הסערה הגדולה שיצר הג’ודאי האיראני, סעיד מולאי, בשבוע שעבר לאחר שהפסיד בכוונה בגראנד סלאם פאריס כדי לא להתחרות מול שגיא מוקי, שוב העלתה על סדר היום את נושא החרמות בתחרויות מול ישראלים. בעקבות הביקורת הגדולה על המשטר האיראני, אמש (ראשון) אחד מנציגיו החליט להגיב לביקורות על האיסור להתחרות מול ישראלים וניסה להרגיע את הספורטאים האיראניים כשאמר: “אנחנו מקווים שעד טוקיו 2020 ישראל תושמד והכל ייפתר”.
במהלך השבוע האחרון עסקו בתקשורת באיראן בסוגיית האיסור להתחרות מול ישראלים, זאת בעקבות הביקורת שהופנתה מצידו של הג’ודאי מולאי כלפיי המשטר המקומי. כזכור, מולאי העלה לרשת האינסטגרם תמונה חריגה בה הופיע דגל איראן לצד דגל ישראל וכתב: “אלוהים, תעזור לי”.
סעיד מולאי (רויטרס)בעקבות המסר ששלח הג’ודאי שנחשב לאלוף העולם בענף, התייחס בכיר במשטר האיראני לסיטואציה שאיתה נאלצים להתמודד הספורטאים מהמדינה האיסלמית ב-40 השנים האחרונות. דאוד אזרנבש, נציג הספורטאים בבסיג’ - המיליציה העממית שכפופה למשמרות המהפכה - התראיין לסוכנות הידיעות “איסנא” והבהיר: “הופעה מול ספורטאי ישראלי? זה קו אדום מבחינתנו”.
עוד הוסיף אזרנבש: “הופעה של ג’ודאי איראני מול ישראלי זה בהחלט קו אדום לעם באיראן וזה מנוגד לערכים של המשטר. הרבה ספורטאים מודאגים מזה, אבל אני מקווה שעד למשחקים האולימפיים של טוקיו 2020 מדינת ישראל תושמד, כך שלא יהיו לספורטאים שלנו שום דאגות עד אז והכל ייפתר”.
בינתיים הלחץ נמשך. לאחרונה ראשי ההתאחדות להיאבקות האיראנית התפטרו בגלל החרמות הללו. זה קרה אחרי שבחודש נובמבר האחרון המתאבק אלירזה קארימי הפסיד בכוונה ליריב רוסי ברבע גמר אליפות העולם עד גיל 23 בפולין כדי לא לפגוש ביורי קלשניקוב - ולכן הורחק לחצי שנה מתחרויות בינלאומית, בעוד שמאמנו חמידרזה ג’משידי הורחק לשנתיים לפי הדיווחים.
קלשניקוב הישראלי, אגב, המשיך עד לפודיום וזכה במדליית הארד בתחרות. מנגד, קארימי, המתאבק האיראני, סיפר בלב גלוי לאחר התחרות: “עבדתי קשה במשך הרבה זמן כדי לזכות במדליית הזהב בתחרות הזו, וברגע אחד כל העולם שלי קרס”. גם איגוד ההיאבקות האיראני לא חשש לתקוף את הפוליטיקאים: “הגיע הזמן שנמצא פתרון למצב הבעייתי הזה. לא הגיוני לכפות על ספורטאי להפסיד בתחרות או לגרום לו לרוץ להביא פתק מהרופא בגלל האיסור הזה”.
כמעט בכל חודש מתרחשת תקרית שכזאת, בה ספורטאי איראני נאלץ לפרוש מתחרות או להפסיד בכוונה, ובכל פעם זה מעורר את השיח בנושא הזה באיראן. “יש ביקורת שהולכת וגוברת באיראן בשנים האחרונות נגד המדיניות הרשמית של המשטר בנוגע להחרמת ספורטאי אם ישראלים”, ניתח ד”ר רז צימט, מומחה לענייני איראן. “הביקורת הזו נמצאת בכל מקום, גם בתקשורת וגם בציבור באיראן”.
יש מדינות ערב שכן מתחרות מול הישראלים. ששון מול מצרי בריו (עמית שיסל)עוד הוסיף ד”ר צימט: “הספורטאים פונים לא פעם למשטר ואומרים - אנחנו לא קוראים לנורמליזציה ביחסים עם ישראל, אבל לא צריך להיות יותר קדושים מאפיפיור כי יש מדינות ערב שמסכימות להתחרות בישראלים כך שאין שום סיבה שנהיה יותר תקיפים ונשלם על כך מחיר כבד בזירה הבינלאומית. בעבר אף אחד לא דיבר על זה, אפילו לא בעיתונות הרשמית, אבל עכשיו כן כותבים ומדברים על המצב הזה. בעיניי, זה משקף תזוזה מסוימת של דעת הקהל האיראנית כלפי ישראל. ככל שהמהפכה האיסלמית הולכת ומזדקנת, יש פער שהולך וגדל בין הציבור שלה לבין הערכים המהפכניים שלה. גם הציבור לא מבין למה צריך להיות כל כך נוקשים ביחס הזה, אם זה גובה מחיר אישי מההצלחה של איראן בספורט”.
בתוך כך, בשבוע האחרון הביקורות נגעו אפילו לעניינים פוליטיים. שני כדורגלנים איראנים הביעו את דעתם נגד הצהרה של שר החוץ שלהם, מוחמד ג’וואד זריף, לאחר שזה אמר כי “העם האיראני צריך להיות גאה בכך שאיראן נתונה תחת לחץ בינלאומי בגלל תמיכתה במאבק הפלסטיני”.
הכדורגלנים ווריה עפורי ועלי כרימי הגיבו לו באינסטגרם וכתבו: “מי שנמצא תחת לחץ זה לא אתה אלא העם האיראני והאזרח הפשוט”. עד כה, הם זוכים לחסינות מסוימת מתוקף היותם ספורטאים על אף שהם מביעים עמדות שחורגות מהקו הרשמי של המשטר, שכאמור חושב אחרת מהם ועדיין אוסר על ספורטאים לפגוש בישראלים. האם המהפכה הבאה בדרך?