מוקדם יותר היום (שישי) כינס אנדי מארי מסיבת עיתונאים כשהוא דומע, והודיע כי קיימת אפשרות שאליפות אוסטרליה תהיה הטורניר האחרון בקריירה שלו. הטניסאי הבריטי הגדול בכל הזמנים קרוב מאוד לפרישה, ונראה שאין זמן מתאים יותר להיזכר ברגעים הגדולים והמשמעותיים ביותר שלו.
מארי, שנולד ב-1987, התגלה לחובבי הטניס לראשונה ב-2004 כשניצח את סרגיי סטחובסקי בגמר אליפות ארה"ב לנוער בגיל 17. ב-2005, שיחק לראשונה בווימבלדון, אבל שבוע קודם הגיע לשמינית הגמר בטורניר קווינס, אחרי שניצח את המדורג 16 בעולם ראדק סטפאנק והפסיד לדויד נלבנדיאן בחמש מערכות.
באותה שנה, מארי הגיע לגמר ה-ATP הראשון שלו בבנגקוק, כשהוא מפסיד בגמר לרוג'ר פדרר ונכנס לראשונה לדירוג 100 הטניסאים הטובים ביותר. ב-2006 הגיע התואר הראשון בטורניר סן חוזה עם ניצחון על אנדי רודיק בגמר, ושנה מאוחר יותר הבריטי רשם הופעה משמעותית ראשונה בגראנד סלאם כשנוצח בחמש מערכות בשמינית גמר אליפות אוסטרליה על ידי רפאל נדאל.
ב-2008, מארי הגיע לראשונה לרבע גמר ווימבלדון ומאוחר יותר זכה בתואר הראשון שלו מסדרת ה’מאסטרס’, כשניצח את נובאק ג'וקוביץ’ בגמר טורניר סיניסנטי. כמו כן, באותה שנה הוא הגיע לגמר גראנד סלאם ראשון בניו יורק, והפסיד בשלוש מערכות לפדרר אחרי ניצחון על נדאל בחצי הגמר.
ב-2009 הגיע מארי למקום השלישי בעולם, הכי גבוה לשחקן בריטי אי פעם, ובשלב מסוים גם שהה מספר שבועות במקום השני. בנוסף, זכה הטניסאי להיות הבריטי הראשון אחרי 71 שנה שזוכה בטורניר הדשא בקווינס. שנה מאוחר יותר, הגיע לגמר גראנד סלאם שני בקריירה במלבורן ושוב הפסיד לפדרר בגמר.
ב-2011, למרות ששוב הפסיד בגמר באוסטרליה לג'וקוביץ’, הצטרף רשמית לטופ 4 כשהגיע לפחות לחצי הגמר באותה שנה בכל ארבעת הגראנד סלאמים. ב-2012 חבר לאיוון לנדל כמאמן, והגיע לראשונה לגמר ווימבלדון כבריטי הראשון אחרי 74 שנה, אבל הפסיד לפדרר, כולל נאום בלתי נשכח לאחר הגמר ודמעות שגרמו לכל אוהב טניס לרעוד.
חודש לאחר ההפסד הכואב, חזר לדשא בווימבלדון באולימפיאדת לונדון וזכה במדליית הזהב עם נצחון ענק על פדרר בגמר. מכאן, נשבר הקרח, ובאותה שנה הניף מארי גראנד סלאם ראשון בניו יורק עם ניצחון בלתי נשכח על ג'וקוביץ’ בגמר, כשהוא חוזר מפיגור 2:0 במערכות. בתחילת 2013, מארי שוב הפסיד לג'וקוביץ’ בגמר אוסטרליה, אבל מאוחר יותר באותה שנה עשה היסטוריה כבריטי הראשון שזוכה בווימבלדון מאז 1936 עם ניצחון על הסרבי.
בהמשך, בשנת 2014, חבר לאמילי מורסמו כמאמנת במקום לנדל ורשם היסטוריה כשהיה לשחקן הצמרת הגברי הראשון אי פעם שאומן על ידי אישה. שנה מאוחר יותר הוביל את בריטניה לזכייה ראשונה בגביע דיוייס מאז 1936, כשב-2016 זכה בווימבלדון בפעם השנייה והמשיך משם לזכייה בזהב באולימפיאדת ריו. בכך, הפך לטניסאי הראשון שזוכה פעמיים ברציפות בזהב אולימפי.
בסוף 2016 כבש מארי את המקום הראשון בעולם כולל זכייה באליפות סוף השנה של הסבב, אולם באמצע 2017 הרגיש לראשונה את הפציעה בירך ואחרי שנוצח ברבע גמר ווימבלדון, סיים את העונה ועבר ניתוח. מארי ניסה לחזור לשחק בשלהי 2018, נוצח בסיבוב השני באליפות ארה”ב הפתוחה, ולאחר מכן שיחק את הטורניר האחרון שלו בשנזן, שם הפסיד ברבע הגמר. סוף הקריירה נראה כאמור קרוב מתמיד, אך אין ספק שהוא ייזכר כאחד הגדולים אי פעם.