אחרי המחזור שעבר, אמר אחד מאנשי מכבי תל אביב ל-ONE כי: "10 נקודות יתרון על הפועל באר שבע כבר עכשיו זה תסריט דמיוני. לא להאמין שזה המצב". ובכן גם ב"מספרת לחיבור" אנחנו מתקשים להאמין שכך המצב. שתי הקבוצות שצעדו ראש בראש בכל אחת מחמש העונות האחרונות מסתכלות זו על זו בטבלה אחרי שמונה מחזורים ולא מאמינות למראה עיניהן.
בעונות האחרונות הפער הגדול ביותר בין השתיים אחרי אותו מספר מחזורים היה שלוש נקודות, ואפילו זה היה לטובת הבאר שבעים. כעת, המצב אחר לחלוטין כאשר לאלופה של ברק בכר 10 נקודות בלבד, לעומת 20 של הצהובים, אשר עדיין לא רשמו את הפסדם הראשון העונה.
האם מדובר בהפרש בר סגירה? בבירת הנגב בהחלט מנסים עד כמה שאפשר להראות, לפחות כלפי חוץ, כי הם מאמינים שהתשובה לכך חיובית. "לדבר על אליפות עכשיו יהיה לא רציני", אמר בצדק אריאל הרוש במסיבת העיתונאים לקראת המשחק מול הפועל תל אביב. הוא אמנם מהטובים בקבוצה מתחילת העונה, אולם ישנם דברים רבים שבב"ש חייבים לשפר על מנת שיישמע אחרת בעוד חודשיים-שלושה. הדבר הראשון שחייב שיפור באופן מיידי הוא הנתונים של הקבוצה במשחקי החוץ.
יצאו בחוץ
באר שבע תמיד נחשבה לקבוצת בית מובהקת, כזו שיריבותיה משאירות את הנקודות כבר בנסיעה דרומה. אלא שהשנה, המספרים של הקבוצה במשחקי החוץ, בעיקר בפרמטרים ההתקפיים, חלשים במיוחד. בארבעת משחקי החוץ שקיימה - מול קריית שמונה, מ.ס אשדוד, מכבי חיפה ומכבי נתניה - השיגה האלופה שתי נקודות בלבד ואף לא ניצחון אחד לרפואה, קרי 17 אחוזי הצלחה.
את העונה שעברה, לשם השוואה, סיימה באר שבע עם 72 אחוזי הצלחה במשחקי החוץ שלה, כשהשיא היה בעונת 2015/16 עם 78 אחוזים. גם בעונות בהן התקשתה החבורה של בכר מאוד בחוץ, המספרים עדיין היו גבוהים משמעותית מהעונה הנוכחית. ב-2014/15 סיפקה האלופה 35 אחוזי הצלחה, ואם נחזור עוד יותר אחורה לעונה האחרונה בה הקבוצה הייתה בפלייאוף התחתון (2012/13), הנתון עמד על 29 אחוז. עדיין יותר מה-17 הנוכחי.
גם בגזרת הכיבושים מתקשה הקבוצה של אלונה ברקת. אם במשחקי הבית נראה שהסטטיסטיקה מפתיחת העונה המחרידה מתחילה להתיישר, הרי שבמשחקי החוץ זה ממש לא כך. רק שער אחד כבשה ב"ש מחוץ לטוטו-טרנר העונה, במחזור הראשון מול ק"ש (1:1). מאז, הרשת של הקבוצות היריבות שחונה לחלוטין. גם כאן מדובר בשפל, כאשר הממוצעים בשנים האחרונות בנתון זה היו גבוהים פי שישה ויותר.
בדיוק הבעיה
נכנסנו, אם כן, לעובי הקורה בנושא ההבדלים במספרים שמנפקת ב"ש בבית ובחוץ. ראשית, שללנו את העובדה שבטרנר השחקנים "רצים יותר". ההפך הוא הנכון, הקילומטראז' הממוצע של שחקני הקבוצה מחוץ למגרש הביתי מעט גבוה מאשר במשחקי החוץ - 103.3 ק"מ, לעומת 101.4. לא מהותי ומצביע כי לא כאן הבעיה. גם החזקת הכדור דומה, 57.6 אחוזי החזקה במשחקי הבית, לעומת 56.6 אחוז בחוץ. שוב, הפרש זניח.
את ההבדל המהותי נקבל בכל הנתונים הנוגעים לאיומים לשער. שם, ישנה בעיה. מספר האיומים הכללי נמוך יותר במשחקי החוץ, 13.7 איומים לעומת 17 מול הקהל הביתי. הבדל שניתן להכיל, לולא הנתון הבא: הדיוק של האיומים צונח מחוץ לטוטו טרנר מ-43 אחוזים ל-27. כלומר, רק 3.7 איומים בממוצע במשחקי החוץ בכלל מגיעים למסגרת (לעומת 7.2 בטרנר).
כך, כמובן, הרבה יותר קשה לכבוש. בעוד 1.75 שערים למשחק, הנתון במשחקי הבית של הקבוצה, הוא נתון טוב ואף מהגבוהים בליגה, 0.25 שערים למשחק בחוץ הוא נתון עגום במיוחד, שאפילו הפועל ת"א, היריבה של האלופה ביום ראשון (20:30) והכובשת הגרועה בליגה, מצליחה לעבור. למזלה של אלופת המדינה המשחק מול האדומים הוא משחק בית, אולם כבר כעת עליה לכלכל את צעדיה בחוכמה, על מנת שהנקודות בגרף יתקרבו זו לזו.
המספר הנוסף
רק לפני שבועיים "תהינו" כאן במדור כמה מחזורים עוד יחזיק פרד רוטן כמאמן מכבי חיפה בהתחשב בפתיחת העונה החלשה שלו. ובכן, רוטן החזיק מעמד רק שמונה מחזורים מאז החלה עונת 2018/19, הכי מעט מכל המאמנים שפתחו עונה בכרמל בשמונה השנים האחרונות, "הרעות" של מכבי חיפה. מדובר במשחק אחד פחות ממה שהחזיק ראובן עטר, ארבעה פחות מאשר גיא לוזון ושישה פחות מאלכסנדר סטנוייביץ'. אז אי אפשר להגיד שמכבי חיפה לא שוברת שיאים של עצמה.
פרד רוטן. הלך הביתה אחרי שמונה מחזורים (אחמד מוררה) המעקב