הבעלים לשעבר של הפועל תל אביב, אמיר כבירי, הוציא הודעה רשמית לקראת הגשת דו”ח הפירוק אשר יוגש מחר (שלישי) לבית המשפט המחוזי בת”א. בהודעתו הוא כותב: “6 בדצמבר 2016 הוא תאריך שנצרב בלבי וללא ספק אשא אותו עמי עד סוף ימי חיי. זה היה היום שבו קיבלתי את ההחלטה המורכבת בחיי הבוגרים, החלטה שידעתי שיהיה לה מחיר כבד ברמה האישית, המשפחתית, הציבורית והכלכלית, אבל הייתה הדבר הנכון לעשות כדי שהפועל תל אביב, קבוצת הכדורגל היקרה לי כל כך, תוכל להמשיך להתקיים”.
“בשנתיים שעברו מאז שמרתי על שתיקה, גם כאשר שמי ושם משפחתי הוכפשו. לצערי למדתי שהדבר החשוב ביותר הוא הנרטיב שמציירים גורמים בעלי אינטרסים שונים, גם אם נרטיב זה אינו תואם את העובדות. בחרתי בצעד זה כדי לא להפריע לחקירת הנאמן שמינה בית המשפט, שיתפתי עמו פעולה וסיפקתי לו חומרים כדי שיוכל להצביע על הכשלים בתקופות השונות, וגם בתקופתי. אף אחד לא נקי משגיאות, אבל ידעתי להודות במשגים שלי ולשאת באחריות על טעויותיי”.
“כיוון שחשוב לי להציג את הנתונים בצורה אמינה, יוצג דו"ח ביאור אשר יסכם את הנתונים הפיננסיים של המועדון בתקופה שבה היה בבעלותי, וכן את גובה חובות המועדון ביום שבו זכויות ניהולו עברו לידיי. הדו״ח יפורסם ב-30 במאי כדי לא לפגוע בהליך המשפטי. עוד באותו יום, כל אדם שיחפוץ מוזמן להגיע ולעיין בכ-200 מסמכים פיננסיים, התכתבויות פנימיות, חוזים, אישורי העברות וסימוכין אשר יתמכו בכל שאצהיר בהודעה זו. מסמכים אלו יהיו נגישים לציבור במשרד עורכי דין סימון עישר ושות' שברחוב בר כוכבא 21, קומה 11, בני ברק, בשעה 13:30“.
“שגיתי, ידעתי שיש חובות, אבל לא נחשפתי לממדיהם”
לאחר אלה, כבירי החל לפרט: “שגיתי, ידעתי שיש חובות, אבל לא נחשפתי לממדיהם ולא שיערתי שהם בהיקף שהתברר לי רק בנובמבר 2016 .כבר הודיתי בפומבי בעבר: לא ערכתי בדיקת נאותות כפי שאני נוהג בעסקיי הרבים. בדיעבד, כמובן, זו הייתה טעות, אולם בנקודת הזמן ההיא, מאי 2015 ,לא היו בפניי הנתונים שיש בפניי היום. באותה תקופה הובהר לי שאין ברשותי הזמן הדרוש לבצע בדיקה שכזו, שכן חרב הפירוק ריחפה מעל צווארו של המועדון. הוצגו בפניי נתונים לגבי מצבו הכלכלי של המועדון ונתתי אמון באנשים אלו, אשר הצהירו בפניי בצורה ברורה שעתיד המועדון מוטל על כתפיי. וכך, החלטתי שאני עושה את הצעד מתוך מחויבות ואידאולוגיה. לא קיבלתי החלטה עסקית מושכלת, מכיוון שלא ראיתי ואיני רואה במועדון עסק”.
“חשוב להדגיש, שהמשמעות של התעקשות על בדיקת נאותות מקיפה ויסודית במאי 2015 הייתה אחת משתיים: או שהמועדון לא היה שורד עד שהבדיקה הייתה מסתיימת ומתפרק, או שבדיקת הנאותות הייתה מגלה את מצבו העגום של המועדון וגם אז היה צורך להגיש בקשה להקפאת הליכים. בסיכומו של יום הרגש גבר על הדעת. לא הקשבתי לעצת עורכי דיני, שהתריעו על בחירתי לסמוך על הנתונים שהוצגו בפניי. מעבר לאותם חובות, למועדון היו התחייבויות על חשבון הכנסות עתידיות ששועבדו ולמעשה היו משתקות את כל פעילות הקבוצה ומחלקת הנוער, חובות והתחייבויות שאותם המשכתי לגלות עד יומי האחרון במועדון”.
“גדלתי כאוהד הפועל, בן למשפחה אדומה, הגעתי למשחקים כל חיי. בשנת 2013 נרתמתי לניסיונות איתור רוכש למועדון. מאז הגעתי כמעט לכל אדם אמיד אשר אני בקשרים עמו במסגרת עסקיי, אך מכולם קיבלתי תשובה שלילית. באותה תקופה גורמים במועדון פנו אליי בבקשה לסיוע כספי. תרמתי וגייסתי עמיתים נוספים שיעזרו, ללא פרסום או רצון בהוקרה, רק כדי לסייע למועדון. כאשר פנו אליי אנשי עמותת האוהדים בשנת 2015 בבקשה שאסייע למועדון ואמנע את פירוקו, העברתי ללא היסוס סכומי כסף גדולים וחתמתי על ערבויות, שאותן אני משלם גם כיום, כדי שהמועדון יוכל לסיים את עונת 2014-2015. כאשר התברר כי גם זה לא יספיק ואין מי שייקח אחריות על עתיד המועדון, רכשתי בשני שלבים %3 אחוז ממניות המועדון וקיבלתי לידיי את זכויות הניהול”.
“כל התחייבות גובתה בערבות אישית, סכומים אשר משולמים עד היום”
“נכון להיום, השקעותיי במועדון מסתכמות ב-62,084,256 שקלים. סכום זה אינו סופי שכן גם כיום אני נמצא בתהליכי הסדרת חובות שונים של המועדון, אך הוא כולל העברות ישירות לחשבון המועדון ורכישת שחקנים בסך 42,607,735 שקלים; התחייבויות המועדון שנלקחו בערבות אישית שלי בסך 16,062,511 שקלים; וכן רכישת מניות בסך 3,450,000 שקלים. לצערי הכסף הרב נבלע בבור החובות וההתחייבויות רבות השנים של המועדון. חשוב להדגיש, כי במהלך כהונתי כבעלים, כל התחייבות פיננסית משמעותית גובתה בערבות אישית שלי, סכומים אשר משולמים עד יום זה והם אינם ולא יהיו מעמסה על קופת הנושים, נהפוך הוא, וזאת בניגוד לניסיונות להציג את הדברים באופן כזה שיכפיש את שמי”.
“לפיכך, הטענה שבחרתי בדרך הקלה והצלתי את עורי באמצעות הקפאת ההליכים שגויה מיסודה, שכן מחד גיסא, ברגע שהבקשה להקפאת הליכים הוגשה לבית המשפט איבדתי את הבעלות על המועדון, על השקעתי הכספית הגדולה בו, ומאידך גיסא, הקפאת ההליכים כאמור לא פטרה אותי מתשלום כל התחייבויות המועדון מזמני אשר עליהן אני חתום בערבות אישית. יתרה מכך, מתוך תחושת אחריות שילמתי גם התחייבויות שאני לא ערב להן. האמנתי שהדרך הנכונה לגרום למועדון להיות אטרקטיבי ולעניין משקיעים פוטנציאליים היא להפיח בו רוח חיים ולכן השקעתי מיליוני שקלים בהטמעת תהליכים ארוכי טווח. יזמתי את שיפוץ מתחם חודורוב שהפך מאתר קרוואנים למתקן הכי מפואר בכדורגל הישראלי ויישאר כבסיס למועדון עוד שנים ארוכות”.
“ספגתי קיתונות של ביקורת על רכישות שחקנים במיליוני שקלים. בעניין זה חשוב להדגיש: ראשית, ייתכן שחלק מהרכישות היו לא מוצלחות, אך בענף הכדורגל יש תמיד גורם סיכון. לא אחת רואים שחקן פורח או מאכזב לאחר מעבר בין מועדונים. אך השחקנים הם הנכס המרכזי של מועדון כדורגל, הם ההשקעה המרכזית של בעלים של כל מועדון כדורגל, והדרך להביא שחקן שהצוות המקצועי והבעלים מאמינים בו היא חוזים נדיבים ותנאים טובים. חלק מהנכסים האלה נמכרו על ידי ההנהלה החדשה, לדוגמה ארון שוינפלד שמכירתו הכניסה למועדון יותר מ-3 מיליון שקלים. לעומתו, היו שחקנים דוגמת בן רייכרט וקלאודיו בומבה שמסיבה לא ברורה פשוט שוחררו בחינם במקום שיימכרו וייצרו מקור הכנסה נוסף”.
“אני משלם על הרכישות של שוינפלד ורייכרט גם בימים אלה”
“שנית, רכישות השחקנים המשמעותיות גובו בערבות אישית שלי. וכך, גם לאחר הקפאת ההליכים שילמתי ואני ממשיך לשלם עבור רכישתם של ארון שוינפלד ובן רייכרט ועבור ההסכם עם בית״ר טוברוק שבאמצעותו הגיעו למועדון אנאס מחמיד ואיאד אבו עביד. רכישות אלה לא רק שלא תכבדנה על קופת הנושים, הן אף ייצרו הכנסה למועדון, למרות העובדה שלא נוצלו בצורה מקסימלית לאחר הפירוק. כמו בכל תהליך היו גם טעויות וכישלונות בדרך, אך אני נושא באחריות ומשלם עד היום הזה מיליוני שקלים מכיסי. כאמור, היו טעויות בדרך, אין בכך ספק. סדרי העדיפויות לא תמיד היו נכונים וייתכן שכיום דברים היו נעשים אחרת. קשה לי במיוחד עם העובדה שמספר פעמים עובדי המועדון, בזמן שהיה בבעלותי, לא קיבלו את שכרם בזמן. זה נושא חמור שמציק לי עד ליום זה”.
“הסיבות לכך ידועות לי, אך המציאות התזרימית החריגה שהיינו נתונים בה באותה תקופה הכתיבה את מעשינו. בדיעבד, אני גם מכיר בעובדה שהמטרות שהצבתי למועדון ולעצמי לא היו ריאליות למצב הנתון ובפרק הזמן שביקשתי להשיגן. הצבת המטרות הייתה תוצאה של גורמים שונים ובתוכם גם שיקולים רגשיים שלי בתור אוהד. בדיעבד, ברור לי שהיה עדיף אם הייתי פחות מחובר רגשית ופועל בצורה יותר קרה. לא אחת נשמעו בתקשורת טענות כאילו משכתי כספים מקופת המועדון. מובן שאלה טענות חסרות בסיס הבאות להשחיר את שמי. אכן, במהלך התקופה היו מקרים שבהם עברו כספים גם מחשבון המועדון לחשבונות שלי או של אחת החברות שבבעלותי, אולם פעולות אלה נעשו בתום לב וכל תכליתן הייתה ניסיון לנהל מועדון עם בעיות תזרים קשות אשר לא תמיד זכה לאמון ספקים ובנקים”.
“וכך, אם ברגע נתון היה צורך שאעביר כספים מחברה פרטית שבבעלותי לפעילות הקשורה למועדון עשיתי זאת, ומאוחר יותר היה צורך להחזיר כספים אלה לטובת רישום חשבונאי תקין. מקור הכספים שיצאו מקופת המועדון לכאורה היה העברות שבוצעו על ידי. למועדון הייתה מחלקת כספים, ולאמיתו של דבר, באותה תקופה לא ידעתי שעל פי תקנון ההתאחדות הוצאת כספים מחשבון המועדון אסורה. עצם העובדה שהפעולות בוצעו על ידי אנשי הכספים ובידיעת מנהלי המועדון מעידה על כך שהן נעשו בתום לב וכפעולות חשבונאיות לא שגרתיות לפעמים, בניסיון להשתלט על מציאות כלכלית מאתגרת וללא שום כוונה להסתירן”.
ההלוואה מ”קוטיגו”, והתדהמה שחווה בבית המשפט ע”י העמותה
“עם זאת, כאשר מה שעמד לנגד עיניי היה הישרדות המועדון, סביר להניח שגם לו הייתי מודע לבעייתיות הייתי מבצע פעולות אלה כדי למנוע קריסה. אחת הטענות העיקריות שהועלו נגדי היא בעניין ההלוואה שלקחתי מחברת ״קוגיטו״. הלוואה זו נלקחה לצורך מימון פרויקט האצטדיון בבת ים, אולם בעקבות קשיי התזרים בניהול הקבוצה, חובות חדשים שהתגלו במהלך החלק הראשון של עונת 2016-2017 ותביעות שהוגשו נגד המועדון בתקופה זו, הכסף הועבר לטובת פעילות הפועל תל אביב במקום לטובת ייעודו המקורי. לא רק שלא היה פה הליך משיכת כספים מקופת הקבוצה, אלא ההיפך הוא הנכון. הכסף שנלקח בערבות אישית שלי הועבר לשימוש הפועל תל אביב. הצגת העובדות בכל צורה אחרת היא הטעיה מכוונת”.
“כיום אני משלם מיליוני שקלים עבור הלוואה זו ונמצא בהליך משפטי הנוגע אליה. החזר הלוואה זו ותשלומי הריבית שלה אינם חלק מגירעון המועדון, אלה אינם כספים הנכללים בסכומים שהעברתי לקופת המועדון, וחברת "קוגיטו", אשר ממנה נטלתי את ההלוואה, אינה נושה של המועדון, כפי שאף הוצהר בבקשה להקפאת הליכים. כל הסוגיה תיפתר ללא כל מעורבות של הנאמן. כאמור, הנושא עומד כרגע לדיון בבית המשפט וכל החלטה שיקבל בעניין זה תכובד. לפני הגשת הבקשה להקפאת הליכים הקפדתי לחדד כי כוונתי היא שהמועדון יחל בתהליך הבראה, כאשר במקביל לפעילותו השוטפת שתמומן על ידי, אדאג להגיע להסדר עם כל הנושים, שמא ייפגע אחד מהם. עד הרגע האחרון האמנתי שזו הדרך הנכונה ושביכולתי לעמוד בתוכנית שהוכנה והוצגה לנאמן שהוצע על ידי לבית המשפט. למהלך זה קיבלתי תמיכה מכל בעלי מניות המועדון דאז”.
“לתדהמתי, בדיון הראשון בבית המשפט, נציגי עמותת האוהדים (אותה העמותה שפנתה אליי שנתיים קודם לכן בבקשה שאקבל על עצמי מידיה את זכויות ניהול המועדון לנוכח חוסר יכולתה לגייס את הממון הדרוש להפעלתו) התנגדו לנאמן שהצעתי, אשר כל מטרתו הייתה להשאיר את המועדון יציב תוך הגעה להסדרים עם כל בעלי החוב, הסדרי חובות אשר נוצרו טרם כניסתי למועדון. מטרתי מעולם לא הייתה להוביל את המועדון לפירוק, ואני עומד על כך שתהליך זה לא היה מחויב המציאות והיו המשאבים הכלכליים הנדרשים להביא להבראת המועדון במסגרת הקפאת ההליכים, כפי שתכננתי. ערב ההקפאה, בפגישה בנוכחות כל בכירי ההתאחדות לכדורגל, אנשי הבקרה ומנהלת הליגות, קיבלתי על עצמי את החוב של זכויות השידור. בכך הבטחתי למועדון הכנסה בסך 2.8 מיליון שקלים, סכום אשר היה אמור לשמש ראשית לתשלום שכר נובמבר כפי שהבטחתי לשחקנים ולצוות בשיחה שקיימתי עמם לפני הגשת הבקשה לבית המשפט”.
“היתרה לאחר תשלום השכר הייתה מאפשרת התנהלות שוטפת לפרק זמן שבמהלכו ניתן היה לגבות את שאר ההכנסות המשועבדות אשר השתחררו בעת הגשת בקשת הקפאת ההליכים. בדו"ח ביניים שהגיש עו"ד שאול קוטלר ב-28 בדצמבר 2016 לבית המשפט המחוזי בת"א, בתום שבועיים שבהם לא הוגשה אף הצעה למכרז לרכישת המועדון, נטען כי דרושים 7 מיליון שקלים כדי לסיים את העונה וכי אם לא תוגש אף הצעה לרכישת המועדון עד 5 בינואר 2017 המועדון יתפרק וירד לליגה ג'. על פי החוק, יש אפשרות לשמר את החברה אשר נמצאת בהקפאת הליכים כ-9 חודשים "בחיים", כל עוד יש מקורות הכנסה. הצהרתי בזמנו, ואני עומד על כך היום, שלמועדון היו מספיק מקורות הכנסה שהשתחררו מתוקף הקפאת ההליכים, וכמו כן נכסים בדמות שחקנים שהיה להם ביקוש רב והיו מקור הכנסה מידי למועדון (כזכור, מועד הגשת הבקשה להקפאת ההליכים היה בעת חלון ההעברות של ינואר), שהיה מאפשר לנאמן או למי מטעמו לנהל את המועדון לפחות עד סוף עונת 2016-2017 ואף מעבר לכך, ללא פגיעה אנושה בסגל הקבוצה”.
“את הסכומים שהשקעתי לא השקיע מעולם בעלים בודד”
“ואכן, עם הגשת הבקשה השתחררו לקופת המועדון סכומי כסף גבוהים ביותר. כספי הטוטו, בסך הכל 1.575 מיליון שקלים, שהיו משועבדים לשתי הלוואות שנלקחו בשנים 2013-2014 מבנק דיסקונט שוחררו אל קופת המועדון. כספי דמי ההשבחה מעסקת ההעברה של ערן זהבי מסתכמים בכ-245,000 דולרים, שזרמו לקופתה של ההנהלה החדשה. חוב מתגלגל למשרד הכרטיסים לאן בסך כ-1.7 מיליון שקלים, אשר לקחתי עליו ערבות אישית לא היה עוד נטל ובכך אפשר הכנסות ממכירת כרטיסים בחצי השני של עונת 16/17. הכנסות מפרסום במגרשים ששועבדו לפני כניסתי למועדון, מוערכות במינימום מיליון שקלים למחצית העונה שנותרה. לכל אלו צריך להוסיף את מכירתם של ארון שוינפלד תמורת 780,000 אירו ועומרי אלטמן תמורת 150,000 אירו. הסכום הכולל שנכנס למועדון בתקופה שלאחר הקפאת ההליכים מסתכם בכ-10 מיליון שקלים. יותר מ-7 מיליון שקלים, הסכום שבו נקב עו"ד קוטלר כסכום הדרוש למועדון עד לסיום עונת 2015-2016, ואשר היה מאפשר למועדון להמשיך בתהליך ההבראה ולא מוביל אותו לפירוק”.
“אחת התובנות שאליהן הגעתי בזמן היותי בעלי המועדון היא כי מתוקף תפקידי אני מחויב לחשוב לטווח הארוך ולכן הובלתי את פרויקט האצטדיון בבת ים. פרויקט זה נועד לייצר בסיס כלכלי איתן וארוך טווח, שיעמוד לרשות כל בעלים עתידיים של הקבוצה. בזכות פרויקט האצטדיון הצלחתי לחתום על הסכם חסות עתידי חסר תקדים בהיקף 10 מיליון אירו מול החברה הסינית CMEC. מיד לאחר שהתמנה לנאמן, יצרתי קשר עם עו"ד קוטלר. חיזקתי את ידיו והפצרתי בו לפעול עד תום למיצוי החקירה שאותה יזמתי. הבעתי את רצוני לעזור ככל שיזדקקו בתקופת ההקפאה, גם פיננסית. עדכנתי את קוטלר שאני ממריא באותו הלילה לפגישה עם חברי הנהלת החברה הסינית CMEC כדי לעדכנם במצב המועדון לאחר הגשת הבקשה להקפאת הליכים ולדאוג שעסקת החסות תצא לפועל על מנת לעזור למועדון כלכלית בזמן הקפאת ההליכים והסדר הנושים. תגובתו של קוטלר הייתה: ״אין לך שום זכות לדבר בשם הפועל ת״א״”.
“לצערי, נכון לעכשיו, הסכם החסות לא יצא אל הפועל בעקבות השתלשלות האירועים המצערים. הייתי נאיבי לחשוב שלכולם מטרה אחת והיא הבראת המועדון. אך המציאות הוכיחה לי אחרת, ובחלוף הימים הבנתי את היקף השיקולים הזרים שהובילו את הגופים השונים שהיו מעורבים בעניין. כמו כל אוהד למדתי על בשרי שלאהבה לקבוצה יש מחיר. אני שילמתי מחיר אישי וכלכלי כבד ואני מודע לכך שכל אחד מכם עבר חודשים קשים מאוד בחרדות הנוגעות לעתיד המועדון. אני מצר על כך בכל לבי. גם מכיוון שאני עדיין מאמין שהמציאות הייתה אחרת אם היו מאפשרים לי להגיע להסדר הנושים שהיה כל כך מתבקש, ובעיקר מכיוון שלא עלה בידי להביא את המועדון לגבהים שאליהם כיוונתי, לממש את חזוני ולמלא כל אחד ואחת מכם בגאווה גדולה”.
“את הסכומים שהשקעתי לא השקיע מעולם בעלים בודד במועדון בפרק זמן כה קצר, ואין לי ספק שלו הייתי עושה זאת בנסיבות אחרות מצב הקבוצה היה שונה בהרבה. אני עדיין מאמין ומקווה שיגיע היום והמועדון יחזור למקום שבו הוא ראוי להיות, ולא אחדל מלחתור למטרה זו. אני מרגיש שלם עם עצמי ויודע שעשיתי כל מה שביכולתי. תמיד הייתי כן כלפי עצמי וכלפיכם וכך אמשיך להיות כל חיי. אלחם על צדקתי בכל כוחי”.