אחד המעברים הכי מפתיעים ב-NBA התרחש בשבוע שעבר, כאשר טורונטו החליטה לוותר על השחקן שהיה הפנים שלה, הכוכב הגדול של הקבוצה, דמאר דרוזן, והעבירה אותו בטרייד לסן אנטוניו עבור קוואי לאונרד.
“אני טורונטו. מלבד זה שלא נולדתי פה, אני מייצג את העיר הזאת בכל דבר ובכל צורה. יש לי עוד הרבה מטרות להשיג עם הקבוצה, אני לא יכול לחכות לשים את החולצה הזו עליי. את זה סיפר דמאר דרוזן אי שם ביולי 2016 אחרי שחתם על חוזה מקסימום לחמש שנים. היום (רביעי) השחקן התראיין ל-ESPN ודיבר על המעבר, התחושות שלו, האכזבה, הקשר לעיר ועוד. “אני טורונטו, מלבד
“זה היה כמו חלום”, הסביר דרוזן. “זה עדיין מרגיש כמו חלום רע. זה קשה, כמו רכבת הרים, פעם אתה למעלה ופעם למטה. כל הקיץ היו לי שיחות עם מסאי יוג’ירי (הג’נרל מנג’ר), כל הקיץ התמקדתי בהכנות לעונה, להגיע לליגת הקיץ ולעזור לשחקנים הצעירים שלנו, לראות איך אני יכול להשתפר, איך אני יכול לעזור לחברים להיות טובים יותר. זו תמצית השיחה בינינו”.
“את מי מאשימים? אותי ואת דוויין קייסי המאמן? זה ברור שאנחנו רק השניים שסבלנו מהסוויפ מול קליבלנד. אבל זה הפסד בסדרה אחת, לקבוצה שהגיעה עד לגמר ה-NBA, ועושה זאת כל שנה. בסופו של דבר נתתי את כל כולי לקבוצה הזו, וראו את ההתקדמות שלנו”.
הקרבה שלו למסאי יוג’ירי: “היינו קרובים מאוד. הרבה אנשים משתמשים במילים ‘משפחה’ ו’אח’ בצורה שרירותית, אבל עבורי למונחים האלה יש משמעות רבה וכשאני משתמש בו אני מתכוון שיעמדו מאחוריו. הייתי מקבל את זה אם הוא היה מודיע לי מראש. תבוא תודיע לי, אבל אל תגיד משהו אחד ותעשה משהו אחר. אני מבין איך המשחק הזה עובד, איך העסק הזה עובד. בתפיסה שלי כל הקריירה הייתי צריך להיות בטורונטו, אבל אני לא תמים. רק תודיע לי, זה הכל. משם בא התסכול שלי. זה תפס אותי בהפתעה גמורה”.
“הרגשתי שזה לא הג’נרל מנג’ר ששיתף איתי פעולה כל כך הרבה שנים, כאילו זה מישהו אחר. לא אמרתי ‘אל תסחרו בי’, רק ביקשתי לדעת לפני, כי אני הקרבתי הכל. רק להגיד לי לפני, זה כל מה שרציתי. לכן לא קיבלתי את זה”, הוסיף דרוזן. “תמיד כששאלתי אם הולכים לבצע טרייד עליי, היו אומרים לי, ‘לא, זה כלום’”.
ההרגשה כששמע לראשונה על הטרייד: “הייתי תקוע. לא הצלחתי לחשוב, זה לא הרגיש אמיתי. לא היה סימן מוקדם לזה. אם הייתי יודע קצת לפני, לא הייתי מגיב ככה. זה תפס אותי בהפתעה גמורה. אני חשבתי שזה עוד קיץ. דיברתי עם החברים לקבוצה, איך אפשר להשתפר, יומיים לפני ביקשתי שיעדכנו אותי כי השמועות המשיכו”.
“מהיום שהגעתי לראפטורס, הייתה עליהם סטיגמה. כולם עוזבים, אף אחד לא רוצה להיות פה, כוכבים לא מגיעים לקנדה. אני רציתי לשנות את הנרטיב של הארגון, בגלל זה עבדתי כל כך קשה, כדי לשנות את זה. ב-2016 כשהייתי שחקן חופשי ויתרתי על פגישות עם קבוצות, זו הגישה שלי, זו הדרך שלי והרוח שלי, יש לי קשר מיוחד עם האוהדים. מעולם לא חשבתי לעזוב, מעולם לא דיברתי על מועדון אחר. זה היה הבית השני שלי, אני אוהב את המקום הזה”, הוסיף.
“ב-2016 שאלתי איך אפשר לעזור כדי לשפר את הקבוצה, ויתרתי על חוזה מקסימום כדי להביא שחקנים יותר טובים, תמיד רציתי לעזור”, חשף דרוזן. “לא חשבתי שאהפוך להיות מר ראפטור, אבל זה הפך לבית שלי. אני גאה בקהילה פה ובכל מה שקשור לקנדה, לכן זה היה לי מאוד קשה כששמעתי לראשונה שאצטרך לעזוב. כולם ידעו מי אני”.
השיחה עם לאורי: “שוחחתי עם קייל לאורי כמובן, כן. כשגיליתי על הטרייד היה 12 בלוס אנג’לס, הוא היה בפילדלפיה. השעה אצלו הייתה 3 לפנות בוקר, התקשרתי אליו עד שענה לי. הוא היה בהלם. השתגעתי. סיפרתי לו שזה יצא בבוקר. הוא שלח לי הודעה ארוכה על הבוקר, הוא לא האמין, אבל הוא אמר כמה מילים שעזרו לי במהלך היום, איך להכין את עצמי. הוא היה אח שלי, חבר מחוץ לקבוצה שלי, אז הוא היה שם עבורי ברגעים הקשים. זה השפיע גם עליו מן הסתם, אבל שמחתי לקבל ממנו את התמיכה”.
“האדם השני ששוחחתי איתו היה רודי גיי. אמרתי לו ‘בנאדם, פשוט העבירו אותי. הוא התחיל לצחוק ואמר לי, אני לא רוצה לשקר, אבל קיבלתי את הבחור שלי בחזרה. הוא אמר ‘תהיה אמיץ, אל תדאג’. אמרתי לו שלא הייתי צריך להתקשר אליו ולחכות שזה יצא והוא יתקשר. העובדה שהוא בספרס הקלה עליי”, חשף דרוזן.
להתאמן אצל גרג פופוביץ’: תמיד הערצתי את פופ. היה בו משהו מיוחד רק מהדרך שבה הוא ניהל את הקבוצה, את האופן שהוא אימן. אני חושב שזו ברכה להתאמן אצל מאמן כזה בשלב הזה של הקריירה. הייתי עם דוויין רוב הקריירה שלי והוא נתן לי את החופש האולטימטיבי להיות אני. קייסי אמר לי שאני אסתדר טוב עם פופ, זה הקל עליי”.
הדבר שהכי יזכור מטורונטו: “קשה להגיד רגע אחד, היו מיליון כאלה. ממשחק האולסטאר, העלייה הראשונה לפלייאוף. טורונטו תמיד תהיה בלב שלי, כי כמו שאמרתי נתתי את הכל עבור המועדון. וזה שמזכירים אותי כשחקן הכי גדול של הפרנצ’ייז הזה זה כבר משהו. אני רק בן 28 וכבר בקטגוריה הזו? זה מדהים”.
“דרייק נפרד ממני. ביום שזה יצא החוצה, הלכתי לבית שלו. ישבנו הוא ואני כמה שעות”, סיפר לסיום.