי בלילה, לאחר המשחק מול סלובניה, לראשונה בעידן האוסטרי, שחקנים בנבחרת החלו להעביר ביקורת קשה על הרצוג ועל כל מה שקורה בנבחרת, על שיטת המשחק, ובחירת ההרכב. עד כה נזהרו השחקנים מכך, אך בחמישי וגם אתמול נראה שמשהו נסדק בנבחרת ואמור להוות תמרור אזהרה כבר לקראת מחר. הביקורות לא פשוטות.
אין לי כל ציפיות שנעלה ליורו, אך יש לי כן ציפיות שהנבחרת תראה בהרבה יותר טוב, שישחקו השחקנים שנמצאים בכושר, השחקנים שראויים להיות בנבחרת, שנשחק בשיטה שמתאימה לשחקנים שיש בסגל, ושלא יערבבו אותנו בסיפורים.