1. אם בוחרים להיות אופטימיים, אפשר למצוא נקודת אור במשחק המזעזע עד דמעות של הפועל תל אביב היום, והיא שמדובר, אחרי הכל, במחזור הראשון בלבד, ויש עוד הרבה זמן לתיקונים. הבעיה היא שיש הרבה מה לתקן, והיום אנחנו יודעים את מה שלא רצינו לדעת, ששלושת הניצחונות במפעל האימונים הראשי של ההתאחדות לכדורגל היו לא יותר מתעתועים של משחקי אימון. בדרבי בשבוע שעבר, וגם היום, לא בעטנו לשער יותר ממספר האצבעות שבכף ידו של קובי רפואה, ומשחק ההגנה, וכן - אנחנו יודעים שחסרים לו שחקנים, מביך ולא מתואם. ולחשוב שבשבוע הבא תיתקל ההגנה הזו, מינוס אדי גוטליב, בהפועל חיפה של קלינגר. לא נורא, גם אחרי המחזור השני יהיה עוד הרבה זמן לתקן.
2. וכמו שלא היינו צריכים לצאת בריקוד ובמחול אחרי הניצחונות המזהירים בגביע השוקו, אסור לרפואה ולשחקנים "ללבוש שק" אחרי שני המשחקים המחפירים בשבוע האחרון. דגני יחזור, גוטליב יפסיק לעשות שטויות (על מה חשבת לעזאזל בצהוב השני) שלרואה מהצד ולמי שלא מכיר אותו נראות כאילו הוא עושה דווקא לאולטראס שממררים את חייו ללא צורך וצדק, אחמד עאבד ישוב מהפציעה, וינקו יחזור להיות ינקו של הפועל רעננה. ולא שאנחנו מפילים על אריק את התיק, ולא שלא היו לו הצלות יפות, אבל קבוצה קצרת שמיכה ונמוכת תקציב כמו הפועל זקוקה לשוער שלא יגרום לפרשנים לדון ביותר מדי מקרים האם היה אשם בשער אם לאו. וינקו יכול להיות כזה, נקווה שיוכיח זאת כבר במשחק הבא נגד הכובשים של קלינגר.
3. ואולי זו חכמה בדיעבד, אבל לגמרי לא בטוח שגם בעשרה שחקנים רפואה היה צריך להוציא את עגייב, זיקרי ודמארי כל כך מוקדם, זה גם הזמין התקפות וגם כיבה סופית את החלום להבקיע את השני בטעות. אבל זו רק חכמה בדיעבד, סוג של גבורת מקלדת, סומכים עליך רפואה.
4. וסיפרו לנו גם שרוג’ר ברנרדו הוא ג'ון אוגו החדש. אז סיפרו. בינתיים, והלוואי שיוכיח לנו שאנחנו כותבים עכשיו שטויות, הוא מזכיר את אוגו כמו שכל שחור עור אתלטי שחסרים לו כמה סנטימטרים להגיע לשני מטרים מזכיר את הטאלנט מבאר שבע. אה, בעצם הוא מזכיר אותו בעוד נתון, ברנרדו, ממש כמו אוגו לעיתים, היה מעורב היום בשני שערים, רק חבל שהם נכבשו לטובת היריב אחרי שתי גלישות תמוהות ומביכות שלו. ולא, גם עליו לא יהיה הוגן להפיל את התיק.
5. וליבי עם אחיי אוהדי מכבי, שסברו לשווא בשבוע שעבר שקבוצתם נמצאת בכושר שיא. אחרי הכל הבסתם בסך הכל את העולה החדשה לליגת העל, שנוצחה היום על ידי העולה השנייה. ולא עברו אלא ארבעה ימים, והקבוצה ספגה שלישייה מביכה מקבוצה נורבגית שהוקמה לפני כעשור בלבד, שזו לה העונה הראשונה בגביע אירופי, ושהמתקן בו היא משחקת דומה בעיקרון למגרשי האימונים של הקבוצות האירופאיות אותן פירקה הפועל במסעותיה. כואב הלב, באמת.
6. ונסיים בהערה על הטקס המביך שנערך בתחילת המשחק, ושבו אולצו הקפטנים לדקלם במבוכה שמזכירה תלמידי תיכון בטקס יום העצמאות בבית הספר המקומי, טקסט צדקני ומיופייף על ערכים כמו שוויון ושותפות. וזה נורא נחמד שעסקני המנהלת מעמידים את השחקנים שקוראים את המילים היפות כאילו היו גלעד שליט מול מצלמות החמאס, וזה גם המקום לשאול אותם האם ערך השותפות מוגשם בחוזה האימוץ הבעייתי של ליגת העל עם ג'פאניקה אברמוב, והאם נוקטות ההתאחדות והמנהלת בשוויון כלפי הקבוצות הקטנות. טוב, לדקלם אפשר הכל, בעיקר כשאין זכות ורצון לסרב. שבוע טוב לקובי רפואה, תנוח טוב הלילה, יש לך הרבה עבודה לקראת הקבוצה המפחידה של קלינגר בשבוע הבא.