אוהדי בית"ר ירושלים שפשפו השבוע את עיניהם, כאשר לפתע פגשו דמות מוכרת מהעבר הרחוק. בעיר הבירה טייל לו טון קאנן, מי שאימן את הקבוצה הירושלמית בעונת 2005/2006 לאחר שארקדי גאידמק פיטר את אלי אוחנה.
ההולנדי הגיע לישראל יחד עם אחיו, שבפעם האחרונה היה בישראל כאשר קאנן עבד פה. איש המקצוע בן ה-52, נראה טוב, מחויך, אבל כבר בלי השיער הארוך שאפיין אותו כאשר עבד פה, הגיל כמו תמיד עושה את שלו. קאנן הגיע לישראל בענייני עבודה, אך גם ניצל את הזמן לטיולים בעיר הבירה, בים המלח ובמסעדות הטובות של ת"א.
בקרוב הוא מבטיח שנוכל לראות אותו פה הרבה, בשל הסיבה שהוא מחפש דירה להשכרה בת"א. כיום, ההולנדי מייצג קבוצת משקיעים בדרום אמריקה ששמו לא מעט כסף וכבר רכשו את הקבוצה הסלובקית סניצה, במטרה למצוא כישרונות צעירים ברחבי העולם, להשביח אותם ולמכור לקבוצות גדולות יותר.
קאנן נע כעת על הקו בין סלובקיה, שם נמצאת הקבוצה שהוא למעשה מנהל, לבין דרום אמריקה, לא מעט לקולומביה ו-ונצואלה, שם הוא מאתר כישרונות צעירים ומביא לקבוצה הסלובקית, כאשר חלק מהשחקנים הצעירים עוברים הכשרה בדרום אמריקה עד שמתבגרים. כעת, מאמן העבר מחפש שיתופי פעולה עם מועדונים בישראל. בסוף החודש הוא שוב יחזור לפה להתחיל להיפגש עם קבוצות שונות וכן, הוא גם לא פוסל להשקיע בכדורגל הישראלי.
בסיס חייו האישיים של קאנן נמצא בהולנד, שם יש לו ילד בן 10, כאשר בין הטיסות הרבות שלו, הוא גם קופץ למולדת על מנת לבלות איתו. הסטייל שאפיין בזמנו את קאנן בכדורגל הישראלי לא היה מוכר. פתאום התרוצץ במגרשים בחור מחויט עם עניבות והיה דמות לא שגרתית בנוף הכדורגל הישראלי. הייתה גם מחלוקת על ההצלחה המקצועית שלו פה, למרות שהוא בטוח שהצליח ועזב את בית"ר ירושלים בזמנו, רק כי הביאו לו על הראש את לואיס פרננדז, לאחר שלא הסכים להיות עוזרו.
סוף הרומן של ההולנדי עם הכדורגל הישראלי לא היה הכי נעים, לאחר שאייל ברקוביץ', שהיה מנג'ר מכבי נתניה בזמנו, החליט להיפרד ממנו עוד בטרם העביר משחק כמאמן הקבוצה, בגלל עניינים אישיים שקאנן מבקש לא לחזור ולדוש בהם.
כיום קאנן מאושר מהחיים החדשים שלו, למרות שאפשר לחוש כי הדחף לאמון זורם לו בדם. יש לו לא מעט תובנות מעניינות על הכדורגל הישראלי, וגם על ההולנדים של מכבי חיפה, פרד רוטן ומוחמד אלאך. למרות שחלף יותר מעשור מאז אימן את 'הגלאקטיקוס' של מכבי תל אביב והעיר השתנתה לא מעט, עושה רושם שקאנן מכיר אותה היטב, מאוד אוהב אותה ואף משווה אותה לניו יורק.
טון, מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי כשאתה צופה בו מאז עזבת?
"אני חושב שבזמן הזה נכנס עוד המון כסף לכדורגל בארץ, למכבי ת”א יש בעלים טוב ואמיד עם ניהול נכון והם הצליחו להגיע להרבה הישגים, כמו גם הפועל באר שבע, שבזמני לא כל כך הכרתי אותם ומאז החתימו המון צעירים ישראלים וטובים, יותר משאר הגדולות בארץ וזה בזכות הניהול הנכון שלהם. לאורך השנים האחרונות קראתי שהמצב הכלכלי בכדורגל הישראלי גרוע, שזה אולי אחד הגורמים לכך שבאים שחקנים פחות ‘מעניינים’, אבל אחרי שראיתי את מכבי וב"ש משחקות באירופה אני יכול להגיד שהן שייכות לשם”.
ומה לגבי הניהול בכדורגל שלנו?
”כרגע הניהול בארץ הוא לא הכי יציב שיש ולכן יש הרבה עליות וירידות וחבל שכך, מכיוון שבישראל עדיין יש אווירה מצוינת שמאפשרת לייצר כדורגל טוב. אני לא יודע הרבה על שאר הקבוצות בארץ, אבל הכל מתחיל בהנהלה. כשמתנהלים נכון ומשקיעים את הכסף בצורה נכונה וחכמה, תוכל להישאר בטופ ולהצליח לאורך זמן. לדוגמא, כשיש לך שחקן כמו ערן זהבי שכל דבר בו הוא נוגע הופך לזהב, מגיע הרגע בו אתה רוצה למכור אותו וכשתמכור אותו תמכור יחד איתו את כל הזהב שלך. בטווח הקצר תשמח שהרווחת עליו כסף, אבל בטווח הארוך הפסדת שחקן שכנראה תצטרך לשלם הרבה יותר כדי להחזיר את התפוקה שהוא נתן. כך שבסופו של דבר, יכול להיות לך הרבה כסף, אך לא בטוח שזה יקנה לך איכות וכמו שאתה יודע, בארץ הקהל הוא אמנם נאמן, אך הוא מצפה ממך לשחק טוב כל הזמן וזה גורם לעשות הרבה טעויות בניסיון לרדוף אחר ההצלחה".
כאשר את הכדורגל הישראלי כיום למה שחווית בזמנך, מה ההבדל?
"באתי אחרי אלי אוחנה לירושלים, וכשהגעתי אמרו מי זה טון קאנן? אחרי כמה תוצאות זה השתנה. נהניתי מהתשוקה של האוהדים כשהם שרו את שמי. הכדורגל אז היה טוב יותר, אולי היום הוא מהיר יותר, אבל אז השחקנים היו לויאליים יותר ומזוהים יותר עם הסמלים. היום לא תמצא את זה יותר. אני זוכר את הזמן עם ברק יצחקי, מאור מליקסון, אבירם ברוכיאן, הם היו מדהימים. על מליקסון התווכחתי עם גיא עזורי לגבי התפקיד שלו. אמרתי לו שהוא צריך להיות קשר התקפי ולא ווינגר כמו שגיא רצה. שנים לאחר מכן פגשתי את מליקסון בקפריסין כששיחק בוויסלה קראקוב ושאלתי אותו בנוכחות המאמן של הקבוצה שלי (היה מנהל מקצועי) מי באמת גילה אותו, הוא הצביע עליי ואמר ‘אתה אדוני’. היום אתה לא יכול לבנות מערכת יחסים שכזו עם שחקן. האוהדים בארץ הרימו את השחקנים והצוות למרות ההפסדים אם הם ראו שאתה עובד קשה ובאמת מזוהה עם המועדון ורוצה בטובתו. היום תמיד מצפים לתוצאות. אז הייתה יותר תשוקה".
בזמנו אימנת במכבי ת"א בתקופת ה’גלאקטיקוס’, זו הייתה טעות?
"היום אני יודע שכן. להביא כל כך הרבה שחקנים טובים וגדולים יחד זה לא עובד. במנצ’סטר סיטי זה אולי עובד, אבל זה שונה. הם הביאו שחקנים צעירים ולימדו אותם לשחק יחד, אז לעומת זאת, פשוט רציתי לרצות את האוהדים. במכבי היו ציפיות אחרות ממה שהיה בבית"ר. היה לחץ בגלל ליגת האלופות וניסו ‘לקנות את ההצלחה’. היה אגו בקבוצה, הרבה כוכבים כמובן, אבל לא היו לי בעיות איתם, כי כיבדתי את מי שהם. בגלאקטיקוס יש אגו, גם בגלל הגיל המבוגר יותר. בגיל 32-33, הגוף כבר לא עוקב אחרי המוח וברגע הזה אתה כבר לא טוב כמו שהיית, לשחקנים קשה לעכל את זה".
אני מבין שאתה מכיר את אנשי המקצוע של מכבי חיפה, מוחמד אלאך ופרד רוטן. מה דעתך עליהם?
"אני מכיר אותם, לרוטן יש רזומה נהדר בקבוצות כמו שאלקה, טוונטה ופיינורד. אני לא יודע איך הוא מסתגל לארץ, אבל אני יודע שהוא מאמן שקט ושקול, תמיד חושב על מה הוא הולך להגיד. אלאך הוא אדם עם חזון, בגיל צעיר הוא כבר עבד בתפקיד רציני בהתאחדות ההולנדית, בוועדה לבחירת המנג'ר לנבחרת. הוא גם עבד כמנהל ספורטיבי במועדונים בהולנד. שניהם אנשים עם הרבה רעיונות, אך השאלה היא האם מה שיכול לעבוד בהולנד יכול לעבוד גם בארץ? כשאני הייתי בארץ, למכבי חיפה היה בעלים טוב, כזה שנותן שקט תעשייתי ומצליח לבודד את המועדון מהרעש התקשורתי. רוני לוי שאימן שם היה ליריב ראוי וחזק. אז הם היו הכי טובים. אני רואה שבשנים האחרונות פחות הלך להם והם לא הצליחו להביא הרבה תארים”.
אלאך ורוטן עדיין לא מצליחים לחולל שינוי. האם אתה חושב שנכון להביא צוותים מחו"ל למועדונים בארץ?
"לא ראיתי הרבה משחקים שלהם וכמובן שאין לי את כל המידע הפנימי המלא ואת סגנון המשחק שלהם כדי לענות על זה, אך יצא לי לעבוד במספר מדינות וכהולנדי אני יכול להגיד לך שאנחנו ההולנדים חושבים שאנו יודעים הכל, אך אם תנסה להעתיק את השיטות שלנו מהולנד למקומות אחרים, כנראה שזה לא יעבוד. למה? זה מתחיל במנטליות השונה בארץ, מהתקשורת עם האנשים, הדברים שהם מצפים ממך פה בארץ. זה יכול להיות שילוב של כמה דברים כמו סגנון המשחק, בחירת השחקנים, ההסתגלות שלך לסגנון המשחק. כשאתה במדינה זרה אתה חייב להוכיח את עצמך כפליים. צריך להבקיע ולהביא תוצאות כדי לקבל את הקרדיט והמחמאות. לא תקבל את ההזדמנות לבנות משהו מהבסיס, אלא תפוטר הרבה קודם".
ואתה כשהיית בארץ, חשבת שידעת הכל?
"ללא ספק, כנראה שזה חלק מהמנטליות ההולנדית. כשהייתי בארץ מצד אחד הייתי בתחילת דרכי כמאמן, הייתי נלהב, מלא תשוקה. מצד שני היה לי הרבה ידע בכדורגל. על סמך תקופתי אני יכול להגיד שבשביל להצליח כמאמן צריך שילוב של כל אלו, כמובן גם עם מזל".
אם היית חוזר לאותה תקופה עם הידע שלך היום, היית עושה דברים אחרת?
"כמובן שכן. אתה לומד מכל דבר, מנתח כל צעד שלך. בכדורגל, אתה מסיק מסקנות משבוע לשבוע, בשונה מעבודות אחרות. כמעט תמיד הכל עובד לטווח הקצר. הייתי עושה דברים אחרת ואף הייתי מצליח יותר, כי הייתי משתמש יותר בידע שלי. אם הייתי חוזר עכשיו, הייתי מצליח הרבה יותר מבפעם הקודמת".
למה הפסקת לעבוד כמאמן ועברת לתפקיד אחר בכדורגל?
"אהיה כן, בתוך תוכי תמיד אהיה מאמן. בפרויקט שהתחלנו בעונה שעברה הייתי מאמן למשך 4 חודשים על מנת להשאיר את הקבוצה בליגה. זה היה מספק. הסיבה היא שהתעייפתי מלהיות מנוהל ע"י אנשים שלא מבינים הרבה בכדורגל אלא רק בניהול. הם שופטים אותך מתוך רגש וכשהרגש מנצח את העובדות אני מפסיק. לכן עברתי לעמדה בה אני יכול לשלוט ולקבל את ההחלטות האלה. כמנהל מקצועי, אתה חופשי לקבל החלטות מקצועיות, וכמאמן לא".
ספר על החיים החדשים שלך בתפקידך החדש.
"אחרי שהייתי חמש שנים בקפריסין עם ג'ורדי קרויף, רציתי לעבור חזרה למולדתי על מנת לגדל את בני במדינה שלנו, קרוב לחברים והמשפחה ובהולנד לא קל היה לי למצוא עבודה בתור מאמן, מכיוון שלא הכירו אותי ואת הרזומה שלי. חזרתי לרודה כמנהל ספורטיבי, ולאחר מכן התחלתי לחפש להם משקיעים לקבוצה. הצלחתי להביא לשם משקיע מרוסיה, והמשכתי לחפש גם בדרום אמריקה עבור מועדונים אחרים. שהיתי כ-8 חודשים בקולומביה, שם מצאתי משקיעים שרצו לשים כסף בקבוצות כדורגל באירופה. הם ביקשו ממני למצוא להם מועדון ובשנה האחרונה חיפשתי 6 מועדונים שרוצים שישקיעו בקבוצה שלהם. הדבר שהם הכי רוצים הוא שתביא להם שחקנים מחוץ לאירופה”.
“בהולנד אתה צריך לשלם הרבה כסף לשחקנים צעירים, במדינות אחרות משלמים להם הרבה פחות. בסלובקיה, בה אני עובד עכשיו, יש מגבלת חמישה זרים מחוץ לאיחוד האירופי ומשלמים להם הרבה פחות. כיום מה שאני עושה זה להביא שחקנים ממדינות בדרום אמריקה, בעיקר מקולומביה ו-ונצואלה למדינות באירופה. נותנים להם חוזה, מפתחים אותם, מאמנים ומשפרים אותם ומוכרים אותם למועדונים גדולים יותר בהמשך. זו אחת מהסיבות שאני בישראל, פיתוח שחקנים. זה מעניין מאוד, ובכדורגל הכל מתנקז לכסף. אני כאן בשביל פגישות עם מועדונים על מנת ליצור שיתוף פעולה. התחלתי לחפש דירה בישראל כדי לעשות כאן יותר עסקים, כך שתראו אותי פה הרבה. חצי מהזמן אני נמצא בסלובקיה, שם נמצא המועדון בו אני עובד (וגם בעליו), ובשאר הזמן אני מטייל בעולם כדי להביא לו שחקנים. בדמי אני עדיין מאמן, טון קאנן לא משתנה. אך אם אעבוד כמאמן לא אוכל לטייל ולמצוא שחקנים. תמיד יש סדר עדיפויות".
אם יתקשרו אליך מהארץ ויציעו לך לאמן, תבוא?
”כמאמן לא אסכים לבוא. אני לויאלי למועדון שלי שנותן לי תנאים טובים ותקציב גדול. אם מועדון בארץ ירצה לעשות איתי עסקים ולשתף פעולה עם המועדון שלי, כמובן שאני אשמח".
לסיום, אני רואה במבט שלך שאתה אוהב את ישראל?
"מאוד, דברים כאן השתנו לטובה. פיתחו כאן הרבה דברים. כשגרתי פה אמרתי שתל אביב היא כמו ניו יורק, היום אני אומר שזה לא נכון. בניו יורק ישנים בלילה, תל אביב אף פעם לא ישנה. אין מקום כמו העיר הזו. האנשים, האוכל, האווירה והשפה הם פנטסטיים. תענוג להיות כאן".