ב-15 במאי השנה, יוליה גלושקו ירדה לדירוג הנמוך ביותר שלה מזה שנים ארוכות, 311 בעולם. כעת, כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן, היא הבטיחה לעצמה כניסה מחודשת ל-150 הראשונות ונכנסה אחרי ארבע שנים לטורניר גראנד סלאם, הטורניר בו חוותה את שיא ההצלחה שלה אי שם ב-2013, בניו יורק, אליפות ארצות הברית הפתוחה.
המהפך התחיל בזכייה בטורניר ITF קטן על סך 25,000 דולר בהוא הין בתאילנד, המשיך עם זכייה נוספת בטורניר דומה בסינגפור כעבור שבועיים, עלה מדרגה עם זכייה בטורניר גרינבי בקנדה (60,000) והגיע לשיא בשבוע שעבר עם שלושה ניצחונות במוקדמות אליפות ארה"ב הפתוחה, שניים מהם על שחקניות בכירות ממנה, ומכאן נדמה השמיים הם הגבול.
"אני לא יכולה לשים את האצבע על נקודה ספציפית ולהגיד מתי התחיל המהפך, אבל אני חושבת שכשהתחלתי לעבוד עם אמיר קרן ואורן זאת הייתה הרגשה של התחלה חדשה" אומרת גלושקו בת ה-28 בראיון מיוחד ל-ONE לפני תחילת ההגרלה הראשית בניו יורק של אליפות ארצות הברית הפתוחה.
ואכן לפני מספר חודשים, גלושקו, שהתאמנה בשנים האחרונות עם החבר הצמוד, ביצעה מהפך בצוות האימון שלה וחברה לאמיר חדד, שחקן נבחרת הדייויס לשעבר, כמאמן ראשי, אורן ברנור כמאמן כושר וקרן שלמה חברה טובה ושחקנית נבחרת הפדרציה שהצטרפה כעוזרת מאמן לגלושקו במסע הארוך מתאילנד לניו יורק.
"אני מכירה את אמיר המון שנים אבל אף פעם לא יצא לנו לעבוד ביחד, לפני כמה חודשים הוא ראה אותי מתאמנת ואמר שהוא חושב שהוא יכול לעזור לי ואני חושבת שזה אחד הצעדים הכי חכמים שעשיתי בקריירה שלי. הוא מבין אותי ואני סומכת עליו שזה הכי חשוב לי. אני וקרן חברות המון שנים וזה באמת התחיל בתור חברות לנסוע ביחד וראינו שהדברים עובדים ואני מתקדמת אז הפכנו את זה לרשמי”.
גלושקו כאמור כבר חוותה תקופת שיא בקריירה כשדורגה ב-2013 במקום ה-79 בעולם כשהיא נכנסת באופן קבוע לטורנירי הגראנד סלאם, הגיעה לסיבוב השלישי בניו יורק עם הפסד כואב אחרי החמצת נקודות משחק מול דניאלה הנטוחובה, וגם לסיבוב השלישי ברולאן גארוס. ב-2014 זכתה לחוות את המגרש המרכזי בווימבלדון כשהוגרלה לשחק מול סבין ליזיקי מגרמניה.
“גם כשדורגתי נמוך, עדיין שיחקתי את הגראנד סלאמים, מן הסתם לא אותה הרגשה מוקדמות ובית הגמר. הכניסה להגרלה הראשית מאוד מרגשת אבל גם מרגישה מאוד מוכרת”. זה לא סוד שאחד הדברים שהפריעו לגלושקו להתקדם במהלך השנים היתה תמיכה כלכלית רצופה ובטוחה. ניסיונות שונים לאורך השנים להשיג שקט בתחום הזה לא צלחו אבל עם ההצלחה בחודשים האחרונים הגיע גם ספונסר מבית רב בריח שנתן לטניסאית שקט נפשי. “התמיכה של האיגוד, וביחוד של יוני ירום ואבי לחיאני מאוד עזרה ואני מודה להם. והעובדה שחתמתי חוזה עם רב בריח לפני כמה חודשים נותנת המון שקט”, אומרת גלושקו.
חוסר ההצלחה הביא גם לירידה באמונה העצמית. גלושקו איבדה את תואר המחבט מספר אחת לדניז חזניוק, הפסידה בגמר אליפות ישראל לאולגה פרידמן ואף נאלצה לשחק את המחבט מספר 2 בגביע הפדרציה. "האמת היא שכבר לא האמנתי יותר. באיזה שהוא שלב חשבתי שלא אחזור לרמות האלה וזה המקום שקרן אמיר ואורן נתנו לי הרבה ביטחון ולאט לאט חזרה לי האמונה”.
בלילה בין שני לשלישי תחל יוליה את דרכה באליפות מול המדורגת 61 בעולם מוניקה ניקולסקו מרומניה, שלא נמצאת בחודשים האחרונים בכושר טוב.
“כרגע אני רק בבית הגמר, המטרה היא לנצח ולשחק שלבים מאוחרים של התחרות. אני מכירה את מוניקה הרבה זמן, גם שיחקתי נגדה וגם ראיתי אותה משחקת הרבה, משחק קשה מן הסתם כמו כל המשחקים בבית הגמר. אני באה אחרי תקופה עם הרבה משחקים, ניצחונות וביטחון ואני צריכה להמשיך את מה שאני עושה בחודשים האחרונים”.
ומילה גם מעוזרת המאמן החדשה והמצליחה של יוליה. קרן שלמה. שלמה שבמשך שנים היתה בצילה של ציפי אובזילר, שחר פאר וגלושקו, ניהלה בשקט שנים ארוכות קריירה יציבה ובשיאה הגיעה לסביבות המקום ה350 בעולם. כעת היא מחליפה כסא ועוברת אל מחוץ למגרשים.
“המהפך הגיע לי דווקא די בקלות", אומרת שלמה, "אני מרגישה שיש לי הרבה לתרום מהניסיון שלי ואני לומדת הרבה כל הזמן. לשבת מחוץ למגרש זו הרגשה אחרת לגמרי אבל מספקת בטירוף ומרגשת”.
ומה יוליה צריכה עדיין לשפר?
“יוליה משחקת טניס ממש טוב. היא אגרסיבית מאוד ועושה את הדברים שאנחנו עובדים עליהם בצורה מעולה.תמיד יש מקום לשיפור. היא עובדת מאוד קשה והיא רק תלך ותשתפר. אנחנו עם הפנים קדימה".