ארבעה שבועות בלבד חלפו מאז הפעם האחרונה בה עמד ניר קלינגר על הקווים בסמי עופר, והנה אמש (שני) מצא עצמו המאמן המדובר ביותר בכדורגל הישראלי בעת האחרונה, שוב, באותו אצטדיון בו חווה כל כך הרבה חוויות בשנתיים האחרונות.
הפעם כמאמן אורח, שוב מול אותה מכבי חיפה, אותה הביס בעונה שעברה בליגה והדיח מגביע המדינה בדרך לתואר מתוק. אלא שהפעם הסיטואציה שונה לגמרי, עם קהל ירושלמי שהגיע במספרים אדירים לדחוף את קבוצתו ואותו בהופעת הבכורה כמאמן אחד המועדונים הכי מאתגרים בישראל.
התפאורה הייתה נהדרת, הקהל המשולהב דאג לאווירה וניתן היה להרגיש את תחושת ההתחדשות בצד הבית"רי. בזמן ששחקני שתי הקבוצות המתינו במנהרה, עלה קלינגר לראשונה לכר הדשא. חליפה מהודרת, לבוש חגיגי, שחור מכף רגל ועד ראש. לחיצות ידיים לדוברי שתי הקבוצות עמם עוד הספיק להחליף מספר מילים, והתיישבות על הספסל, עוד הרבה לפני הצוות. צלמי ערוצי התקשורת עטו על המאמן החדש, שנראה היה נרגש. עוד בזמן לחיצות הידיים של השחקנים הספיק קלינגר לזרוק עוד הערה אחרונה לעבר הקפטן שלו עידן ורד, לוודא רגע לפני שמתחיל המשחק שהכל ברור.
שריקת הפתיחה וקלינגר על הרגליים. תנועת יד לעבר השחקנים אחרי 22 שניות בלבד, כשהכדור אצל מכבי חיפה, מסמן לשחקניו לצאת קדימה וללחוץ. בדקות הראשונות של הנעת הכדור הוא עמד מתוח, מביט בנעשה, אך ככל שחלף הזמן החל לנוע יותר ויותר ולהגיב. כשהיה נבדל סימן לקוון כי החלטתו הייתה נכונה, כשעבירה נשרקה לחובת בית"ר הביע תמיהה, וכבר בדקה השלישית זכה "לנזיפה" ראשונה מהשופט הרביעי בגין יציאה מחוץ לתחום המסומן.
בכדור החופשי המסוכן הראשון לזכות מכבי חיפה העביר מסרים הגנתיים לשחקנים שוב באמצעות הקפטן ורד, ואחרי חמש דקות של משחק כבר הגיעה ההתקפה המסוכנת הראשונה של בית"ר. ערן לוי שלח כדור לעבר שמואל שיימן באגף השמאלי, האחרון יישר למרכז ואופיר קריאף בעט שטוח מחוץ למסגרת. הקפיצה הראשונה של קלינגר כמאמן בית"ר הגיעה, עדיין לא בטירוף מוחלט, אך זה היה האות לכניסה הרשמית שלו לעניינים.
המאמן החל לחיות את המשחק, ליווה כל התקפה במבט, בתנועות ידיים, בסימונים לשחקנים, מבלי לשלוח אפילו חצי מבט אחורה לעבר הספסל. היה מרוכז כל כולו בנעשה על כר הדשא. בית"ר החלה לשחק בסגנון שהזכיר את הפועל חיפה שלו בעונה שעברה. כדורים ארוכים לעבר שמואל שיימן, שזה ליחס רב מהמאמן שלו במחצית הראשונה בזכות הקרבה הפיזית על הקו וההיכרות ארוכת השנים ביניהם, רק שהפעם שלח את אותם כדורים לוי ולא גבריאל תמאש.
כמה הכוונות לעבר ערן לוי, קצת סימוני הרגעה לעבר שיימן אחרי שספג את הכרטיס הצהוב המוקדם, וחצי סיבוב ראשון לעבר הספסל רק אחרי 17 דקות. קלינגר נראה כמי שמאמן את בית"ר כבר תקופה ארוכה, למרות שהתקשורת עם השחקנים נעשתה באמצעות שלושה בלבד – שיימן (בעיקר), לוי ו-ורד. אחרי טעות של קריאף בדקה ה-19 גם הקשר זכה לנזיפה ראשונה.
בדקה ה-23 אליסון דוס סנטוס נפצע וקלינגר הרגיש שהקבוצה שלו לא בדקות טובות. בזמן שהבלם של מכבי חיפה קיבל טיפול, השחקנים הגיעו לעבר הספסל וקיבלו תדריך אישי. בעיקר החלוץ הניגרי, ארון אולנארה, לו סימן בדיוק היכן הוא רוצה שיעמוד, אחר כך עוז ראלי שקיבל תדריך לעלות יותר קדימה ואז לטל בן חיים, לו הראה המאמן החדש בדיוק איזה שחקן לשמור.
מכבי חיפה ביצעה חילוף וקלינגר תחילה פנה לעבר הספסל, אך מהר מאוד חזר להביט לעבר המגרש, אולי כמי שהיה רגיל לראות שם את מאיר בן מרגי וכעת עדיין מנסה להתרגל לפרצופים החדשים. אחרי חצי שעה הוא התיישב במקומו לראשונה, אך לא חלפו שניות בודדות והוא שוב עמד על הרגליים. עוזרו, דוד מרטן, קם מדי פעם וסימן הוראות לשחקני בית"ר בזמן מצבים נייחים לזכות היריבה, אך לא נראתה תקשורת ישירה בינו לבין המאמן הראשי.
דקה 37, המאמן הבית”רי מלווה את התקפת הירוקים, ובזמן ששון וייסמן מפציץ את הרשת של דודו גורש ומעלה את מכבי חיפה ל-0:1, קלינגר העצבני מוריד מבט, קולט שנייה אחת או שתיים את האירוע, ומתהלך עצבני לעבר הספסל כשהוא פולט מספר מילים. כמה שניות אחר כך קם, משלב ידיים, ובוחן את המצב כמי שמבין את גודל הבעיה אחרי דקות ארוכות של משחק רע מצד החניכים שלו.
ככל שחלפו הדקות ומכבי חיפה הגיעה ליותר ויותר מצבים, קלינגר החל לרתוח ולספק תנועות ידיים עצבניות. אחרי בעיטה של שיימן מחוץ למסגרת הוא תפס את הראש, אך דקה אחר כך כשטעות קשה בהגנה שלו אפשרה למוחמד עוואד לבעוט החוצה מתוך הרחבה, הוא כבר ממש רתח.
עד לסיום המחצית הראשונה, המשיך המאמן לבחון את המצב ולנסות לסמן לשחקניו מספר הוראות, אך בעיקר נדמה שהמתין לשריקה להפסקה כדי לחדד את הדרישות שלו מהם ולהתכונן לשינוי הגדול. השריקה למחצית הגיעה, ובשנייה שהיא נשמעה, פנה קלינגר לעבר מאור בוזגלו וסימן לו: "תתכונן, אתה עולה". המאמן שהגיע מהפועל חיפה, כבר ידע בדיוק מה הוא הולך לעשות והשינוי הגיע עם פתיחת החצי השני של המשחק.
מערך שלושת הבלמים לא הוכיח את עצמו בלשון המעטה, וקלינגר עבר לרביעייה אחורית כשמיקי סירושטיין הוסט לעמדת הקשר אחורי, דוד קלטינס לעמדת המגן הימני, ומאור בוזגלו, שהחליף את עוז ראלי, עבר לשחק בכנף שמאל כשאולנארה במרכז וערן לוי בימין. וזה היה נראה קצת יותר טוב עבור בית"ר, שהחלה להראות נוכחות ברחבה של מכבי חיפה, אך ההתקפות בירוק לא פסקו והירושלמים היו חייבים שינוי.
אחרי עשר דקות, ערך קלינגר התייעצות קלה עם העוזר מרטן וביצע חילוף נוסף. ערן לוי, שפחות התאים לשחק באגף, פינה את מקומו לאור אינברום, שעבר לשחק בכנף שמאל ובוזגלו הוסט לימין. ואז הגיעה העבירה לזכות בית"ר 22 מטרים מקו השער. קלינגר ניצל את ההפוגה כדי לקרוא אליו את בן חיים ולזרוק לו מספר מילים, אך עיני כל האצטדיון היו נשואות לעבר המחליף בוזגלו שהתכונן לבעיטה.
כשהכדור המושלם של בוזגלו פגש את הרשת ידיו של קלינגר הונפו לאוויר. תוך שנייה הוא הסתובב לעבר הספסל והתחבק עם כולם. זה היה הרגע הראשון בו המאמן הוכיח את עצמו בבית"ר. הזנחת המערך שלא עבד בהתחלה, שינוי טקטי, והכי חשוב – חילוף מנצח שהוליד שער תוך 15 דקות.
אין תחושה טובה יותר עבור מאמן מאשר שער שכובש השחקן שהעלית מהספסל, וכשזה קורה פעמיים תוך שש דקות בהופעת הבכורה שלך בדרך מהפיכת פיגור ליתרון – זו פשוט חגיגה. ואפשר היה לראות על פניו של קלינגר את הבעת הסיפוק העצומה אחרי השער הנוסף שכבש אור אינברום בדקה ה-66.
הנתון הבא פשוט מדהים - ת'נאסיס פאפאזוגלו, אלי אלבז, בן אז'ובל, מאור בוזגלו ואור אינברום. מה משותף לכל החמישה? את כולם העלה קלינגר מהספסל, וכולם השיבו לו עם שער חשוב תוך דקות ספורות. וזה רק העונה, כשאנחנו במחזור התשיעי. למעלה מ-10 מקרים כאלו קרו לו גם אשתקד. היכולת לעשות את השינוי בזמן המשחק, כשבמחצית הראשונה הקבוצה שלו נראית כמו צל של עצמה ובשנייה אחרת לחלוטין, היא זו שבין היתר הפכה אותו למועמד לגיטימי למאמן נבחרת ישראל בקיץ האחרון.
מאותו שער של אינברום משהו אצל קלינגר השתחרר. העבודה עם הצוות נראתה טבעית יותר, ההכוונה שנתן לשחקני המפתח שלו על הדשא הלכה והתעצמה, ומדי פעם הוא גם אפשר לעצמו לשבת רגע על הספסל. הוא המשיך לחיות את המשחק, חילק את ההוראות ללירוי צעירי רגע לפני שנשלח למערכה, ולא הוריד את המבט מהכדור לרגע אחד. התשוקה שאפיינה אותו ברגעיו הגדולים בעונה שעברה ונעלמה מעט בשבועות האחרונים בהפועל חיפה, התגלתה שוב במלוא עוצמתה.
וזה לא שבית"ר שלו הייתה מושלמת. היא הייתה רחוקה מלהיות כזו. מחצית ראשונה חלשה מאוד, וגם בשנייה מכבי חיפה מצאה את עצמה קרובה לכבוש פעם אחר פעם. הבעיות במשחק ההגנה זעקו לשמיים ולקלינגר יש עוד עבודה רבה לבצע בנושא הזה, אך השחקנים הצליחו להדבק בנחישות ובתשוקה שהפגין האיש בשחור על הקווים, שככל שחלפו הדקות רק רצה לשמוע את השריקה לסיום.
כשאוראל גרינפלד פסק על חמש דקות תוספת זמן פנה קלינגר לשופט הרביעי בטענות, אך מיהר להוסיף חיוך קטן. הוא הבין שיצטרך לחכות עוד קצת עד להנפת הידיים האחרונה להערב, בה יחגוג את ניצחונו הראשון בבית"ר בהופעת הבכורה שלו על הקווים.
ובסוף היא הגיעה. בשריקה האחרונה קלינגר מיהר לחבק את אנשי הצוות ודאג שכל הנוכחים יתאספו סביבו לחיבוק משותף. החגיגה החלה. החיוך שעלה על פניו גילה כמה מתסכלת הייתה התקופה האחרונה עם קשיי המעבר והביקורות המוצדקות להן זכה, וכמה אוויר השתחרר עם ה-'וי' הראשון בבית"ר.
מיד לאחר החגיגה הראשונית עם אנשי הצוות, מיהר קלינגר להגיע לפקעת השחקנים שהתאספה במרכז המגרש. גם אותם קרא לחיבוק משותף ולאט לאט פנה לכל שחקן ובירך אותו אישית. את ורד תפס בראש, את אינברום דחף בצחוק, ויחד עם הקבוצה ניגש להודות לקהל, ששאג בקול. נראה שקלינגר התגעגע לעוצמות האלה שמגיעות מהקהל. אותו קהל אותו אכזב רק במאי האחרון בגמר גביע המדינה בטדי, אותו קהל אותו כל כך שימח בערב הראשון שלו על הקווים.
במסיבת העיתונאים שלאחר הניצחון ניסה קלינגר שלא לצאת מגדרו, אך אין ספק שהרוגע ניכר בהבעותיו. הוא הבין שעליו לשוב לקרקע לקראת המשחק הקרוב של הקבוצה מול הפועל באר שבע, וכי היה זה רק צעד ראשון בדרך קשה וארוכה. אך כך או כך אין ספק שהוא לא יכול היה לחשוב על תסריט טוב יותר לערב הבכורה שלו כמאמן הקבוצה. הערב בו קלינגר חזר לסמי עופר, והווינריות – לבית"ר ירושלים.