אחרי תקופה ארוכה של שתיקה, אלי טביב התארח הערב (שישי) בתכנית של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ’ בערוץ 12, קשת, ודיבר על כל הנושאים הבוערים, שמעסיקים את אוהדי בית”ר ירושלים, אך לא רק. בין היתר התייחס טביב לאיומים שספג, לעתיד המועדון מהבירה, ליחסים מול מחזיק תיק זכויות הניהול אלי אוחנה וגם על המשפחה שלו, שדורשת שיעזוב מיד את עולם הכדורגל הישראלי.
טביב סיפר: “לא חושש לחיי, אני איש חזק, יש בורא עולם ואני בסדר גמור. יש כאן עסק עם חוליגנים ואני יודע להתמודד. זה קומץ, לא כל אוהדי בית”ר נגדי, אני מקבל מחמאות כמעט בכל מקום, לא שמעתי קללה אחת, רק פרגונים. יש הסתה של התקשורת, שגורמים לכך, כאלה שרוצים לראות את בית”ר למטה”.
“בכפ”ס לא היה בלגן, אני מכרתי. ההבדל ביני לבעלים אחרים, שאני נלחם עם הקומץ, על שירי שואה, אחרים פחדו מהם. ביקשתי לסגור את היציע הצפוני, שום בעלים אחרים בהפועל ת”א לא היה עושה זאת ושם הייתה הרבה גזענות, ובבית”ר אלו חוליגנים. זה דברים שקרו לפני הגעתי, מה שקרה עם איציק קורנפיין לדוגמה, הם אלו שרוצים לקבל את ההחלטות”.
“אני עדיין הבעלים של הקבוצה, הכוונה שלי בהודעת העזיבה הייתה שאני זז הצידה ונותן לאלי אוחנה לנהל את המועדון עד שאמצא רוכש. היום מי שמנהל את בית”ר זה אוחנה ואני בצד. למרות זאת, בצד הכלכלי אני חייב להיות מעורב, זה רכוש שלי. לא רוצה להישאר בבית”ר, שיבוא איש עסקים אשב ואדבר איתו מה המחיר. אנשים לא רוצים להתקרב לקבוצה. בכל אופן, לא אחזור למגרשים”.
היחסים עם אוחנה: “נפגשנו השבוע רק שנינו בבית של ההורים שלי ודיברנו על הכל, זה לא קשור לחברות בכלל. היינו חברים טובים, היו חילוקי דעות, דיברנו ואם אני מאוכזב ממנו אשמור זאת לעצמי. הייתה אכזבת מסוימת ממנו, שלא הייתה שום תגובה לגבי הקומץ שהגיע אליי הביתה. אני מאוד מעריך אותו, אנחנו שני אנשים בוגרים ונפתור זאת בינינו. יכול להיות שחברות ועסקים לא הולכים יחד, אבל אני לא מצטער על דברים שעשיתי”.
“אני אוהב כדורגל, ניסיתי לעשות כמה דברים והיו רגעים נפלאים אצל האדומים”, אמר בעלי הקבוצה מהבירה והוסיף: “כל מאמן בארץ רוצה לעבוד אצלי, יש הצלחה. נמאס לי, ואחרי בית”ר לא תהיה עוד קבוצה. אני מקווה שהיא תימכר בקרוב, פנה אליי מישהו, שראה שבאים אליי הביתה ונעלם. מי שהיה שבמו”מ וניסה לעשות הכל ולא הצליח זה משה ליאון”.
“אמרו שהקימו יחידה לגזענות ולאלימות, איפה היא. לא קיבלתי טלפון אחד ממירי רגב או ניר ברקת, נשארתי בודד במערכה. לפני שנתיים נלחמתי בגזענות ובאלימות לבדי. לא יכול להיות שבמדינה שלי יקראו “מוחמד מת”. משטרה צריכה לטפל בדברים האלה. הייתי רוצה לראות את בית”ר שורדת, לא מתרסקת”.
הרגע ששבר אותו: “שהפסדנו להפועל חיפה קיבלתי הכל מהכל, איומים, קללות. הכדורגל הישראלי הפסיד אותי, לא צריך להגיד איפה בית”ר הייתה לפני שהגעתי, בדרך להתרסקות. לא טעיתי בכלום, האנשים לא יודעים לקבל את קו החשיבה שלי. אני רוצה לדעת הכל וזו זכותי, אבל נגד עובדות אי אפשר להתווכח, אם זה בהפועל או בבית”ר. בלי ניהול נכון אי אפשר להצליח”.
“לאורך כל העונה גם כשאנחנו מנצחים, הקומץ מקלל אותי כי נלחמתי נגדם, הם לא מבינים שהם גורמים נזק תדמיתי שאף אחד לא רוצה להגיע לקבוצה בגללם. אלי אוחנה הוא לא הנושא בכלל, אלא הקומץ הזה. הבעיה הייתה לפני אוחנה. אני מרגיש כלפי אותו קומץ גועל נפש פשוט. זה המועדון הכי גדול בארץ וחבל שהם הורסים את המועדון, אם היה שיתוף פעולה של השרה מירי רגב והמשטרה היו גורמים שלא היה אותם”, סיכם טביב.