מכבי נתניה רשמה בעונה שעברה עונת שיא. מעולה חדשה שכל רצונה הוא לתקוע יתד בליגה, היא הפכה למרענן הרשמי, הציגה כדורגל מהנה וחיובי והעפילה לפלייאוף העליון. לכל בר דעת היה ברור שיהיה לה קשה מאוד לשחזר את ההצלחה הזו בפעם השנייה ברציפות, במיוחד כאשר שחקני המפתח שלה בעונה המוצלחת עזבו אותה.
פתיחת העונה אכן הייתה צולעת עם נקודה בלבד בארבעת המחזורים הראשונים, אך אט אט הקבוצה של סלובודאן דראפיץ׳ ושי ברדה (עליהם עוד נדבר בהמשך) מצאה את הדרך. ארבעה הפסדים בלבד מאותו הרגע ובעיקר רצף נפלא בחודשיים האחרונים הביא אותה למקום השני בטבלה, כשעל הדרך היא גם מעפילה לחצי גמר גביע המדינה ונראית כמועמדת לגיטימית לקרב על מקום באירופה בעונה הבאה.
דראפיץ': "אין שמח ממני"כהרגלנו ב״מספרת לחיבור״, אנחנו לא מסתפקים במחמאות והחלטנו להשתמש בנתונים שאספה חברת אינסטט ספורט (InStat Sport) כדי לנתח כמה מההיבטים הבולטים של הקבוצה הנתנייתית העונה. אין לדעת האם המספרים הללו יישמרו ומתי המומנטום המדהים מהתקופה האחרונה ייעצר, אולם אם הכיוון הזה יימשך, אפשר כבר להתחיל להכניס את שמה של נתניה לתוך כדורי ההגרלה בליגה האירופית.
שי ברדה וסלובודאן דראפיץ' (איציק בלניצקי)הטבלה לא משקרת: נתחיל עם הנתונים היבשים. מכבי נתניה סופרת כבר עשרה משחקים ללא הפסד, מהם שבעה בליגה. למעשה, פרט ל-4:1 צפוי למדי מול מוליכת הטבלה מכבי תל אביב, נתניה לא הפסידה מאז 15 בדצמבר. אם בונים את טבלת ליגת העל בשבעת המחזורים האחרונים בליגה, מכבי נתניה צמודה לצהובים בפסגה עם אותו מאזן בדיוק - 15 נקודות, כשרק הפרש שערים מפריד בין שתי המוליכות. אז אמנם עבור מכבי מדובר בקצב של עונה שלמה ואילו אצל נתניה רק של התקופה האחרונה, אך עדיין אפשר בהחלט להתרשם מהמומנטום לקראת הישורת האחרונה.
טבלת הליגה בשבעת המחזורים האחרונים (מערכת ONE)לאמץ את הפיחות: כאמור נתניה נפרדה במהלך הקיץ משני ספקי השערים העיקריים שלה - דיא סבע וערן לוי. 34 שערים ו-18 בישולים היו לשניים בעונה שעברה, מכסה נכבדת מאוד שיש למלא. דראפיץ׳ וברדה הפנימו מהר מאוד שממוצע הכיבושים הגבוה שאפיין את הקבוצה בעונה שעברה כנראה יירד ועשו פעולות על מנת שגם ממוצע הספיגות יירד בהתאמה. כך אכן היה - מ-1.6 שערים במשחק ירדה הכמות ל-1.2, אולם גם כמות הספיגות ירדה מ-1.5 ל-1.1. כלומר, הפרש השערים נשמר. איך? חלק מההסבר בסעיף הבא.
העולם הנייח: מכבי נתניה של העונה שעברה הייתה אחת מקבוצות המתפרצות הטובות בליגה. מסירות הקוורטרבק של לוי בשילוב ה״רסיבר״ הטוב בליגה בדמות סבע עשו את שלהם ולא פחות מ-37 אחוז מהשערים של הקבוצה הגיעו במתפרצות. לעומת זאת, על אף היותו של לוי גם בועט ומרים כדורים חופשיים מצוין, רק 21 אחוזים מהשערים הגיעו במצבים נייחים. העונה נשק המתפרצות נהיה פחות רלוונטי, עם הצבתם בחוד של חלוצי רחבה כפאטוס בצ'יראי (יקבל פסקה נפרדת אל תדאגו) וגיא מלמד. לפיכך, צוות המאמנים עשה את ההתאמות, שיפר את התיאום במצבים הנייחים והפך אותם לאמנות של ממש בקבוצה. 45 אחוזים מהשערים העונה הגיעו ממצב נייח, נתון לא פחות ממשובח, בעוד במתפרצות ירדה התפוקה ל-21 אחוז.
במספרים, מדובר על 13 שערים מה-29 שכבשה הקבוצה העונה, שער אחד יותר מאשר כבשה הקבוצה בצורה זו לכל אורך העונה שעברה. חמישה מהשערים הגיעו מקרנות, 4 בבעיטות חופשיות (אחד ישירות ו-3 בהרמות) ו-4 בפנדלים. גם בחלק האחורי התיאום ההגנתי ניכר במצבים הנייחים, כשרק 23 אחוז מהשערים שספגה הקבוצה, 6 במספר, הגיעו בצורה זו, זאת לעומת 36 אחוזים (19 שערים במספר) שספגה בעונה שעברה. אין ספק כי לעובדה שדווקא בחלק האחורי לא נעשו שינויים מהותיים במצבת השחקנים יש תרומה לעניין, שכן בניגוד להתקפה, ההגנה של נתניה נותרה בעינה כמעט לחלוטין מהעונה שעברה.
התפלגות שערי מכבי נתניה (מערכת ONE)ניקו התחיל לדבר: את ההתאמות אפשר לראות נהדר בתפקוד ובמספרים של אחד השחקנים החשובים של נתניה העונה, ניקו אולסק. כשמדברים על הקישור האחורי בנתניה חשוב לזכור כי פרט לסבע-לוי, נפרדה הקבוצה בקיץ גם מדן גלזר, שגם במכבי ת"א רואים את החשיבות הרבה שלו למרכז המגרש. ובכן, בשל עזיבתו הישראלי-ארגנטינאי-אמריקאי (כולם ביחד וכל אחד לחוד) היה צריך לשנות מעט את תפקודו ואת דרך חשיבתו ולאחר שזכה הקיץ לשדרוג בשכרו, גם יכולתו השתדרגה. אם בעונה שעברה הוא תופקד כאחורי מבין הקשרים ומיקומו הממוצע במרבית המשחקים היה מאחורי עיגול האמצע, העונה הוא מקבל חופש לצאת מעט יותר קדימה, מיקומו הממוצע נמצא בתוך מחצית המגרש של היריבה. בנוסף, אם ראינו נטייה ימינה במשחקו אשתקד, העונה הנטייה היא לחלוטין שמאלה, כאשר סתיו פיניש ו/או עלי מוחמד הם אלו שנוטים יותר לאגף הימני.
כך, הוא מוליך את הקבוצה במרבית מדדי המסירה, הן מספרית והן בדיוק. מוסר הרבה יותר לעומק ומספק 8 מסירות לתוך הרחבה בממוצע ל-90 דקות, לעומת 1.4 בעונה שעברה, כמעט פי 6, ולא מדובר רק על הכנסות הכדורים החופשיים עליהם הוא אמון העונה. גם במסירות המפתח חלה עלייה של כ-40 אחוז והתוצאה המיידית היא ארבעה בישולים עד כה העונה, לעומת אחד בלבד כל העונה שעברה.
פאטוס בצ'יראי (שחר גרוס)בלה צ'או: לא מעט גבות הורמו כשהגיע פאטוס בצ'יראי לעיר היהלומים, מעט אחרי תחילת העונה הנוכחית. חלוץ בן 30, שנראה מעט כבד במבט ראשון, וכבש בסך הכל שני שערים בעונה שעברה בדינמו מוסקבה ובמכלן. בכלל, מאז עונת 2011/12, עת שיחק בדינמו זאגרב, המונטנגרי לא הגיע לספרות כפולות בטור השערים והיו כאלה שלא נתנו לו סיכוי גם בישראל. לזכותו של דראפיץ' ייאמר, שמרגע נחיתתו של החלוץ הוא שיבח אותו ללא הרף וכמו אמר לכולנו “חכו, תראו”.
אז חיכינו, וראינו. זה לא התחיל חלק, אך עם הזמן למדו בנתניה איך להזין את החלוץ שלהם, והוא מצידו מציג ניצול מצבים יעיל - הוא מגיע בסך הכל ל-3 איומים בממוצע ל-90 דקות בליגה, מהם 1.2 הולכים למסגרת ו-0.6 חודרים לרשת. בשלושת משחקי הליגה האחרונים, אגב, הוא הפך את זה לאמנות, כאשר הגיע ל-7 מצבים ומתוכם כבש 4. לכך, ניתן להוסיף 7 דריבלים במשחק (לא כולם בין הרגליים), 1.9 מסירות מפתח וסחיטה של 0.9 עבירות - רבות מהן באיזור המסוכן. הוא אמנם מרבה לאבד (14 איבודים בממוצע), אך בשקלול כל הנתונים למדד האיכות של InStat - הוא מוליך את חלוצי ליגת העל, כאשר הוא משאיר מאחור את ירדן שועה, לוסיו, איתי שכטר ומאוויס צ'יבוטה. אה כן, ויש לו את שיר השחקן הכי מדבק בליגה.
המספרים של פאטוס בצ'יראי (מערכת ONE)דאבל אקס פקטור: עם כל הכבוד לבצ'יראי, אולסק ושאר חבריהם על הדשא, אין ספק כי הערך המוסף של הקבוצה נמצא על הקווים. דראפיץ' וברדה הוכיחו העונה גמישות מחשבתית, הן בין משחקים והן במהלכם. חשוב מכך, בניגוד לכאלו אשר מנסים לכפות שיטה ודרך על שחקניהם, כאן המאמנים עשו ההפך ושיחקו עם הקלפים שיש להם ביד. זה אמנם לקח להם קצת זמן בתחילת העונה עד שהבינו בדיוק מה הדרך הנכונה, אולם משמצאו אותה, זה היה בינגו.
את הדוגמה הטובה ביותר ניתן לראות בחודש האחרון, בו תמרנה הקבוצה בין הליגה והגביע ושיחקו שישה משחקים, בהם ניצחו בארבעה וסיימו בשניים בתיקו. השניים תכננו את הרוטציה מצוין עוד מתחילת החודש וניהלו את הסגל (הלא מאוד עמוק שלהם) בצורה מדויקת. כך, סתיו פיניש לדוגמה נח מול מכבי פ"ת בליגה, בין היתר כדי להימנע מצהוב חמישי שימנע ממנו לשחק בגומלין הגביע וגם אולסק פתח על הספסל מול ב"ש, רגע לפני משחק הגביע הראשון. לא תמיד תכנון שכזה מוכיח את עצמו, אולם בחודש הזה, זה עבד בדיוק. בשורה התחתונה, גם אם יסיימו את העונה ללא כרטיס לאירופה, מדובר בסיפור הצלחה ובדוגמה חיובית למאמני הליגה.