העונה החולפת הייתה עונה רצופת מכשולים עבור הפועל באר שבע. הקבוצה עברה כל-כך הרבה, שנדמה שרק רכבת הרים עדיין לא עברה עליה. ולמרות זאת, מאמנה ברק בכר הצליח, בכישרון רב, לחבר בסופו של דבר את הקבוצה בדרך לזכייה באליפות שלישית ברציפות.
הייתה זאת השנה השלישית בה בכר ניצח על התזמורת הבאר-שבעית והאליפות השלישית שלו עם הקבוצה, ללא ספק הישג מרשים. אלא שנראה שמאז פגרת הקיץ החולפת, משהו לא טוב עובר על המאמן המעוטר. כבר במוקדמות ליגת האלופות, דרך גביע הטוטו, אלוף האלופים וכמובן בחמשת המחזורים הראשונים של ליגת העל, זו לא אותה קבוצה שכל כך פרגנו לה בצדק בשנים האחרונות.
בכר:זה טבעי שיש לחץ, נעשה הכל כדי להשתפרבשורה התחתונה, הקברניט של ההצלחה הזו, ברק בכר, לא הצליח עד כה לחבר את הקבוצה שלו, ועל הדרך – איבד גם את הדרך הטקטית שלו. זה לא אותו בכר שהורגלנו לראות. למה האלופה מדשדשת עד כה? מה עובר עליה? אולי לפני שיחבר את הקבוצה, בכר צריך להתחבר לעצמו.
בכר בעונות האליפות של ב"ש הוכיח שהוא מאמן שיש לו שכל ברמה טקטית גבוהה ביותר. הוא אולי היחיד בישראל שידע לנטרל נכון את ערן זהבי. בב"ש הישנה והטובה גם ראינו החלפת שיטות וסגנון תוך כדי משחק, החלפת עמדות, כאשר עד שמאמן היריבה היה קולט מה בכר עשה, הסתיים המשחק. אך עד כה, לא נראה שמאמן האלופה מצליח להשתלט על הבלגן שיש לו על כר הדשא, כי הוא הביא שחקנים 'בלגניסטים' שחלקם מתאימים לקבוצות קטנות ולא לקבוצה שהציג בשנים האחרונות.
ערן זהבי מול ב"ש. רק בכר ידע לנטרל אותו (רדאד ג'בארה)בכר אמר השבוע במסיבת עיתונאים: "זה פחות עובד מבחינת תוצאות, אבל יש דברים טובים בקבוצה בכל הקשור ליצירת מצבים". למרות דבריו, הרי שהפועל ב"ש שראינו עד כה היא קבוצה שאיבדה את הקבוצתיות שכה אפיינה אותה, עד כדי כך שעל המגרש נראה שהכול מקרי. התוצאות של הקבוצה לא מרמות, הן תואמות את היכולת בכל הפרמטרים.
נראה שההתנהלות בקבוצה של אלונה ברקת נעשית העונה בלי כל חשיבה, הכול נעשה בפאניקה. זה היה נוכח מאוד בסאגה האומללה בעמדת השוער, שהחלה עם שליחת סוכן שחקנים להפועל חיפה בהצעה להעביר את בוריס קליימן לקבוצה של קלינגר, תמורת ארנסטס שטקוס, שוערה של מחזיקת הגביע, בלי לפרט מי הקבוצה השולחת. הדרך הזו הסתיימה בפיצוץ, הבאת שוער יווני שלא שיחק, שליחת גיא חיימוב שהיה מהמצטיינים בעונה שעברה והגעתו של אריאל הרוש.
אריאל הרוש באימון (מרטין גוטדאמק)זה נמשך עם החתמה של שמואל שיימן עוד בשלהי העונה שעברה, שחרור של מיהאי קורהוט שכבר טס לקפריסין כדי לחתום באנורתוזיס, קבוצתו לשעבר של רוני לוי, שחרור של שיימן ל”קבוצת הבת החדשה”, בית"ר ירושלים, והחזרה של קורהוט ישר להרכב הפותח של האלופה. הפועל ב"ש הפכה להיות קבוצה של לגיון ישראלים וזרים. כל שחקן טוב בקבוצה בינונית הופך פתאום להיות הכוכב החדש של ב"ש. אבל לא כל מה שטוב לקריית שמונה, בית"ר ירושלים והפועל חיפה, בהכרח טוב גם לבאר שבע.
טוני וואקמה היה שובר שוויון אמיתי, הוא עשה על המגרש מה שרק רצה, אף אחד לא היה יכול לעצור אותו. בבאר שבע החליטו כי נייג'ל האסלביינק הוא הוואקמה החדש. בינתיים הוא רחוק מכך, הוא גם לא יכול לשחק כחלוץ מרכזי עם הגב לבלמים. בצורת המשחק הזו הוא לא בא עם המהירות שלו ומאבד את היתרון שיש לו. במשחק בשבוע שעבר מול מכבי חיפה, ראינו שהאסלביינק ודיא סבע הולכים לאיבוד. האחרון שיחק בכנף ימין וחברו לחוד שיחק כחלוץ עם הגב לבלמים. בצורה הזו, בכר מאבד את הצמד הזה. בצורת המשחק של ב"ש, גם אריק סאבו לפי שעה נראה כמו צל של עצמו.
אריק סאבו ודיא סבע. הולכים לאיבוד (מרטין גוטדאמק)בעונה שעברה במדי עירוני קריית שמונה, שם היה בעל הבית על המגרש, האסלביינק שיחק 2,603 דקות בליגה, כבש 6 שערים ובישל עוד 9 שערים. בן שהר שקורקע על ידי בכר וברקת, שיחק רק 1,867 דקות בליגה, אבל כבש 11 שערים ובישל עוד שער אחד. משמע, קשה להניח כי החלוץ מהקבוצה של איזי שרצקי יתרומם פתאום מבחינת מספרי ההבקעה. מי שבכר יצטרך שיחזור לכושר טוב הוא מאור מליקסון, שבעונה שעברה שיחק בליגה אותן דקות כמו הרכש מקריית שמונה, 2,603 דקות, והמאזן שלו די דומה - 5 שערים ו-9 בישולים.
מליקסון, מהשחקן הדומיננטי בקישור של האלופה, הפך העונה להיות צלע שלישית בחוליית הקישור. הוא לא משחק קרוב לשער, חוזר אחורה כדי לעזור לג'ון אוגו בהנעת הכדור, והוא חסר כל כך בהתקפה של הקבוצה מהדרום. מליקסון שהיה רגיל לעשות בלגן לקבוצה היריבה, פתאום מוצא את עצמו בצד המבולגן. הקשר היה נעזר בוואקמה והם התאימו אחד לשני כמו כפפה. הם שיחקו בנגיעה אחת, וכשהיה צורך בכך, מליקסון היה עושה אחד על אחד בלי להפריע לחברו. בב"ש של העונה זה נראה בינתיים שאחד דורך על השני, השחקנים לא מחוברים לשיטה. הסטטיסטיקה של מליקסון מתחילת העונה – 482 דקות משחק, שיחק בכל חמשת המשחקים, ללא שערים ובישולים ורק עם 2 בעיטות למסגרת.
מאור מליקסון (עמרי שטיין)בשורה התחתונה – מי שהיה טוב, איננו, או מתופקד בצורה לא נכונה. וואקמה נמכר, שהר 'מוקפא' ומליקסון הוא בינתיים לא המליקסון של השנים האחרונות, כאשר אין לקבוצה את השלישייה הזו שפירקה את הליגה, בתוספת חנן ממן, שגם הפך העונה להיות שחקן מחליף. העונה, האחרון שיחק רק 119 דקות במסגרת הליגה, כאשר ב-3 משחקים נכנס כמחליף, ורק באחד פתח בהרכב. המאזן שלו דל – ללא שערים, ללא בישולים, עם בעיטה בודדת למסגרת השער. זה למעשה מספר את סיפור הנפילה בפתיחת העונה של האלופה.
בכר יצטרך למצוא פתרון לשאלה איך הוא מרוויח את דיא סבע. ברור שצורת המשחק של ב"ש לא מתאימה לשחקן שפרח בעונה שעברה בנתניה עם 3,104 דקות משחק, בהן סיפק לא פחות מ-24 שערים ועוד 7 בישולים. לסבע יש עד כה העונה 321 דקות במדי מכבי נתניה וב"ש, בלי שער בכורה וגם בלי בישול. הוא אמור להיכנס לנעליים של וואקמה, ששיחק בעונה החולפת 2,189 דקות בליגה, סיים עם 10 שערים ועוד 6 בישולים וכן להוות תחליף לתומאש פקהארט, שעם כל הביקורת שהייתה עליו, ב-1,552 דקות משחק בליגה הצליח להבקיע 10 שערים וגם תרם בישול אחד.
טוני וואקמה מול יובל שבתאי (מרטין גוטדאמק)השלישייה שהר+וואקמה+פקהארט הייתה שווה יחד 31 שערים ועוד 8 בישולים. ספק רב האם התחליפים שבכר וברקת הביאו יספקו את המספרים האלה. אין לב"ש גם שחקן שיכול להביא את היכולות של וואקמה או להתקרב אליהן. בכר שבנה את הקבוצה בקיץ, והפך אותה מחדש בספטמבר, יצטרך למצוא דברים חדשים, לחזור להיות המאמן שכה אתגר את מאמני היריבה. כי כמו שדברים נראים כעת, בכר איבד את היתרון שהיה לו על שאר הליגה והמאמנים.
אגב, מחר (שבת) תעמוד בפניו בחינה מעניינת. אלישע לוי שעדיין חי את ב"ש ומגיע לראשונה לטוטו טרנר מאז עזב את ב"ש ואמר: "יצרנו את הבסיס, היום באר שבע היא אימפריה", שמגיע עם מכבי פ"ת, יוסי בניון והקבוצה המוכשרת שלו, מול בכר ובאר שבע שמחפשת עוד את הניצחון הראשון שלה. האם בכר יחזור להיות המאמן שראינו בשנים האחרונות? או שאלישע לוי יכין לו הפתעות? התשובות בקרוב מאוד.