כבר שנה שקובי מויאל חי את חלומו כמעט של כל ישראלי. עבודה בניו יורק, קהילה ישראלית חמה ומחבקת, שגשוג משפחתי, שכונה יהודית, הצלחה מקצועית ואפילו פתיחת עסקים. אך לצד כל אלו הדבר החשוב ביותר עבור מויאל הוא הכדורגל, וכעת לאחר הקפאת ליגת ה-NASL, ניצב הקשר של ניו יורק קוסמוס בצומת דרכים משמעותי להמשך הקריירה.
בראיון מיוחד ל-ONE מספר הקשר בן ה-30 על הכדורגל האמריקאי הייחודי והמפתיע, ההערכה והאהבה שהוא מקבל מהקהילה המקומית, ליגת העל, בית"ר ירושלים, סאגת המפגש מול ארגנטינה, השתלשלות העניינים בסופה ככל הנראה יניח בצד את החלום האמריקאי, וכמובן - העתיד.
מויאל הגיע לניו יורק קוסמוס בחודש יוני 2017, כשליגת ה-NASL הייתה בעיצומה. מועדון שמתהדר בשמות של שחקני עבר כמו פלה, ראול, קרלוס אלברטו, פרנץ בקנבאואר ואפילו ישראלים כמו רובי יאנג, דוד פרימו ומוטל'ה שפיגלר. "העברתי כאן שנה מדהימה", סיפר הקשר והוסיף: "פתחתי את העונה האחרונה ברגל ימין גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית”.
“במשחק הליגה הראשון שלי נגד מיאמי נכנסתי בדקה ה-60 כשהתוצאה הייתה 1:1, אחרי כמה דקות בישלתי ולקראת סיום גם כבשתי את השער שקבע ניצחון 1:3. שיחקתי כמה משחקים, זה היה לקראת הסוף כי כבר הגענו לפלייאוף, העפלנו לגמר והפסדנו 0:2 לסן פרנסיסקו. היינו מרחק נגיעה מאליפות וכשהגעתי היינו במקום החמישי, כך שאני שמח על ההתקדמות".
"בישראל אוהבים לקרוא לזה ליגה שנייה, שלישית, או רביעית, אבל כאן אין דבר כזה. הליגות כאן שונות מאירופה ומישראל. הליגות כאן פרטיות, אין עולות או יורדות. לכל ליגה יש תקציבים משלה, רמה משלה ותנאים משלה. רק לצורך העניין בשנה שעברה הדחנו את ניו יורק רד בולס (קבוצה מה-MLS) מהגביע. בנוסף, באוגוסט ערכנו משחק אימון נגד ולנסיה לעיני 30 אלף צופים וניצחנו 0:2, כששיחקו שם שמות כמו אלברו נגרדו, דני פארחו, כל הכוכבים".
הרמה והמתקנים בקבוצתו: "הרמה כאן מאוד גבוהה, המתקנים, אנשי הצוות, המנהלים, הבעלים שלנו רוקו קומיסו - אדם מדהים שהשקיע קרוב ל-20 מיליון דולר העונה. יש כמה קבוצות בליגה ברמה גבוהה מאוד, 4-5 קבוצות עיקריות והסגנון כאן שונה. פעם הכדורגל דורג במקום 7-8 בפופולריות בארה"ב, היום הוא במקום הרביעי. פעם ענפים כמו הוקי, טניס, פוטבול, התעמלות קרקע ואתלטיקה היו בראש הרשימה ורק בסוף כדורגל, אבל היום כדורגל הוא מוצר מאוד מבוקש וחזק, ולראיה הרמה הגבוהה של הליגות, ואפילו הקולג'ים".
אלא שבתחילת העונה הנוכחית, לאחר מאבק משפטי ממושך, הוחלט כי ליגת ה-NASL תוקפא למשך עונה, על כך מויאל סיפר: "אנחנו עדיין במסגרת אימונים יום-יומית ומשחקים בליגה נפרדת כדי לשמור על כושר. אך ברגע שנדחתה הליגה, 99.9 אחוזים מהשחקנים עזבו. הייתה לנו קבוצה חזקה עם שחקנים מספרד וארגנטינה, כמו חאבי מארקס מגרנדה ואוליביירה אמוארי האיטלקי, הרבה עזבו בעקבות חוסר הוודאות”.
"אחרי עונה מוצלחת היה לי חוזה לעונה נוספת ולכן התאכזבתי מאוד שהליגה נכנסה להקפאה. הקבוצה עצמה ממשיכה להתאמן ולשחק בליגה מקבילה, אבל אני ממתין להתפתחויות כי כרגע אני שחקן חופשי. יש לי הצעות מחו"ל וממספר קבוצות בארץ. אם זה היה תלוי בי והליגה הייתה ממשיכה, הייתי נשאר כאן”.
המשיך הקשר וסיפר: “התאקלמתי מדהים מקצועית וחברתית, התחברתי לאנשי הקהילה היהודית, חלקם הגיעו למשחקים עם דגלי ישראל כי זו קבוצה שמזוהה מאוד עם ישראלים. נכנסתי לעניינים לא רק מקצועית אלא גם שיווקית, היה לי בית ספר קטן לכדורגל שפתחתי עם יהודים מקומיים ועשיתי כאן עוד מספר דברים מעניינים. אבל לכל התחלה טובה יש גם סוף, אני רק בן 30 ואני מרוכז בכדורגל. אני רוצה לשחק וזה הכי חשוב".
על הכדורגל האמריקאי אמר מויאל: "אפילו לאירופה יש מה ללמוד ממנו, הרמה מאוד גבוהה. בכל משחק ב-MLS יש בין 40 ל-60 אלף אוהדים, המתקנים והאצטדיונים ממש כמו באנגליה, ציוד הכושר, הרפואה, הכל כאן ברמה מאוד גבוהה. כשמתעסקים מסביב גם בפוטבול, בייסבול, הוקי קרח וכדורסל, המקצוענות מקרינה מענף ספורט אחד על השני. אם בישראל לדוגמה יש את הכדורגל שהוא הענף המרכזי, אחריו הכדורסל וזהו, אז כאן זה לא עובד ככה. תמיד יש לך ממי ללמוד ואיך לשפר את המוצר, מכל ענף לקחת קצת".
"יש לזה הרבה צדדים. הקהל זה מה שמניע אותי, וכאן הקהל שונה, תרבותי מאוד. מגיע בהמוניו, אבל בחיים לא תשמע קללות, שריקות או קריאות בוז. זה כאילו שהם באים להופעה. אבל זה גם מה שנחמד פה. הם באים לפני, עושים ברביקיו, הופכים את זה ממש ליום כיף. זו תרבות הספורט כאן. נכון, לחיות בארה"ב זה דבר שיחסר לי קצת, אבל מי שמכיר אותי ואת הרעב שלי יודע שהכדורגל לפני הכל. אני בטוח שיהיו לי פה עוד הזדמנויות בעתיד, הכנתי את הקרקע".
על אף שלא ביקר בישראל בשנה וחצי האחרונות, המשיך מויאל לעקוב אחר ליגת העל: "אני רואה את הכדורגל שלנו כל שבת, למרות הפרשי השעות. לפעמים בשידורים חוזרים, לא מפספס. לבית"ר הייתה עונה טובה, אבל אני לא רוצה להיכנס לבית"ר יותר מדי כי תמיד תישאר לי פינה חמה למועדון. גדלתי במועדון ותמיד אעריך אותו. זו הייתה עונה טובה וחבל שלקראת הסוף נשאר טעם מר. באופן כללי הליגה הייתה חלשה לעומת שנים קודמות, אבל לדעתי העונה ליגת העל תהיה הרבה יותר חזקה".
מויאל, שכבר רשם הופעות בסגל נבחרת ישראל במשחקים נגד מקסיקו והונדורס, התייחס לביטול המשחק של ארגנטינה מול הנבחרת ישראל בירושלים: "לפגוש את מסי ואת נבחרת ארגנטינה זה חלום, אבל כפטריוט ישראלי-יהודי אני חושב שזו זכות להיות במדינה שלנו ולשחק בעיר כמו ירושלים. אני מחזיק בדעה שמשחקי נבחרת צריכים להיות משוחקים בעיר הבירה, במיוחד כשיש אצטדיון כמו טדי. אבל לדעתי בסיפור הזה התעסקו יותר בפוליטיקה מאשר בספורט, ובסופו של דבר זה יצא הכי טוב לארגנטינה שתוכל להתכונן למונדיאל כמו שצריך. גם התקשורת בארץ עזרה לנפח את הסיפור וייצרה למדינה שלנו נזק תדמיתי. בלי שום קשר הפייבוריטית שלי לזכייה זו ברזיל".
על השאלה הגדולה לגבי עתידו והאפשרות לשוב לליגת העל, ענה מויאל: "בחיים לא פסלתי שום דבר, אני פתוח להכל. אני לא בטוח אם השאיפה היא לחזור לארץ, כי בכל פעם שהייתי בחו"ל, גם באירופה וגם בארה"ב, העריכו אותי וכיבדו אותי. חייתי במקום מדהים ושיחקתי במועדון שזו זכות גדולה לשחק בו. אבל ישראל זה משהו שמושרש עמוק בתוכי ואין כמו לשחק במדינה שלנו. הכי חשוב שאשחק במקום שיעריך אותי, שאשחק בו ואהיה שמח. השאר זה בורא עולם".