"בראי הזמן, מסתבר כי דווקא את המציל היה צריך להציל". כך כתב בדוח הפירוק עו"ד שאול קוטלר, כאשר ניסה לנסות ולהסביר מה הוביל להתרסקות הכלכלית של הפועל תל אביב - והן הפנו לכאורה אצבע מאשימה קודם כל כלפי הבעלים חיים רמון, זה שבא "להציל" את הקבוצה מידיו של אלי טביב, וכלפי אמיר כבירי, שניסה "להציל" את המועדון מהקשיים ולקח על עצמו את ניהול הקבוצה.
כעת, דוח המפרק מספק את השתלשלות העניינים במועדון במשך 4.5 השנים שלפני הפירוק, החל מהחובות הקטנים שנוצרו בתקופת רמון ושהולידו את כדור השלג, ועד להתפוצצות הבועה. אלא שבדרך לשם, מתברר כי גם ליו"ר הבקרה התקציבית, רו"ח עופר אורליצקי, היה לכאורה חלק משמעותי באי מניעת הנפילה הגדולה של האדומים.
קוטלר: הכתובת היתה על הקירתחילתו של הגירעון היה למעשה בתקופת רמון, כאשר על פי הדוח של עו"ד קוטלר, "רמון פעל תוך העמקת גירעון, הקדמת הכנסות ודחיית הוצאות". עם כניסתו של רמון לניהול הקבוצה, "בעונת 2012/13 הוגשה לבקרה טיוטת תקציב על סך של 33.4 מיליון שקל". כמה ימים לאחר מכן, אושר לקבוצה "תקציב בהיקף הכנסות של 34.5 מיליון שקל, שעולה בכמיליון שקל על בקשת המועדון", כך לדבריו של המפרק.
אלא שבתקציב הזה, כך לטענת דוח המפרק, נרשמו "הכנסות חזויות גבוהות שאינן חלק מהפעילות העסקית הרגילה". הכוונה היא, שהתקציב התבסס לכאורה על הבטחות שונות לפיהן המועדון יכניס כספים עתידיים, לכאורה בלי ביסוס. כך למשל, נכתב בתקציב כי המועדון צופה ל"הכנסות ממכירת שחקנים בגובה 3.5 מיליון שקל, הכנסות מאימוץ ופרסום בסך 2.55 מיליון שקל, הכנסות מתרומות של 1.5 מיליון שקל, הכנסות שונות בסך של ארבעה מיליון שקל והכנסות מבעל עניין של ארבעה מיליון שקל נוספים. מדובר בהכנסות לא מגובות ולא מובטחות בסך של כ-13 מיליון שקל אשר נכללו בתקציב שאושר", הסביר המפרק.
אמיר כבירי מגיע למתחם חודורוב (רדאד ג'בארה)בפועל, ההכנסות היו נמוכות יותר ב-11.5 מיליון שקל וההוצאות היו גבוהות בשמונה מיליון שקל ממה שתוכנן בהתחלה, כאשר "שבעה מיליון שקלים מתוכם הינם חריגה בסעיף הוצאות ההנהלה וכלליות", כך כתב המפרק בדוח שהגיש לבית המשפט, דוח שהציג גם "הוצאות שכר גבוהות ב-4.6 מיליון שקל". בסופו של דבר, הפועל תל אביב סיימה את עונת 2012/13 בגירעון תפעולי של 19.7 מיליון שקל.
לטענת המפרק, “הכנסות ממכירת שחקנים יש לכלול אך ורק כאשר קיים הסכם. כל עוד אין הסכם חתום ניתן לכלול אך ורק כנגד בטוחה ספציפית”. כמו כן, מציין המפרק, כי "הכנסות מבעלי עניין ניתן לכלול רק לאחר קבלת הכסף". ולמרות זאת, החקירה מצאה כי הכספים הללו הוכנסו לתקציב המועדון על ידי הפועל תל אביב "ללא הסכמים ולפני כניסת הכסף, בניגוד לשכל הבריא, לזהירות המתבקשת ולכללי הבקרה עצמה". ובתוך כל הסיטואציה הזו, המפרק מצא כי "באופן תמוה ושערורייתי הבטוחות (כספים שנועדו לשמש כערבות לכיסוי הגרעון, א.מ) לא מומשו" על ידי הבקרה.
העונה השנייה בניהולו של רמון הייתה כבר בפתח. ביוני 2013 הקבוצה העבירה לבקרה טיוטת תקציב לעונת 2013/14. "בטיוטה נכללו הכנסות חזויות של כ-40.6 מיליון שקל, שכר שחקנים של כ-25 מיליון שקל וגירעון של 4.4 מיליון שקל, שצוין כי הם יכוסו בערבויות", כך טען המפרק.
חיים רמון (משה חרמון)לפי הדוח, הבקרה אישרה את תקציב הקבוצה לעונת 2013/14 עם "הכנסות חזויות של 39.475 מיליון שקל ושכר שחקנים של כ-17 מיליון שקל. התקציב כלל עודף של 2.4 מיליון שקל שנועד להקטנת חובות החברה". כמו כן, נכתב כי "במועד אישור התקציב, הבקרה אישרה לקבוצה חוזים עם שחקנים בסכום של מעל 21 מיליון שקל למרות שתקציב השחקנים נכלל בסעיף של 18.8 מיליון סה"כ. זמן קצר לאחר מכן זה אף עלה ל-23.5 מיליון שקל". המספרים החלו להתנפח לכאורה, והמפרק קבע כי "מדובר היה בתקציב לא ריאלי".
הפועל תל אביב סיימה את עונת 2013/14 בגירעון תפעולי של 24.5 מיליון שקל ומגדל הקלפים עלה עוד שלב. "הכנסות הקבוצה היו נמוכות בפועל במעל 7 מיליון שקל מההכנסות שהיו בתקציב וההוצאות היו גבוהות בכמעט 20 מיליון שקל מהתקציב (שתוכנן למועדון בתחילת העונה, א.מ)". המפרק מצא כי "מרבית סעיפי ההכנסות הבלתי מובטחות לא מומשו, ובפועל היו הכנסות נמוכות ב-13.4 מיליון". במקביל, גדלו ההוצאות על שחקנים, ובעוד שהחברה הגיעה להון עצמי שלילי בהיקף של 26 מיליון שקל, גם הפעם, המפרק הדגיש כי "בידי הבקרה כמעט ולא היו בטוחות בסוף העונה ואפילו את מעט הבטוחות שהיו לה היא לא מימשה" לצורך כיסוי הגירעון.
עונת 2014/15 החלה עם רמון ולאחר מכן הקבוצה עברה לחזקת עמותת האדומים. בארי בן זאב נכנס לניהול העניינים. בחקירותו, נשאל בדיעבד על ידי עו"ד קוטלר: "מה אתה מוצא מבחינת המצב הכספי? איזו הפועל ת"א אתה מגלה כשאתה נכנס?", ובן ארי השיב: "בפשיטת רגל. ושאין כסף לגמור את העונה".
בארי בן זאב (נעם מורנו)בכל זאת, בן זאב ניסה להשתלט על העניינים. הקבוצה העבירה לבקרה בקיץ 2014 הצעה של "תקציב מצומצם לעומת התקציבים של השנתיים הקודמות", כך לדבריו של המפרק, שתיאר כי "בטיוטת התקציב, נכללו הכנסות בהיקף של כ-28.4 מיליון שקל ושכר שחקנים של כ-16 מיליון שקל. בעקבות המצב, הבקרה דרשה ערבות בנקאית אוטונומית. אחרי שזו לא הצליחה להביא ערבות שכזאת, בבקרה אישרו להוציא מכתב התראה לפי על הקבוצה להביא מקורות כספיים תוך 7 ימים, אחרת זו תרד לליגה הלאומית". התקציב לא אושר וההתראה יצאה.
בנקודה זו, המועדון עמד על פרשת דרכים. אלא שדווקא אז, המפרק עו"ד קוטלר חשף כי "כדי לעמוד בדרישות, בוצע 'תרגיל סיבובי' של מצג שווא תרמיתי או רשלני, של העברת כספים מדומה. לתרגיל היו שותפים הקבוצה, 'לאן' ורו"ח עופר אורליצקי. לאן שלחה ביום אישור התקציב שתי המחאות של מיליון שקל ו-800 אלף שקל. הקבוצה מסרה באותו היום לאורליצקי המחאה של 1.8 מיליון שקל לתאריך 20.8.2014. יו”ר הבקרה הפקיד את ההמחאות ב-20.8.2014 והקבוצה העבירה ללאן באותו היום 800 אלף שקל. כמה ימים לאחר מכן, אורליצקי העביר את הכספים לקבוצה ע"י העברת 900 אלף שקל ביום 28.8.2014 וסך של 899,920 ביום 31.8.2014. כך למעשה, 'לאן' העבירה בפועל לקבוצה מיליון שקל ע"ח הכנסות עתידיות והדבר הוצג כגיוס מקורות הכנסה חדשים של 1.8 מיליון שקל. בפועל, יו"ר הבקרה ו'לאן' סייעו לקבוצה להתגבר על הדרישות התקנוניים ומליאת הבקרה".
וכך, ב-13 באוגוסט 2014 אושר התקציב לעונת 2014/15. "הכתובת הייתה על הקיר והיה מי שבעיניים פקוחות לרווחה התעלם ברשלנות מכל איתות אזהרה ואישר לקבוצה לפתוח עונה נוספת, למרות גירעון, בלא מימוש בטוחות ולמרות היעדר ערבות בנקאית - בניגוד לדרישות בכתב שהוצאו לקבוצה", נכתב בתקיפות בדוח. "זו רשלנות ברורה ובלתי מוסברת".
שחקני הפועל ת"א (איציק בלניצקי)למרות המצב, גם לעונה זו הקבוצה "קיבלה אישור לכלול הכנסות לא מגובות בגובה של 10 מיליון שקל - 6 מיליון על מכירות שחקנים עתידיות ו-4 מיליון הכנסות מבעלי עניין". גם הפעם "הבקרה קיבלה בטוחות של 4.8 מיליון שקל סה"כ, מתוכן 2.5 מיליון שקל הן בטוחות לסוף עונה שהיו אמורות להילקח במקרה של גירעון, אבל גם אלה לא מומשו ושוחררו", גולל המפרק.
בנובמבר 2014, "בקבוצה ובבקרה קיבלו פנייה מגורמי הבקרה של אופ"א לפיה הקבוצה צברה גירעון של 12.4 מיליון יורו, לאחר שלא הוזרם לקבוצה הון עצמי מ-2012". הפועל תל אביב חרגה מהכללים של ההתאחדות האירופית. אלא שבפברואר 2015 הקבוצה חתמה על הסכם פשרה עם אופ"א. איך? לפי הדוח, בחודש מארס, "הקבוצה ביצעה מהלך של הנפקת שטרי הון שבגדרו הומרו הלוואות של בעלי המניות ושל מני ויצמן".
במועדון האדום צלחו עוד אומנם מכשול, אך כדור השלג המשיך להתגלגל. בקיץ 2015 הדוחות הכספיים "העידו כי הקבוצה סיימה בגירעון של 6.1 מיליון שקל וגירעון מצטבר בהון של 27 מיליון שקל. ההכנסות היו נמוכות בפועל ב-8 מיליון שקל וכמעט כל סעיפי ההוצאות חרגו", נכתב בדוח. אלא שגם בסיום עונה זו, כך נטען, "הבקרה שחררה את הבטוחות שהיו בידיה. מהעדויות בפני המפרקים, התברר כי זו הייתה 'שיטה' בבקרה לגבי הפועל תל אביב".
מני ויצמן (נעם מורנו)בקיץ 2015 אמיר כבירי מתחייב לקחת חלק בניהול הקבוצה. לקראת עונת 2015/16 התקציב שהוגש היה מבוסס על הכנסות של 33.7 מיליון שקל. "חרף העובדה כי מדובר בתקציב יומרני הכולל פעם נוספת הכנסות לא מגובות, הבקרה אישרה לקבוצה תקציב גבוה יותר מזה שביקשה, בהיקף של 35 מיליון שקל". גם שכר השחקנים גדל מ-11 מיליון ל-15.5 מיליון שקל, אך מנגד יש לציין כי תקציב הוצאות ההנהלה שאושר פחת (1.3 מיליון לעומת 6.7) וכך גם שכר העובדים (324 אלף אל מול 2.5 מיליון בעונה קודמת). "כחודש לאחר מכן אושרה הגדלת התקציב על ידי הבקרה ובסוף אוגוסט אושרה הגדלה נוספת של 5.8 מיליון שקל", ציין המפרק.
שנה אחר כך, הוגשו הדוחות שסיכמו את עונת 2015/16 ולפיהם "הקבוצה סיימה את העונה עם גירעון תפעולי ענק של 38.6 מיליון שקל. זאת, לאחר שהקבוצה הכניסה 21 מיליון שקלים בלבד לעומת הכנסות מתוכננות של למעלה מ-35 מיליון שקל, ומנגד הוצאות של 59 מיליון שקל אל מול הוצאות מתוקצבות של 29 מיליון". המפרק הדגיש כי "גם בעונה זו לא מומשו הבטוחות שהוחזקו בבקרה, חרף התוצאות המובהקות של יצירת גירעון עצום".
עו"ד שאול קוטלר מציג את הדוח (נעם מורנו)בקיץ 2016 עוד ניסו לבנות קבוצה בהפועל תל אביב, על אף שזו לקחה הלוואה עקב מצוקת מזומנים. לפי הדיווח של המפרק, אושר לקבוצה להגדיל את תקציב השחקנים ב-12 מיליון שקל בהסתמך על בטוחות שניתנו על ידי כבירי ומני ויצמן, שחתמו על צ'קים בסך של 16 מיליון שקל ביחד (12 מיליון של ויצמן ו-4 של כבירי). "אולם אל דאגה, גם בטוחות אלה לא ימומשו על ידי רו"ח אורליצקי", כתב המפרק.
הבועה התפוצצה בדצמבר 2016, "כאשר בידיו של אורליצקי היו מצויות רק הבטוחות של כבירי, צ'קים, 'יצירות אומנות' והרבה מלל ריק - הכל נטול שווי ממשי. שש ההמחאות של ויצמן בשווי כולל של 12 מיליון שקל הושבו לוויצמן לפני פניית החברה להליכים. אין צילום של ההמחאות ואין תיעוד של מועד ההחזרה".
אמיר כבירי (נעם מורנו)על פי אומדן שערכו המפרקים, "בהיעדר דוח כספי, בשישה וחצי חודשי הפעילות בעונת 2016/17, עד להגשת הבקשה להקפאת הליכים, צברה הקבוצה גירעון של 33 מיליון שקלים נוספים". והתפרקה.
לטענת המפרק עו"ד קוטלר, "באופן תמוה ושערורייתי הבטוחות לא מומשו. יו"ר הבקרה התעלם מהוראותיו המפורשות של תקנון הבקרה". למעשה, לדבריו כך "מאפשרים לקבוצה לפעול בסביבת חדלות פרעון במשך תקופות ארוכות. מדובר בפעולה רשלנית, החל מאישור התקציב, המשך באי פיקוח וכלה באי נקיטת צעדים עקב חריגות וגירעון".
רו"ח אורליצקי נתן את גרסתו כשאמר בחקירתו: "בסוף עונה, כשאני מקבל את המאזן ואת המכתב מרואה החשבון שכל המשכורות של השחקנים, עובדי המועדון וזה שולמו, ברגע זה אני מחזיר את הבטוחות. אם הספקים גדלו, לא מעניין אותנו בבקרה... בטוחות זה כדי ששכר השחקנים, המאמנים, צוות האימון והעובדים ישולם... גירעון של 10, גירעון של 12 מיליון זה לא דבר מיוחד. גירעון של 12 זה לא דבר בעייתי בכלל, זה לא דבר בעייתי... זו שיטת הבקרה. מחזירים את כל הבטוחות לכל הקבוצות, אם גדל הגירעון לוקחים יותר בשנה הבאה... הבקרה לא אחראית לספקים, לא אחראית לבנקים. לא יעזור, לא אחראית".