רק שני נציגים שולחת ליגת העל הישראלית והצנועה למונדיאל 2018 ברוסיה. אחד מהם, ג'ון אוגו, קשר הפועל באר שבע ונבחרת ניגריה, יחל היום (שבת, 21:00) את הופעותיו במדי הסופר-איגלס מול נבחרת קרואטיה בקלינינגראד.
כעת, בשיחה ממחנה הנבחרת הניגרית, אוגו מספר בראיון בלעדי ל-ONE על ההכנות והתקוות לקראת הגביע העולמי, תפקודו החדש בהגנה, גאוותו לייצג את מדינתו וגם את ישראל, על חבריו לקבוצה טוני וואקמה ומאור מליקסון שהיו יכולים לדבריו לשחק במונדיאל גם הם, עתידו האישי וכמובן, הריקוד המפורסם שלו.
ג’ון, במשחקי ההכנה האחרונים שיחקת כבלם שלישי, איך הרגשת עם העמדה הזאת? נוח לך איתה?
"שיחקתי כבלם שלישי במשחקים מול צ'כיה ואנגליה, הרגשתי טוב בעמדה הזו. אני לא מתלונן, אני כדורגלן שאוהב ללמוד ורוצה להיות טוב בכל עמדה שהמאמן יציב אותי בה. כשביקשו ממני לשחק כבלם שלישי, לא הייתה לי שום בעיה, אני עושה את המיטב בשביל הנבחרת. אם המאמן ירצה שאמשיך בהגנה, אתן הכל בשביל המדינה שלי במונדיאל ולהיות טוב בה".
אתם מאמינים שאתם יכולים להעפיל לשלב הבא? עד לאן תוכלו להגיע?
"אני מאמין שנוכל לעבור לשמינית הגמר מהבית שלנו, מה שאנחנו צריכים לעשות זה להילחם אחד בשביל השני. יש לנו את האיכויות להגיע לזה, ואנחנו עובדים ועושים הכל בשביל זה. כולם חיכו להגיע לטורניר הזה, אנחנו מתרגשים לקראת המונדיאל. יש לנו את שחקנים שיכולים לעשות דברים יפים. זה לא הולך להיות קל, אבל ננסה לקחת כל משחק בכל פעם ולנצח אותו ביחד".
בטורנירים האחרונים היו לכם נבחרות מוכשרות מאוד, אבל הן לא הצליחו ממש. יש עליכם לחץ מהבית?
"אני לא חושב שהיו לנו בעיות בעבר, עברנו פעם לשמינית והפסדנו לנבחרות טובות יותר מאיתנו. הפעם אנחנו רוצים לעשות צעד קדימה ולהתפתח מהגביע העולמי הקודם, שלא היה טוב. הלחץ הוא עלינו עכשיו, בניגריה כולם מחכים לראות מה נעשה. אנחנו מוכנים ומחכים לעלות כבר למגרש".
אתה חושב שעצם העובדה שאתה משחק בישראל והרמה לא תואמת לזו שבמונדיאל, יכולה לפגוע בך שם?
"לא חושב שזה חיסרון שאני מגיע מליגת העל בישראל, זה לא משפיע עליי בנבחרת ואין קשר. אני חושב שאני תמיד עובד קשה בשביל עצמי, מאמין בעצמי וביכולות שלי. זה חלום שמתגשם עבורי לשחק עם ניגריה במונדיאל. זה הישג נהדר בשבילי וכבוד גדול. אני משחק פה עם שחקנים נפלאים ומנוסים מליגות בכירות יותר, לשחק בישראל זו לא בעיה. הם אולי משחקים בפרמייר ליג או באיטליה ואני בהפועל באר שבע זו העונה הרביעית, אבל אין הבדל בינינו בנבחרת. אני מרגיש מבורך להיות פה".
איך אתה מרגיש כמי שמייצג את ליגת העל בטורניר הכדורגל הגדול ביותר בעולם?
"פרדראג ראיקוביץ' ממכבי תל אביב ואני הנציגים של ליגת העל כאן. הליגה הזו נתנה לי הזדמנות להראות מי אני. ישראל היא הבית השני שלי. אני רוצה להצליח עבור המדינה שלי וגם להצליח כדי שכל העולם יידע מאיפה אני מגיע, ואני מגיע מהליגה הישראלית. אני לא מגיע משום מקום אחר. אראה לכל העולם מי זאת ישראל ושזו מדינה שהכל בסדר בה".
אתה רואה את הטורניר הזה כהזדמנות של פעם בחיים להתקדם לרמות הגבוהות באמת?
"אני רוצה לעשות היסטוריה עם ניגריה ולהתקדם לרמות שאף אחד לא ציפה מאיתנו להיות בהם, ואחרי המונדיאל נראה. אני לא לוקח את הטורניר הזה כמשהו שאני חייב כדי להתקדם בקריירה, אני כאן רק כדי לשחק בשביל המדינה שלי. בעתיד אף אחד לא יודע מה יקרה. אני חושב רק על ניגריה כרגע ולגבי מה שיקרה איתי אחר כך, את זה אני משאיר לידיים של אלוהים. אני אלחם ואתן את כל כולי בכל מקרה".
מבחינת הקריירה הבינלאומית, לדעתך זה מונדיאל ראשון ואחרון עבורך?
"כרגע אני מרגיש צעיר, אמנם אני בן 30 אבל אני רוצה להמשיך ליהנות מכדורגל ולהתאמן טוב, לעבוד קשה ולהיות פעיל. אני נהנה מעצמי, מציג את הכדורגל הכי טוב שלי. אמשיך לעבוד ונראה מה יהיה. אני לוקח כל יום ביומו, עדיין לא קיבלתי החלטה לגבי הקריירה שלי. כרגע אלו הרגעים הכי טובים בחיים שלי. את המונדיאל ב-2014 הפסדתי כי הייתי בפורטוגל ולא שיחקתי ממש. אני מנסה להיות צנוע כדי לעבוד ולהשתפר. ככה אני עושה כל יום. נראה מה יקרה אחרי המונדיאל".
חברך הטוב, טוני וואקמה, לא זומן בסופו של דבר למונדיאל. אתה חושב שיש לו מקום כאן ברוסיה?
"מבחינתי כן, יש לו את האיכויות לשחק כאן במונדיאל יחד איתנו. הוא שחקן מהטופ, שחקן מצוין ומוכשר, יכול לכבוש ולבשל. יש הרבה מה לומר על הכישרון שלו. לפעמים בכדורגל אתה מצפה שדברים יקרו והם לא קורים. היא חלק מהסגל שהעפיל למונדיאל, טוני הוא בחור כזה שלא יהרוג את עצמו אם הדברים לא קורים כמו שהוא רוצה. הוא יודע שהוא ראוי להיות פה. אני מכיר אותו, הוא כמו אח בשבילי. הוא לא לקח את זה קשה, אלא עבר הלאה. אלה החיים, זה הגורל. הוא לא היה עצבני, רק מתכונן לחזרה למגרשים והוא ימשיך לנסות לעשות את זה. הייתה לו בעיה בברך ימין לקראת סיום העונה החולפת ועכשיו המצב שלו משתפר".
בזמנו, מאור מליקסון היה קרוב ללבוש את מדי נבחרת פולין. אתה חושב שאם היה חלק מהנבחרת, הוא היה משחק היום במונדיאל 2018?
"בטח. מאור שחקן מצוין ואדם עם אישיות נהדרת. אם זה היה קורה, היה לו מקום בסגל של נבחרת פולין והוא היה כאן ברוסיה. הוא מוכשר מאוד וזה כבוד לשחק לצדו. יש לו הכל כשחקן. הוא נותן הכל על המגרש ואף אחד לא יקח לו את מה שהוא עושה בבאר שבע, הוא אהוב מאוד. אף אחד לא מצפה למהלכים שלו על המגרש, אין שחקנים כמוהו בישראל. זה החיים בכדורגל, לפעמים אתה לוקח החלטה ודברים קורים. החלטתי להגיע בעבר לישראל והנה אני במונדיאל".
מלבד הישראלים והניגרים שעוקבים אחריך באינסטגרם, שאר העולם יזכה לראות את הריקוד המפורסם שלך במונדיאל?
"כמובן. לרקוד זה חלק ממני וכולם בבית יודעים שאני אוהב לרקוד. בוודאי שאעשה את זה אם אכבוש בשביל המדינה, בטח שארקוד, גם אם מישהו אחר יכבוש. אני רק רוצה שנכבוש ונעשה צעד אחר צעד. רק ככה אנחנו נחגוג מול כל העולם".