פלה, רומאריו, רונאלדו, קראקה, לואיס פביאנו, גארינצ’ה, אדריאנו, אדמיר, ואווה, ג’אירזינו. נבחרת ברזיל תמיד התהדרה בחלוצים גדולים, כאלה שעושים גול מחצי מצב, שתמיד שם כדי להבקיע את השער המכריע ולהציל את הסלסאו. וזה כרגע נראה כמו הדבר שהכי חסר לנבחרת של צ’יצ’י במונדיאל ברוסיה.
שני החלוצים שהביא המאמן הברזילאי לגביע העולם לא פוגעים בינתיים; גבריאל ז’סוס השלים עד כה 169 דקות ובישל שער אחד בלבד, בעוד שרוברטו פירמינו ששיחק 33 דקות הצליח להביא למפנה במשחק נגד קוסטה ריקה, אבל לא כבש או בישל. בסך הכל ב-202 דקות שני החלוצים של צ’יצ’י תרמו בישול אחד, בדרך אולי למאזן הכי חלש של הסלסאו מאז 1974, אז אף חלוץ ברזילאי לא הבקיע שער.
בעשרת הטורנירים האחרונים החלוצים הברזילאים הבקיעו לפחות שער אחד בשלב הבתים. נכון שניימאר לוקח את רוב הפוקוס ורוב המשחק בנוי עליו, דבר שלבטח מקשה יותר עליהם להבקיע כיוון שהם לא הכוכבים הראשיים כפי שהיו רונאלדו, פלה או רומאריו, שכל ההתקפה הייתה נעה סביבם, אך עדיין הציפייה הייתה גבוה הרבה יותר.
במשחק נגד שווייץ, חלוצה של מנצ’סטר סיטי בעט פעם אחת בלבד לשער, בעוד שפירמינו בעט פעמיים בלבד. נגד קוסטה ריקה ז’סוס הכפיל את המאזן שלו ואילו החלוץ של ליברפול בעט פעם אחת בלבד.
אבל זה ממש לא רק ז’סוס או פירמינו, כל ברזיל רחוקה מלהרשים, במיוחד בחלק ההתקפי וכבשה שלושה שערים בשני המשחקים מול נבחרת שווייץ וקוסטה ריקה. למעשה, נראה שהסלסאו עדיין לא הגיעו לרוסיה. מול שווייץ הם כזכור גירדו 1:1 ונגד קוסטה ריקה הם פרצו את המבצר של קיילור נבאס רק בתוספת הזמן וכשפירמינו משחק לצד ז’סוס.
בזמן שניימאר מתעסק רק בעצמו ופיליפה קוטיניו עסוק בהצלת הנבחרת ממבוכה, החלוצים של צ’יצ’י חייבים לתת הרבה יותר ולסייע. אמנם את השיא השלילי ממונדיאל 1978 בארגנטינה הם לא ישברו, אז הסלסאו כבשו רק שני שערים בלבד, אבל מאז מונדיאל 1994 הם כבשו לפחות שישה שערים בבתים, דבר שנראה שיהיה להם קשה לשחזר. אפילו קשה מאוד. בכל מקרה, הם יקוו להימנע משיא שלילי ראשון מאז 1978 כאשר בכל תשעת הטורנירים שאחרי הם כבשו לפחות ארבעה שערים בשלב הבתים.
למעשה, ברזיל הפייבוריטית הגדולה על פי כל סוכניות ההימורים ומי שטיילה בשלבי המוקדמות מאז הגיע צ’יצ’י לעמוד על הקווים, רחוקה מלהרשים ובשני משחקיה הראשונים הציגה יכולת חלשה, למעט 20 דקות במחצית הראשונה מול שווייץ כאשר השחקנים רקדו על המגרש ונראה היה לראות את הפוטנציאל האדיר של הנבחרת הזאת.
“השחקנים משחקים לאט, הם כבדים, נראה כאילו יש להם משקולות על הרגליים”, נכתב בברזיל. “הם עדיין לא השתחררו, כולם במדינה מקווים שאחרי הניצחון על קוסטה ריקה דברים יתחילו להשתחרר ונראה יכולת טובה”.
“קשה לנו להגיע למצבים נגד קבוצות שמסתגרות”, הסביר ז’סוס את הקושי בשני המשחקים הראשונים של הסלסאו. “קבוצות מסתגרות וקשה ככה לקבל כדור, הכל צפוף. צריך להיות יותר יצירתיים, אני צריך להשתפר, להראות שמקומי על המגרש. נגד קוסטה ריקה קיבלנו פירמינו ואני יותר זמן לשחק ביחד וזה הלך טוב יותר. מתי שצ’יצ’י יגיד לי לשחק, תמיד אהיה מוכן”.
החלוץ הברזילאי גראפיטה שכבש שער אחד במדים הלאומיים וזכור בעיקר מתקופתו בוולפסבורג עמה זכה באליפות, דיבר על החלוצים של הסלסאו: “במקרה של ז’סוס, אני חושב שהבעיה היא המצבים שהוא מגיע אליהם. הם רחוקים מהשער וזו לא הדרך בה הוא כובש שערים, אבל אני מאמין שברגע שהוא יכבוש שער אחד יחזור אליו הביטחון והכל ישתחרר”.
“במקרה של פירמינו, אני חושב שכיוון שהוא שיחק מעט הוא לא הבקיע. כשהוא עלה לשחק הוא היה טוב. הוא סיים את העונה טוב יותר ובכושר טוב יותר מז’סוס. הם יכולים לשחק ביחד, למרות שצ’יצ’י העדיף עד כה שלא, אבל במקרה שהוא יזדקק לשניהם ב-11, הוא ראה שהם יכולים לשתף פעולה”.
אמנם הנבחרת הזו קודם כל של ניימאר, אחר כך בהיררכיה מגיע קוטיניו ואז כל השאר, אבל אלופות העולם הברזילאיות הוכיחו בעבר שבלי חלוץ מרכזי, קשה לסלסאו להניף את גביע העולם. בשלוש הזכיות הראשונות היה זה כמובן פלה האגדי, ב-1994 רומאריו שזכה בתואר מצטיין הטורניר וב-2002 רונאלדו שהפציץ 8 שערים. אז עם כל הכבוד לניימאר וקוטיניו, כנראה שכדי להניף את גביע העולם ברוסיה אחרי 16 שנים, מי שיצטרכו להתעלות על עצמם הם ז’סוס ופירמינו.
הרכב ברזיל: אליסון, פאגנר, טיאגו סילבה, מירנדה, מרסלו, קסאמירו, פאוליניו, פיליפה קוטיניו, וויליאן, ניימאר וגבריאל ז’סוס