ההגנה החלשה בליגה: הצרה האמיתית של בית"ר

רבות דובר על הסגל של בית”ר ירושלים העונה. הטלטלה בעמדת הבעלים גרמה לרנסנס תקציבי ועקב כך גם לזעזועים במצבת השחקנים שעומדת לרשותו של גיא לוזון (שבינתיים נותר בכסאו). השינויים הגיעו לכל אורך המגרש - מעמדת השוער ועד לחוד, אולם נראה כי החלק שנותר הבעייתי ביותר גם אחרי השינויים הוא החלק האחורי.

לא פחות מ-11 שערים ספגה הקבוצה מהבירה בחמשת משחקיה הראשונים העונה. הכי הרבה בליגה, וממוצע של 2.2 שערים למשחק, ועם נתון כזה מאוד קשה לנצח. רגע לפני שעוד יריבה שאוהבת לכבוש תעשה את זה מול בית”ר (מכבי ת”א מגיעה לטדי ביום ראשון ב-21:00), “מספרת לחיבור” מנסה להבין מה קורה במשחק ההגנה של גיא לוזון והאם ניתן עדיין לתקן?

סופגים חופשי

ראשית, בדקנו איך ספגה בית”ר את אותם 11 שערים מדוברים, על מנת להבין את נקודות התורפה שלה. ובכן, מתוך 11 שערים, רק שניים הגיעו ממה שניתן לקרוא לו משחק מסודר. שני השערים הללו הגיעו דווקא בניצחונה של בית”ר על סכנין. מבין יתר תשעת השערים, חמישה הגיעו בהתקפות מעבר וארבעה נוספים ממצבים נייחים. בנוסף לכך, לפחות בשלושה מתוך כלל השערים היה ניסיון של קו ההגנה הצהוב-שחור לצאת לתרגיל נבדל, תרגיל שלא צלח והסתיים בשער קל באחד-על-אחד.

המסקנה לגבי ארבעת השערים במצבים הנייחים היא אחת, מדובר בהיעדר סדר ומשמעת בכל הקבוצה, ולא רק אצל שחקני ההגנה. שער אחד, של גידי קאניוק ב-4:1 למכבי פ”ת, אמנם הגיע מבעיטה חופשית ישירה, אולם השאר הגיעו מנגיחות פנויות לחלוטין אליהן הגיעו שחקני היריבה כמעט באין מפריע.

יש שיקראו לזה “קבוצה לא מאומנת”, יש שיכנו זאת “חוסר תיאום בין השחקנים”, השורה התחתונה היא אחת, אסור לקבוצה לספוג שני שערים מקרנות דומות לחלוטין. אחרי שאז’ובל עשה זאת ב-2:2 מול הפועל חיפה, היה מצופה שהנושא יילמד. אבל שני משחקים לאחר מכן, עידן נחמיאס מקריית שמונה עשה את אותו הדבר.

ההתקפות המתפרצות נבעו כמעט כולן מאיבודי כדור מיותרים יחסית בחלק המגרש של היריבה, כאשר החלק האחורי דליל. אף אחד מהבלמים של בית״ר - כחילה, בן חיים וסירושטיין, כמו גם קלטינס שתפקד בעמדה זו מחצית אחת, לא נחשב לשחקן איטי, אולם כשהם מגנים עם הפנים לשערם בכל כך הרבה הזדמנויות, תהיו בטוחים כי המצב בכי רע.

טל כחילה מאוכזב (אורן בן חקון)

יציבים בחוסר יציבות

נושא היציאות לנבדל שהוזכר לעיל מעלה אלמנט נוסף בעייתי, החילופים הרבים שבוצעו בחלק האחורי. כל מאמן מתחיל יגיד כי אחד הדברים הכי חשובים במשחק ההגנה הוא תיאום. אלא שתיאום כזה קשה מאוד להשיג כאשר כל שבוע משחקים שחקנים אחרים זה לצד זה. לוזון אמנם משחק עם קו הגנה גבוה, שיציאה לנבדל היא לחם חוקו, אולם זה פשוט לא צולח כאשר השחקנים לא מסונכרנים בצורה מושלמת. כך בדיוק קרה בשער השני של ק״ש במחזור האחרון, כאשר קלטינס ובן חיים לא התייצבו בקו אחד, וכך גם בשער השני של סכנין לדוגמה, שם שיימן פשוט עזב את השחקן שלו כי היה בטוח שהוא מצליח לתפוס אותו בנבדל.

רכש או לא רכש, העובדה היא שאף אחד משחקני ההגנה של בית״ר לא היה בהרכב בכל המשחקים, והחילופים בעמדות אלו נעשים באופן תדיר. ארבעה מגנים ימניים שונים שיחקו בחמשת המשחקים של בית״ר (פלג, קלטינס, סאבו וראלי), ארבעה בלמים שונים תופקדו (טב״ח, כחילה, סירושטיין וקלטינס) ושני מגנים שמאליים (אור זהבי ושיימן). בסך הכל, תשעה שחקנים שונים בעשר עמדות, וכך קשה ליצור תיאום.

על הנייר, נראה שהשינויים מתחילת העונה ועד עכשיו היו אמורים לשדרג את היכולת ההגנתית, אולם הרביעייה האחורית שפתחה במחזור האחרון - דוד קלטינס, טל בן חיים, טל כחילה ושמואל שיימן, נראתה לא פחות רע מזו שפתחה במחזור הראשון - מתן פלג, טל בן חיים, מיקי סירושטיין ואור זהבי. החילוף הכפוי של כחילה במחצית, רק הרע את המצב.

טל בן חיים (רדאד ג'בארה)

הפתרון: לאלתר ולא לוותר

ניסינו לחשוב מה יכול לעשות לוזון אחרת במשחקים הקרובים, בדגש על זה מול מכבי ת״א, על מנת לייצב את ההגנה שלו. ובכן, כמובן שבמחשבה לטווח הארוך, חזרתו של קונטה הפצוע תתן הרבה אוויר בקו הימני. למעשה אין אף מגן ימני אחר ברמה הזו ובכושר משחק טוב בסגל של בית״ר כרגע. עד אותו הרגע, ייתכן שלוזון צריך לשנות תפיסה.

אפשרות אחת היא להישאר במערך הנוכחי עם ארבעה שחקני הגנה בקו אחד, כאשר קלטינס ממשיך להיות מוצב בקו ימין, ושלושה שחקני קישור במרכז. עם זאת, הדבר מחייב ויתור על קו ההגנה הגבוה והיציאה לנבדל. במקרה זה, דגש יינתן על האגפים, כשגם משימתם של הקשרים במרכז תהיה לסייע במהלכים כאלה. אם עידן ורד או אור אינברום מאבדים כדור באגף, זה הרבה פחות נורא מאשר איבוד של טיירה, איינבינדר או קריאף ליד עיגול האמצע.

אפשרות נוספת, ומעט יותר מורכבת היא שינוי המערך ומעבר לשלושה בלמים. יש לציין, מעבר שכזה הוא ממש לא פשוט ולא עניין של מה בכך. די היה לצפות במשחקיה האחרונים של נבחרת ישראל כדי להבין שלא כל מאמן ולא כל בלם בנוי לשיטה הזו ויש ללמוד אותה לעומק ולהתאזר בסבלנות, כשגם שחקנים אינטליגנטיים הם מצרך חובה.

לפי מערך זה, קו ההגנה יורכב משלושה - קלטינס כבלם בצד ימין, טל בן חיים במרכז וכחילה בשמאל. את תפקיד שחקן הקו בצד שמאל ימלא באופן טבעי שיימן, אולם בצד ימין, על בית״ר לחשוב ביצירתיות. אחת האפשרויות, היא להציב בעמדה זו דווקא את אור אינברום. לא, אינברום הוא ממש לא מגן, אך הוא אחד השחקנים הכי מהירים ובעלי הכושר הגופני הכי טוב בקבוצה. בגיבויו של קלטינס, ועם סגירה נכונה של קשר אחורי לאגף שלו במקרה הצורך, זו אפילו יכולה להיות הברקה.

אגב, אם נחרוג רק לרגע מהניתוח ההגנתי, במערך שכזה מי שיכול לפרוח לפתע הוא דווקא ערן לוי, שלא זוכה להזדמנויות רבות מהמאמן הבית״רי, אולם בתפקוד כשחקן חופשי מאחורי החלוץ, וכאשר עידן ורד לצדו כזה שמבצע את החיתוכים הנכונים, השחקן הוותיק יכול שוב להראות את יכולותיו. וחוץ מזה, עד עכשיו כלום לא עבד לבית״ר, אז זה הזמן לנסות משהו אחר, בין אם בשני בלמים או בשלושה.

המספר הנוסף

לוסיו, חלוצה של הפועל חדרה, העלה את מאזנו במחזור האחרון לשלושה שערים והוא מוליך את טבלת מלך השערים יחד עם שלושה שחקנים נוספים. בכך, תוך חמישה משחקים הוא השווה את כמות השערים שכבש בכל העונה הקודמת שלו בישראל, בהפועל באר שבע ובמ.ס אשדוד גם יחד. אז, הוא עשה זאת ב-25 משחקים. ובשביל הבונוס, יש לו גם שני בישולים העונה עבור מוליכת הטבלה הגאה.

לוסיו. מודל משופר (עמרי שטיין)

המעקב