גבירותיי ורבותיי, חיכינו לה כל כך והנה היא כאן. מערכת ה-VAR, סיוע לשופט באמצעות וידאו, תעשה בכורה בליגת העל במחזור הקרוב. המשחק שנבחר להיות הראשון ולעשות היסטוריה הוא בין מכבי תל אביב להפועל חדרה (שבת, 16:00), בו ישפוט שלום בן אברהם ושופטי ה-VAR יהיו אוראל גרינפלד ורועי חסן. האמת, ללא ציניות, זה די מרגש.
מתוך התרגשות זו החלטנו ב״מספרת לחיבור״ להכין אתכם בצורה הטובה ביותר לכניסת המערכת, כהרגלנו, דרך המספרים. למזלנו, לא מעט ליגות התנסו בעניין לפנינו, כמו גם טורנירים נוספים, בהם המונדיאל האחרון וכמובן ליגת האלופות שהצטרפה לא מכבר. ננסה להסיק את מיטב המסקנות מנתוני העבר ולקוות שהכל יעבור חלק גם אצלנו.
"יהיו טעויות גם עם ה-VAR, צריך סבלנות"1. לפני שנצלול למספרים, הבהרה חשובה: ישנן שתי פעולות עיקריות של ה-VAR - בדיקה והתערבות. בדיקות נעשות כל העת, למעשה כל מהלך בתחום השיפוט של המערכת (שער, פנדל, אדום או טעות בזיהוי) נבדק על ידי המצלמות והשופטים, ובדיקה כזאת גם יכולה להפוך החלטה ללא צורך בריצה של השופט למוניטור (כמו בנבדל, כדור שיצא מהקווים או טעות בזיהוי). התערבות, לעומת זאת, נעשית אם יש חשש כי על הדשא נפלה החלטה לא נכונה, או שמשהו נעלם מעיני השופטים. במקרה זה, השופט הראשי נקרא אל המסך כדי לצפות שוב במהלך. הוא יכול להתייעץ עם שופטי ה-VAR, אך בכל מקרה ההחלטה האחרונה היא רק שלו.
חשוב לזכור - ההנחייה היא להפוך את הקריאה שניתנה על הדשא אך ורק אם ישנה ודאות כי הייתה שגויה. כלומר, אם לא מצאת ראייה לכך שטעית, צדקת, גם אם זה נראה שנוי במחלוקת. הדוגמה הזכורה ביותר היא ממשחק ליגת האלופות בין אייאקס לריאל מדריד, כאשר השער השלישי של ההולנדים הובקע לאחר שהכדור ספק עבר את קו החוץ. באף אחת מהזוויות לא ניתן היה לאשר כי הכדור אכן היה בחוץ במלוא היקפו, ולפיכך, הקריאה על הדשא תקפה והשער אושר.
שחקני אייאקס חוגגים את השער שנפסל (רויטרס) 2. אחרי ההקדמה, נזרוק אתכם ישר לשורה התחתונה - ה-VAR משיג את יעדו, הוא מסייע לשופטים ומונע טעויות. עד כמה? לפי נתוני FIFA אחוז הדיוק בהחלטות שופטים עלה מ-93 אחוזים לפני המערכת, ל-98.8 איתה, כשהנתונים מהמונדיאל בלבד, לדוגמה, אף גבוהים יותר ועומדים על 99.35 אחוז. לא 100 אחוז, אך ממש לא רחוק מכך.
3. התעניינו עד כמה באמת מתערבים שופטי ה-VAR באירועים. ובכן, במחקר שנערך על ידי IFAB (הגוף שקובע את חוקי הכדורגל ובין היתר קבע את חוקי ה-VAR) נבדקו קרוב ל-1,000 משחקים מ-20 ליגות וטורנירים שונים ברחבי העולם. התוצאות: ב-69 אחוז מהמשחקים אין כל התערבות אקטיבית של ה-VAR. ב-25.4 אחוז מהמשחקים נדרשה התערבות אחת ורק ב-5.5 אחוזים הייתה יותר מהתערבות אחת בה השופט ביצע את תנועת המלבן המפורסמת ורץ למסך. לפי אותו מחקר, 42.1 אחוז מבדיקות ה-VAR המתבצעות תוך כדי משחק היו קשורות לכרטיסים אדומים, כמות גבוהה אולי ביחס למצופה. 57.4 אחוז מהבדיקות נעשות לגבי שערים או פנדלים. היתר, כחצי אחוז בלבד מהמקרים, קשורים לטעות בזיהוי.
השופט שולף כרטיס אדום (רויטרס)4. וכמה זמן זה לוקח? ובכן, המחקרים מראים שהזמן הממוצע לכל בדיקה קלילה של ה-VAR הוא 20 שניות. למקרים בהם נדרשת עצירה לבדיקה (כמו אחרי שער לדוגמה) הזמן שלוקח לשופטי הווידאו לבדוק ולוודא הוא 35 שניות, ובמצבים של התערבות השופט הראשי וגישתו למוניטור, הזמן הממוצע שנלקח הוא 68 שניות. ככלל, הזמן שה-VAR לוקח ו״הולך לאיבוד״ הוא 55 שניות בממוצע למשחק בלבד. נכון, יש מקרים, שמדובר בדקות ארוכות, אך כאן מדובר על ממוצע.
כדי להבין עד כמה מדובר בזמן זניח יחסית, הראו לנו החברים ב-IFAB כמה זמן הולך לאיבוד בממוצע על דברים שגרתיים כחלק מהמשחק: ובכן, על ביצוע בעיטות חופשיות מבוזבזות כמעט 9 דקות למשחק, על כדורי חוץ כ-7 דקות, על בעיטות שוער כמעט שש דקות, על קרנות כ-4 דקות ועל חילופים 3 דקות. אז מה הן עוד 55 שניות שבעולם אוטופי אפילו מונעות ויכוחים עם השופט?
ליאו מסי כובש בבעיטה חופשית (רויטרס)5. הדבר המשמעותי ביותר ב-VAR הוא ההשפעה על תוצאת המשחק. ובכן, אם לפני הכנסת המערכת חזינו בממוצע של טעות ברורה של שופט כל שלושה משחקים בממוצע, בליגות בהן הוכנסה המערכת אנחנו חוזים בטעות אחת ברורה כל 19 משחקים בממוצע. כמו כן, ב-9 אחוזים מהמשחקים, החלטות שהתקבלו על ידי ה-VAR השפיעו באופן ישיר על זהות המנצחת במשחק ו"הצילו" את השופטים.
6. אבל, כמו תמיד, לא הכל ורוד. גם ה-VAR זוכה לביקורת ומציב בפנינו בעיות חדשות. הראשונה: כשלים טכניים. כן, כמו לכל מערכת טכנולוגית, גם כאן יש מקרים בהם המערכת פשוט לא עובדת, מכל סיבה שהיא, אפילו דגל מהיציע שמסתיר למצלמה הרלוונטית (קרה באוסטרליה, אמיתי לגמרי). אלו אמנם דברים שקורים, אך מייצרים בעיה - בחלק מהאירועים ה-VAR מסייע, ובחלק לא, ומדובר באי שוויוניות מסוימת. המקרה האחרון הזכור ביותר הוא בפנדל שקיבל לואיס סוארס מברצלונה מול ליון. אופ״א, שמקפידה באופן ראוי לציון להסביר את החלטות ה-VAR בסיום המשחק, פשוט ציינה שכשל טכני מנע מהשופטים לראות שוב את המהלך, וכך נולדה הטעות. במקרה הזה התוצאה אמנם לא הושפעה, אך לא תמיד כך הדבר.
ה-VAR באולימפיקו (רויטרס)7. היעדר השוויוניות היא גם טענה ניצחת של מתנגדי ה-VAR, וכזאת שחזרה על עצמה לא פעם במשחקי הליגה הספרדית העונה. כלומר, שופטים נוטים לבדוק יותר מהלכים לזכותן של קבוצות מסוימות, ופחות לזכותן של אחרות, וכך קשה להם יותר לתקן את טעותם נגד קבוצות גדולות יותר. הטענה הזאת, כמובן, לא הוכחה, אולם אין ספק שהיא חושפת את נקודת התורפה של המערכת - היא לא אוטומטית, בסופו של דבר יושבים בני אדם מול המסך ומגיעים להחלטה לפי שיקול דעתם. וכמו בכל שיקול דעת, גם זה יכול להיות לעתים מוטעה, גם אם באחוז קטן הרבה יותר מאשר ידענו בעבר.
8. באותו עניין שיקול הדעת, ישנן לא מעט החלטות במהלך משחק שאינן מוחלטות כמו נבדל, או אם כדור עבר את קו השער. נגיעת יד היא דוגמה קלאסית לכך - לא פעם אנחנו מזהים נגיעת יד בתוך הרחבה וגם בינינו כאוהדים מתקשים להכריע אם היה מקום לשריקה או לא. פיפ"א הבינה זאת בעצמה והחל בעונה הבאה תכניס כמה שינויים לחוקה המבהירים זאת, אולם בינתיים, התוצאה היא חוסר ודאות מוחלט מצד הצופים, השחקנים ולעתים אף השופטים. האם הייתה כוונה? האם היד מושטת במנח לא טבעי? האם שיחק הכדור ביד או היד בכדור? גם 100 מצלמות לא תמיד ידעו לסייע במצב זה. ואם כבר חוסר ודאות, תארו לעצמכם מצב בו השופט לא שורק לפנדל, הקבוצה היריבה מבקיעה במתפרצת ואז ה-VAR מחזיר את כולם אחורה, מבטל את השער ומעניק פנדל בצד השני. כן, גם זה כבר קרה, תשאלו את ספאל ופיורנטינה.
אחד אירועי ה-VAR הנדירים בספאל-פיורנטינה9. מונח שכבר ראינו שימוש בו בתקופת ה-VAR, בפרט צופי ערוצי ONE בליגה הספרדית והאיטלקית הוא "המתחזים החדשים". כי נכון, ליפול ברחבה ללא מגע זה לא משהו שאפשר ממש לעשות כשלשופט יש מצלמות, אולם גם השחקנים יודעים שבהילוך איטי הכל נראה אחרת. שחקן הגנה שמניח יד קלה על חלוץ עלול להיענש בפנדל עם נפילה נכונה, שכן היה מגע, וכל מגע נראה חמור שבעתיים בהילוך איטי ובתקריב. גם כאן, כנראה שהשופטים יצטרכו לבצע התאמות, אולם בינתיים, אל תתפלאו אם נראה כל מיני "מתחזים חדשים" שכאלה זוכים מההפקר.
בשורה התחתונה, אוהדי ליגת העל הולכים להתרגל למציאות חדשה. כזו בה טעויות שיפוט תהיינה כנראה נדירות יותר, בה חווית הצפייה מקבלת טוויסט עלילתי ובה הזעקות לשופט הן "לך ל-VAR" ולא "לך להז***". בכל מקרה, אנחנו מברכים את הכדורגל שהתקדם ואת הכדורגל הישראלי שגם הוא עושה צעד בכיוון, ונקווה שהסטטיסטיקה החיובית לא תפסח עלינו.