בלב המפרץ הפרסי מתכוננים כעת המתעמלים הטובים ביותר בעולם לתחרות החשובה ביותר בעולם. בין הנציגות השונות, נמצאת שם גם נבחרת של מתעמלים ישראלים ומחר (חמישי) היא תחל דרכה באליפות העולם בהתעמלות מכשירים, עם הופעתם של שניים מהמתעמלים שהציבו את עצמם ברמות הכי גבוהות, אלכס שטילוב וארטיום דולגופיאט.
בניגוד למה שחשבו בתחילה, הנבחרת שהגיעה לקטאר התקבלה בחמימות ולפי ההיערכות של המארחים, עושה רושם כי המתעמלים יופיעו עם דגל המדינה על בגדיהם. הכחול-לבן יהיה בדוחא ובנבחרת מקווים שהדגל יעלה מעל הפודיום ואולי אפילו ההמנון יושמע באולם. כדי להגיע לזה ולזכות במדליות, הם יצטרכו לרשום הופעה גדולה - ורוב העיניים כמובן נישאות לעבר שני המתעמלים הבכירים שיתחרו בתרגיל הקרקע.
דולגופיאט ושטילוב בהכנות האחרונות לאליפות העולם (שחר גרוס)אלכס שטילוב בן ה-31 כבר זכה בשתי מדליות ארד בתחרות העולמית וארטיום דולגופיאט בן ה-21 מגיע על תקן סגן אלוף העולם לאחר שזכה בשנה שעברה במדליית הכסף, כך שהם כבר מכירים את המעמד ומכוונים גבוה גם הפעם. רגע לפני שיעלו להתחרות על המשטח בדוחא, השניים דיברו בראיון זוגי ל-ONE על המעמד שלהם בעולם, התרגילים, הפציעות, מצב הענף בארץ והנסיעה למדינה הערבית.
בעוד שבישראל כולם מדברים על היחס של המקומיים לנבחרות הישראליות בתחרויות השונות שמגיעות למדינות ערב, שטילוב דווקא נהנה מהאווירה סביב התחרות. "זה משהו חדש מבחינתי להיות במדינה כמו קטאר", אמר המתעמל הוותיק. "לאורך כל הקריירה שלי לא התחריתי אף פעם במדינות ערביות. מדברים הרבה על מה שקורה מסביב, אבל אנחנו ננסה להתרכז רק בתחרות עצמה".
שטילוב ודולגופיאט בדוחא (פרטי)עוד מוקדם לדבר על השגת הקריטריון למשחקים האולימפיים, הרי שהמתעמלים יוכלו להיאבק על הכרטיס לטוקיו 2002 החל מאליפות העולם הבאה, אבל אין ספק ששניהם מכוונים להגיע לשם. שטילוב, שחתום על הישג השיא של מתעמל ישראלי במשחקים האולימפיים, בא להוכיח שהוא שווה הופעה שלישית שם, בעוד שדולגופיאט ינסה לבסס את מעמדו לקראת פתיחת המאבקים על הקריטריון.
שניהם, אגב, ינסו לעזור גם ליתר חבריהם לנבחרת ויתגייסו למאמץ הלאומי במטרה לסיים בין 24 הנבחרות הטובות ביותר בתחרות, מה שייתן גם להם את הסיכוי להופיע באליפות העולם הבאה ולנסות להשיג גם כן את הקריטריון לטוקיו. ב-2010 הנבחרת הייתה קרובה לשם, אחרי שסיימה במקום ה-26 בדירוג הכללי, ולאור התפתחות הענף נדמה שהפעם זה יהיה אפשרי, אך הסיכויים שהנבחרת כולה תגיע לטוקיו במסגרת התחרות הקבוצתית נראים די קלושים. "אנחנו מנסים להעלות את ההתעמלות למעלה", הצהיר דולגופיאט.
“אין סיבה שלא נסיים עם מדליות”
באולימפיאדת ריו 2016 שטילוב היה מתעמל המכשירים היחיד של ישראל, אחרי שבלונדון הוא הופיע לצידו של פליקס אהרונוביץ'. רק בלוס אנג'לס 1984 היו יותר מתעמלי מכשירים, ארבעה במספר, וכעת המטרה של הענף היא להביא כמה שיותר נציגים. "יש לנו סיכוי אפילו לשלוח שלושה מתעמלים כי גם לאנדריי מדבדב יש סיכוי לזכות בקריטריון דרך מכשיר הקפיצות", טען שטילוב והדגיש: "יש לו סיכויים לא פחות גדולים מאיתנו לעשות משהו משמעותי בטוקיו".
אלכס שטילוב בריו. יגיע גם לטוקיו? (עמית שיסל)אלא שבינתיים רק שטילוב ודולגופיאט הצליחו לרשום הישגים משמעותיים בתחרויות הגדולות ובעקבות זאת הם הפכו כמובן לדמויות המובילות בנבחרת המתגבשת. שטילוב יחזור להתחרות באליפות העולם לראשונה מזה שלוש שנים. "זו הייתה הופעה לא מוצלחת במיוחד, אני יודע. עכשיו אני בא לתקן", הבהיר.
מה הסיכוי ששוב נראה אותך על הפודיום?
שטילוב: "יש לי עוד תיאבון להצליח ואני רעב לתארים, בוודאי בתחרות ברמה הזאת. אני אעשה הכל כדי לעלות על הפודיום. אני עדיין מתעמל ברמה גבוהה והכל תלוי בי ובביצוע שלי כך שאם אעשה תרגיל טוב, אין סיבה שלא אסיים עם מדליה".
ארטיום, יש הרבה ציפיות ממך אחרי שזכית בתואר סגן אלוף העולם וסגן אלוף אירופה בשנה האחרונה. אתה מרגיש את זה?
דולגופיאט: "אני מנסה לא להתייחס לציפיות שיש ממני כי זה רק מכניס אותי ללחץ מיותר. כל מה שעשיתי וכל המדליות שזכיתי בהן לא קיימות מבחינתי כשאני בא לתחרות הזאת. כשאני יוצא לתרגיל, אני מנסה לשכוח מהכל. אני בא, עושה את שלי וזהו".
ארטיום דולגופיאט. יזכה בעוד מדליה? (שחר גרוס)אבל ביססת את המעמד שלך כאחד מהטובים ביותר בעולם. פודיום בדוחא זו המטרה גם הפעם?
דולגופיאט: "אני קודם כל רוצה להיכנס לגמר, אחר כך נחשוב על הפודיום. כל המתחרים שלי טובים ולכולם יש סיכוי להגיע לפודיום, אבל מבחינתי באליפות העולם הקרובה אני רוצה להעלות את הרמה שלי. באליפות העולם הקודמת עשיתי תרגיל עם דרגת קושי של 6.5, הפעם אנסה לעשות 6.6 ונקווה לטוב".
אליפות העולם האחרונה שלך הייתה מטורפת, בעיקר כי פרצת שם בענק עם הזכייה במדליית הכסף. ההישג הזה הפתיע אותך?
דולגופיאט: "ברור שהופתעתי. זו הייתה המדליה הראשונה שלי בתחרות גדולה. לא היו לי מילים, לא האמנתי שזה קרה בהתחלה. לוקח זמן לעכל שאתה סגן אלוף העולם".
ארטיום דולגופיאט באימון (חגי מיכאלי)אלכס, כשראית אותו לוקח את המדליה הזו, מה עבר לך בראש?
שטילוב: "הייתי שמח בשבילו כי זה היה הישג אדיר. הגמר היה ברמה מאוד גבוהה והתחרות הייתה קשה, כך שהייתי שמח שהוא הצליח להתמודד עם הלחץ וההתרגשות שם. זה טוב, אני מקווה שהוא ימשיך ככה. צריך להבין, להגיע לפודיום בתחרות כזאת זה סיפוק אדיר".
שניכם ברמה הכי גבוהה שיש בעולם, אתם באמת מרגישים ככה? מתסכלים עליכם אחרת?
שטילוב: "כן. אין מה להסתיר, אנחנו יודעים שאנחנו בין המובילים בענף, במיוחד במכשיר הקרקע. הרבה פעמים אנשים אומרים 'מי יש לנו בתחרות הזאת שיכולים להגיע לגמר? טוב, יש לנו שני יפנים, שני רוסים ושני ישראלים' ככה שתמיד סופרים אותנו".
איך יצא ששניכם חזקים דווקא בתרגיל הקרקע?
שטילוב: "תראה, בסופו של דבר יש לנו נתונים די דומים. גם לי וגם לארטיום יש ניתור חזק מאוד, יש קואורדינציה גבוהה, שנינו בילינו הרבה זמן על הטרמפולינה כשהיינו ילדים ואני חושב שגם למאמן שלנו סרגיי ויסבורג היה יותר קל לגרום לארטיום להתפתח במכשיר הזה אחרי כל ההישגים שלי. זה נכון שאולי אני וארטיום לא הלכנו באותו המסלול, אבל בעקבות מה שעברנו ביחד בקריירה סרגיי ידע בדיוק מה צריך לעשות כדי להביא את ארטיום להישגים גדולים".
סרגיי ויסבורג, מאמנם של השניים (חגי מיכאלי)מה זה עושה להתחרות במדינה כזאת כמו קטאר?
דולגופיאט: "בהתחלה זה עשה לי הרבה בעיות לטוס לשם, אבל זה מאוד מרגש ואני יודע שבחיים לא אהיה עוד במקום כזה. זו הרגשה מטורפת. לא משנה באיזו מדינה אני אתחרה, לשמוע את ההמנון של מדינת ישראל על הפודיום זה הדבר שהכי מרגש אותי".
אלכס, איך מרגישים רגע לפני תחרות בסדר גודל כזה?
שטילוב: "יש בי התרגשות נעימה ואני מצפה מאוד לאירוע הזה. אני שמח שאנחנו טסים לתחרות הזאת ושנתנו לנו לייצג את המדינה בלי להיות שונים מאחרים. בעיניי זה נותן עוד מוטיבציה להצליח כי זו לא תחרות רגילה ולא מדינה רגילה".
“אנחנו תמיד מפרגנים האחד לשני”
רגע לפני שיצאו לקטאר, השניים הגיעו לערוך הכנות אחרונות במרפאת הפיזיותרפיה של רופא המשלחת אדם בדיר באסותא, זה שלא פעם הוציא אותם מפציעות טורדניות רגע לפני תחרויות חשובות. מי שבעיקר מנסה לשמור על הבריאות שלו הוא דולגופיאט, שלמרות העובדה כי הוא מתעמל צעיר יחסית, הוא נוטה להיפצע לא מעט. אחרי שסבל מפציעות בגבו לפני אליפות העולם הקודמת ומשבר מאמץ שהופיע לפני אליפות אירופה האחרונה - ובזכות שיקום נכון זכה בשתי התחרויות הללו במדליית הכסף - כעת הוא נאלץ להתמודד עם פציעה נוספת ומטרידה בכף הרגל.
אדם בדיר ואלכס שטילוב בטיפול אחרון (שחר גרוס)"בזמן האחרון אני סובל מכאבים חזקים ברגל אז כל הזמן שיניתי את דרגות הקושי בתרגילים שלי", סיפר ארטיום. "אדם בדיר הציל אותי לא פעם וגם עכשיו כבר כמעט ויתרתי על התחרות כי לא יכולתי לדרוך על הרגל. אני מקווה שאהיה בסדר עכשיו ושאני אעשה תרגיל טוב. אם אני אצליח לעשות הופעה טובה, אז יהיו לי סיכויים טובים".
סיכויים טובים אפילו לזכייה במדליית הזהב?
"זהב? אני לא יודע. כרגע אני מכוון לגמר וכשאגיע לשם אני אכוון לפודיום. מה שיהיה יהיה".
אפרופו פציעות, מאז ההופעה בריו שטילוב הפחית את העומס באימונים שלו כדי להימנע מהן. הוא עובד פחות חזק באולם ומתמקד בעיקר בעבודה הטכנית. "אנחנו כל הזמן מחפשים לחדש דברים בתרגילים שלנו", ציין שטילוב. "הענף שלנו דורש שלמות אז אני כל הזמן מחפש את הנחיתה הכי מדויקת שאני יכול לעשות או עוד איזה טריק חדש. אנחנו אנחנו עובדים הרבה בתחום הזה ומנסים להשתפר. עשיתי קצת שינויים מאז אליפות אירופה האחרונה, כך שהתרגיל הקרוב שלי יהיה תרגיל יותר נוח בשבילי וככה אני מאמין שאוציא ממנו את המקסימום".
דולגופיאט ואדם בדיר. משאירים את הפציעות מאחור (פרטי)איך אתם רואים את תמונת הפודיום לאליפות העולם?
שטילוב: "הכל פתוח. ביום טוב שלי הכל אפשרי, גם מדליית הזהב. כמובן שהכל תלוי גם באיך היריבים שלי קמו בבוקר. קודם כל צריך אני לעלות לגמר כי אני חושב שהעלייה לגמר היא משימה לא פחות קשה. בגמר, הכל אפשרי".
רואים שהענף שלכם מתפתח כי הפכתם לנבחרת. פעם כל הזרקורים היו על אלכס שטילוב, ועכשיו זה לא רק מתעמל אחד.
שטילוב: "כן, אפשר להגיד שאני הייתי פורץ הדרך אבל לאט לאט עוד חבר'ה מוכשרים הגיעו לענף. אנחנו עדיין לא במקום שאנחנו שואפים להיות בו כי עדיין אין לנו ספסל ארוך עם הרבה מתעמלים שבאמת יכולים להרחיב את הסגל. אנחנו עדיין עם אותם שישה-שבעה מתעמלים. השאיפה היא שיהיו יותר".
אלכס, מדברים על זה שארטיום יהיה היורש שלך. זה בא לידי ביטוי גם באימונים? איך אתם עובדים ביחד?
שטילוב: "אנחנו תמיד מפרגנים האחד לשני. לפעמים לפני תחרויות יש מתח חיובי ואנחנו מנסים לקחת את זה למקומות טובים. אנחנו לא מחפשים יריבות או משהו כזה. אנחנו מתאמנים אצל אותו המאמן, יש אווירה מעולה וזה כיף. כשצריך ואפשר, יש גם צחוקים".
מובילים את הענף ומפרגנים אחד לשני (שחר גרוס)יחד עם ההתקדמות בנבחרת, החלום של שניהם הוא לעבוד באולם מיוחד לנבחרת, בניגוד למצב הנוכחי ובו הם מתאמנים עם ילדים נוספים באותו המקום. "בכל העולם יש מרכז אימונים שמיועד רק לנבחרת הבוגרים בהתעמלות מכשירים. יש מקומות אפילו שנבחרות הגברים והנשים בנפרד. פה זה עדיין לא ככה", ציין שטילוב.
גם דולגופיאט מייחל ליום שבו לענף ההתעמלות יהיה אולם ביתי אמיתי ומקצועי, תוכנית שעליה דיברו בעבר באיגוד, אך זו עדיין לא יצאה לפועל. כרגע סגן אלוף העולם עדיין משרת בצה"ל בבסיס שבאזור המרכז ובמקביל נוסע בכל בוקר מביתו שבראשון לציון לאימון באולם הדר יוסף שבתל אביב, שם הוא נשאר עד לשעות הערב. ימים שלמים הוא מבלה מחוץ לבית למען ההצלחה, וסביר להניח שבמדינות אחרות הוא היה מקבל חדר לשים בו את הראש ולנוח במרכז אימונים מסודר.
"אם יש לי אימון בוקר ואימון ערב עדיף לי להישאר באולם כי עד שאני אסע חזרה הביתה בפקקים של הצהריים אני אצטרך כבר לצאת חזרה לאימון הבא. ברור שהייתי שמח אם היה לנו איזה מרכז אימונים בארץ, זה כיף", אמר דולגופיאט בצניעות האופיינית לו, זו שלא מאשימה אף אחד חלילה אבל מייחלת ליום שמדינת ישראל תשקיע קצת יותר במתקנים נחוצים. נבחרת המכשירים גדלה, אבל כך גם הצפיפות באולם.
אלכס שטילוב. יחזור עם עוד מדליה? (אחמד מוררה)בכל זאת, אנחנו מדינה שאוהבת ספורט. ארטיום, כבר מזהים אותך ברחוב?
דולגופיאט: "כן, מידי פעם, וזה מאוד כיף. אנשים אומרים לי 'בהצלחה' כל הזמן ומפרגנים. אני מקווה שהם באמת מאושרים ממה שאני עושה".
שטילוב: "בארץ מכירים את הענף שלנו, זה מורגש מאוד. זה אולי לא כדורגל, אבל משמח לדעת שלא שוכחים את מה שעשינו פה, ועוד נעשה".