לפני כמה שבועות ערן זהבי שהה בישראל. כוכב גוואנגז'ו ר.פ, השחקן שכל אוהדי מכבי תל אביב רוצים שכבר יחזור מהמסע שלו אל המזרח, שב אל נבחרת ישראל וכתוצאה מכך התאחד אחרי זמן רב עם החברים בצהוב. כל מי ששוחח עם מספר 7 לשעבר, שמע באותם הימים רק דברים טובים על ולדימיר איביץ', המאמן הנוכחי.
מוזר, לא? זהבי מעולם לא עבד עם איביץ', אין לו שום קשר אליו או היכרות מוקדמת. אז מדוע המחמאות? התשובה היא קלה. הוא פשוט אמר את מה שהוא שמע מהחברים שמשחקים במכבי. יש הבדל גדול בין מה ששחקנים מספרים בתקשורת או מה שהם מספרים לאוהדים שהם מכירים. הם תמיד יבחרו את המילים בקפידה. אך כשזה נוגע לחבר קרוב, אחד מהם, ניתן להאמין שהדברים אשר סופרו לזהבי היו כנים.
איביץ': "מצפים למשחק קשה ואנחנו מוכנים"איביץ' הצליח לגרום לשחקני מכבי ת"א להאמין שהוא הדבר האמיתי. מאמן שלא מתפשר, כזה שחושב טקטיקה, רוטציה, אך גם יודע למי לתת את הביטחון ועם מי לצאת למלחמה. הוא הכניס לשחקנים תחושת רעב שאולי הייתה חסרה, אך בעיקר סידר אותם טקטית על הדשא וגם סידר להם את עניין המשמעת. בתחילת הדרך למד קצת מרחוק, אך ככל שהזמן עבר, הוא הפך מעורב יותר. הוא הראה שהוא מאמין בשחקנים הצעירים ונתן להם הזדמנות ואת הביטחון. הוא חיבק ברגעים הקשים שחקנים שעברו משבר כמו פרדראג ראיקוביץ' אחרי המשחקים נגד הנורבגים, והוא נראה יותר ויותר משוחח עם שחקניו שיחות אישיות.
זה כבר נהיה עניין שקורה די הרבה. איביץ' לוקח איתו לפני תחילת אימון שחקן מסוים, צועד איתו על כר הדשא והשניים מנהלים שיחה. התוכן נשאר שמור ביניהם, אך אחרי החגיגות איתו בגמר גביע הטוטו בניצחון 1:2 על מכבי חיפה, ובתוספת המילים החמות שפיזר זהבי, ניתן להניח כי מה שקורה בשיחות האלה, כמו גם באימונים, מעניק לשחקני מכבי ת"א את מה שהם היו צריכים. אך יש משחק אחד שיכול לשנות כל מחמאה שנאמרה, או סיפור שסופר. הדרבי הגדול מול הפועל תל אביב חוזר ואחרי ארבעה חודשים בדיוק כמאמנה של מכבי תל אביב, המבחן הזה יגיע הערב (שני, 21:00) אל פתח דלתו של ולדימיר איביץ'.
ערן זהבי. החמיא למאמן הצהוב (שחר גרוס)אנגלידיס הכיר והמליץ, מנספורד התחבר מהר
איביץ' לא מחזיק ברזומה עשיר כמאמן, אך כדורגל הוא ענף שבו למילה "מזל" יש משמעות גדולה, ולסרבי היה כנראה את המזל הזה, שכן במעט שעבד בפאוק סלוניקי, הוא עשה זאת גם תחת ג'ק אנגלידיס. נציגו של מיץ' גולדהאר, עזב את מכבי תל אביב לאחר האליפות של פאולו סוזה והפך למנכ"ל של המועדון היווני. איביץ' היה אז מאמן הנוער וכשהדברים בקבוצה הבוגרת הסתבכו, הוא הוקפץ למשרת המאמן הראשי. אנגלידיס הכיר ואהב, וכשג'ורדי קרויף הודיע כי ברצונו לסיים את דרכו אחרי שש עונות, שמו של הסרבי הונח במהרה על השולחן.
חשבון המייל של בן מנספורד והטלפון שלו, מהיום בו ג'ורדי קרויף הודיע את אותה הודעה ועד לרגע בו איביץ' מונה רשמית, הופצצו ללא הכרה. סוכנים רבים הציעו מאמנים ולא רק הסוכנים הציעו. במכבי ת"א עברו על עשרות שמות, אך איביץ' תמיד היה בטופ. השאיפה הייתה להביא אותו אך מכבי לא הייתה היחידה. גם פרטיזן בלגרד הוזכרה כקבוצה שמעוניינת בו ובשיא הדיווחים, המנהל המקצועי שלה, איביצה אילייב, התראיין ל-ONE וסיפר כמה הוא מעריך ומחזיק מאיביץ' חרף הרזומה הצנוע.
מנספורד, איביץ' ואנגלידיס (שחר גרוס)במכבי ת"א המשיכו לבחון את השמות ולבסוף גיבשו רשימה סופית וקטנה, אך הצהובים מתארים בשיחות סגורות כי "כל מי שדיברנו איתו אחרי איביץ' כבר היה לא רלוונטי יותר". אנגלידיס כמובן הכיר מראש, ומנספורד השתכנע במהרה. ראשי מכבי אהבו את הגישה, את הדרך עליה דיבר הסרבי, את כך שלא נרתע כששמע על הפייר פליי ועל הצעירים, וגם על אפשרויות הרכש המאוד מצומצמות.
הוא בא מוכן לפגישות עם מכבי. מהר מאוד דיבר על לייצב את האמצע וכי אם יצליחו לטפל בבעיה הזאת, יהיה יותר קל לסדר את ההגנה. תכניות הרכש נפרסו מהר וגם הביצוע שלהן היה כזה. איביץ' ביקש סגל מלא, הוא זה שרצה שיהיו לו 22 שחקני שדה לבחור מביניהם, והייתה לו גם עוד דרישה אחת, להביא צוות משלו, חדש לגמרי, אחרי שש שנים בהן עמדות מפתח כמו מאמן הכושר ומאמן השוערים, לא שונו (למעט עונה אחת).
איביץ' באימון. התעקש על 22 שחקנים (שחר גרוס)הצוות השתלב היטב
מילוש וסלינוביץ' הגיע להיות עוזר המאמן, דארקו אוברדוביץ' מונה כמאמן הכושר וחריסטוס קלפקיס סיפק את ההפתעה הגדולה של הקיץ כאשר שורה אובארוב הועבר למחלקת הנוער לאחר שנים ארוכות בתפקיד בבוגרת. אל השלישייה המרכזית הצטרף גם ננאד קובאצ'ביץ', ספורט-תרפיסט, וכל אלה בנו מחדש את ההיררכיה בקריית שלום. החיבור לשחקנים אומנם לקח קצת זמן באופן די טבעי, אך התרחש לבסוף. דוגמה לכך הגיעה בראש השנה, החג היהודי הראשון של הצוות הזר בתל אביב, ואפשר היה לראות ברשתות החברתיות כיצד אנשיו של איביץ' חברו אל השחקנים, הוזמנו לחגוג איתם את החג וברור כי האווירה הטובה בין כולם, אפשרה זאת.
במכבי ת"א חששו מאוד בחודש מאי. פרידה מאדם דומיננטי כמו ג'ורדי קרויף, אך גם מחואן טוריחו, דומינגו מארין וקרלוס גארסיה, היא לא עניין של מה בכך. מדובר באנשים שהיו חלק בלתי נפרד מהמפכה הגדולה של מיץ' גולדהאר במועדון אותו הוא רכש, והצהובים אומנם האמינו באיביץ' וסברו כי ההחלטה הנכונה התקבלה, ועדיין, כבר ראינו לא מעט מהלכים מבטיחים על הנייר - קורסים מהר מאוד. ההשתלבות של הצוות וההצלחה להתחבר אל השחקנים במהרה, גם על ידי שינויים קטנים כמו הנוהל ביום שלאחר המשחק בו שחקני ההרכב נפגשים בקאנטרי קלאב של אזורי חן לאימון שחרור בבריכה, הובילו לכך שהמעבר היה חלק יותר ונכון יותר, וכשיש חיבור טוב בין שחקנים לצוות, גם קל יותר להשכיח את אלה שהיו שם לפניהם.
ג'ורדי קרויף. פרידה מאדם דומיננטי (אחמד מוררה)המציא את דסה מחדש
מכאן היה צריך להתחיל לבנות מחדש, הרבה בעזרת החומר הקיים. על השימוש בצעירים דובר כבר רבות. איביץ' נתן בהם אמון, דחף לחידושי חוזה של שחקנים כמו דן גלזר ורוסלן ברסקי, לא חשש להציב את שחר פיבן במשחק משמעותי כמו הפועל באר שבע בחוץ, אבל היה לו גם ברור שהוא צריך לקחת חלק מהדברים שעבדו בעבר, ולהחזיר אותם לפעולה. אלי דסה היה אחד מהם.
המגן הימני היה מצוין תחת ג'ורדי קרויף בקדנציה הקצרה שלו בעונה של שוטא ארבלדזה, וכשחזר בעונה שעברה מפציעה, ההולנדי הצליח להרוויח בזכותו רצף של נקודות, אלא שאז היריבות הבינו את הקטע, ידעו לבצע את הסגירות ודסה הלך ונעלם וגם מאבק האליפות של קרויף קרס. איביץ' הבין שהוא חייב לעשות שינוי ולהשתמש מחדש במגן הימני. אז הוא בנה תבניות התקפה חדשות. אחת מאלה אפשר היה לראות מול מכבי חיפה, כאשר הקשר האחורי מתחיל את ההתקפה בצד ימין, דור מיכה מגיע לצידו ודסה בעצם נכנס דרך המסדרון באמצע.
מכבי הלכה אל התרגיל הזה שוב ושוב עד שלבסוף זה נגמר בשער ניצחון של אלירן עטר. זה היה רק אחד מבין כמה תרגילים שאיביץ' בנה לשחקניו כדי לחזור ולהשתמש בדסה בדרך שבה להגנות יש בעיות להתמודד עם הצהובים וככל שיהיו יותר תרגילים כאלה והיריבות יתאימו את עצמן, כך אמורות להיפתח אפשרויות נוספות לשחקנים אחרים. אין מגן ימני טוב ממנו בליגת העל, הסרבי יודע את זה, ובינתיים גם מנצל זאת. לדסה יש עד כה העונה שער ושלושה בישולים. בכל העונה שעברה היו לו שני שערים וארבעה בישולים. אוטוטו והוא עובר את המאזן הזה.
אלי דסה. התקפות נבנו סביבו (רדאד ג'בארה)"נתן לעטר יותר הזדמנויות"
ואם דסה קיבל חיים חדשים, אז מה יגידו על אלירן עטר? בשלב הזה של העונה לעטר כבר יש תשעה שערים בכל המסגרות. לפני עונה, לאורך כל אורכה, היו לו שמונה. ואלו לא סתם שערים. חלקם היו מנצחי משחקים, בדקות קריטיות, ובצורה וירטואוזית כמו שמספר 16 אוהב. עטר היה החלוץ שג'ורדי קרויף רצה להחזיר ברגע בו טל בן חיים נמכר אך גם עוד לפני כן שמו עלה שוב ושוב. במשך כמה חלונות התנהל המרדף עד שלבסוף מכבי ת"א הגיעה לידי עסקה עם מכבי חיפה.
אולם דווקא אחרי המעבר המתוקשר, עטר בקושי שיחק. ברגעי ההכרעה של העונה, כבר נמחק כמעט לחלוטין. איביץ' הגיע בקיץ, ראה מה עשה החלוץ בשנים קודמות, בעונות היפות שלו, והחליט שהוא ישיב אותו לעניינים. מהרגע הראשון הוא לא קרא לו "חלוץ". בזמן שפרשנים כאלה ואחרים טענו כי עטר צריך לעבור לשחקן כחלוץ מטרה כי הוא כבר לא יכול לנצל את היכולות שלו על הקו, איביץ' המשיך לכנות אותו "ווינגר", שחקן כנף. הוא נתן לו ביטחון ואת המושכות, ועטר בינתיים מחזיר.
אלירן עטר. קיבל את המושכות (עמרי שטיין)"בכל פעם שאנחנו צריכים שער, אנחנו נותנים לו את הכדור והוא כבר עושה את זה", אמר עליו פרדראג ראיקוביץ'. ואיביץ' מצידו אמר את הדברים בלי להתבלבל או לחשוש: "אלירן הוא מהשחקנים שבעיני שינו גישה, והם שמים את טובת הקבוצה לפני טובתם האישית. הוא עד כה מצוין עבור מכבי ואני שמח מאוד מכך. אני חושב שהמאמן נותן לו יותר הזדמנויות מאשר ג'ורדי".
שינוי הגישה הזה הגיע גם כי עטר מרגיש שיש מי שבוטח בו. דוגמה לכך התרחשה לפני סארפסבורג בנורבגיה. החלוץ סבל מכאבים בברכו, אשר התפתחו לדלקת, והמאמן חשש מאוד מהחמרת הפציעה על כר הדשא הסינטטי. הוא התייעץ עם השחקן ובהחלטה משותפת הם הסכימו כי עדיף שיישאר בישראל.
עטר נשמר למשחק הגומלין ואלמלא אותו פנדל שעד כה במכבי טוענים שלא היה ולא נברא, השער האדיר שלו בנתניה גם היה מעניק מקום בשלב הבתים. זה לא קרה. ובינתיים הצהובים מסתפקים בשער אדיר אחר, שהביא להם את גביע הטוטו שנה שנייה ברציפות.
פרדראג ראיקוביץ'. "המאמן נותן לעטר יותר הזדמנויות" (עמרי שטיין)הכישלון באירופה והבעיות במשחקי החוץ
אך לא הכל ורוד מאז שאיביץ' בא. המשחקים ההם מול סאפרסבורג החלשה, יריבה בהזמנה בסיבוב פלייאוף, הם לא משהו ש"הוחלק" בצורה כה מהירה. מדובר בכישלון. בפני המאמן הוצבה מטרה ברורה - להגיע לשלב הבתים. לא רק כדי לשמור על המסורת, אלא גם כי המועדון חייב את הכסף בשל מגבלות הפייר פליי. מכבי נפלה בעיקר כי לא הצליחה לנצח במשחקי החוץ שלה, וההפסד מול הנורבגים היה בור שממנו היה קשה לצאת.
מכבי כמעט יצאה מהבור ההוא, אך בסופו של דבר מה שזוכרים זה את תוצאת הסיום, והניצחון בנתניה התבטל אל מול ההפסד בחוץ. לא סתם אחרי ה-1:2 על מכבי נתניה, איביץ' אמר בעצמו כי "זהו ניצחון החוץ הראשון שלנו העונה, וזה לא דבר טוב". למכבי יש בעיה מחוץ לבית שלה. בעיה אותה היא תהיה חייבת לסדר ככל שהליגה תימשך. ובואו נהיה כנים, הניצחון על נתניה הושג במגרש "הביתי" של מכבי, גם אם היא לא הייתה המארחת. לשמחתו של הסרבי, גם המשחק הערב יהיה בנתניה, בבית.
שחקני מכבי ת"א. בעיה במשחקי החוץ (אחמד מוררה)זהו מבחן הדרבי הגדול. בגביע הטוטו, בשלב חצי הגמר, הסרבי שם את ההתמודדות בתחתית הסולם כי היו משימות חשובות יותר באותם הימים, ועדיין ניצח 1:4. ארבעה חודשים אחרי שחתם על חוזהו, ועם רביעייה אחת ברשת של הפועל, איביץ', למוד קרבות הכוכב האדום בלגרד ופרטיזן מהליגה הסרבית, וגם יריבויות אדירות ביוון, יודע שמול הפועל כל מה שצריך לעשות זה להביא שלוש נקודות. אם יעשה זאת, את הדרך שהוא החל בצורה יחסית מבטיחה בליגת העל, הוא יוכל להמשיך בשקט גדול יותר לעבר המטרה הסופית: אליפות.