כשהוא בן 33 ואחרי קריירה מפוארת שכוללת את בית״ר ירושלים, מכבי חיפה, הפועל תל אביב, הפועל באר שבע, הפועל חיפה וארבע שנים בבלגיה, שלומי ארבייטמן, ששיחק בעונה שעברה במכבי פתח תקווה והפועל רעננה ממתין בבית ללא קבוצה כאשר העונה כבר התחילה.
החלוץ הוותיק, שמחזיק במספר הצעות מהליגה הלאומית ומעורר עניין מסוים גם בליגת העל, בוחן במקביל הצעה נוספת ומפתה גם משמשון כפר קאסם מליגה א׳ דרום, כאשר ארבייטמן צפוי לשקול בימים הקרובים את המשך דרכו ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר לדעתו.
כעת, בראיון מיוחד ל-ONE, מתייחס ארבייטמן לקושי הגדול של לשבת בבית בלי קבוצה אחרי שהעונה כבר החלה, המטרות שעוד נשארו להמשך הקריירה, העונה האחרונה והמטלטלת שעבר, הטעויות שעשה בדרך וכמו כן, גם המחשבות על פרישה.
בגיל 33 העונה כבר נפתחה ואתה בלי קבוצה, איך הגעת למצב הזה?
״כן, אני בן 33 וכרגע המצב לא פשוט, אני ללא קבוצה והעונה כבר התחילה, אבל יש לי מספר הצעות ואני כרגע בוחן את האופציות״.
אחרי קריירה ארוכה ומפוארת בליגת העל, כולל תקופה בבלגיה, זה משהו ריאלי מבחינתך לרדת ליגה?
״אין לי ספק שאני מספיק טוב לליגת העל ושיש בי את מה שצריך כדי להצליח בכל קבוצה. היו לי תקופות יפות, גם בבלגיה וגם לפני שיצאתי לבלגיה, המקום שלי לדעתי בליגת העל ואני ממשיך לכוון מבחינתי לרמות הגבוהות, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה״.
יכול להיות שהעובדה שאתה כרגע בלי קבוצה קשורה בדרישות השכר שלך?
״יכול להיות שגם זו אחת הסיבות, לכל קבוצה יש את הבעיות שלה ואני לא נכנס לזה כרגע. כולם יודעים ומכירים את הדרישות שלי ואני מחכה כרגע בסבלנות״.
מאכזב אותך להיות ללא קבוצה בשלב הזה של הקריירה?
״זה לא פשוט, אני הרבה שנים בליגת העל, שחקן נבחרת לשעבר ומלך השערים לשעבר ושיחקתי באירופה, זה לא קל לשבת בבית בגיל 33 ולעשות אימונים באופן אישי עם מאמן כושר. לא תיארתי לעצמי שאני אגיע למצב הזה, אבל דברים לפעמים לא הולכים כמו שאתה רוצה ולמזלי אני חזק, לא מוותר בקלות ויודע מה אני שווה, ככה שאני ממתין בסבלנות״.
איך אתה מתאר את העונה האחרונה שלך?
״בעונה שעברה עברתי הרבה תהפוכות. הייתי אמור לחזור לבית״ר ירושלים והתאמנתי עם הקבוצה, אבל בסופו של דבר הדברים לא הסתדרו ולא חתמתי מסיבות כאלה ואחרות והצטרפתי למכבי פתח תקווה. היה לי חיבור טוב עם קובי רפואה, אבל שבוע אחרי שהגעתי הוא עזב להפועל תל אביב והגיע שרון מימר, מאמן שמכיר אותי היטב. לקח לי שניים-שלושה משחקים להיכנס לקצב ואז כשנכנסתי להרכב כבשתי את השער הראשון שלי ומשם דברים התהפכו ויצאתי מההרכב, מה שלא הבנתי איך קרה, כמו הרבה דברים אחרים במועדון. בינואר החלטתי שהכי טוב לי זה לעזוב ולשחק במקום אחר כי אני לא יכול לשבת על הספסל וחתמתי בהפועל רעננה. לרוע מזלי נפצעתי כבר במשחק השני שלי ברעננה והייתי חודש בחוץ ואחרי שחזרתי כבר לא נשארו יותר מדי משחקים, אבל כששיחקתי נגד בני סכנין כבשתי צמד שהעלה את מאזני ל-100 שערים בליגת העל. לצערי בסופו של דבר זה לא הסתדר ברעננה ונפרדנו כידידים״.
איך אתה מתייחס לביקורות או לכאלה שאומרים ש׳גמרת את הסוס׳?
״יש לי הרבה מה לתת עוד בכדורגל למרות שאני בן 33, הרבה אנשים חושבים שאני כבר מעבר לשיא שלי, אבל אני בטוח שזה לא נכון ושיש לי עוד מה להציע ואני בטוח בעצמי. אני אקבל בקרוב את ההחלטות הנכונות בשבילי ואני מאמין שיהיה בסדר״.
הסיבה היחידה שלא המשכת ברעננה היא כלכלית?
״אני יודע שהצוות המקצועי רצה שאני אמשיך, אבל יכול מאוד להיות שזו הסיבה שאני לא בהפועל רעננה היום״.
יש דברים שהיית עושה אחרת בקריירה?
״אין ספק שהיו לי החלטות לא נכונות בקריירה ושהיו טעויות בדרך, אפשר להגיד שבעיקר עשיתי טעויות בשלוש העונות האחרונות״.
בגיל 33 אתה בכל זאת כבר לא ילד, אתה מתחיל לחשוב כבר על הסוף?
״אולי אנשים חושבים שהגיל הוא פרמטר מכריע, אבל אני עדיין ילד, אני מרגיש שהגוף שלי יכול למשוך. אני שומר על תזונה, אני מתאמן ועובד קשה בחדר כושר, כך שהגיל לא מהווה בעיה בכלל ומי שחושב ככה טועה בגדול. אני חושב שאני יכול לחזור לשיא שלי, יושב כרגע בבית שחקן ששייך לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי״.
ובכל זאת, איפה אתה חולם לסיים את הקריירה?
״בגיל 33 זה באמת הולך לכיוון הזה והשנים רצות מהר. אני חושב על הרבה דברים והרבה דרכים לסיים את הקריירה ומקווה שאני באמת אצליח לעשות את זה בסופו של דבר. יש לי הרבה דברים בראש ועוד הרבה יעדים בקריירה ואני מאמין שאני יכול לעשות את זה״.