עשרות אלפים חגגו בזאגרב: יש לנו לב, לא נכנעים

איך אומרים “זה מגיע הביתה” בקרואטית? קרואטיה נצבעה אמש (רביעי) באדום בוהק אחרי העלייה ההיסטורית של נבחרת המשבצות לגמר המונדיאל לראשונה בהיסטוריה, אחרי שהחבורה של זלטקו דאליץ’ גברה 1:2 על נבחרת אנגליה בתום 120 דקות מורטות עצבים.

בשריקת הסיום באצטדיון בלוז’ניקי, האצטדיון שיארח גם את הגמר, נשאלה השאלה “מה עושה את המדינה הזו למיוחדת”? מדינה אשר האוכלוסייה שלה מונה כ-4.5 מיליון תושבים, אך כזו שהפכה בלילה למעצמת כדורגל. ביום ראשון, מול צרפת החזקה, לא יהיה כל כך קל להמר נגד.

מי שלא הצליח להשיג כרטיס לרוסיה ונותר בזאגרב לא יצא מאוכזב. עשרות אלפים חגגו את הניצחון האדיר בחגיגות שהרבה זמן לא נראו בקרואטיה, שידעה בעבר לא מעט סבל ומלחמות. רימוני עשן, אבוקות ובעיקר צהלה גדולה נרשמו בעיר הבירה. 

“יש לנו לב ענק ואנחנו גאים כל כך”, אמר מריאן קירין, מהנדס קרואטי בן 39 שאביו נהרג במלחמות הבלקן. המלחמה גם לא פסחה על שחקני הנבחרת, סביו של לוקה מודריץ’ נהרג בקרב, כמו גם מריו מנדזוקיץ’, כובש שער הניצחון, שהיה מהגר בגרמניה.

אוהדי קרואטיה חוגגים בזאגרב (רויטרס)

שעות לפני שריקת הפתיחה, רבבות האוהדים פקדו את הכיכר המרכזית בזאגרב עם דגלים וציוד עידוד. מסך ענק הוצב באמצע עליו שודר המשחק. “אנחנו הולכים לנצח, לא נכנעים”, נכתב בגדול. בסיום חלקם אף קפצו למים, ברגע שייזכר לעד בהיסטוריה של המדינה הצנועה.

אוהדי קרואטיה חוגגים בזאגרב (רויטרס)

“מעולם לא חשבתי שזה יקרה”, אמר לוקיה פופיץ’, סטודנט קרואטי בן 19, זה מרגיש כמו חלום”. גם דאבור שוקר, חלוץ העבר שהגיע עם קרואטיה למקום השלישי בטורניר ב-1998, אמר: “כסף לא משחק, פרארי לא משחק, שעונים לא משחקים, זה רק 11 שחקנים נגד 11 לוחמים. למנדזוקיץ’ יש ביצים של שור”.