הרגע שישנה את המציאות בכדורגל הישראלי מגיע. פיילוט ה-VAR בליגת העל ייצא לדרך במשחקי הפלייאוף העליון, אחרי שמערכת שיפוט הווידיאו הפכה לגורם משמעותי בליגות הבכירות באירופה. מעתה והלאה, גם בישראל החלטות השיפוט הקריטיות יהיו תחת פיקוח מרחוק. לפני שיוצאים לדרך, ONE מציג את המדריך המלא ל-VAR עם כל מה שצריך לדעת לקראת הכניסה לעידן החדש - באיזה מקרים שופטי הווידיאו יכולים להתערב, איפה הם יישבו באצטדיון, מה קורה כשהמערכת לא עובדת ואיך מתקבלות ההחלטות בפועל?
לפני כחצי שנה השופטים הבכירים בארץ החלו להתאמן על מערכת ה-VAR, לדרישת מנהלת הליגות ובשיתוף ההתאחדות לכדורגל. מדובר בזמן היערכות קצר יחסית למדינות אחרות, אך בסופו של התהליך 14 מתוך 16 השופטים הבכירים שהתאמנו על המערכת עברו את המבחנים והם מוכנים לצאת לדרך. החל מסוף השבוע הזה הם יישבו מול המסכים ויצפו באירועים שבמחלוקת כדי להפוך את המשחק להוגן יותר.
בכל משחק תוצב ליד ניידת השידור באצטדיון גם ניידת VAR שתקבל לתוך המערכת החכמה שלה את התמונות מכל המצלמות שהוצבו במגרש בזמן אמת. בכל ניידות יישב צוות של שלושה אנשים, שכולל מפעיל וידיאו ושני שופטי VAR, כאשר אחד מהם נמצא בקשר עם השופט הראשי ויהיה אחראי לבדוק את האירועים הגבוליים והשני יושב לצידו למקרה שיהיה אירוע נוסף שדורש בדיקה אחרת תוך כדי. השניים יוכלו להחזיר את הצילומים לאחור ולבדוק את אותם האירועים הגבוליים מכמה זוויות במקביל.
נכון לעכשיו ייכנסו לשימוש שתי ניידות שכאלה. במשחק בין מכבי תל אביב להפועל חדרה ישבו בניידת אוראל גרינפלד ורועי חסן שישמש כעוזר. במשחק בין מכבי חיפה לבני יהודה שופטי הווידיאו יהיו זיו אדלר ודני קרסיקוב. כמו כן, במשחק בין מכבי נתניה להפועל באר שבע ישבו בניידת אלי חכמון ושגיא מצמבר. בתחילת הדרך יגיע לניידות גם מנהל פרויקט ה-VAR, שמוליק שטייף, שישקיף על ההתנהלות.
שופטי הווידיאו יוכלו להתערב רק בכמה מקרים: באירועים של עבירות ברחבה, בעבירות שמחייבות שליפת כרטיס אדום ונעלמו מעיני השופט, שערים לא חוקיים וטעויות בזיהוי של השחקן שנענש כאשר השופט הרחיק או שלף צהוב לשחקן הלא נכון. יש לציין, כי רק אם תתרחש על המגרש טעות ודאית וברורה, שופטי הווידיאו ימליצו לשופט הראשי לשנות את החלטתו. אם לא, הם לא יתערבו. כמו כן, השופטים לא רשאים להתערב במקרה של הוצאת כרטיס צהוב, גם אם זה אומר שמדובר בכרטיס צהוב שני שמשמעותו הרחקה.
הפסיקה האחרונה היא של השופט הראשי, שיוכל לעתים לגשת למסך הטלוויזיה שיוצב על הקווים של המגרש על מנת לראות את האירוע בעצמו, אם זה יהיה אירוע גבולי. כדי לא לבזבז זמן מיותר, על אירועים עובדתיים וברורים השופט הראשי לא ילך למסך אלא יסתמך על שופטי הווידיאו, על אף שהוא הסמכות הבלעדית לקבלת ההחלטות כאמור. כמו כן, בזמן המשחק השופט הראשי יוכל לבקש משופטי ה-VAR לבדוק אירוע מסוים על מנת שיהיה בטוח שלקח את ההחלטה הנכונה.
כדי שלא לפגוע בשטף המשחק, שופטי הווידיאו יתחילו לבדוק את האירוע תוך כדי שהמשחק יימשך. כאשר הכדור ייצא החוצה והמשחק ייעצר, השופט יבקש להמתין עד לסיום הבדיקה של שופטי הווידיאו. במקרה שהבדיקה תיקח כמה דקות, על מנת לקבל את ההחלטה המדויקת ביותר, הזמן הזה יתווסף בסיום המשחק במסגרת תוספת הזמן.
באיגוד השופטים חידדו את הנהלים בימים האחרונים וביקשו מהקוונים שלא להניף דגל במקרה של נבדל גבולי כאשר לפניהם יש התקפה מבטיחה שעשויה להסתיים בשער. רק בתום ההתקפה הדגל יונף והקהל יצטרך להיות סבלני לבדיקת הנבדל ב-VAR. אותה ההנחייה ניתנה גם לגבי מקרים שבהם קיים ספק אם הכדור יצא מתוך תחומי המגרש והשופטים לא בטוחים אם הוא עבר את הקו או לא. זאת, כדי שלא תהיה שריקה סתמית למקרה גבולי וההתקפה תיעצר לחינם.
באיגוד השופטים ביקשו לחדד ולהבהיר כי גם השופטים הראשיים צריכים להשהות את השריקה במקרים גבוליים שכאלה, אפילו אם הקוון הניף את הדגל לפני הזמן. בנוסף לזה, כדי שלא לפגוע במשחק, השופטים יתנו למשחק להימשך כאשר יש עבירה גבולית ברחבה שיכולה להיבדק ב-VAR. כך לדוגמה, אם נעשתה עבירה בתוך הרחבה של קבוצה מסוימת והיא יצאה להתקפה מתפרצת מנגד, השופט הראשי לא יעצור את המשחק אלא יתן לו להימשך עד לעצירה טבעית, גם אם אותה הקבוצה הבקיעה שער. לאחר מכן השופט ימתין עד לקבלת ההמלצה של שופטי הווידיאו בנוגע לעבירה שהייתה ברחבה. וכן, אם יתגלה שאכן הייתה עבירה, השער שהובקע יילקח מהקבוצה ויינתן במקום זאת פנדל ליריבה. רק לפני כחודש זה קרה במשחק בין ספאל לפיורנטינה בליגה האיטלקית, כך שער לטובת ספאל הוא נפסל וניתן פנדל לפיורנטינה.
לא רק שופטי הווידאו צריכים להיערך ל-VAR, אלא גם השחקנים והמאמנים. מעתה הם יצטרכו להפנים שהשופטים רואים את כל הפעולות הבלתי ספורטיביות שיבצעו על הדשא - והם עלולים להיענש על כך. לפי הנתונים הסטטיסטיים שנלקחו מהשנה הראשונה של ה-VAR באיטליה, מרגע כניסת שופטי הווידיאו נעשו פחות התחזויות ברחבה וגם פחות עבירות קשות. לפי הנתונים, חלה ירידה של 43 אחוזים בהתחזויות של שחקנים, ירידה של תשעה אחוזים בכמות העבירות שבוצעו על המגרש, הפחתה של 15 אחוזים בכמות הכרטיסים הצהובים שהונפו, ירידה של 6.4 אחוזים באדומים וירידה של 19 אחוזים במחאות כלפי השופטים. לעומת זאת, חלה עלייה של 4.3 אחוזים בפסיקות לפנדלים ולמרות המחאות על בזבוזי הזמן שהוא מייצר, מאז כניסתו של ה-VAR שיחקו על המגרש 43 שניות נטו יותר ממשחקי העבר.
באצטדיונים בארץ יופיעו על המסכים הסברים והוראות על השימוש במערכת ה-VAR. הצופים בבית יוכלו לזהות מקרים שבהם תהיה בדיקת VAR, כאשר מסך הטלוויזיה יהפוך למפוצל ובו יופיע קטע הווידיאו שבו השופטים צופים באותו הרגע. גם צוותי השידור, אגב, עשו השבוע אימונים משותפים עם השופטים.
ולמקרה שהמערכת קורסת ולא ניתן לצפות בווידיאו, הכל יימשך כאילו מדובר במשחק רגיל ללא VAR, כך שהשופט הראשי ינהל את המשחק בלי עזרת שופטי הווידיאו. דבר שכזה קרה גם ברמות הגבוהות ביותר, כמו במשחק של ברצלונה נגד ליון השבוע בליגת האלופות, שם לואיס סוארס זכה בפנדל על אף שדווקא זה שדרך על רגלו של השחקן שלכאורה הכשיל אותו ברחבה. וכך, במקום עבירה של סוארס, השופט הראשי פסק לעבירה לטובת החלוץ - ובאופ”א הודיעו שההחלטה שהתקבלה הייתה ללא ה-VAR בגלל תקלה במערכת.
“העבודה במערכת דורשת מיומנות וטכניקה”, אמר גורם באיגוד השופטים השבוע. “אנחנו כמובן לא רוצים לבזבז זמן מיותר בבדיקות שייעשו במשחקים, אבל חשוב להבהיר שהפרויקט הזה רק בתחילת דרכו בארץ וממשחק למשחק השופטים ירכשו יותר מיומנות. המטרה היא להגיע להחלטה מדויקת עד כמה שניתן”.