מונס דאבור עדיין מתרגש מהשבוע שעבר עליו, חלוץ הנבחרת רשם את העברה היקרה בהיסטוריה של שחקן ישראלי, כאשר סביליה הספרדית שילמה עליו כ-15 מיליון אירו, לא כולל בונוסים, על כך שבסיום העונה יגיע אליה מרד בול זלצבורג. דאבור חתם ביום חמישי בקבוצת הצמרת הספרדית, כפי שנחשף לראשונה ב-ONE. בינתיים, החלוץ כבר הספיק לחזור לאימונים של זלצבורג, ובמשחק אימון שהתקיים אתמול (שישי) הוא כבר הספיק לבשל ולהבקיע שער.
בראיון מיוחד ל-ONE, דאבור מדבר על המעבר המתוקשר לספרד ומספר מה עבר עליו לפני החתימה בסביליה: "“זה מטורף, לא נתפס וקשה לעיכול, 30 שעות ללא שינה, מחשבות שעוברות בלב, פרפרים בבטן וחלום אחד גדול שאתה לא רוצה להתעורר ממנו, באמת שלא הצלחתי לעצום את העיניים, אתה אומר לעצמך, ‘זה נכון שאני הולך לחתום מחר באחד המועדונים הגדולים באירופה?’ לא שאני מזלזל בעצמי חס וחלילה ואני יודע ומודע למה שעברתי ומה השגתי, אבל אני לעולם לא שוכח מאיפה באתי, מהשכונה הקטנה בנצרת״.
היית במתח בתקופה האחרונה, זלצבורג לא רצו לשחרר אותך, רצו אף לפתוח לך את החוזה ולהשאיר אותך, מה חשבת שיכול לקרות, ששוב לא יתנו לך ללכת?
״הרבה מחשבות רצו לי בראש, באמת שלא רציתי להשלות את עצמי וידעתי שיש מצב שרד בול לא יסכימו למכור, הייתי מוכן נפשית להכל. בזלצבורג מאוד מעריכים אותי ויש להם את המטרות והתוכניות שלהם כמו כל מועדון אחר. בסופו של דבר טובת המועדון מעל לכל שחקן".
דאבור המשיך וסיפר על מה שנעשה מאחורי הקלעים: "הם באמת ניסו עד הרגע האחרון להשאיר אותי, המאמן, המנהל המקצועי, הקהל, כולם. תמיד הרגשתי בזלצבורג בבית, קיבלתי פה אהבה אין סופית ויחס של מלך, מצד אחד אני מגשים את החלום הכי גדול שלי, מצד שני קצת קשה בלב שאני עוזב משפחה״.
אני יודע שהיו לך הצעות ממועדונים אחרים. יכולת להרוויח יותר מה שתרוויח בסביליה.
״אני לא רוצה להתייפייף ולספר קלישאות, כסף זה לא הכול בחיים, אבל בכדורגל כסף זה דבר מאוד חשוב. בסופו של יום קריירה של כדורגלן היא מאוד קצרה ולפעמים אכזרית, פציעות, נפילות מקצועיות וכו׳, אי אפשר לחזות כלום, לכן חשוב לדאוג לביטחון כלכלי. יכולתי ללכת למועדונים אחרים ולעשות פי 2 ופי 3 ממה שאני אקבל בליגה הספרדית, אבל כשאתה שומע סביליה הכול מתגמד, גם הכסף, בסוף הלכתי אחרי הלב ולא אחרי הכיס״.
על מה חשבת ברגע החתימה עצמה ?
"הסיפוק הכי גדול היה לראות ולהרגיש את כל האהבה שקיבלתי מהמשפחה הקרובה והרחוקה, אמא שלי, אחים שלי, ארוסתי, דודים שלי וכל מי שקשור אליי. זה לא מובן מאליו לראות כל כך הרבה אנשים מאושרים ומאוחדים סביבך. לכל אורך הדרך קיבלתי גב, ידעתי שהם שם כשיהיה לי קשה. זה תמיד הקל עלי, לדעת שיש לי תמיד אוזן קשבת וחיבוק ענק, זה תמיד עושה את החיים יותר קלים”.
“בכלל, כל התמיכה שקיבלתי מהחברים, תושבי העיר, אוהדים, זה משהו שלא קונים בכסף. הבנאדם הראשון שחשבתי עליו ברגע החתימה זה אבא ז"ל, פתאום ראיתי מולי את החיוך הענק שלו, מצד אחד זה הכי עצוב שהוא לא פה לידי, מצד שני, אני יודע ובטוח שאי שם למעלה הוא מסתכל עליי, ומחייך. בטוח שהוא מאוד גאה בי".
דאבור גם לא שוכח את מי שמלווה אותו במשך שנים רבות, מייעץ ועוזר לו, אבי נמני: "אני חייב הרבה מאוד לאבי, הוא זה שתמיד האמין בי, הוציא אותי לגראסהופרס בתחילת הדרך שלי בקריירה בחו"ל, תמיד מכוון, גם ברגעים היותר קשים, שיש מכשולים, בעזרתו הגדולה יכולתי להגשים את החלומות שלי".
מאז שעזבת את ישראל, אתה במסלול התקדמות. מבחינתך, מה היעד הבא?
״בארץ לא מאמינים כל כך בשחקן הישראלי, יש לנו לא מעט כישרונות, אנחנו לא פחות טובים מאירופה, פשוט התנאים בארץ פחות טובים. הסדר, הניהול, המתקנים. אני עוד לא אמרתי את המילה האחרונה, אני ווינר בנשמה ולא באתי לפה כדי לסמן וי, באתי להצליח ולהשאיר חותם, המועדון הבא? אני חושב רק על איך להצליח בסביליה”.
איך זה להפוך לשחקן הישראלי שנמכר בהכי הרבה כסף אי פעם?
"זה כבוד גדול עבורי להיות השחקן הכי יקר בהיסטוריה של המדינה. באמת מאוד משמח ואני לא צריך להתבייש בזה. אני כבר מחכה לקיץ כדי להצטרף למועדון ולהוכיח להם שאני שווה את ההשקעה, ואפילו יותר".
בישראל בעבר לא פרגנו לך כל כך, כעת אתה חש שפרצת את תקרת הזכוכית הזו, וכבר מפרגנים לך יותר?
״תמיד האמנתי בעצמי וידעתי מה אני שווה, תמיד האמינו בי והעריכו אותי בכל מועדון ששיחקתי בו בחו״ל. אני לא רוצה לדבר על העבר, טענתי את זה בעבר וגם עכשיו אני אומר את זה, אני לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. אם יש אנשים שעדיין חושבים ועדיין לא מעריכים אז סבבה, שיבושם להם״.
אני יודע שאתה אוהב מאוד את מסי, אתה כבר חולם על המפגש מולו?
״מסי בשבילי הוא מספר 1 בהיסטוריה, פנומן. זה לא סוד שאני מעריץ גדול שלו, תמיד ראיתי משחקים שלו והחזקתי לו אצבעות. עכשיו הסיטואציה היא אחרת, אחזיק לו אצבעות רק בנבחרת (למרות שאני אוהד את ברזיל בכלל). בכל מה שנוגע לליגה הספרדית אני כל כולי סביליה. יהיה כיף ומרגש לשחק נגדו, ועוד יותר כיף לנצח אותו״.
מהזמן הקצר שהיית, איך התרשמת מהעיר סביליה, מהאצטדיון ?
״ממה שראיתי ושמעתי, סביליה היא עיר מדהימה, זה אזור מאוד מיוחד, יש הטוענים אפילו שזה האזור הכי יפה בספרד. יש למועדון אצטדיון מדהים עם הקהל הכי טוב והכי חם בספרד, כשנכנסתי לשם עברה בי צמרמורת בכל הגוף. הדבר הכי חשוב הוא להצליח על המגרש ולשבור עם סביליה שיאים קבוצתיים ואישיים״.
אגב, אתה מתכוון להתחיל ללמוד ספרדית?
״הספרדית נשמעת כשפה מאוד כיפית, בקרוב אתחיל לתרגל בבית, אקח מורה פרטי. אגיע מוכן בקיץ".
אני יודע שחואקין קפארוס, המנהל המקצועי של סביליה, מאוד מחזיק ממך, מה הוא אמר לך מבחינת הציפיות שיש ממך?
״המנהל המקצועי עוקב אחרי כבר תקופה ארוכה, הוא והמועדון מאוד מחזיקים ממני, זה מאוד מחמיא כשמדובר במועדון בסדר גודל של סביליה, הוא נתן לי ביטחון מהשיחה הראשונה שלנו, מחכה כבר להצטרף למועדון ולהוכיח לו כמה הוא צדק”.
כעת יש לך 4 חודשים וחצי להעביר בזלצבורג, איך אתה הולך לעשות את ההפרדה לפני המעבר הסופי לסביליה?
״כרגע אני כל כולי בזלצבורג, הראש והלב, בכל זאת זה בית עבורי ולא סתם בית, לא אשכח את הבמה שקיבלתי פה, אני אתן 200% אחוז עד הדקה האחרונה שלי פה. יש לי מטרות קבוצתיות ואישיות שאני רוצה להשיג עד המעבר לסביליה".