בעוד כשנה וחמישה חודשים ייפתחו המשחקים האולימפיים, אבל בימים אלה בענפים האולימפיים השונים כבר מתחילה להתגבש התמונה כיצד תיראה המשלחת הישראלית בטוקיו 2020. בעוד כשנה, מן הסתם, המצב יהיה ברור יותר, אך בזמן שהספורטאים מתרוצצים ברחבי העולם ומנסים להשיג את הקריטריון שישלח אותם ליפן, ONE מנסה לנתח ולהבין מה מצבו של כל ענף.
בוועד האולימפי הכריזו לאחרונה על כך שבמשחקים האולימפיים הם מקווים לזכייה בשתי מדליות נוספות, בדיוק כמו בריו 2016, ולפי ההערכות המשלחת אמורה להגיע לפחות לעשרה גמרים, כאשר תנאי הקריטריון הישראלי הוקשחו מעט על מנת לייצר משלחת הישגית ואיכותית יותר. בסופו של דבר, המשלחת עשויה למנות בין 43 ל-50 ספורטאים.
אלה הן ההערכות למצב שצפוי להיות במשחקי טוקיו 2020, לפי ענפים ובהתבסס על ההישגים האחרונים של כל ספורטאי. יש לציין, כי הדברים מיוחסים למצב הנוכחי של הענפים האולימפיים ובהתבסס על השערות בלבד.
המשחקים האולימפיים מתקרבים. ONE עם הערכת מצב (רויטרס)אופניים: רוכבים לקריטריון
בענף האופניים, לפי ההערכות יהיו נציג אחד ונציגה אחת. בגברים, שלומי חיימי מתמודד עם גיא זסלר ותומר זלצמן על מקום אחד בענף רכיבת הרים. חיימי, אגב, כבר התחרה בריו 2016 והוא הרוכב הבכיר כרגע, כך שנדמה כי הוא האופציה המועדפת. בנשים, כפי הנראה זו תהיה עומר שפירא שכנראה תתחרה באופני כביש.
הקריטריון: לגברים יש שתי אפשרויות. החל ממאי 2018, במשך שנתיים הנבחרת צוברת ניקוד בתחרויות בינלאומיות ולבסוף היא צריכה לסיים בין 21 הראשונות בדירוג העולמי, על בסיס ניקוד של שלושת הרוכבים הכי טובים מהמדינה. נכון לעכשיו, הנבחרת מדורגת במקום ה-20, כאשר חיימי מדורג 51 בעולם, זסלר במקום ה-119 וזלצמן 138 - כך שנדמה כי שלמדינה יהיה נציג בטוקיו. אם הנבחרת לא תדורג בסופו של דבר בין 20 הראשונות, היא תנסה להגיע למשחקים האולימפיים דרך אליפות העולם שתהיה בקנדה באוגוסט 2019, שם שתי הנבחרות הכי טובות יקבלו כרטיס לטוקיו.
שלומי חיימי (הוועד האולימפי בישראל) בנשים, הנבחרת תצטרך לסיים בין 22 הראשונות בדירוג העולמי באוקטובר 2019. כרגע נבחרת אופני הכביש רחוקה משם, אבל באיגוד מאמינים שיהיה יותר קל להכניס רוכבת ל-100 הראשונות בדירוג האישי, כפי שהיה בריו 2016. דירוג שכזה עשוי להקנות לרוכבת ישראלית מקום בין 67 הרוכבות שיהיו בתחרות האולימפית.
בנוסף לזה, הרוכבים יצטרכו לקבוע את הקריטריון הישראלי, שהציב רף גבוה משום שהוא דורש מהרוכבים לסיים באליפות אירופה לפחות מעל המקום העשירי, או לסיים באליפות העולם מעל המקום ה-16, או להיות בדירוג של 50 הטובים בעולם לגברים. חיימי יכול לעמוד בזה וזלצמן יוכל להיחשב כספורטאי צעיר, כך שהגברים יצליחו במשימה - אבל זה יקשה בעיקר על הנשים באופני כביש, שצריכות להיכנס ל-40 הטובות בעולם. אם לא יצליחו, הן יידרשו לסיים בטופ 14 באחד מארבעה מירוצים מהסבב העולמי, בהם יש מסלולים שדומים יחסית למסלול ההררי שיהיה בטוקיו.
צפי: שני נציגים.
אתלטיקה: הרצים מובילים
באולימפיאדת ריו 2016 רשמה חנה קנייזבה מיננקו את ההישג הטוב ביותר מבין האתלטים במשלחת. מאז, קופצת המשולשת ידעה לא מעט פציעות והחליפה מאמנים, אלא שהגורמים המקצועיים מהתחום בטוחים כי אם היא תהיה בקו הבריאות היא תגיע לטוקיו.
אל החלל שלה פרצה בשנתיים האחרונות לונה צ'מטאי סלפטר שרצה למרחקים ארוכים. היא ניפצה שיא אחר שיא ואפילו זכתה באליפות אירופה ב-10,000 מטר, אך לא ברור בינתיים האם היא תשתתף במרחק הזה בעוד כשנה וחצי או במרתון. בכל אופן היא אמורה להיות שם, כמו גם אדווה כהן שצפויה להתחרות ב-3,000 מכשולים. בנוסף אליהן, יש עוד כמה רצים נהדרים גם בגברים.
לונה צ'מטאי-סלפטר (שחר גרוס)הקריטריון: עדיין אין קריטריונים לטוקיו 2020, אבל סביר להניח שהם יהיו דומים לקריטריונים שנקבעו לאליפות העולם 2019 שתתקיים בדוחא בספטמבר, הרי שהם נקבעים לפי התוצאות המובילות בשנה האחרונה ובחיתוך לפי כמות משתתפים.
בהנחה שאלה אכן יהיו הקריטריונים, חנה קנייזבה-מיננקו צריכה באליפות העולם לקפוץ למרחק של מעל 14.20 מטר, שלא מהווה בעיה עבורה. לונה צ'מטאי סלפטר יכולה להתחרות בכמה סגנונות ריצה אך באליפות העולם היא צפויה להשתתף במרתון שתנאי הכניסה אליו לא מקשים עליה. אדווה כהן הייתה צריכה לעמוד בקריטריון שדורש ממנה לרוץ 3,000 מכשולים בפחות מ-9:40 דקות והיא כבר נמצאת הרבה מתחתיו, אחרי שקבעה תוצאה של 9:29.74 דקות באליפות אירופה, והיא תידרש רק לריצה של הוכחת יכולת.
בנוסף לחבורה הזו, יש כמה מתנדנדים כמו דונלד סנפורד שהקריטריון לריצת ה-400 מטר שבה הוא בעיקר בולט הפך לקשה יותר, כי במקום 45:50 הוא ירד ל-45.30 שניות, אך בכל אופן הוא אמור לעשות תוצאה נמוכה מזו בקיץ. האצנית דיאנה ויסמן, שקבעה באליפות ישראל בריצה ל-100 מטר בזמן של 11.38 שניות, תידרש לרדת ב-14 מאיות ל-11.24 שניות וזו תהיה המטרה שלה לשנה הקרובה. המרתוניסטית ביטי דויטש עומדת בפני אתגר גדול משום שהיא צריכה להפוך למקצוענית ולשפר את הזמנים שלה לתוצאה שתהיה מתחת לשעתיים ו-37 דקות, כך שהיא תצטרך לרדת בחמש דקות בתוך כמה חודשים כדי להיות בטוקיו.
תחזור לעצמה? קנייזבה מיננקו (רויטרס)בנוסף לחבורה הזו, צפויים להיות לישראל שניים או שלושה מרתוניסטים. הבולט שבהם הוא כמובן מארו טפרי, שיוכל להגיע בכושרו הנוכחי לטוקיו אחרי שניפץ את שיא ישראל לגברים במרתון.
בענף הזה הקריטריון הישראלי בדרך כלל לא באמת מתערב או מגביל, כאשר גם הפעם הוא לא דורש יותר מידי. יחד עם זאת, לטוקיו לא יהיו שום הנחות. המרתוניסטים נדרשים לקבוע תוצאה של שעתיים ו-16 דקות כדי להגיע ליפן, זמנים שהפכו לקשים יותר עבורם. זאת, על מנת שלא יוכלו להשתחל בקלות למשחקים האולימפיים וכדי לייצר איכות.
צפי: שישה נציגים, כאשר מי שנמצאים בספק מבחינת המשלחת כרגע הם הקופץ דימה קרויטר, האצנים דונלד סנפורד ודיאנה ויסמן, ומטילת הכידון מרגריטה דורוז'ון שמתאוששת מפציעה.
בדמינטון: תהיה גם נציגה?
המשלחת הישראלית יכולה להעמיד שני ספורטאים שיתחרו בענף הבדמינטון. בנוסף למישה זילברמן, מי שצפויה להתחרות בטוקיו היא קסניה פוליקארפובה שעלתה לארץ לפני כשנה וחצי.
הקריטריון: מצריך מהשחקן הישראלי להיות בין 38 הטובים ביותר בעולם. זילברמן, כרגע, מדורג בין 38 הראשונים בדירוג העולמי. הקריטריון הישראלי לא באמת משחק תפקיד.
צפי: נציג או שניים.
ג'ודו: אחת מהנבחרות הגדולות אי פעם
אם מחפשים ענף שמייצר מדליסטים מאליפויות אירופה ואליפויות עולם, וגם משחק תפקיד משמעותי בין הגדולים ביותר על המזרן במשחקים האולימפיים, זה ענף הג'ודו הישראלי. אחרי שתי מדליות הארד שבהן זכתה המשלחת הישראלית בריו 2016, המדליסט האולימפי אורי ששון ימשיך לקמפיין נוסף במטרה לסיים שוב על הפודיום. הנבחרת תהיה מגוונת יותר, גם בגברים וגם בנשים, היא צפויה להיות הגדולה ביותר - ואולי אפילו המוצלחת אי פעם?
נבחרת חזקה. שגיא מוקי ופיטר פלצ'יק (רדאד ג'בארה)הקריטריון: כדי להשוות את כמות המשתתפות לכמות המתחרים הגברים, הפורמט השתנה ומעתה לכל משקל יהיו 18 נציגים, על פי הדירוג העולמי שלהם, כאשר רק אחד מכל מדינה יוכל להיכנס לתחרות בקטגוריית המשקל שלו. נכון לעכשיו, יש לא פחות מ-14 ספורטאים שנמצאים באזור הטופ 18 במשקלים שלהם, כאשר במשקל של עד 66 ק"ג יש מאבק כפול בין טל פליקר לברוך שמאילוב, במשקל של 48 ק"ג שירה ראשוני ונועה מינצקר מתחרות ביניהן על כרטיס בודד, ובמשקל של 52 ק"ג גפן פרימו מתמודדת עם גילי כהן על המקום במשלחת. יש לציין, כי החל מחודש מאי הניקוד יהיה כפול וזה יהפוך את הכל להרבה יותר מעניין.
מעבר לכניסה לטופ 18 בדירוג העולמי, כדי להפוך את הנבחרת לאיכותית יותר, קבע הוועד האולימפי שכל ג'ודאי יצטרך לעמוד בתנאי סגל הארד הישראלי כך שהוא יצטרך להגיע בשנה האולימפית לפחות למקום השביעי באליפות אירופה, או לפחות למקום התשיעי באליפות העולם, או לסיים על הפודיום בתחרות גראנד סלאם או במאסטרס. באיגוד לא אהבו זאת, בעיקר בגלל שהם עושים מאמצים גדולים להתחרות גם בתחרות הקבוצתית, ולכן כעת מתקיימים דיונים על כך, על אף שהוועד האולימפי כבר קבע כי ספורטאי אחד מבין המועמדים לקבוצתית יוכל להיכנס גם אם הוא חבר רק בסגל הבכיר ולא בסגל הארד.
צפי: כתשעה נציגים.
גילי כהן מול גפן פרימו (חגי מיכאלי)גולף: אותה גברת
בענף הגולף הסטטוס קוו יישמר. יש רק גולפאית אחת שהיא מעל כולם בארץ ואין לאף אחד אחר סיכוי להתקרב אליה כרגע.
הקריטריון: לטיסיה בק צריכה להיות מדורגת בין בין 60 הגולפאיות הטובות ביותר בדירוג האולימפי בעוד שהקריטריון הישראלי דורש ממנה להיות בטופ 50. לאחרונה היא דורגה במקום ה-43, כך שעל הנייר אין לה בעיה לעמוד בזה. לגולפאי? אין סיכוי.
צפי: נציגה אחת.
היאבקות: אילנה חוזרת?
רק מתאבקת אחת הייתה בריו 2016, אילנה קרטיש, שעשתה הופעת בכורה במעמד. מאותה ההופעה היא לא ממש חזרה לעצמה. קרטיש נכנסה לפוליטיקה, יצאה מהפוליטיקה, התחתנה, נכנסה להריון, נכנסה לפוליטיקה שוב - אבל הבטיחה שתחזור לאימונים בקרוב. לא בטוח שהיא תצליח להדביק את הפער ובינתיים היא בספק. מי שאמור להיות בנבחרת הפעם הוא יורי קלשניקוב, שזכה במדליית הארד באליפות אירופה עד גיל 23.
אילנה קרטיש. ספק אם תחזור (איציק בלניצקי)הקריטריון: מאשר 16 משתתפים בכל משקל, לא כולל נציג אחד מטעם המארחת יפן, כך שיהיו 17 מתחרים למעשה. ניתן להגיע מאליפות העולם ומכל יבשת השניים הטובים ביותר יזכו בכרטיס לתחרות האולימפית. אם הם לא יצליחו בזה, כמה חודשים לפני היציאה ליפן תערך תחרות ההזדמנות האחרונה שתעניק עוד שני כרטיסים לכל משקל. הקריטריון הישראלי, אגב, צפוי לדרוש מקלשניקוב ומקרטיש להוכיח שהם מסוגלים לסיים לפחות במקום שמיני באליפות אירופה, או לפחות במקום ה-12 באליפות העולם, או לפחות להשיג שתי מדליות בתחרויות בינלאומיות.
צפי: בגלל שהסיכויים של קרטיש לא גדולים וקלשניקוב עושה סימנים של אחד שיהיה שם, לפי ההערכות יהיה בטוקיו רק נציג אחד.
הרמת משקולות: סימן שאלה גדול
הענף שאולי הכי קשה לחזות האם ייצאו ממנו ספורטאים למשחקים האולימפיים זה ענף הרמת המשקולות.
הקריטריון: תלוי בהרבה גורמים ומשתנים. בתחרות האולימפית הפעם הופחתו מספר המשקלים, מעשר קטגוריות משקל לשבע בלבד. מעבר לזה, שיטת הבחירה היא קשה ותלויה גם בהחלטות של אחרים. כל מדינה יכולה לשלוח עד שני ספורטאים ובגלל השינויים במשקלים לא ברור כיצד זה ייקבע. בנוסף, יש עונשי הרחקה שניתנו למדינות מסוימות בגלל סימום ספורטאים והנושא עדיין בדיונים.
בכל אופן, הקריטריון הישראלי מצפה מכל נציג להיות במקום השמיני באליפות אירופה לכל הפחות, או להיות בין 12 הטובים ביותר בעולם בקטגוריית המשקל של הספורטאי. הדבר אפשרי בהחלט, לפי ההערכות בעיקר בקרב הנשים, הרי שאוקסנה זולטוריובה סיימה עשירית באליפות אירופה האחרונה וניקול רבונוביץ' אפילו עמדה על הפודיום בעבר.
צפי: בתסריט האופטימי, יהיו נציג ונציגה. בתסריט הפסימי, אף לא אחד.
התעמלות אמנותית: אשרם נוצצת. תהיה הנבחרת?
ענף ההתעמלות הישראלי עדיין לא זכה במדליה אולימפית אבל לפי ההערכות, זה עשוי לקרות בקרוב. המתעמלת האמנותית של ישראל, לינוי אשרם, נחשבת למעצמה ולאחת משלוש המתעמלות האמנותיות החזקות בעולם. באליפות העולם הקרובה היא תנסה להיאבק על עוד מדליה בקרב רב, ואם תעשה זאת היא תהיה בין הפייבוריטיות לזכייה במדליה האולימפית ב-2020.
לינוי אשרם. ספקית המדליות הלאומית (אחמד מוררה)הקריטריון: אשרם צריכה לסיים בין 15 הראשונות בקרב רב באליפות העולם 2019 שבבאקו בספטמבר, אז היא תעפיל אוטומטית לטוקיו. אם תצליח לעשות זאת, ישראל תקבל עוד כרטיס לטוקיו, אותו תוכל לממש ניקול זליקמן. כזכור, זליקמן הצעירה סיימה במקום ה-11 בקרב רב של אליפות העולם שעברה והיא גם כן מועמדת להגיע ליפן, אבל בארץ דורשים שכל מתעמלת תסיים לפחות במקום ה-12 באליפות העולם או במקום העשירי ומעלה באליפות אירופה, כך שהקריטריון הישראלי יכול להקשות על צירוף מתעמלת נוספת.
נבחרת ההתעמלות בספק לתחרות האולימפית משום שלא ברור אם היא נמצאת בתמונת הסיכויים להגיע לשם. 13 נבחרות יהיו בתחרות הקבוצתית, לא כולל הנבחרת המארחת. שלושה כרטיסים כבר חולקו באליפות העולם האחרונה ובזו הקרובה יחולקו עוד חמישה. בנוסף, עוד חמישה כרטיסים יחולקו בתחרויות מהסבב העולמי לנבחרות שיסיימו במקום הראשון. אם הנבחרת תראה שיפור משמעותי היא תיכנס לטוקיו.
צפי: לפחות שתי נציגות. אם הנבחרת תצליח לזכות בקריטריון, כמות המתעמלות תגדל משמעותית בעוד חמש נציגות.
התעמלות מכשירים: על הקרקע
המתעמל הוותיק אלכס שטילוב רוצה קמפיין נוסף וחברו הצעיר ארטיום דולגופיאט הם אלה שמועמדים להתחרות בטוקיו. שניהם חזקים בתרגיל הקרקע, הרי ששטילוב כיכב באליפויות אירופה ודולגופיאט כבר רשם הישגים גדולים באליפות העולם. גם אנדריי מדבדב שמתמחה בקפיצות יוכל אולי להגיע לשם, אבל בשביל זה הוא יצטרך להתחיל ולזכות במדליות, ובינתיים זה לא קורה. המתעמלת אופיר נצר גם שואפת להגיע לשם אבל לעת עתה ספק אם תצליח.
ארטיום דולגופיאט ואלכס שטילוב (שחר גרוס)הקריטריון: 12 המתעמלים הטובים ביותר בקרב רב באליפות העולם יעשו את הקריטריון. יש אפשרות נוספת והיא לסיים עם מדליה באליפות העולם בגמר של מכשיר, כאשר כל אחד משלושת המקומות על הפודיום בכל מכשיר יקבל גם כרטיס טיסה לטוקיו. בנוסף, ניתן להגיע גם דרך סבב גביע העולם. יש שמונה תחרויות שכאלה, כאשר שלושת התוצאות הטובות ביותר של כל מתעמל נכנסו לשקלול התוצאות שלו - והראשון בדירוג העולמי בכל מכשיר יהיה במשחקים האולימפיים.
אגב, גם במקרה שלהם, הקריטריון הישראלי מציב רף של מקום שמיני ומעלה באליפות אירופה או מקום 12 ומעלה באליפות העולם.
צפי: שני נציגים.
חתירה: בודד במערכה
במשחקים האולימפיים האחרונים לא היה נציג לענף אך כרגע החותר דני פרידמן הוא המועמד המוביל היחיד שיוכל להגיע לשם שוב, בתור מי שסיים במקום ה-13 באליפות העולם האחרונה ונכנס לסגלים האולימפיים.
יגיע? החותר דני פרידמן (הוועד האולימפי בישראל)הקריטריון: מציב מטרה לסיים במקום התשיעי לפחות באליפות העולם. בתחרות היבשתית, ייכנסו עוד שלושה ספורטאים. בנוסף, יחולקו עוד שני כרטיסים לטוקיו בתחרות ההזדמנות האחרונה. בוועד האולימפי הישראלי דורשים גם הוכחת יכולת עם מדליה בתחרויות גביע העולם או מיקום גבוה באליפויות אירופה והעולם.
צפי: נציג אחד.
טריאתלטון: האחים שרוצים להתחרות יחד
רון דרמון, הספורטאי שנפצע במהלך אימון בתאונה עם אופניים חשמליים בפארק הירקון ונאלץ לפרוש, הוא לא היחיד שעוסק בספורט המגוון הזה. למעשה, בטוקיו 2020 יוכלו להתחרות שני אחים זה לצד זה. הבולט מביניהם הוא שחר שגיב שסיים במקום ה-14 באליפות העולם כאשר רן נמצא לא רחוק מאחוריו. גם אמיתי יונה מועמד אך ספק אם יגיע.
הקריטריון: דורש מהם להיות בין 50 הספורטאים הראשונים בדירוג העולמי.
צפי: נציג או שניים.
סיוף: התעוררות מחודשת
בארץ, יש מי שמנסה להפוך את ענף הסיוף לפופולארי יותר ובשביל זה צריך להיות בבמה הגדולה ביותר. נכון לעכשיו יש כמה מועמדים להגיע לטוקיו, כאשר לפחות נציג אחד אמור לייצג את ישראל ביפן בדקר, שם יתחרו כ-36 סייפים מכל העולם.
עידו הרפר ויובל פרייליך (ברוריה ביגמן)הקריטריון: ניתן להגיע כנבחרת, כל עוד היא תצליח לסיים את הדירוג האירופי בין חמש הנבחרות הטובות ביותר. כרגע נבחרת ישראל מדורגת שם במקום השביעי והיא אכן קרובה לכך. יחד עם זאת, ניתן להגיע עצמאית לפי דירוג אישי שמשתנה. אם לא תהיה נבחרת, מהדקר ניתן להעריך שיתחרו מטעם ישראל עידו הרפר המצויין או יובל פרייליך שהולך בעקבותיו.
צפי: נציג אחד.
קליעה: טובים השניים מן האחד
תחרות שהפכה למגוונת ומרתקת מאוד בשנים האחרונות היא תחרות הקליעה. נכון לעכשיו, סרגיי ריכטר אמור להגיע לקמפיין נוסף, כאשר גם טל אנגלר הצעירה עשויה לקבל את הכרטיס.
סרגיי ריכטר. בדרך לקמפיין נוסף (נעם מורנו)הקריטריון: שלושה כרטיסים יינתנו דרך אליפות העולם למנצחים על הפודיום. היתר, בתחרויות נוספות. בנוסף לתחרות האישית, לראשונה תהיה "תחרות מיקס" וישראל תוכל להשתתף בה רק אם יהיו שני נציגים שיעשו קריטריון אישי. הקריטריון הישראלי דורש לסיים בטופ 8 באירופה, או טופ 12 בעולם או לעמוד על פודיום בגביע העולם.
צפי: בין נציג לשניים.
שחייה: הדור החדש קופץ למים
לבריכה הישראלית קפצו בשנים האחרונות כמה צעירים שינסו להפתיע כבר בהופעה הראשונה שלהם במשחקים האולימפיים הקרובים, במקומם של הבוגרים שחלקם כבר פרשו. הדור החדש אומנם מעט חסר ניסיון, אבל יכול להגיע להישגים אם יגיע בכושר טוב, כך שקשה לדעת מה הן הציפיות ממנו בשלב הזה.
בכיר השחיינים כרגע הוא יעקב טומרקין בן ה-27, שקבע את הישג השיא לשחיין ישראלי בלונדון 2012. מי שינסו ללכת בדרכו, ואולי אף לעקוף אותו, הם תומר פרנקל, דניס לוקטב ומירון חירותי שנראים נהדר. בנשים, מי שאמורות להתחרות בטוקיו הן אנסטסיה גורבנקו בת ה-15, אנדראה מורז, שעדיין שוחה מהר מאוד וכנראה תיקח שנה הפסקה מלימודי הרפואה שלה, ואולי גם לאה פולונסקי. רובם ככולם, כאמור, שמות די חדשים.
מוביל את החבורה במים. יעקב טומרקין (רדאד ג'בארה)הקריטריון: סביר להניח שטומרקין יעשה את הקריטריונים ב-100 מטר גב (דורש לרדת מ-53.85 שניות), 200 גב (1:57.50 דקות) ו-200 מעורב (1:59.67 דקות). פרנקל ינסה ככל הנראה להשיג את הקריטריון ב-100 פרפר (51.96 שניות) וב-200 חופשי (48.57 שניות). לוקטב ינסה את מזלו ב-200 מטר חופשי שדורש ממנו לרדת מתוצאה של 1:47.02 דקות, כאשר חירותי בולט בעיקר במרחקים הקצרים ואם ינסה את מזלו ב-50 חופשי הוא יצטרך לרדת מתוצאה של 22.01 שניות.
בנשים, גורבנקו בהחלט יכולה לרדת מזמן של 2:12.56 ב-200 מעורב אישי כבר בגילה הצעיר. אנדראה מורז כפי הנראה תנסה ללכת על ה-100 חופשי (54.38 שניות) וה-200 חופשי (1:57.28).
בנוסף לזה, באיגוד מעוניינים להוציא לטוקיו נבחרת שליחים של 4X200 מטר. רק 16 נבחרות יתחרו שם, כאשר באליפות העולם הנבחרות שיסיימו בטופ 12 ישיגו את הקריטריון. האירוע יתקיים שנה לפני המשחקים בקואנגז'ו שבדרום קוריאה ושם באיגוד יידעו מהם הסיכויים שאכן תהיה בטוקיו 2020 נבחרת.
אנסטסיה גורבנקו. הדור הבא כבר כאן (חגי מיכאלי)בשחייה האמנותית, אגב, עובדים בשיטת נבחרת, אבל אם וכאשר יהיו נציגות מהענף בטוקיו זה יהיה רק בדואט אליו קל יותר להיכנס. בשלב זה לא ברור באופן סופי מי מבין השחייניות בנבחרת יהיו בדואט. אומנם הנבחרת מציגה שיפור, אבל יהיה לה קשה להיכנס לתחרות האולימפית שכוללת רק עשר נבחרות מהעולם, בעוד שבתחרות הדואט ישתתפו 22 זוגות.
במים הפתוחים, יתחרו 24 שחיינים ואחד נוסף של המארחת יפן. העשרה הראשונים באליפות העולם, ממנה יעלו שני נציגים מקסימום למדינה, הם אלה שיגיעו לטוקיו. בנוסף, בתחרות המוקדמות יחולקו עוד תשעה כרטיסים ועוד אחד ליבשת. כרגע, מתן רודיטי שהגיע למקום החמישי באליפות אירופה ושחר רסמן יכולים להיות שם, אבל ככל הנראה רק אחד יטוס.
צפי: אחרי אליפות העולם הוא יהיה ברור יותר, אבל לפי ההערכות כרגע יכולים להיות בין שמונה ל-12 נציגים מהענף, כאשר זה תלוי גם באם נבחרת השליחים תיכנס כאמור. בנוסף, קיימת אופציה לעוד שתי נציגות באומנותית ועוד נציג אחד במים הפתוחים.
רכיבת סוסים: מכוונים גבוה
בתחרות הזו גברים ונשים מתחרים יחד. נבחרת מורכבת משלושה רוכבים והם יכולים להעפיל לתחרות האולימפית אם יצליחו בתחרות היבשתית באפריל, כאשר שני המקומות הראשונים הם אלה שימריאו לטוקיו. בנוסף, יש אפשרות גם לבודדים להתחרות ושם ניתן יהיה לראות את דניאל בלומן או דניאל גולדשטיין.
צפי: בין נציג אחד לשלושה.
שייט: מי יתחרו? שאלת השאלות
לא ברור מי יגיע לטוקיו 2020, אבל כבר עכשיו ברור שהמאבק הזה יהיה פתוח וקשה יותר מבשנים עברו. אחרי שעברו לעבוד בשיטת הנבחרות, באיגוד מצפים לתחרות קשה. את הקווטה הם השיגו כבר באליפות העולם בדנמרק, אבל עד לסיום המבחנים במרץ 2020 הכל אפשרי. בכל אופן, ניתן לומר שלישראל יהיו גולש וגולשת בתחרות.
בגברים, נמרוד משיח יצא מהמאבקים אחרי הודעת הפרישה שלו כך שנשארו למעשה שחר צוברי שכבר זכה במדליית הארד בבייג’ינג 2008 ולצידו הצעירים אופק אלימלך, יואב עומר ויואב כהן שנמצאים חזק במאבקים.
שחר צוברי. הוותיק שבנבחרת מול הצעירים (מערכת ONE)ב-470 הצוות של הנשים גם השיג את הקווטה ולמעשה רק אחד מבין שני הצוותים ימריא, זה של גיל כהן ונועה לסרי או זה של נויה בר-עם ונינה אמיר. בגברים, יש שני צוותים צעירים יחסית והם עדיין לא השיגו את הקווטה.
צפי: בין ארבעה לשישה נציגים.
הענפים שבספק
מבין הענפים שספק אם ישלחו בכלל ספורטאים, נמצא ענף האיגרוף שאומנם מטפח כמה צעירים אבל בשלב הזה אין קריטריון ברור לטוקיו 2020 עקב מחלוקות בין הוועד האולימפי הבינלאומי לאיגוד האיגרוף העולמי, כך שלא ברור כמה מתחרים יהיו וכמה משקלים יהיו. ענף הטאקוונדו לא צפוי לשלוח ספורטאי מטעמו אחרי שהספורטאי היחיד שהתחרה בריו 2016, רון אטיאס, התקרב לדת וכרגע לא מסומן אף אחד שיצליח לרשת אותו.
כמו כן, נוספו ענפים אחרים וגם שם לא ברור האם תהיה נציגות. בגלישה גלים המועמדת הבולטת היא ענת לליאור; בסקייטבורד לא בטוח שיהיה נציג בין 20 המתמודדים בטוקיו; גם בטיפוס יש 20 מקומות בתחרות שכוללת קרב רב של שלושה סגנונות, כאשר אלכס חזנוב ויובל שמלה מועמדים אליה; בקראטה לא יהיה ספורטאי ישראלי; כך גם בסופטבול ובבייסבול, כאשר לענף האחרון ייכנסו רק שש נבחרות והסיכויים קלושים.