תם לו הסיבוב הראשון של עונת 2018/19 בליגת העל. 13 מחזורים בהם התבססה לה צמרת של קבוצה אחת, יותר מחצי ליגה יכולה לחוש מסובכת בתחתית, עולה חדשה אחת הפתיעה את כולם ומאמנים שיחקו במשחק הכיסאות משל היו במסיבת גן מוזרה במיוחד.
את שלב הסיכומים כבר עברנו, וגם את נבחרי הסיבוב, אולם תפקידנו ב״מספרת לחיבור״ הוא לעשות את הדברים הללו קצת אחר. נעזרנו בנתונים שאספה חסרת “אינסטט ספורט” (InStat Sport) כדי לספק לכם את הסיכום דרך המספרים, אולם לא מדובר במלך השערים והבישולים, אלא אותם נתונים שלא תמצאו בשורות הסטטיסטיקה הרגילות. חלקם, יפתיעו אפילו את העוקבים האדוקים ביותר של הליגה.
מתעוררים בסיום
224 שערים נכבשו ב-13 המחזורים הראשונים. מדובר בממוצע של 2.5 שערים למשחק, אולם השאלה הראשונה ששאלנו היא מתי אותם שערים נכבשים? ובכן, המחצית השנייה היא ככלל פורייה יותר, כאשר 62 אחוז מהשערים נכבשים בה, לעומת 38 אחוז במחצית הראשונה. כמו כן, מעל רבע מהשערים (27 אחוז), 61 מהם אם לדייק, נכבשו ברבע השעה האחרונה של המשחק, כאשר הזמן הכי פחות פורה הוא דווקא 15 הדקות הראשונות, בהן נכבשו רק 11 אחוז מהשערים, 25 בלבד.
אם ניכנס לגופה של קבוצה, המצטיינות בדקות הסיום הן בני יהודה והפועל חדרה. הכתומים כבשו 9 שערים אחרי הדקה ה-75, שהם 43 אחוזים מסך שעריה, ואילו הקבוצה של ניסו אביטן אמנם כבשה שער אחד פחות, אך מדובר ביותר ממחצית משעריה, 53 אחוזים, שנכבשו בדקות המדוברות. מהצד השני של המגרש, הקבוצות שסופגות הכי הרבה בדקות הסיום הן בית״ר ירושלים ומכבי חיפה, 7 שערים כל אחת, אולם בעוד אצל בית״ר מדובר ב-27 אחוז מהשערים שספגה, אצל הירוקים מדובר ב-41 אחוזים מסך ספיגותיהם.
ד״ר חצי ומיסטר חצי שני
תופעה מעניינת שזיהינו מבדיקת התפלגות הכיבוש הוא שיש לא מעט קבוצות המספקות מספרים שונים לחלוטין בכל אחת מהמחציות, ממש כאילו מדובר בשתי קבוצות שונות. כך, הפרש השערים של מ.ס אשדוד במחצית הראשונה הוא 1+, ואילו בשנייה 12-, הפרש באמת יוצא דופן. גם בהפועל ב״ש אותה בעיה, עם הפרש של 7+ במחצית הראשונה ו- 2- בשנייה. בצד השני של הנתון ניתן למצוא את הפועל חדרה ומכבי פ״ת שמפסידות בהפרש של 8 ו-7 שערים בהתאמה במחצית הראשונה ומנצחות בהפרש של 7 שערים בשנייה.
רואים רחוק
מעט מאוד שערים נכבשו העונה מחוץ לרחבת 16 המטרים - בסך הכל 12 אחוז מהשערים (27 במספר). המצטיינת בתחום זה היא מכבי ת״א, עם שישה שערים מרחוק (3 מהם של עומר אצילי). אחריה בטבלה בית״ר ירושלים עם חמישה ושלישית עירוני ק״ש עם ארבעה שמהווים באופן יחסי הכי הרבה מסך שעריה, 31 אחוז. שלוש קבוצות עדיין לא מצאו את הרשת מחוץ לרחבה - מכבי חיפה, הפועל רעננה והפועל ת״א.
האחים הנייחים
המצבים הנייחים הם כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהכדורגל, ולכן מעניין לראות מי הקבוצות שיודעות לנצל אותם היטב - הן בהתקפה והן בהגנה. ובכן, הקבוצה שכובשת הכי הרבה שערים ממצבים נייחים היא מכבי נתניה, שמבקיעה כך לא פחות מ-60 אחוז משעריה, 9 במספר. 4 הגיעו בקרנות, 2 אחרי בעיטות חופשיות ו-3 בפנדלים. מכבי ת״א שנייה בטבלה זו עם 7 שערים (23 אחוז משעריה), מהם גם כן 4 בקרנות. אשדוד ראויה לציון גם היא, שכן אמנם כבשה חמישה, אולם זהו סך המהווה 42 אחוז משעריה.
בצד השני של המגרש, מי שסופגת הכי הרבה שערים במצבים נייחים היא בני סכנין, עם 8 שערים לרשתה (42 אחוז מהספיגות) - 2 מקרנות, 3 מבעיטות חופשיות ישירות, 2 אחרי בעיטות חופשיות ופנדל אחד. אשדוד אחריה עם 7, כשהפועל ב״ש ומכבי חיפה עם 6 כל אחת. מכבי ת״א סופגת 4 שערים במצבים נייחים (3 בקרנות), אולם ראויה לציון מיוחד שכן מדובר ב-57 אחוז מסך ספיגותיה, הנתון הגבוה בליגה. מי שראויה לציון לשבח על עבודתה מול נייחים היא הפועל רעננה, שספגה רק שער אחד מפנדל, ולא סופגת כלל משום מצב נייח אחר.
איך היא מתפרצת
להשלמת התמונה שלעיל, בדקנו גם את מספר ההתקפות המתפרצות של כל קבוצה וכאן עולה מעל כולן הפועל חיפה, שכובשת יותר ממחצית משערים - 9 במספר - בהתקפות מתפרצות. אחריה ניצבת הפועל חדרה עם 7 (58 אחוז משעריה), כשחלשה ביותר היא בית״ר ירושלים, עם שער אחד בלבד במתפרצת.
עוד נתון מעניין בהקשר זה הוא האורך הממוצע של אותן התקפות שהובילו לשערים. כאן, בולטת מכבי ת״א, אשר התקפותיה שהסתיימו ברשת אורכות 40.6 שניות בממוצע וכוללות 11.3 מסירות. הפועל חיפה, על אף הנתון על המתפרצות, ניצבת שנייה בנתון זה עם אורך התקפה ממוצע של 25.6 שניות ו-7.8 מסירות. בתחתית נמצאת את הפועל ת״א, אשר התקפותיה שהסתיימו ברשת ארכו 4.9 שניות בממוצע וכללו רק 1.5 מסירות. אגב, מדובר בקבוצה עם הכי הרבה התקפות בליגה (95 במספר) והכי הרבה דריבלים (30), מה שממחיש עוד יותר את כישלון החלק ההתקפי של האדומים העונה.
נעשה את זה אישי
אחרי שניתחנו את הנתונים הקבוצתיים, זה הזמן לעבור לאלו האישיים. את נתוני השערים והבישולים קל למצוא, אז אנחנו הלכנו על דברים מעט שונים. ראשית, שימו לב לשניים משחקני מכבי ת״א - שרן ייני ודור מיכה. הראשון מספק הכי הרבה מסירות העונה - 907 - ובדיוק של 93 אחוזים. האחרון עושה זאת היטב באזורים המסוכנים עם לא פחות מ-48 מסירות מפתח, מהן 32 מדויקות (67 אחוזי הצלחה).
שני בשתי הטבלאות הנ״ל הוא מאור מליקסון מב״ש (892 מסירות ב-83 אחוז דיוק ו-42 מסירות מפתח, מהן 18 מדויקות). אולם מה שמליקסון מצטיין בו העונה ובכלל, הן מסירות לתוך הרחבה. כאלה יש לו 142 העונה, מהן 70 הגיעו ליעדן. ההפרש שלו מהמקום השני גדול למדי, שם ניצב מלך הבישולים של הליגה, ואלון אחמדי מק״ש עם 107 מסירות לרחבה, מהן 55 מדויקות.
עוד כמה נתונים מעניינים: מי שמוסר הכי הרבה כדורי רוחב הוא ארנסט מבוקה ממכבי חיפה, עם 84 ניסיונות, אולם הוא מוצא את יעדו רק ב-24 אחוז מהמקרים; מי שנתפס הכי הרבה פעמים בנבדל הוא נס זמיר מהפועל חיפה, שעשה זאת כבר 17 פעמים העונה, 2 יותר מאיתי שכטר; מחלץ העבירות המצטיין הוא גידי קאניוק עם 31 שבוצעו עליו; ומי שהראו הכי הרבה חוסר מזל עם פגיעות בקורה או במשקוף הם שלושה: מוחמד עוואד ממכבי חיפה, דיא סבע מב״ש ועומר אצילי ממכבי ת״א, לכל אחד מהם 3 קורות או משקופים.
במעבר לחלק האחורי, הנתון הכי פחות מחמיא הוא זה של טל כחילה, שביצע 7 טעויות שהובילו לשער, ממוצע של שער לכל 90 דקות. גם לניר ברדע מאשדוד וטים הויבך מנתניה 7 טעויות לשער, אך אצלם זה היה ביותר משחקים, מה שמעמיד את בלם בית״ר בראש הטבלה. מי שמאבד הכי הרבה כדורים הוא דווקא מלך השערים ירדה שועה, עם 191 איבודים, אולם מהם רק 16 בחצי שלו. גם מלכי התיקולים מגיעים מבני יהודה - אימסעילה סורו ודולב חזיזה, עם 83 ו-78 תיקולים בהתאמה (מהם 42 ו-41 מוצלחים).
המעקב
שישה שחקנים צעירים נבחרו עוד לפני המחזור הראשון, כששמנו לעצמנו למטרה לעקוב אחרי ביצועיהם ובתקווה גם אחר פריחתם. הפעם, לצד המעקב השבועי הקבוע, החלטנו לסכם במשפט גם את הסיבוב של כל אחד מהם, כאשר ניתן להגיד כי השורה התחתונה היא אופטימית למדי. כל הנתונים נאספו על ידי מנהלת הליגות בכדורגל, כשכרגיל, בסוגריים מופיעים הנתונים המשוקללים לכל העונה עד כה.