פתיחה מטורפת למונדיאל 2018. שלב הבתים הסתיים, הנתח העיקרי של הטורניר כבר עבר וכל 48 המשחקים הראשונים הסתיימו. היו לא מעט משחקים טובים, שערים, דרמה ואפילו טכנולוגיית שיפוט חדשה שנכנסה לשימוש בגביע העולם בפעם הראשונה ושינתה את המשחק בהרבה מובנים.
אורוגוואי, קרואטיה ובלגיה הן היחידות שסיימו את השלב הזה בצורה חלקה, עם מאזן מושלם של תשע נקודות מתוך תשע אפשריות. הנבחרת מדרום אמריקה היא היחידה שלא ספגה אף שער עד עכשיו, בעוד שהבלגים הם כרגע הכובשים המצטיינים עם לא פחות מתשעה שערים בשלושה משחקים. פנמה, אגב, ספגה 11 שערים וזוהי הכמות הגבוהה ביותר מבין כל הנבחרות ששיחקו.
שחקני קרואטיה. אף אחת לא תשמח לקבל אותה (רויטרס)משחקי שלב הבתים נפתחו עם תצוגה נהדרת של רוסיה המארחת, שהביסה 0:5 את ערב הסעודית במשחק הפתיחה. הם נמשכו במפגש מצוין ודרמטי בין כריסטיאנו רונאלדו לנבחרת ספרד, אחר כך הצטרף גם הארי קיין לחגיגה וכבש שער ניצחון דרמטי על טוניסיה, אותה הנבחרת שחטפה לאחר מכן גם תבוסה גדולה לבלגיה ולבסוף קיבלנו גם הפתעה מדהימה עם הדחתה של אלופת העולם המכהנת.
על פי המשחקים הראשונים, נדמה שפערי הרמות בין הנבחרות הצטמצמו מעט. מצד אחד קיבלנו נבחרות מאפריקה עם משמעת וחידושים טקטיים כמו סנגל, מצד שני ראינו נבחרת אסייאתית שניצחה את גרמניה והובילה להדחתה. זו הייתה דרום קוריאה שניצחה 0:2 את אלופת העולם ושלחה אותה לארוז כבר בשלב מוקדם.
שחקני גרמניה. פער הרמות הצטמצמו (רויטרס)והאמת, גרמניה נראתה רע בכל אחד משלושת המשחקים שהיו לה. המאמן יואכים לב לא הצליח לרענן את השורות והמשיך עם אותו הסגל שהביא לו את אליפות העולם האחרונה ללא קשר לכושר הרעוע של אותם השחקנים. אמנם טוני קרוס כבש עמוק בתוספת הזמן שער ניצחון מדהים על שבדיה, אבל לכולם היה ברור שזו הייתה רק הברקה חד פעמית. בחלק ההתקפי לא הייתה לגרמנים רגל מסיימת והם הודחו כבר בשלב הבתים.
עוד נבחרת שאכזבה מעט הייתה הפיינליסטית מהטורניר הקודם, ארגנטינה. הנבחרת של חורחה סמפאולי הפסידה לקרואטיה המצוינת, אך ברגע האחרון ליאו מסי והחברים שלו הצליחו להתעורר ולנצח 1:2 את ניגריה במחזור הסיום של הבתים, במשחק שלמעשה נתן לאלביסלסטה את הכרטיס לשמינית הגמר. גרמניה נפרדה, ארגנטינה עדיין איתנו.
מתוך החמש שהגיעו לרוסיה, אף נבחרת מיבשת אפריקה לא העפילה לשלב הבא, וזה כולל כמובן את מצרים של מוחמד סלאח וסנגל שהודחה בגלל סעיף הגינות לאחר שוויון מוחלט של נקודות והפרש שערים עם יפן, שהייתה הנבחרת ההוגנת יותר וזו שספגה פחות כרטיסים צהובים. למעשה, יפן היא נבחרת היחידה מאסיה שהעפילה לשמינית הגמר. עוד אחת נוספת הגיעה מאזור מרכז אמריקה, ששלח שלוש נבחרות לטורניר. השליטה של הנבחרות הדרום אמריקאיות והאירופאיות מורגשת מאוד, הרי שרק נבחרת אחת מדרום אמריקה לא עברה לשלב הבא ומאירופה העפילו 10 מתוך 14 לשמינית הגמר.
שחקני סנגל. קורבן של הפייר פליי (רויטרס)הנבחרות הערביות לא הצליחו להתרומם יותר מדי, למרות יכולת טובה של מרוקו ואיראן ששיחקו בבית קשה, ממנו העפילו ספרד ופורטוגל. הן המשיכו להילחם עד לשריקת הסיום ואף אחת מהן לא באה לשמש כבשר תותחים. הרבה מהנבחרות ששיחקו לפרוטוקול ניסו להכריע את תמונת הבית - זה קרה עם מרוקו, פרו, קרואטיה ואפילו פולין, שניצחה את יפן.
משחקי גביע העולם הפעם מייצרים כמות שערים מטורפת. לא פחות מ-122 שערים נכבשו עד כה בטורניר, כך שבממוצע קיבלנו 2.5 שערים בכל משחק. מתוכם, לא פחות מתשעה שערים היו עצמיים, שיא חדש - ולמרבה הפלא מדובר ביותר שערים ממה שכבש מלך השערים הארי קיין, שמצא את הרשת חמש פעמים.
החלוץ גם עזר לאנגליה להכריע משחקים בדקות הסיום, אבל הוא לא היחיד שעשה זאת עבור הנבחרת שלו. לא פחות מ-27 שערים הובקעו מהדקה ה-80 ועד לשריקת הסיום, מה שהפך את המונדיאל הזה לדרמטי מאוד.
הארי קיין. שני רק לשערים עצמיים (רויטרס)הניצחון הגדול ביותר היה של נבחרת אנגליה, שניצחה 1:6 את נבחרת פנמה בזכות שלושער של קיין. בנוסף, נבחרת בלגיה ניצחה 2:5 את נבחרת טוניסיה בעוד משחק נהדר. הטכנולוגיה הובילה לכמות פנדלים גבוהה מאוד, כך שלא פחות מ-18 שערים הובקעו מהנקודה הלבנה ו-30 שערים נכבשו במצבים נייחים. רוב הפנדלים ניתנו או אושרו בזכות שופטי הווידאו, שעזרו לשופט הראשי לזהות עבירות בתוך הרחבה. יש לא מעט ביקורת על כך אבל גם אם נבחרות מרגישות שהן מקופחות, הן לא יכולות להפריח סתם טענות באוויר, הרי שה-VAR בסופו של דבר עושה צדק, גם אם זה על חשבון עיכוב של כמה דקות במשחק.
רק שלושה אדומים נשלפו לשחקני הטורניר ו-158 צהובים, ובשלב הבתים כל כרטיס הפך למשמעותי מאוד. מי שיודעת זאת היטב היא סנגל, שכאמור הודחה על עקרון הספורטיביות בגלל שני צהובים מיותרים ששלחו אותה הביתה.
ה-11 של שלב הבתים
בשער, קספר שמייכל, שוערה של דנמרק, שממשיך את דרכו של אביו עם יכולת נהדרת בין הקורות. הוא הצעיד את נבחרתו לשמינית הגמר, אחרי שספג רק שער אחד שנכבש בפנדל.
בחלק האחורי, הבלם חוסה חימנס שהביא את הניצחון הדרמטי על מצרים והיה חלק מחוליית ההגנה היחידה שלא ספגה בשלב הבתים, הוכיח עד כמה הוא דומיננטי בשני צידי המגרש. בניגוד לעבר, כאשר החלוץ זלאטן איברהימוביץ' היה המנהיג של נבחרת שבדיה, הפעם התגלה כי המנהיג החדש שלה הוא דווקא שחקן ההגנה בן ה-33, אנדראס גרנקוויסט, שגם עמד ברגעי הלחץ וכבש שני פנדלים וגם היה בולט בהגנה.
אנדראס גרנקוויסט. לא מתגעגעים לזלאטן (רויטרס)בנוסף, ג'רי מינה שזכה לביקורות אחרי ששיחק בברצלונה, דווקא פרח בטורניר והיה הסיבה להתאוששות של קולומביה אחרי הפנצ'ר במשחק הראשון. מינה סימן את השינוי בנבחרת, הרי שמאז שנכנס להרכב במשחק השני קולומביה לא ספגה, ומעבר לזה, הוא כבש עוד שני שערים בנגיחה.
בחוליית הקישור היו כמובן כמה שמות בולטים, אבל הכי בולט מביניהם היה לוקא מודריץ'. לא סתם הוא אחד מהשחקנים האהובים בריאל מדריד. הוא דינמי, עושה גם עבודת הגנה מצוינת, משחרר כדורים חכמים קדימה ואפילו מסיים התקפות בעצמו. גם פיליפה קוטיניו, בדומה למודריץ', היה המנוע של ברזיל והיה מעורב בשער בכל משחק בשלב הבתים, עם שני שערים ובישול. כשאף אחד מהחלוצים של ברזיל לא כבש בשלב הזה, קוטיניו לקח על עצמו את האחריות לייצר את ההזדמנויות בהתקפה.
בקישור היצירתי של בלגיה קשה להיות מעל כולם, אבל אדן האזר באמת היה ברמה אחת מעל כל היתר ופשוט רקד על המגרש, הזין את החברים שלו בכדורים וגם איים על השער. עוד שחקן קישור התקפי שהרשים הוא דניס צ'רישב, שלא היה בתכנון להרכב הראשון של רוסיה, אבל נכנס כמחליף במשחק הראשון נגד ערב הסעודית והצליח להיות בורג מרכזי בהתקפה של המארחת ולכבוש שערים יפים.
בהתקפה, מבין הכוכבים העולמיים, היחיד שבאמת הגיע מוכן למונדיאל היה כריסטיאנו רונאלדו שסחב את כל פורטוגל על גבו, הבקיע ארבעה שערים בשני המשחקים הראשונים, נראה חד מתמיד ויפגוש את הבלמים של אתלטיקו מדריד ואורוגוואי בשלב הבא לעוד קרב מעניין.
ביחד עם רונאלדו בצמרת טבלת מלכי השערים נמצא גם חלוצה של נבחרת בלגיה, רומלו לוקאקו, שכבש שני צמדים בשני משחקים עם יכולת סיום מרהיבה ועליונות פיזית מול כל בלם שהגיע מולו. עוד חלוץ שפגש את ההגנות החלשות יחסית של פנמה וטוניסיה בבית 7 הוא הארי קיין שלקח מנהיגות כקפטן והבקיע חמישה שערים בשני משחקים וגרם לאופוריה בממלכה.
כריסטיאנו רונאלדו. הגיע ובענק (רדאד ג'בארה)