פפ גווארדיולה נחשב ולא בכדי לאחד המאמנים המבוקשים בעולם, זאת הודות לפילוסופיית המשחק שלו ששינתה את ברצלונה ואת מנצ’סטר סיטי וכן ההתנהלות המקצוענית שהביאה לו שלל תארים לאורך הקריירה. בראיון ל-’אוניבסרו ולדאנו’ הוא סיפר על הקריירה שלו, החוויות שצבר בדרך, החשיבות של יוהאן קרויף, בארסה וכו’.
תחילה התייחס גווארדיולה לקרויף: “הספיקה הנוכחות שלו, עם משקפי הטייסים והגישה של ‘לא נראה לך? אז הנה הדלת’. אני מאמין שלהרבה מהדברים שהוא אמר הוא לא ממש האמין לעצמו, אבל הוא גרם לך להאמין בזה, לא הייתה לו תבנית והכנה מוקדמת באימון. הוא תמיד חידש, הוא לא היה צריך לשכנע אותי, כי אני פשוט התאהבתי. ריאל מדריד? עם כל הכבוד, הקבוצה משנות ה-80’ היא הטובה ביותר שראיתי. זה היה עונג לראות אותם משחקים, כשהם הודחו על ידי מילאן של אריגו סאקי שמחנו מאוד וגם קרויף אמר שאנחנו טובים יותר”.
על רונאלד קומאן, רוברטו באג’יו ומיכאל לאודרופ: “קומאן היה החתמה מקורית של קרויף, הוא הסכים לשלם יותר לשחק מהחלק האחורי. בשנים הראשונות שלי, כשרק נגעתי בכדור, הסתכלתי על לאודרופ, באג’יו הוא אחד השחקנים המדהימים שראיתי, היו לו שני שלבים בקריירה, אבל תמיד דמיינתי אותו במקום שבו הוא צריך להיות”.
על סרחיו בוסקטס: “אחרי יומיים של אימון מסי אמר לי עליו ‘הוא ממש טוב’. אמרתי לסרחיו שברגע שיהיו בעיות הוא יהיה במרכז, כמו אבא שצריך להתערב, המרכז של השכונה, כאלו קשרים עושים את המשחק. העתיד? אני אסיים היכן שהתחלתי, אני מקווה שזה שוב יהיה במחלקת הנוער של ברצלונה”.
על דייגו סימאונה: “כשהייתי בארגנטינה, לפני שהגעתי לאתלטיקו מדריד, הוא הגיע לראות אימון ומיד דיברנו על כדורגל ואהבתי אותו. הוא מבין דברים מצוין. הביקורת עליי? יש אנשים שמאוד אוהבים אותי וכאלו שלא סובלים אותי. אולי זו הדרך שבה אני מתבטא ומציג את עצמי, אסיים את הקריירה בלי להיות מעורב בשערוריות. הפחד לא להפסיד הוא זה שמתניע אותי ולא לאכזב את האנשים שאיתי. אחרי שהייתי בברצלונה ששם הכל חיים או מוות, ראיתי את הרוע וההשמצה, הבנתי כמה בגרמניה ואנגליה זה רחוק”.
הליגה האנגלית וקבוצתו הנוכחית: “הליגה האנגלית טובה מהגרמנית בזכות האופן שבו היא משווקת ומנוהלת. אני מרגיש מצוין בסיטי, מאוד נהנה מכדורגל. אני במועדון שמעניין אותי, אני מרגיש שלא שופטים אותי על סמך ניצחון או הפסד. קווין דה בראונה? הוא עושה הכל ועל הצד הטוב ביותר ועדיין יש לו איפה להשתפר. פגשתי לאחרונה את ההורים שלו והבנתי מדוע הוא ילד כה מיוחד. נבחרת ספרד? ארצה לאמן אותה יום אחד, בוודאי, זה משהו שארצה לעשות”.