כחלק מדוח הפירוק של הפועל תל אביב שהוגש אתמול (שלישי) על ידי עו”ד שאול קוטלר ורו”ח חן ברדיצ’ב, הובאו לא מעט עדויות מרתקות של כל הגורמים שהיו מעורבים במועדון באותה תקופה. אחד הגורמים המרכזיים היה עידו חג’ג’, מי שנכנס תחילה כבעל מניות בודדות בתקופת חיים רמון, תרם לא מעט כסף במרוצת השנים, לקח את המושכות בתקופה מסוימת ועזב אחרי שהאוהדים הגיעו למחות עד פתח ביתו. לפניכם מובא מקבץ מדבריו של חג’ג’ בעדותו, מול עו”ד קוטלר ורו”ח סיגל רוזן.
חג’ג’: “אתה יושב פעם ראשונה עם חיים רמון. בן אדם שהיה שר המשפטים שלך. אתה נותן לו המון ריספקט. הוא אומר לך, שיש קבוצה של משקיעים מאחורה, ששמים כסף כמוני, אתה מכבד את זה. בכל מקרה זה הסטטוס באותו רגע, מה חשבתי באותו זמן. אחר כך דברים השתנו קצת”.
קוטלר: “מה השתנה אחרי זה?”
חג’ג’: “בכל שלב זה השתנה. בשלב הראשון אמרתי אני שם 600 אלף שקל. אני בכלל לא אוהד הפועל, זה מה שאני שם ושלא יבקשו ממני כספים יותר. אח”כ במהלך השנה, אני כבר מתחיל להיות, להתחבר להפועל ת”א. אני רואה משחקים של הקבוצה, אני נקשר לקבוצה. לקראת סוף העונה באים אלי ואומרים לי: ‘תשמע הפועל חייבת להגיע לאירופה’. אז לקראת סוף העונה הביאו אותי לאיזו פגישה עם אלמוג כהן אמרו לי: תשמע, ‘מאוד חשוב שאלמוג כהן ייכנס, כולם תורמים. נכון שכתוב לך בהסכם שלא, אבל מאוד נעריך את זה אם תעזור להביא את השחקן’”.
“חיים, הם זרקו לו מלא רעיונות, האוהדים. אמרו לו תביא את ערן זהבי, אז באותה תקופה, נדמה לי. וחיים אמר בשום פנים ואופן לא, יש תקציבים ואני צריך לעמוד בהם. ורק אם תהיה תרומה שאני יודע בדיוק, שזה השכר שלו וככה וככה, אני מביא את השחקן. אז לא הביאו את זהבי. אגב, פנו אליי גם לגבי ערן זהבי אמרו לי תתרום, אמרתי אני לא יכול, כי רצו סכום מטורף, 200 אלף יורו או משהו כזה”.
“אמרתי שלא ואז אתה מתחיל גם לקבל, כנראה שזה סוג של לחץ, הודעות. פתאום הטלפון שלך פרוץ למיליון אוהדים, וכולם ‘חג’ג’ תציל אותנו’. אתה יודע, זה גם הלחץ עובד. אז על ערן זהבי לא עשיתי שום דבר כי זה היה סכום גדול, על אלמוג כהן אמר לי בכור ‘אני גם נותן’… נתתי, זה היה סכום, עשיתי ככה סדר במסמכים, 75 אלף שקל. נתתי תרומה ב-10.3.13. 6 מיליון שקל שתרמתי בהפועל בסופו של דבר. כסף אמיתי, חי ונושם מהפרטי שלי, לא מהחברה ולא מהבורסאי. מכסף ששולם עליו מס ודיבידנד, הרבה הרבה כסף. סיפור קצת עצוב היה הסיפור הזה. זהו, ואז שילמתי 75 אלף שקל”.
קוטלר: “למה, אגב, משדרים לך שהקבוצה חייבת להגיע לאירופה?”
חג’ג’: “לא, לא, אין חייבים, זה חייבים כי רוצים להצליח. זה לא בגלל שאם נגיע לאירופה יהיה תקציב וכאלה… אז הקבוצה הייתה מקום רביעי או חמישי, ואמרו לי תשמע, אנחנו אוטוטו מקום שלישי, אנחנו כבר באירופה, זה מביא את הפועל למקום טוב. עכשיו תשמע, אתה כבר נהיה אוהד, אתה הולך לכל משחק, אתה מקבל אהבה מטורפת. פתאום יש עליך כתבה, סנטה קלאוס. קוראים לי סנטה קלאוס בעיתון. עידו חג’ג’, מי זה עידו חג’ג’ שתורם להפועל? בעלים של חג’ג’, בעלים של זה, ונותן ותורם וכולם מדברים דברים טובים, כי אני בא בטוב. ובאמת אתה רוצה שהקבוצה תצליח. ואותו אלמוג כהן, אגב, מנגיחה ככה במשחק האחרון או לפני האחרון, נתן גול… ה-0:1 הזה הביא אותנו באמת למקום שלישי לאירופה, זה סתם קטע קוריוז”.
קוטלר: “רגע, אבל ה-75 אלף האלה, שאתה מספר לנו שנתת, זו הלוואה? מה זה בדיוק?”
חג’ג’: “לא לא, תרומה בלי הלוואה, תרומה”.
קוטלר: “וזה לא הוחזר לך?”
חג’ג’: “שום דבר, יש לי פה 5.6 מיליון שלא הוחזרו לי… תפרידו בין, אם תרצו נדבר על הפירוט, אבל יש כספים שנתתי להפועל ת”א כהלוואה, שאיפה שהוא ידעתי גם שזה לא יוחזר, אז ככה בגלל זה אני לא דורש, זה יותר מדי. אבל זה כספים שנתתי עם ריבית וכל פעם אמרו לי: אולי עוד שנתיים, אולי עוד 3, אולי עוד 5. תחתום על שטר הון. הכל הלכתי איתם כי ידעתי שזה סוד של תרומה, אבל עם פוטנציאל לקבל חזרה. זאת אומרת, אם באמת יבוא איזה קונה, כי זאת הייתה השאיפה של כולם. אגב להביא קונה למועדון, אף אחד לא יכול להחזיק את הפועל ת”א באותה תקופה, אף אחד. אתה שומע את זה בפרוזדורים, אתה שומע את זה מכולם. אלו היו הרחשים. ואמרנו אם יבוא, גם חיים אומר לי: תשמע, אתה עוזר. אני היחיד שעזרתי לו אני חושב. הוא אומר לי: תשמע, אם אתה עוזר ככה לקבוצה, אני אומר לך, כשיבוא קונה ויקבל, ויקנה את הקבוצה, כי זה הפועל ת”א רבאק, זו הקבוצה הכי שולטת במדינה. כשיבוא הקונה, והוא יקנה, יחזרו ההלוואות ואתה תקבל את הכסף שלך ואפילו עם ריבית. אמרתי: אחלה. עכשיו תפרידו בין זה לבין שהוא מבקש ממני עזרה של גסיסה”. הוא בא אליי עוד שנייה בוכה ואומר לי: תשמע…
קוטלר: “אבל זו תקופה אחרת כבר נכון? תמקד אותנו בזמן”
בשלב זה חג’ג’ נתן פירוט של כל הכספים שנתן, בקניית המניות, כתרומה לאלמוג כהן, וכהלוואות לאחר מכן, לפי סדר כרונולוגי ואז חזרו לאותו עניין.
קוטלר: “עכשיו הסכומים האלה כבר מגיעים, זה גם בקצב אחר, זה סכומים אחרים. אז מה קורה בעצם? למה הסכומים כל כך גדולים”
חג’ג’: “מה שקרה פה בתקופה הזאת, הפועל התפרקה, לא הגיעה לאירופה. היא הגיעה לאירופה, נפלה במשחק הראשון, נדמה לי, או השני, לא זוכר כבר. חיים התפרק טוטלית, מנטלית התפרק הבן אדם, בא ישב איתי, ממש עוד שנייה בוכה. אמרנו מגבשים את כולם וזה, עשה איזו שיחה. אמר לי: תשמע, אני עושה שיחה לכולם, אני רוצה שכולם יבואו, אין ברירה, אנחנו מפרקים את הקבוצה”.
קוטלר: “למה?”
חג’ג’: “אין כסף… עכשיו תדע, חיים באופי שלו, זה כל הזמן לבכות, כי זה אופי של בן אדם. באמת אין לו אופטימיות, הוא פסימי…. עכשיו זה שהוא אומר: נפרק את הקבוצה, זה סוג של ‘תנו לי כסף, אם לא, אני מפרק את הקבוצה’. עכשיו, מי שאוהב את הקבוצה ויש לו כסף ואומר: וואלה, 1-2 מיליון, זה לא מה שישבור אותי בחיים, אז לפעמים גם נותן אותם”.
קוטלר: הוא משקף לכם משהו על מה קורה בסיום אותה עונה?
רוזן: בעונה הראשונה אפילו?
חג’ג’: “בעונה הראשונה, לא זוכר מתי היה את ההלוואות אבל הייתה איזו תקופה מסוימת שבאו אלינו, אמרו לנו ‘בוא תעזור’ ושוב מתחיל לחץ. רק תחתום על הלוואה, לעולם היא לא תיפרע לך, זה לתת, לקחת הלוואה מדיסקונט, פעמיים היה דבר כזה, כולם חותמים, וחיים אומר לי, אני אישית חותם, וחותמים אנשים מאוד ישרים ומאוד טובים, ולאו דווקא מבעלי המניות, זאת אומרת, גם בעלי המניות אבל גם אחרים. מושיק תאומים למשל, ואל תדאג, כספי הטוטו משועבדים לחשבון הזה. אני יכול להגיד לכם שאח”כ, כשפרעו לי את ההלוואות כשהפועל התפרקה, פנו אליי ואמרו לי לשלם כסף. ערבויות, מיליון ומשהו שקל, שילמתי, אני היחיד ששילמתי במזומן, כי זה בנק שאני לא עובד איתו”.
“אני לא רוצה להסתכסך עם הבנק, אני עובד איתו בסכומים מטורפים, רק זה מה שחסר לי עכשיו, שבגלל איזו ערבות קטנה שאני אתחיל להתווכח עם הבנק ואני אאבד את השם שלי. חיים אמר לי שפורסים את ההלוואה ל-10 שנים, קיבלתי הסכם מבנק דיסקונט שאומר, כולם חייבים 10 מיליון או משהו כזה, ועושים פריסה לעשר שנים, אבל מזל שקראתי ככה, כתוב שם סעיף קטן… שכולם ערבים אחד לשני… ביחד ולחוד. מה זאת אומרת? אני ערב לחיים, שאני אומר, 4 מ’ חיים רמון? איך חיים רמון ישלם 4 מיליון? עד עכשיו אני יודע, שתמיד יש לו משקיעים מאחוריו, פתאום אני רואה הלוואה, 4 מיליון חיים. אמרתי, אני לא ערב לאף אחד. הלכתי לבנק אישית, אמרתי ליובל גביש, כמה הלוואה שלי, לי יש מכסה… 1.4 מ’ זה מה שאני משלם. תודה רבה, במזומן, לא קשור לאף אחד. והבנק הסכים רק אם אני משלם במזומן, כאילו רק אם אני פורע את ההלוואה במכה אחת”.
בהמשך, כשנשאל לגבי הקטנת התחייבויות דיבר חג’ג’ על האיומים מהאוהדים: “חיים לא נתן שום חלון לזה. כשהוא היה צריך למכור את דמארי והאוהדים באו ואמרו, אנחנו , אני קיבלתי SMS שאמרו, אם חיים מוכר את עומר דמארי, אנחנו תולים אותו בכיכר. אני נבהלתי מה-SMS אפילו. אמרתי, בוא הנה זה אולי ללכת למשטרה עם SMS כזה. קיבלתי איזה 400 SMS. אמרתי לכם, הטלפון שלי היה כמו פרוץ. אמרתי את זה לחיים: חיים אתה לוקח סיכון פה. אני אומר לך את האמת. אני מפחד בשבילך, אני כלום, אבל אתה. וחיים לא היה אכפת לו. אני עידו צריך כסף. אני קודם כל, תקציב. אני אומר לכם שאם חיים היה נשאר בקבוצה, לדעתי לא היה קורה מה שקורה פה”.
רוזן: “בתחילת העונה השלישית אתה מגדיל את המעורבות, לא?”
חג’ג’: “כן, בדיוק, היה, בשלב מסוים חיים בא אליי, אומר לי: תשמע, המצב שלי לא טוב נפשית. אני לא מספר את זה לאף אחד, אני עובר איזה… עכשיו בודק את עצמי. יש לי בעיות בלב, ואני חייב את העזרה שלך. אם אתה יכול לעזור, אני חייב, כי אני נדלניסט, אני לא יודע ולא רוה לנהל קבוצת כדורגל. אני יכול לעזור לך, אתן את המקסימום. באמת. כי התחברתי לבן אדם, לו ולאשתו, ואמרתי אני אעזור כמה שאני יכול. בעונה, בתקופה הזאת כן נכנסתי למעורבות וגם עשיתי כמה צעדים. בוא נגיד, שאני חושב שאם הייתי נשאר בהפועל ת”א היא בחיים לא הייתה מגיעה למצב הזה. אז התחלתי להיכנס, לא לדוחות וכאלה, אבל אני ישבתי עם איש הכספים עם יניב (משולם, ג.ל)… ונכנסתי למעורבות ואמרתי, תשמע. אולי אני נכנס למעורבות יותר מדי, אולי זה כבר לא מתאים לי, ואז באו האוהדים והאוהדים זה היה הקש ששבר את גב הגמל. באו אליי אוהדים הביתה… קודם כל, הכי מבייש בעולם, אתם תראו פה כספים, בשורה התחתונה שמתי כסף אמיתי… רק מה ששמתי ולא קיבלתי חזרה, 5.643 מיליון. כסף אמיתי מהפרטי…”
“גם אמרו לי, בוא תיתן מהחברה, תיקח חסות. אמרתי לא, לא, לא. ניקיון. הבורסאית שלי בחיים לא תשקיע שקל בהפועל. שלא יגידו לי אח”כ ציבור שילם על משהו שהוא תחביב שלך… יבואו אליי אח”כ ולי מס הכנסה יגיד לי איך אתה מפרנס את החברה, את הפועל שלך, זה תחביב שלך. למה מתוך החברה, למה זה מוכר? כי עמותה זה מוכר. בקיצור, רק מהפרטי בלי להסתבך. אוקיי, אז באו אליי האוהדים הביתה למטה, עשו איזה מפגן ואמרו: חיים רמון ועידו חג’ג’ תלכו הביתה. למה? כי הפסדנו במשחק, אירופה… אוהדים מהמשחק באו אליי הביתה, צעקו ברמקול… עכשיו אמרתי טוב, ממש מבייש, כי כל השכונה מכירים אותי ויש לי שם טוב, וזה עושה מאוד מאוד לא נעים. אח”כ הם עלו למעלה ואני לא יודע אם אתם פעם ראיתם את האולטראס של הפועל, אבל האולטראס של הפועל זה אריות. זה אנשים ככה, וכולם קעקועים הפועל… זה אנשים שהם קיצוניים ברמות ובלי חולצה, ודופקים לי בדלת, ואני אומר לבת שלי, והבת שלי אומרת מה קרה? ואמא שלה ככה, יושבים בחדר חשוך, מכבים את האורות ואני אומר: תהיי בשקט, אנחנו לא בבית. הילדה רוצה את זה והיא בוכה. ואני אומר: אל תצעקי, והם דופקים בדלת ואני מסתכל בעינית ואני רואה איזה כל הפרוזדור מלר ברנשים, כולם בלי חולצות ועם בירות, שזה באמת אירוע מפחיד”.
“משם נסעתי, אני עובד בגרמניה… חיים רמון היה בסוף השבוע הזה עם מני ויצמן שם. אמרתי להם, חברה, אני עוזב, אני עוזב את הפועל. אמרו לי: אין סיכוי בעולם שאתה עוזב. לא, אנחנו נשפר את זה. לא יכול להיות שבגלל אוהדים רעים, שהם האולטראס, היו רק 30 כאלה, ובגלל זה אתה לא תלך. והתחלתי כמעט להשתכנע להישאר. אני מתקשר לאשתי, אני אומר לה: תשמעי, הם באמת צריכים אותי. הם צריכים את העזרה. חיים לא יכול לנהל את החברה עכשיו. אז היא אומרת לי: לא, אם אתה נשאר בהפועל, תמצא אישה אחרת. אמרתי: טוב, אוקיי. אז הודעתי לכולם ביום ראשון שאני עוזב. עשה קצת דרמה בעיתונות וזה”.
לגבי כבירי אמר חג’ג’: “תראה, אני יכול להגיד לך, כשלקח כבירי את הקבוצה, והתחלתי לראות שהוא לוקח מאמן 10 מיליון ומפטר אותו, אח”כ הוא לוקח את גוטמן ומפטר אותו וזה. אז אמרתי למני: מני תגיד לי, זה הגיוני ההתנהלות הזאת? כאילו מישהו מעניין אותו מה שקורה בהפועל? הוא אומר לי: לא, לא מעניין אותי. ואני מתעניין, אני מדבר איתו המון, הוא עשה עבודה טובה ואכפת לו, ובאמת התרשמתי ממנו, פעמיים שלוש נפגשתי איתו, שהוא אוהד אדום אמיתי אמיתי. הוא עושה את זה רק בגלל האהדה שלו להפועל. אני יכול לספר על כבירי, הוא קונה אצלי 2 דירות במגדלי ת”א, הייתה לו הלוואה יחסית לא גדולה, מיליון ומשהו שקל לדירה. אני יכול לספר שהבן אדם הלך לקח את הדירות האלה, ביקש ממני שחרור של בנק מזרחי, ומאחר וכבר היה טופס 4, אז לא הייתה בעיה. הבאתי לו את השחרור, הוא הלך לקח הלוואה מלאומי כמעט על כל הדירה והכל הוא נתן להפועל.
“זאת אומרת, הבן אדם נתן את כל כולו להפועל. הניהול שלו לדעתי היה לא נכון. כוונות 100 אחוז טובות, ניהול גרוע מאוד. כי כמו שאמרתי, צרך לקיים הסכמים. חתמת עם הספרדי, מה חשבת? שלא תשלם לו כשתפטר אותו. חתמת 10 מיליון ופיטרת אותו אחרי שלושה חודשים בגלל לחץ של קהל. מה חשבת? שלא תשלם את ה-7,8 מיליון שמגיע לו? עכשיו אני אומר למני: מני, אני הפחד שלי פתאום בגלל הערבויות. אני אומר לו, מני, מישהו אכפת לו מה קורה שם? לא, הוא בשליטה, כי יש עכשיו חברה סינית שנותנת מימונים ועוזרת לו וקונה אצטדיון. אמרתי, אחרי הכל חלומות. אני ערבויות שלי שם, שלא יקרה מצב שהערבויות שלי זה, אמרתי לו. הוא אמר, הכל בסדר, וראיתם כבר מה קרה”.