כפי שפורסם לראשונה ב-ONE, קשרה הישראלי של סומגאייט האזרית אלי בבייב זכה השבוע לזימון בכורה לנבחרת אזרבייג’ן ועשוי לערוך את הופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים כבר הערב (חמישי) ב-21:45 מול סגנית אלופת העולם קרואטיה במסגרת מחזור הפתיחה של מוקדמות יורו 2020.
בבייב, שהתלבט רבות לפני שהחליט לקחת את ההזדמנות ולשחק במדי נבחרת אזרבייג’ן, עבר מחנה אימונים עם חבריו החדשים לנבחרת ורגע לפני הופעת הבכורה המיוחלת, התפנה לראיון בלעדי ל-ONE, בו התייחס לתחושות לקראת הופעת הבכורה, ללבטים בנוגע לזימון, לתגובת המשפחה, לביקורות, לנבחרת ישראל, לאהבה לארץ ולסיבות בגינן בחר לייצג בסופו של דבר את אזרבייג’ן.
אני יודע שזו לא הייתה החלטה פשוטה עבורך, מה גרם לך בסופו של דבר להחליט לשחק בנבחרת אזרבייג׳ן?
”כן ההחלטה לא הייתה פשוטה בכלל, אבל מהרגע הראשון שהגעתי לאזרבייג׳ן גרמו לי להרגיש בבית כאילו גדלתי פה כל החיים. אני מאוד אוהב את באקו, החיים פה כיפיים והעיר מאוד יפה. אני תמיד אוהב את ישראל, אין פה שאלה בכלל, היא תמיד תישאר בליבי. כמובן, היו התייעצויות רבות עם המשפחה שלי שעזרו לי להבין ולחשב את הפלוסים והמינוסים לקראת הצעד הזה”.
גם במשפחה היו מי שהיו נגד המהלך, עכשיו הם שלמים עם ההחלטה ותומכים בך?
”זה לא עניין של נגד. אין פה שום דבר שבא על חשבון ישראל, המדינה שחייתי בה את רוב חיי. שוב, אני מאוד אוהב את ישראל והיא תמיד תישאר בליבי, אין פה שאלה בכלל. הדעות היו חלוקות במשפחה, היו הרבה דברים שהיינו צריכים לחשוב עליהם. בסופו של דבר קיבלתי את ההחלטה במשותף עם המשפחה שלי ואני שלם איתה”.
יש איזה צביטה בלב שזימון לנבחרת ישראל בכלל לא היה על הפרק?
”יש צביטה בלב כמובן, נבחרת ישראל מאז שהייתי ילד ושיחקתי בנערים הייתה חלום כמו כל ילד ששואף להצליח בכדורגל. אני מקווה ורוצה להאמין שלכל אורך השנים ההחלטות והזימונים בנבחרת ישראל היו על רקע מקצועי, למרות שאני חושב שיש המון שחקנים, ביניהם כמה חברים שלי שמשחקים ברעננה כבר כמה שנים, שכן ראויים לזימון לנבחרת ישראל, אבל לא מקבלים”.
אתה מרגיש שלא הייתה לך ברירה אלא לקבל את הזימון לנבחרת אזרבייג׳ן?
“לא מרגיש שלא הייתה לי ברירה אלא לקבל את ההצעה מנבחרת אזרבייג׳ן. קיבלתי מהם הצעה לייצג את הנבחרת, אני אוהב את המדינה הזאת ורואה את עצמי כן ממשיך לשחק בה עוד כמה שנים טובות ולכן קיבלתי את ההחלטה לייצג את נבחרת אזרבייג׳ן”.
בטח ראית שבטוקבקים חלק מהאנשים קראו לך בוגד והשוו אותך לקני סייף והשאר (הרוב) פירגנו מאוד, מה יש לך להגיד למבקרים? זה פוגע בך לשמוע את הדברים האלה?
”לא קראתי מעולם טוקבקים וזה לא משהו שמעניין אותי. לכל בן אדם יש דעות משלו וזאת זכותו של כל אחד להגיד מה שהוא חושב. אני לא מרגיש בוגד, אפילו לא קרוב לזה. שאנשים יתעסקו בעניינים שלהם ולא ישפטו אנשים אחרים כי זה לא נכון לעשות את זה”.
אתה במחנה עם הנבחרת לקראת המשחקים כרגע, מה אתה יכול לספר על הרמה של הנבחרת האזרית?
”אין דברים כאלו, באמת. אווירה מטורפת, הכל ברמה הכי מקצועית שיכולה להיות. צוות המאמנים קרואטי וברמה הכי גבוהה. הרופאים, המנהלים, כולם באמת עולם אחר, כיף גדול וזכות עבורי”.
אפרופו קרואטים, אתם בבית חזק מאוד עם קרואטיה, וויילס, סלובקיה והונגריה והופעת הבכורה שלך יכולה להיות נגד קרואטיה, סגנית אלופת העולם, מה לדעתך מטרה ריאלית לקמפיין?
”כן, הבית לא קל, אין ספק בכלל, אבל בכדורגל כמו בכדורגל הכל יכול להיות. אנחנו נעשה את המיטב וננסה להצליח ולהעפיל ליורו 2020. מסתכלים משחק אחרי משחק, לא מעבר. נשחק מול קרואטיה וניסע לזאגרב במטרה לעשות תוצאה טובה בעזרת השם”.
אתה מתרגש לקראת הבכורה?
”התרגשות ברמה שאין לתאר. אם היו אומרים לי לפני שנה כשעברתי את מה שעברתי עם הפועל רעננה שאני אגיע למצב שיש סיכוי שאשחק על אותו מגרש עם שחקנים כמו לוקה מודריץ’, איבן ראקיטיץ’, מריו מנדז׳וקיץ’ ואיבן פרישיץ’ הייתי בודק שהכל בסדר עם האנשים ושאין להם חום או משהו. אבל עבדתי קשה מאוד בשביל להגיע לזה ואני אעבוד עוד יותר קשה להוכיח למאמן של הנבחרת שמגיע לי להיות חלק מהסגל ושמגיע לי לשחק”.
עם מי תרצה להחליף חולצה בסיום?
”עם לוקה מודריץ’, אבל נראה שיש עוד 15 שחקנים שרוצים את החולצה שלו אז יהיה לא קל. אבל גם החולצה של איבן ראקיטיץ’ תהיה בסדר (צוחק)”.
אמרת מקודם שחישבת את הפלוסים והמינוסים לפני שקיבלת את הזימון, הפלוסים די ברורים, אבל מה היו המינוסים מבחינתך?
”המינוסים העיקריים היו המחשבה על מה שגדלתי עליו כל החיים. אני בן אדם מאוד מאמין וגדלתי בבית מסורתי, אני מניח תפילין כל יום, שומר מצוות, הולך לבית הכנסת מתי שמתאפשר לי ואגלה לך סוד, אם לא הכדורגל גם רוב הסיכויים שהייתי שומר שבת. פתאום לייצג נבחרת שהיא לא ישראל היה לי קצת מוזר, אני בטוח שבכל נבחרת אחרת רוב הסיכויים שלא הייתי מסכים, אבל באזרבייג׳ן אני באמת מרגיש כמו בבית, הם קיבלו אותי מהרגע הראשון בזרועות פתוחות, לא הסתכלו על מי אני ומאיזו מדינה הגעתי ולדעתי כך צריך להיות בכל העולם ובישראל בעיקר. אני יכול להגיד לך שמאוד אוהבים את ישראל באזרבייג׳ן”.
דיברנו על נבחרת ישראל ועל העובדה שלא היה לך סיכוי אמיתי לקבל זימון, אתה מרגיש שאין שוויון הזדמנויות בישראל?
”אני לא יודע להגיד על שוויון הזדמנויות או לא, אבל אני כן יכול להגיד לך כמו שאמרתי לך כבר, יש בעיניי לא מעט שחקנים, וביניהם גם חברים שלי מרעננה, שאני חושב שכן מגיע להם הזדמנות וצ׳אנס להיות חלק מסגל הנבחרת בישראל”.
חשבת על האפשרות שאזרבייג׳ן תשחק מול ישראל?
”האמת שלא חשבתי על זה, אבל כשיגיע הרגע, אם יגיע, יהיה לי מספיק זמן לחשוב על זה”.
הזימון הזה הוא תוצר של עבודה קשה של נשיא סומגאייט ריאד רפאייב שכיוון לשם מהרגע הראשון, אתה מרגיש שאתה חייב לו על זה?
”ריאד רפאייב לפני שהוא נשיא שלי ושל הקבוצה שלי, הוא בן אדם מדהים. הוא דוגמא להמון בעלים שצריכים ללמוד איך ובאיזו צורה להתנהל, אני שמח שהכרתי אותו, הוא דמות משמעותית בקריירה שלי. הוא עבד קשה להביא אותי לפה ועשה המון מאמצים שאקבל דרכון אזרי, כי הוא האמין מההתחלה שאני יכול לתרום ולעזור לנבחרת אזרבייג׳ן. אני רוצה להזכיר גם את זמיק חוסיינוב, המנהל המקצועי שלנו שהיה צמוד לריאד לאורך כל התהליך ומעבר לזה שהוא מנהל מקצועי, הוא בנאדם זהב שתמיד דאג ודואג שיהיה לי הכי טוב שיכול להיות ועל זה אני אודה להם תמיד כל החיים”.
אני זוכר שלפני חודשיים-שלושה העדפת לוותר על הזימון לנבחרת אזרבייג׳ן לליגת האומות, מה גרם לך לשנות את ההחלטה?
”היה לי פשוט עוד זמן לחשוב על זה, אני יכול להגיד לך שגם עכשיו, עד הרגע האחרון, לא הייתה לי החלטה סופית לגבי העניין הזה ועדיין זה לא 100% מבחינתי עם ההחלטה הזאת. תמיד זה יישאר ככה, אין מה לעשות”.
איך עולים למגרש ונותנים הכל במצב כזה? לא קשה?
”ברגע שקיבלתי את ההחלטה לשחק בנבחרת אזרבייג׳ן, זה לא יהיה קשה. יהיה מוזר בטוח, אבל אני אתן מאה אחוז למען הצלחת הנבחרת בכל צ׳אנס שאקבל”.
למדת כבר את ההמנון?
”לא, אל תגזים (צוחק)”.
אפשר להגיד שפתחת את הדלת לעוד ישראלים, אתה ממליץ לאמיר עגייב ללכת בעקבותיך גם לנבחרת?
”אני ממליץ לאמיר לעשות מה שהוא רואה וחושב לנכון עבורו, עבור משפחתו ועבור הקריירה שלו בלבד. הוא שחקן מצוין וחבר שאני שמח מאוד שנמצא פה לצידי. אני יודע שנלחמו על להביא אותו לפה ומאוד מחזיקים ממנו. מקווה בשבילו שיצליח לעשות את אותה הדרך ושיצליח פה”.
המצב בסומגאייט לא כל כך טוב לאחרונה מבחינת התוצאות, איך אתם מתמודדים עם הלחץ?
”זה נכון, נקלענו לסיטואציה שפגרת החורף לא באה לנו בטוב בכלל. היינו במומנטום אדיר עם ניצחון בליגה והעפלה לחצי גמר גביע אחרי שניצחנו את נפטצ׳י ברבע הגמר. זה קטע לנו את המומנטום ולצערי חזרנו מהפגרה כקבוצה בכושר פחות טוב. בשלושת המשחקים האחרונים אנחנו מתחילים לחזור לעצמנו ונקווה שלאחר פגרת הנבחרת נחזור ליכולת שאפיינה אותנו לאורך תחילת העונה עד ינואר”.
אתה מסיים חוזה בסוף העונה, מה התוכניות שלך להמשך?
”התוכניות הן לסיים את העונה כמו שצריך ולהביא גביע אזרי ראשון לסומגאייט. מה יהיה בעונה הבאה? אלוהים גדול. הסוכן שלי מטפל בעניינים האלה והתחיל לדבר עם הנשיא שלנו על האופציות שיש בפנינו לעונה הבאה. מאמין שלקראת סיום העונה יהיו התפתחויות ונדע איפה אהיה בעונה הבאה”.
יש מחשבות גם על חזרה לישראל? פשוט אני יודע שבתחילת העונה היה לך קשה עם המרחק מהמשפחה.
”לא יודע איפה אהיה עונה הבאה. מה שבטוח זה שהמשפחה תהיה איתי איפה שאחליט להיות”.
אם אנחנו משווים בין הכדורגל הישראלי לאזרי, מה יותר טוב לדעתך?
“בישראל יש ליגה של 14 קבוצות שמתוכן חמש קבוצות נחשבות קבוצות גדולות, באזרבייג׳ן יש כרגע ליגה של שמונה קבוצות שמתוכן שלוש קבוצות נחשבות לקבוצות גדולות בליגה. הליגה הישראלית קשה, עם כדורגל מהיר טכני ומעט פחות פיזי. הליגה האזרית ליגה קשה עם כדורגל טכני וקצת יותר פיזי מהליגה הישראלית”.
אתה מאמין שהחשיפה בנבחרת תעזור לך להגיע לליגה גדולה יותר? מה המטרות שלך?
”אני לא יודע מה יהיה האמת, הכל יכול לקרות, אין לדעת בכדורגל. המטרות שלי תמיד היו ויהיו להגיע לרמות הכי גבוהות שאפשר והכי חשוב הבריאות”.
ממה שאתה רואה בינתיים בנבחרת, אתה מאמין שתהיה שחקן הרכב?
”יש פה שחקנים טובים מאוד, כל השחקנים ברמה גבוהה. המאמן יחליט מי צריך לשחק ומי לא, מה שבטוח זה שאם אשחק, אתן הכל להצדיק את האמון בי ואם לא אשחק, אתן הכל שהצוות יראה באימונים שאני כן צריך לשחק. כל החלטה של הצוות המקצועי תתקבל באהבה ובהבנה, בסופו של דבר רק 11 שחקנים יכולים להיות על המגרש”.
אתה מרגיש שבישראל לא העריכו אותך מספיק? איך זה לעומת מה שקורה איתך באזרבייג׳ן?
”לא יודע כמה העריכו או לא וזה כבר עבר ולא מעניין אותי, אני מרגיש מאוד טוב בקבוצה שלי, כאן מעריכים אותי מאוד מבחינה מקצועית ואוהבים אותי מאוד כבן אדם, זה הדבר היחיד שמעניין אותי”.
לסיכום, אתה מרגיש שתייצג את ישראל גם במדי נבחרת אזרבייג'ן?
”בוודאי שאייצג את ישראל, כולם יודעים שחייתי כל חיי בישראל. ההתנהגות ובמיוחד האופי, הרוגע והמקצוענות שלי יראו לכולם מבחינתי מה זה ישראל ואילו אנשים יש בישראל. אני מרגיש שאייצג לא רק את נבחרת אזרבייג׳ן, אלא גם את ישראל, ללא ספק”.