נבחרת הג’ודו של ישראל חזרה בידיים ריקות מאליפות העולם בבאקו שבאזרבייג’אן. אחרי לא מעט ציפיות, היום (רביעי) הסתיימה התחרות העולמית כאשר לראשונה מאז אליפות העולם ב-2011 לא היה אף נציג ישראלי שסיים על הפודיום. חלק מהג’ודאים הבכירים הציגו יכולת מדאיגה ונראה כי באיגוד יצטרכו לעבוד קשה בשנה וחצי הקרובות, על מנת לשפר את המצב לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020.
בתחילת השנה נרשמו לא מעט הישגים בתחרויות השונות. הענף שהביא את שתי המדליות האולימפיות היחידות בריו 2016 בלט מאוד גם באליפות אירופה שנערכה רק לפני חמישה חודשים בישראל, בה זכו הג’ודאים הישראלים בלא פחות מארבע מדליות, כולל אחת מזהב של שגיא מוקי. בעקבות זאת, הציפיות מהמשלחת הנוכחית לבאקו היו גבוהות, אלא שבשורה התחתונה הנבחרת לא הצליחה להמשיך באותה היכולת ולזכות במדליות נוספות בזירה החשובה ביותר.
הנבחרת הישראלית מסכמת תחרות עגומה ומלאה באכזבות, בסופה אף אחד הנציגים לא הצליח לחזור עם מדליה על צווארו. בנבחרת הגברים, ברוך שמאילוב שהיה בכושר טוב הודח בשלב מוקדם, טוהר בוטבול לא הרשים ולא מימש את הפוטנציאל הגדול שגלום בו, לי קוכמן לא הציג עדיין גרף של התקדמות ואלוף אירופה שגיא מוקי הפסיד בשמינית הגמר כך שהוא אפילו לא הגיע לבית הניחומים. “אין לאף אחד חסינות מהפסדים”, הדגיש המאמן אורן סמדג’ה לאחר ההפסד של מוקי. “הפקת לקחים וחשיבה מחודשת ייעשו ברגע שנסיים את התחרות”.
אורי ששון, המדליסט האולימפי מריו 2016, נמצא בכושר לא טוב ודי מדאיג מאז שחזר להתחרות. בדומה לאליפות אירופה שנערכה בישראל, בה הוא הודח כבר בקרב הראשון, גם באליפות העולם בבאקו הוא הודח בהופעה הראשונה שלו על המזרן עם הפסד מפתיע מאוד ליריב בן 18 מדרום קוריאה, שהופיע לראשונה במעמד התחרות העולמית בבוגרים. על סמך השנה האחרונה שלו, נראה כי ששון מתקשה לחזור ולהיות הג’ודאי המוביל והבולט שהיה במשקל הפתוח - וזו בעיה שיצטרכו לפתור בנבחרת. היכולת שלו היא מציגה סימנים של חולשה.
“אורי צריך להבין שהוא כמו כולם”, הגיב לכך יו”ר האיגוד משה פונטי ל-ONE. “אני לא מודאג ממנו, אנחנו מכירים כבר את היכולות הגבוהות שלו ויודעים למה הוא מסוגל. צריך לומר את האמת, נכשלנו כולנו. זה הספורט וטוב שזה קרה עכשיו, שנתיים לפני אולימפיאדת טוקיו, כי יש לנו את הזמן לתקן ולעבוד כדי שנוכל להשתפר”.
פיטר פלצ’יק, שעשה פריצה נהדרת בשנה האחרונה, הגיע לתחרות הזו עם פציעה בעצם הבריח ובכל זאת הוחלט לשתף אותו. כעת הפציעה שלו מדאיגה את אנשי הנבחרת, במיוחד לנוכח העובדה שהוא מתמודד במשקלים גבוהים של עד 100 ק”ג. בעבר הוא סבל מפציעה דומה, לאחר שפרק את הכתף והתקשה לחזור לאורך תקופה ממושכת. עם חזרתו לארץ הוא יבדק שוב. “לאחר התייעצות עם הצוות הרפואי קיבלנו החלטה לשתף אותו. ההפסד שלו לא נבע מהפציעה”, טען מאמנו סמדג’ה.
היחיד שבלט לטובה בתחרות הזו, ובכלל לאורך כל השנה האחרונה, הוא טל פליקר. הג’ודאי שפרץ לפני כשנה עם הזכייה במדליית הארד באליפות העולם רצה לסיים שוב על הפודיום וגם לא היה רחוק משם. הוא היחיד מהנבחרת שהעפיל לחצי הגמר, שנה שניים ברציפות, אך סיים במקום החמישי אחרי שהפסיד בשני הקרבות שנותרו לו – גם על ההעפלה לגמר וגם על מדליית הארד. פספוס גדול.
טל פליקר הוא נקודת האור כמעט היחידה שיש כיום בנבחרת של סמדג’ה, ביחד עם מוקי, הרי שפליקר סגר שנה נהדרת עם הזכייה במדליה באליפות העולם שעברה ועם זכייה במדליית ארד נוספת באליפות אירופה. הוא היחיד שגם מציג יציבות לאורך כל השנה האחרונה.
בנבחרת הנשים, החיסרון של הכוכבת ירדן ג’רבי, שפרשה, עדיין מורגש. תמנע נלסון-לוי, שכבר זכתה במדליה באליפות אירופה בעבר, מתקשה להגיע שוב אל הפודיום בתחרויות החשובות. שירה ראשוני, נועה מינצקר וגילי שריר גם כן לא הצליחו להתמודד ברמות הגבוהות בעולם והמאמן שלהן שני הרשקו יצטרך למצוא את הפתרונות על מנת להביא ג’ודאיות איכותיות יותר לטוקיו 2020.
רבים תלו תקוות בגפן פרימו הצעירה, אך בהופעת הבכורה שלה בגיל 18 בתחרות היא לא הצליחה לסיים בין שלוש הראשונות. יחד עם זאת, הגיעה למקום השביעי והמכובד, כך שבכל הנוגע לנשים היא עדיין אחת מהבולטות. פרימו נכנסה אל הוואקום שנוצר לאחרונה בנבחרת והפכה בין רגע לכוכבת החדשה שלה. זה קרה בין היתר בעקבות הפציעה של גילי כהן רגע לפני אליפות אירופה, מה שנתן לה את ההזדמנות להופיע בבמה הזו על חשבונה. כהן מתחרה איתה על הכרטיס לטוקיו 2020 במשקל של עד 52 ק”ג, ביחד עם בטינה טמלקובה, בקרב משולש שעוד יעשה כותרות בעתיד.
אחרי שזכתה במדליית הארד האירופית, פרימו הודחה בבית הניחומים באליפות העולם הנוכחית ועושה רושם שהניסיון הכריע במקרה שלה, כך שהרשקו יצטרך לקבל החלטה לגבי הג’ודאית שתייצג את ישראל במשקל הזה. כהן, שכבר התאוששה מהפציעה, אמורה לחזור להתחרות בשבועות הקרובים ואם היא תציג יכולת גבוהה, סביר להניח שהניסיון יכריע במאבק הזה. פרימו נראית כמו ג’ודאית מבטיחה עם הכי הרבה פוטנציאל, אבל היא תצטרך לספק קבלות בשנתיים הקרובות.
“אם אני מסתכל על המצב של הנבחרת אז אני יכול להיות מרוצה רק מטל פליקר ומגפן פרימו. הם היחידים שהביאו תוצאות”, הוסיף פונטי והבהיר: “אין מה להסתיר פה. אני לוקח אחריות על מה שקרה בתחרות הזו, זה לא היה צריך לקרות. יש לי אחריות אישית לתוצאות באליפות העולם שעשינו, כי לא באתי מספיק לאימונים ולא הייתי מחובר מספיק לספורטאים כמו פעם. הייתי, ולא הייתי. מעכשיו הכל ישתנה. עשינו תחרות לא טובה, אבל נסיק את המסקנות ונסדר את הכל. נעבוד קשה יותר, נגדיל את כמות האימונים והכל יהיה יותר רציני. אנחנו הענף היחיד שהביא מדליות בריו וזה מה שיקרה גם בטוקיו. טוב שקיבלנו את הסטירה הזאת, מעכשיו כולם יעבדו קשה יותר”.