רגע לפני ששנת 2019 תפתח ודו”ח הפירוק של הפועל תל אביב יפורסם מחר (שלישי), הבעלים הקודם של המועדון האדום, חיים רמון, העביר תגובה רשמית וחריפה ביותר למה שכינה ‘ההדלפות מדו"ח המפרקים של הפועל תל אביב האמור להתפרסם”.
רמון כתב בפתח דבריו: “בימים האחרונים פורסמו הדלפות מדו"ח המפרקים של הפועל תל אביב. להלן תגובתי לפרסומים: 1. ההדלפות של המפרקים בתקשורת היא שערורייה חסרת תקדים. כידוע המפרקים פועלים כ-OFFICER OF THE COURT (שלוחי בית המשפט). תארו לכם ששופט היה מדליף לתקשורת חלקים מפסק דין בטרם פורסם באופן רשמי. נראה שתאוות הפרסום של המפרקים העבירה אותם על חובתם ודעתם. 2. ההדלפה, כאילו קיבלתי את הקבוצה נקיה מחובות מאלי טביב היא חסרת שחר. טביב חייב עד היום למעלה מ-15 מיליון ₪ לרשויות המס ועוד כ-10 מיליון התחייבויות נוספות. בסה"כ כ-25 מיליון”.
“3. ביולי 2012, כשקיבלתי את זכויות הניהול מטביב, היה גרעון עתידי לשנת 2012/13 קרוב ל-20 מיליון (התחייבויות של טביב פחות הכנסות), גרעון שכולו שייך לתקופת טביב. עם גרעון זה התמודדתי על ידי גיוס הלוואות בנקאיות והלוואות ספקים. כידוע, רבים ולא כל כך טובים מבין אוהדי הפועל שהפצירו בי לקחת את הקבוצה מטביב והבטיחו שיסייעו לי בכסף, נעלמו כלא היו. 4. הטענה שהודלפה בדו"ח כאילו "רמון משכן את עתיד הפועל" אבסורדית ומגוחכת. עתיד הפועל, אלמלא באתי, היה פירוק ודאי. הסכמתי לקבל את זכויות הניהול כדי להציל את הפועל מפירוק ולאחר מסע שכנועים ופיתויים מצד אוהדים רבים. במאמצים על אנושיים הצלחתי לקיים את הקבוצה שנתיים וחרף הקשיים הכספיים הרבים, בכל התקופה הזו לא חזר שיק, המשכורות שולמו תמיד בזמן, ספקים לא תבעו את המועדון ותוך כדי כך גייסתי כ-30 מליון ₪ מבנקים, ספקים ואנשים פרטיים. בשנתיים קשות אלה הצלחתי להביא את הקבוצה להישגים ספורטיביים משמעותיים: הקבוצה העפילה לפלייאוף העליון, סיימה במקום השלישי והרביעי. הפועל השתתפה בליגה האירופית בכל העונות בהן ניהלתי את הקבוצה. וב-2012/13 שיחקה הקבוצה בשלב הבתים של הליגה האירופית, הישגים, שמאז עזיבתי, הפועל לא התקרבה אליהם”.
“5. ההדלפה כאילו מני וייצמן היה הבעלים בפועל ואני למעשה הייתי איש קש שלו, היא שיא במצעד האיוולת של המפרקים. בשנתיים 2012/13, 2013/14 הייתי המחליט הבלעדי בקבוצה, כמובן שלא מעטים מבין האוהדים וכלי התקשורת ניסו להשפיע עליי לקבל החלטות כאלו ואחרות , אולם בסופו של דבר אני הייתי הפוסק האחרון . מני וייצמן, האיש הנפלא הזה, היה המשענת הכלכלית הכמעט יחידה בכל פעם שהגעתי לשוקת שבורה וזה קרה לעיתים קרובות ועזר לי לגייס כספים. וכמובן שחשפתי בפניו את כל המידע על מצבה הכספי של הפועל. מני וייצמן, ללא שום תמורה, הוציא מליונים רבים מכיסו, גייס חברים שתרמו כסף (בעיקר עידו חג'ג ומאיר תושב), סייע בגיוס הלוואות מבנק, העמיד ערבויות אישיות לטובת הלוואות אלה ונתן ערבויות אישיות לבקרה התקציבית ולספקים”.
“ללא מני וייצמן, הפועל הייתה קורסת זמן קצר לאחר שקיבלתי את זכויות הניהול. אוהדי הפועל צריכים להקים פסל לכבודו. הדבר האחרון שמני וייצמן ראוי לו זו ביקורת מצידם של המפרקים. 6. הפועל עברה לפירוק כמעט שנתיים לאחר עזיבתי. בתקופה זו ניהלו את הפועל העמותה, כבירי והכונסים שהפכו למפרקים. בעוד שאני, העמותה וכבירי עשינו מאמצים אדירים כדי להימנע מפירוק המועדון האהוב, הרי שהמפרקים שהבטיחו להבריא את הפועל, הביאו אותה לפירוק תוך 3 חודשים. וזאת למרות שקיבלו את הקבוצה במצב כלכלי הרבה יותר טוב ממני (כתוצאה מהקפאת הליכים)”.
“7. המפרקים ניהלו את הקבוצה באופן חובבני, מבלי שהיה להם מושג מהו מועדון כדורגל, ודאי לא בסדר גודל של הפועל תל אביב, כשלו בגיוס כספים, לא הצליחו למכור את המועדון, נכנסו לפאניקה והביאו לפירוק המועדון שגרר אחריו ירידה לליגה לאומית. 8. אני אינני מתכוון לעבור על כך לסדר היום, אני מקיים התייעצות עם עורכי דין, על מנת לתבוע את המפרקים שבהתנהלותם הרשלנית הביאו לפירוק המועדון, למרות שלא הייתה שום סיבה לכך וגרמו לנזקים ספורטיביים וכספיים למועדון ולי אישית”.
“9. בעדותי בפני המפרקים ב-19/3 נדהמתי מכך שבחלק משאלותיהם נשמע הד ברור למסע ההשמצות והשקרים של האולטראס שהופנו כנגדי. שיא העוינות של המפרקים באה לידי ביטוי כאשר בזמן עדותו של מני וייצמן הם שלפו קבלה של הרכב הפרטי שלי ואמרו למני וייצמן "חיים רמון הוא לא כזה קדוש הוא ביקש שהפועל תל אביב תשלם חשבונית של הרכב הפרטי שלו". אז לידיעתכם ולידיעת המפרקים: כשבאתי להפועל סוכם שאקבל שכר + הוצאות. מכיוון שלא היה כסף ב2012/13, ויתרתי באופן מוחלט על השכר ועל ההוצאות. בשנת 2013/14 סוכם שאני אקבל 12,000 ₪ הוצאות לרבות הוצאות רכב. לאחר שהודחנו מהליגה האירופית ויתרתי שוב על כל ההוצאות. הקבלה הזו הגיעה למועדון לפני שוויתרתי על ההוצאה וכמובן שאני שילמתי את החשבון מכיסי. בכל התקופה של שנתיים וחצי שהייתי בעל הזכויות לא קיבלתי שכר ולא קיבלתי הוצאות מלבד פרק זמן מסוים שהיה לי דלקן של הפועל באוטו של כמה מאות שקלים בחודש. קבלה זו ניסו "למכור" האולטראס לכל מיני עיתונים ללא הצלחה, אבל עם המפרקים הם הצליחו והפכו אותם לדובריהם. 10. כמובן, שיחד איתכם אמתין לדו"ח שיפורסם ואגיב עליו באופן מלא לאחר שיפורסם”.
המכתב של רמון למפרקים ב-19.3.18 לאחר מתן עדותו: “מסע ההשמצות של האולטראס נשמע גם בשאלותיכם ובדבריכם”
“ראשית, ברצוני להתייחס לשאלותיכם ולהערותיכם לגבי עמותת מפעלות חינוך. מפעלות חינוך הוקמה לפני למעלה מעשור על ידי קבוצת כתר, שהייתה הבעלים של הפועל ת”א. בתקופה זו הזרימה קבוצת כתר סכום של 180 מיליון ש”ח לאגודה. למרות תרומתה החשובה של מפעלות למותג שנקרא הפועל ת”א, ניהלו גורמים מקרב האולטראס מסע השמצה וטפלו השמצות חסרות שחר על מפעלות ובראשם כאילו מפעלות ‘גזלה’ כספים מהפועל ת”א לטובת מנהליה, דבר שלא היה ולא נברא. כדוגמא, רק לאחרונה התקשרה אליי עיתונאית וטענה שנמסר לה (כמובן מהאולטראס) כאילו קיבלתי מיליון ש”ח לכיסי הפרטי ממפעלות, עוד דוגמא מזוויעה לשקרים ולהשמצות של האולטראס נגד מפעלות ונגדי. לצערי, הד ברור למסע ההשמצות של האולטראס נשמע גם בשאלותיכם ובדבריכם. האולטראס הצליחו לגרש את מפעלות מהמתחם בתקופת כבירי ולנתק את הקשר בין מפעלות להפועל ת”א, אף גורם לא נכנס במקום מפעלות למתחם ושום שקל נוסף לא התקבל”.
“אני רוצה להביע את פליאתי על כך שטרחתם לשאול אותי על המשכורות של מר אורנשטיין, במשך שנתיים וחצי שהייתי בהפועל שילמתי קרוב ל-100 מיליון שקל משכורות ותשלומים לספקים, כל זאת על פי החוק ותוך הקפדה על הכללים ותשלום מיסים. מעולם תחת ניהולי לא עיכבתי משכורת ולא חזר אף צ’ק של ספקים, זאת למרות המצוקה התקציבית הקבוצה שליוותה את כל תקופת ניהולי. במשך עדותי שאלתם אותי יותר מפעם אחת למה לא הלכתי לפירוק. בקיצור, שאלתם אותי למעשה למה לא נהגתי כמוכם, שתוך מספר שבועות מרגע שהקבוצה עברה לטיפולכם ולמרות שהבטחתם שלא תובילו אותה לפירוק, פירקתם את הפועל ת”א. התשובה היא פשוטה – אהבה חסרת היגיון למועדון, שלי ושל מספר קטן מדי של אנשים. אני קיבלתי את הקבוצה במצב הרבה יותר גרוע מכפי שאתם קיבלתם, קבוצה שעמדה בפני כינוס ופירוק וגירעון תקציבי לשנת 2012/13 של כ-20 מיליון ש”ח ולמרות זאת לא הרמתי ידיים ובמשך שנתיים וחצי גייסתי קרוב ל-30 מיליון ש”ח. נכון, חלקם בהלוואות ובתרומות והצלחתי להחזיק את הקבוצה בצמרת הכדורגל הישראלי, כל זאת מתקוך הקרבה בלתי פוסקת של זמן וכסף מצידי ומצד שלושה אנשים – מני וייצמן, עידו חג’ג’ ומאיר תושב”.
“סיבה נוספת, כפי שאמרתי לכם, היא שקיוויתי כל העת שנוכל למכור את הפועל, אך האולטראס שמעזים להופיע בפניכם ולהטיח האשמות בהתנהגותם הפרועה והבריונית והרחיקו כל רוכש פוטנציאלי מהקבוצה. גם מניסיונכם הקצר עד לפירוק למדתם עד כמה בלתי אפשרי למכור את הפועל גם בתנאים הרבה יותר טובים מאשר אני רכשתי ולגייס כסף מאותם אוהדים הייתה משימה בלתי אפשרית, נדמה לי שכל מה שהצלחתם לגייס היה סדר גודל של 400 אלף ש”ח, תודו שזה סכום מגוחך. לאחר ששוב נאלצתי לקבל על עצמי את ניהול הקבוצה, חזרתי לתכניתי המקורית של מכירת שחקנים, השלב הראשון של התכנית היה מכירתו של גילי ורמוט, שנעשתה על ידי באופן בלעדי. המכירה הכניסה כמיליון יורו לקבוצה והצילה אותה מפשיטת רגל צפויה כבר בחודש אפריל 2015. אחרי מכירתו, שלוותה בהפגנות והתפרעויות של בריוני האולטראס, ביקשה ממני עמותת האדומים לקבל את זכויות הניהול דה פקטו, ואני כמובן הסכמתי לאלתר והם אלו שהעבירו את הקבוצה לידי כבירי”.
“לסיכום, ברצוני לומר כי החזקתי קבוצה בצמרת הכדורגל הישראלי במשך שנתיים תוך יצירת חוב פרוס לתקופה ארוכה שחייב החזר של 2-3 מיליון שקל בשנה, דבר שהינו יותר מסביר לעומת כל קבוצות הכדורגל, ודאי אלה שנמצאות בצמרת הכדורגל הישראלי. אחד הדברים הקשים ביותר שלמדתי בשנותיי כבעל זכויות בהפועל ת”א הוא כפיות טובה קיצונית של חלק מהאוהדים והעיתונאים בכל מה שנעשה על ידי וע”י אחרים להציל את הקבוצה מפירוק ב-2012 והפיכתה נגד כל הסיכויים לקבוצת צמרת. מני וייצמן כפי שהגדרתי אותו היה ספק כספים של הקבוצה ומדי פעם ביקש ממני שאמסור לו דו”חות כספיים על מנת להבין את מצבה הכספי של הפועל באופן מלא כדי שיוכל להיענות לבקשותיי שיגייס כספי על בסיס עובדתי ואינני רואה שום פגם לכך שהיה חשוף למצבה הכספי של הפועל באופן מלא”.