ראמוס: בוז? את איומי המוות אף אחד לא זוכר

אנגליה וספרד פתחו אמש (שבת) את קמפיין ליגת האומות שלהן במפגש חם באצטדיון וומבלי, בסיומו האורחת של לואיס אנריקה הייתה זו שיצאה עם ידה על העליונה, אחרי 1:2 קצבי, במשחק שסיפק גם לא מעט אירועים שפחות קשורים לכדורגל. מעבר לפציעה המדאיגה של לוק שו, מי שמיקד את תשומת הלב היה סרחיו ראמוס, ש”זכה” לקריאות בוז מהקהל המקומי בכל נגיעה בכדור, זכר לעבירה על מוחמד סלאח בגמר ליגת האלופות במאי האחרון.

קפטן ריאל מדריד ונבחרת ספרד, שעל המגרש ניסה להתעלם מהעוינות כלפיו, בחר להתייחס לכך בסיום המשחק ואמר: “ניסיתי להתנתק מהקריאות לעברי והן לא השפיעו על הצורה שבה שיחקתי. כמובן שהייתי רוצה להתקבל בצורה שונה, אנשים זוכרים רק את העבירה שלי בגמר, אותה לא ביצעתי בכוונה אלא כחלק מהמשחק. אבל את איומי המוות שאני ומשפחתי ספגנו במשך תקופה ארוכה אף אחד לא זוכר”. 

ומה בנוגע למשחק עצמו? ראמוס נשאל גם על החיים שאחרי ג’רארד פיקה, שפרש מלה רוחה לאחר המונדיאל: “פיקה הוא שחקן שעושה את ההבדל וכולם יודעים איזה תרומה עצומה הייתה לו עבור הנבחרת שלנו. אבל למרות זאת, יש חבר’ה צעירים ורעבים שיידעו למלא את החסר, כמו נאצ’ו שעשה עבודה מצוינת”. 

כמובן שראמוס הוא לא רק הקפטן הלאומי, אלא גם מי שעונד את הסרט בריאל מדריד, ומתוקף כך, הבלם נדרש על ידי העיתונאים להתייחס לזכייתו של לוקה מודריץ’ בשחקן השנה של פיפ”א, על חשבונו של כריסטיאנו רונאלדו: “לוקה הוא חבר טוב שלי ואני גאה לשחק איתו באותה קבוצה. שמחתי בשבילו כאילו אני זכיתי בפרס ואין ספק שזה הגיע לו”.  

לואיס אנריקה (רויטרס)

ומהקפטן למאמן. לואיס אנריקה סימן “וי” ראשון וחשוב בהופעת הבכורה על הקווים בנבחרת, אבל כהרגלו, שמר על איפוק: “אני שמח אבל יש דברים שאנחנו צריכים לשפר. אני אוהב את המנטליות של השחקנים שלי ואני מקווה שנדע לשמור עליה גם להמשך הדרך בקמפיין”.

על דויד דה חאה שקיבל את אפודת השוער הראשון למרות ההופעה הלא מרשימה במונדיאל ברוסיה: “אני אף פעם לא פקפקתי ביכולת של דה חאה, כל השוערים טועים אבל מבחינת מספרים ויכולת, מבחינתי הוא השוער מספר 1 בעולם ואני מאוד רגוע כאשר הוא עומד בשער של הקבוצה שלי”.

דויד דא חאה, זוכה לאמון ממאמנו (רויטרס)