כבר שנים שאנחנו יודעים ששמו של נובאק ג’וקוביץ’ יכול להיאמר בנשימה אחת עם אלה של פדרר ונדאל, אולי גדולי הטניסאים אי פעם, אבל הלילה (בין ראשון לשני) הוא שם את החותמת הסופית על כך כשהשלים זכייה מספר 14 בטורני גראנד סלאם עם ניצחון 3:6, 6:7(4) ו-3:6 על חואן מרטין דל פוטרו בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה.
עם הזכייה הזו השתווה הסרבי לפיט סמפראס במספר הזכיות בטורנירים החשובים ביותר והוא נמצא (יחד עם האמריקאי) במקום השלישי אי פעם, אחרי השווייצרי והספרדי. זכינו להיות נוכחים בעידן אליו שותפים שלושת הטניסאים המעוטרים אי פעם.
בראיון שלאחר הזכייה התייחס ג’וקוביץ’ להשוואת מאזנו של סמפראס כשאמר: “זה באמת מדהים להשתוות לסמפראס. יש לזה המון משמעות עבורי, להיות איתו כתף אל כתף. הדבר הראשון שראיתי שקשור לטניס בטלוויזיה היה הזכייה הראשונה או השנייה שלו בווימבלדון. זה נתן לי השראה להתחיל לשחק טניס. גדלתי כשאני משחק וחושב על כך שיום אחד אני אוכל לעשות את מה שהוא עושה. אבל להיות במקום הזה, זה חלום שהתגשם”.
הסרבי, שעלה למקום השלישי בדירוג העולמי בעקבות הזכייה לאחר שמוקדם יותר השנה התדרדר למקום ה-22, אמנם עדיין מסתכל על פדרר ונדאל מלמטה, אבל הוא לא מצטער שהוא נאלץ להתחרות בהם כל השנים: “אולי לפני 10 שנים הייתי אומר שאני לא שמח להיות חלק מהעידן הזה עם נדאל ופדרר, אבל היום אני שמח, באמת שמח. אני מרגיש שהיריבויות עם החבר’ה האלה, המשחקים עם פדרר ונדאל, הפכו אותי לשחקן שאני היום, עיצבו אותי להיות כזה. דחפנו אחד את השני לקצה גבול היכולת כל פעם ששיחקנו זה מול זה”.
ג’וקוביץ’ עבר תקופה קשה כאשר במשך יותר משנתיים, מהזכייה ברולאן גארוס ב-2016 עד הזכייה בווימבלדון השנה, הוא לא הצליח לזכות במייג’ור. יותר מכך, במשך שישה גראנד סלאמים רצופים (מאוסטרליה ב-2017 ועד הרולאן גארוס השנה) הוא לא עבר את שלב רבע הגמר. אבל הוא חזר בגדול עם שתי זכיות בגראנד סלאמים האחרונים של השנה, ווימבלדון וארה”ב, וכן בסינסינטי (הטורניר מסדרת המאסטרס בו הוא זכה כדי להיות הראשון שמשלים זכייה בכל תשעה טורניר המאסטרס בסבב) וגם לכך הוא התייחס בסיום:
“אם הייתם אומרים לי בפברואר השנה, כשעברתי את הניתוח, שאזכה בווימבלדון, באליפות ארה”ב ובסינסינטי, היה לי קשה להאמין. אבל יחד עם זה, כל הזמן היה בי חלק שהאמין וקיווה ודמיין שאני יכול לחזור לרמה הרצויה של טניס בקרוב מאוד. החיים הראו לי שדברים טובים לוקחים זמן. לוקח זמן לבנות אותם באמת. החודשיים האחרונים היו נהדרים. אני מרגיש שאני ברמה חדשה. הזכייה בווימבלדון ובאליפות ארה”ב, זה קשה להאמין”, סיכם נולה.
מן הצד השני דל פוטרו, שחזר מפציעה שכמעט גרמה לו לפרוש ב-2015, הגיע לגמר השני שלו בקריירה בגראנד סלאם אחרי שזכה בארה”ב ב-2009. הארגנטינאי פרץ בבכי בכסא לאחר סיום המשחק ואמר בטקס שלאחריו: “לא קל לי לדבר עכשיו. אני עצוב כי הפסדתי, אבל שמח עבור נובאק. מעולם לא ויתרתי, גם כשהייתי פצוע. הגעתי פה לגמר אחרי 9 שנים, שזה מדהים כי זה הטורניר האהוב עליי בסבב”.
דלפו החמיא ליריבו: “שיחקתי בקצה היכולת שלי כמעט כל הזמן, חיפשתי מכות מנצחות, אבל לא יכולתי לעשות אותן כי נובאק היה שם כמעט כל פעם. לקחתי סיכונים עם הפור-הנד שלי כי זו הדרך היחידה לנצח שחקן כזה. הטעויות שלי היו בגלל הרמה שלו. נובאק מהיר מדי, ההגנה שלו טובה, קשה מאוד לנצח שחקן כמוהו”.
במהלך המשחק זכה דל פוטרו לעידוד מאלפי ארגנטינאים ביציעים במה שהזכיר לעיתים משחק כדורגל יותר ממשחק טניס וגם לכך הוא התייחס בסיום: “אתה יכול לנצח או להפסיד גביע, אבל האהבה של הקהל היא יותר גדולה אפילו מהטורניר, וזה מה שאני קיבלתי. זה יהיה בליבי למשך המשך חיי”.