הקשר בין ספורט לפוליטיקה הוא לא מקרי ועם השנים הוא רק הולך ומתחזק. לא מעט ספורטאים הגיעו לכנסת במרוצת השנים ומילאו תפקידים בכירים, כולל שרים ואף נשיא מדינה אחד, רובי ריבלין. עם ריצתה של אלונה ברקת לכנסת ה-21 כחברה ברשימת “הימין החדש”, נזכרנו בעוד כמה אישי ציבור שהגיעו מעולם הספורט למשכן.
אלונה ברקת (הימין החדש): הבעלים של הפועל ב”ש ב-12 השנים האחרונות, מאז 2007, הפכה ל”מלכת המדבר” והחזירה את הריגוש מכדורגל לתושבי בירת הנגב עם שלושה תארי אליפות, הופעות במפעלים האירופיים, זכתה בתואר יקירת העיר ב-2017. כעת, היא מתמודדת מטעם רשימת “הימין החדש” לכנסת ה-21, כששובצה במקום השלישי.
אלי כהן (כולנו): שר הכלכלה והמסחר, חבר מפלגתו של משה כחלון, שימש בעברו כחבר ההתאחדות לכדורגל. בבחירות הקודמות הוא נכנס מהמקום השמיני ברשימת המפלגה אליה חבר לקראת הכנסת ה-20.
דוד ביטן (הליכוד): עוד לפני תקופת אייל ברקוביץ’, חבר הכנסת הצבעוני מהליכוד שימש כיו”ר הפועל ראשון לציון בין 2001-2008 והיה מהאנשים הבולטים והמשפיעים בעיריית ראשון לציון. לכנסת ה-20 הוא נכנס וגם בכנסת ה-21 הוא צפוי להמשיך בעשייתו.
מיקי זוהר (הליכוד): מי ששימש כיושב ראש קבוצת מכבי קריית גת בכדורסל והיה חבר בהנהלת איגוד הכדורסל, כאשר אף התמודד על תפקיד היו”ר של האיגוד לאחר פרישתו של דן חלוץ. ב-2015 קיבל את ההזדמנות הפוליטית הגדולה שלו, כאשר זכה במקום ה-22 ברשימת הליכוד לכנסת ה-20 כנציג מחוז הדרום.
יואל רזבוזוב (יש עתיד): אחד הג’ודאים המוכרים בישראל בשנות ה-90’ ותחילת שנות ה-2000, שזכה בסגנות אליפות אירופה ב-2004 וב-2005 ושימש קפטן נבחרת הג’ודו לאחר פרישתו. הוא נכנס ב-2012 לרשימתו של יאיר לפיד לכנסת ה-19 במקום השמיני ושימש כח”כ גם בכנסת ה-20.
עפר שלח (יש עתיד): למעלה מ-20 שנים שימש שלח כעיתונאי ספורט ובהמשך בנה את שמו כפרשן כדורסל מוערך. לקראת הכנסת ה-19 הוא שובץ במקום השישי ברשימה של יאיר לפיד וכיהן כח”כ בשתי הכנסות האחרונות.
זוהיר בהלול (עבודה): בתום קריירה משובחת וזכורה לטוב, החליט שדרן הכדורגל הוותיק לנסות את מזלו בזירה הפוליטית והוא הוצב במקום ה-17 ברשימת העבודה לכנסת. האיש שהכניס את המונח “ספקטקולרי” לתודעת חובב הכדורגל הישראלי, שימש כח”כ למעלה משלוש שנים בכנסת ה-20 בטרם פרש מתפקידו באוקטובר 2018.
אופיר פינס (העבודה): שחקן הכדוריד לשעבר במכבי ראשון לציון, ששימש בעוד מספר תפקידים גם לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים, היה חבר כנסת מהבולטים של העבודה וכיהן בלא פחות מארבע קדנציות בכנסת, בין ה-14 ל-18, כאשר בבחירות של 1996 נבחר במקום ה-25.
יהושע מצא (הליכוד): האיש שהחליף את ריבלין כיו”ר בית”ר ירושלים בראשית שנות ה-70’, רשם 17 שנים כחבר כנסת בין 1984 ל-2002, משמע בין הכנסת ה-11 ל-15 ואף שירת כשר הבריאות בממשלת נתניהו ב-1996. הוא היה אחד האנשים הבולטים בתנועת הליכוד בירושלים ובקבוצה מהבירה.
רובי ריבלין (הליכוד): מי ששימש כיו”ר בית”ר ירושלים בשלהי שנות ה-60 ותחילת ה-70’, הפך ברבות השנים לאחד מחברי הכנסת בעלי הרזומה המרשים ביותר בכנסת ישראל וכיהן במצטבר לא פחות מ-20 שנה במשכן. הוא נבחר לראשונה לכנסת ב-1988 וסיים קדנציה אחת לפני שכשל שוב להשיג מקום.ב-1996, בממשלת בינימין נתניהו הראשונה, הוא שוב נבחר ומשם החזיק 17 שנים נוספות, הכנסת ה-14 עד ה-19, כיהן כיו”ר הכנסת וב-2013 גם מונה לנשיא המדינה.
רוני בר און (הליכוד, קדימה): יו”ר בית”ר ירושלים נוסף שהגיע לליכוד ולכנסת ישראל. מדובר באחד המשפיעים ביותר שיצאו מעולם הספורט, שכן בין הכנסת ה-16 ל-18 בהן כיהן, שימש שר התשתיות הלאומיות, שר המדע והטכנולוגיה, שר האוצר, שר הפנים ולפני כניסתו גם שימש כיועץ המשפטי לממשלה למשך 48 שעות בטרם התפטר.
מיכה גולדמן (המערך, העבודה): אדם רב פעלים שהיה בעבר סגן שר החינוך, ח"כ בכנסות 12-14. בשנת 2004 גולדמן היה מועמד הפועל לתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל, אך הפסיד בבחירות חשאיות למועמד מכבי, ירמי אולמרט, שנבחר כיו"ר האיגוד. בנוסף, גולדמן הפסיד בהתמודדות על תפקיד יו"ר איגוד הכדורעף.
עיסאווי פריג’ (מרצ): אדם מכובד ומיקירי העיר כפר קאסם, העיר בה נולד. ממקימי הפועל כפר קאסם. לאחר שכשל בניסיונו הראשון להכנס לכנסת ב-2003, לא ויתר ונכנס למשכן בכנסת ה-19 וה-20.
יעקב שפי (העבודה): מהבולטים בהיסטוריה של העיר פתח תקווה. תחילת הפעילות הציבורית שלו החלה באופן מקומי, בהיותו חבר מועצת פועלי העיר ויו"ר הנהלת עמותת הכדורגל של הפועל פ”ת. נכנס לכנסת ה-13 וכיהן במשכן במשך ארבע שנים.
אבשלום וילן (מרצ): בן להורים עם שושלת מפוארת בצבא, חקלאי במקצועו בראשית דרכו, שיחק בקבוצת הכדורעף הפועל חצור בליגה הלאומית. לקראת סוף שנות ה-90’ החל את צעדיו הפוליטיים הראשוניים וב-1999 נכנס לכנסת ה-15 ושימש כח”כ עד סוף הכנסת ה-17.
חיים כץ (ליכוד): חבר הכנסת הוותיק שימש בעברו כחבר הנהלת התאחדות הכדורגל בשנת 1997. שנתיים לאחר מכן נכנס לכנסת ה-15 ועד היום, גם אחרי הכנסת ה-20 הוא עדיין במשכן כשהוא שועט אל עבר מקום בכנסת ה-21. שימש בין היתר כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
איוב קרא (הליכוד): שר התקשורת הנוכחי למי שלא ידע ולא הכיר, היה הכדורגלן הדרוזי הראשון בליגה המקצוענית בישראל ושיחק בבני יהודה כבלם וקשר אחורי. הכנסת הראשונה בה כיהן הייתה ה-15, כאשר נכנס בהמשך גם לכנסת ה-16, ה-18 וה-20 שככל הנראה הייתה גם האחרונה שלו.