שרן ייני, קפטן מכבי תל אביב, הוא כנראה הדמות הכי מרתקת מסגל השחקנים של ג'ורדי קרויף בכל הקשור לסיכום העידן של ג'ורדי. מי שהיה לפניו ויהיה גם אחריו. שחקן שחווה כל כך הרבה רגעים במועדון לפני הגעתו של ההולנדי, ובזמן הקדנציה שלו. ראיון עם ייני זו לא משימה פשוטה. הוא מקפיד לתת ראיונות בודדים מאוד במהלך העונה, אולי שניים במקרה הטוב, כי נכווה מתקשורת בעבר פעמים רבות לדבריו, אבל תמיד מרתק לשמוע מה עובר בראשו של הקפטן הצהוב.
זה, שעבור מכבי ת"א הוא הרבה יותר מקפטן. הוא דמות שג'ורדי קרויף אמר עליה בזמנו ש"אי אפשר בלעדיה", פעם אפילו הגדיר את עזיבתו של ייני לוויטסה כרגע לא פחות משמעותי מהמכירה של ערן זהבי. ייני הגיע לראיון הבלעדי עם ONE ארבעה ימים לפני המינוי הרשמי של ולדימיר איביץ', כך שאי אפשר היה לגעת יותר מדי בנושא המאמן הבא, אבל כן הייתה מכבי ת"א החדשה על הפרק, מול הישנה, זאת שלא הצליחה לסיים את עידן קרויף עם תואר האליפות או הגביע, אבל כן עם הרבה זיכרונות אדירים משש שנים היסטוריות במושגים של הכדורגל הישראלי.
היו צריכות להיות עוד הרבה שאלות שלא נשאלו, אבל הזמן היה קצוב (כי ייני מבלה את הפגרה הנוכחית על קיר הטיפוס בספורטק, התחביב החדש שמצא לעצמו וגם דרך מעולה לשמור על כושר בפגרה), ובשעה ו-40 דקות של ראיון, ייני פשוט ענה על הכל בפירוט כל כך אופייני לו, שחלק מהשאלות פשוט נזרקו הצידה. מה שכן נשאר, זה צמצום (ככל האפשר) של עיקרי הדברים. שיחה מרתקת עם אדם לא רגיל בכדורגל הישראלי, שבאמת - ענה בלי פחד ונתן הצצה בלתי רגילה למחשבות שלו על מה שעבר על מכבי ת"א בעונה האחרונה ובכלל, בעידן קרויף.
איביץ' מוצג במכבי ת"א: "נתחרה על כל התארים"“הצוות שבא עם ג’ורדי שיפר את הכדורגל הישראלי”
שרן, עם איזה תחושות סיימת את העונה הזאת?
"ברור שהייתי מאוכזב, כי זו עונה שנייה שאנחנו לא מצליחים לנצח, שאנחנו מתחרים על התואר ולא עושים את זה בסוף. במכבי, גידלו אותנו שמקום שני זה לא משנה. כשהתחרינו בסיום העונה על המקום השני או השלישי, למועדון היה מאוד חשוב לסיים במקום השני, ואני עם עצמי חשבתי שמבחינתי שניהם מפסידים, תאכלס, אין שום הבדל ביניהם בהתחלה באירופה, הייתי מאוד מאוכזב מזה. אני חושב שגם בשנה שעברה הגענו לגמר הגביע והיינו מרחק פנדל מניצחון, שזה היה מאוד מאכזב ואני בטוח שאם היינו לוקחים בשנה שעברה גביע - אז הדיבורים היו שונים לגמרי. הדיבורים בקרב אוהדים ותקשורת הם נטו קשורים בהצלחה, והצלחה נבנית לאורך העונה ובסוף ברגע של המשחק הקובע ובהנחה שהיינו מבקיעים את הפנדל הזה אז, אז זה לא היה כזה כישלון. וזה מצחיק איך אותה הדרך - משנה בה רק הצעד הסופי. תמיד אמרתי את זה על ציונים שמחלקים כתבים. אם אתה מנצח יש לך ציון אחד, אם אתה מסיים בתיקו יש לך ציון אחר ואם אתה מפסיד אז הציון שונה - וכל זה על אותו המשחק. זאת אמרת אם הגול היה בדקה ה-92 וניצחנו, אז הציון הוא גבוה ולהפך, שזה מצחיק כי הדרך היא אותה הדרך והציון צריך להיות אותו הציון. מצד שני כשאני חושב על שחקני עבר שאני מעניק להם חולצה ונותן להם כבוד, אז הם סיימו קריירה עם 20 שנה מאחוריהם ומתוכם הכי הרבה, לקחו חמש אליפויות, זאת אמרת היו להם 15 עונות שהם יצאו מהן מאוכזבים - אז זה פשוט חלק מהעבודה שלו, מהספורט, האכזבות האלה. ה-לרוץ אחרי להצליח, להרוויח ולנצח זה בעצם מה שמשאיר אותנו בחיים, זה הדרייב שלנו".
זו לא הייתה עונה שנגמרה בצורה רגילה וזו גם הסיבה שרציתי לראיין אותך, שכן העונה סיימתם בעצם את עידן ג'ורדי קרויף ואתה היית לפניו, איתו, ואחריו. סגרתם את שש השנים שלו ויש איזשהי תחושה שמבחינה הישגית, קצת הלכתם אחורה בסוף העידן שלו - אם כי אי אפשר להתעלם מכך שהעידן שלו היה בלתי רגיל מבחינת הצלחתו.
"אני משחק כדורגל מ-2004/5, עברתי כל כך הרבה, הקבוצות השולטות התחלפו, יש כאלה שלקחו לעונה אחת, יש כאלה שלקחו ברצף ואז ירדו, זה מעגל החיים של קבוצת כדורגל, אין מה לעשות. קבוצות עולות ויורדות ואנחנו רוצים להיות בטופ כמה שיותר שנים וזה מה שננסה לעשות. אנחנו שלוש שנים לא לקחנו את האליפות אז המחזוריות היא איפשהו במקום אחר, ואנחנו מקווים שזה יחזור אלינו והגלגל יסתובב. לגבי הזמן עם ג'ורדי, ג'ורדי וחואן וקרלוס, ואפילו דומינגו, הם בנו פה מערכת שהעלתה את הרמה של כל הליגה הזאת. אם בהולנד זה פתאום סטנדרט שכל מועדון יש לו מתקן אימונים חבל על הזמן, ומערכת כושר עם אמצעים מאוד גדולים, GPS להתאמן באימון ולשחק איתו זה טריוויאלי, פתאום בישראל הכניסו את זה לראשונה. חואן כשהגיע לכאן הכניס דברים מספרד, שלא היינו רגילים אליהם, ואנחנו במדינת ישראל פתאום התחלנו להיפתח להרבה תרגלי ליבה, ולחשיבות של מאמן כושר, ופתאום בכל הקבוצות המאמני כושר נהיו קצת יותר דומיננטיים, הפן הפיזי בכל ישראל השתפר קצת. אחרי זה הכנסנו GPS, והחל דיבור "מותר לנו, אסור לנו", ופתאום קבוצות אחרות גם רוצות, אז קבוצות והלכות ומשתפרות ופתאום שחקנים מבינים שהם לא יכולים לזייף כי יודעים בכל רגע נתון מה הם עושים - אז רמת השחקנים עולה, אחרי זה זכינו באליפויות ועלינו לליגה האירופית ולליגת האלופות, ואנחנו משלמים יותר כספים אז גם האחרות התחילו לשלם יותר כסף, מכבי חיפה והפועל באר שבע, וזה יוצר איזשהו סטנדרט שבזכותו כל הליגה השתפרה. העונה הייתה ליגה קשה. אני לא חושב שאנחנו וב"ש היינו בכושר המקסימלי שלנו העונה, במה שאנחנו יכולים לתת ודווקא הקבוצות שלא האמינו בהן בתחילת העונה, מימשו את הפוטנציאל שלהן. הפועל חיפה, בית"ר, מכבי נתניה, ואני חושב שהייתה ליגה מאוד קשה ואני בגדול נותן את הקרדיט על ההשתפרות של הליגה - לצוות הזה שהיה פה ועשה את שלו והוא תרם לכדורגל בישראל ואת זה חשוב לציין בעיני".
איך זה להיפרד מכולם?
"זה קשה, הייתה לנו מערכת יחסים אישית טובה בין כולנו, מעבר לזה שכשיש הצלחות אז זה עוד יותר מגבש, אבל גם בכישלונות היינו ביחד, והתייעצנו ושמרנו על אינטרסים אחד של השני, הייתה חברות והערכה ומבחינתי זה רגע קשה, אבל יצרנו חברויות לחיים. אני למשל לא מצפה יותר לשחק בחו"ל או לעבוד בחו"ל, אני רוצה לתת במה לקריירה של אישתי שהיא בארץ, אבל יש פה הרבה אנשים שהקשרים האלה והחברויות האלה, יכולים לעזור להם לשפר את מסלול הקריירה שלהם. הם יוכלו לצאת להתלמד במקומות כאלה ואחרים, בצוותי כושר, בצוותי ניהול, בצוותים מקצועיים והכדורגל בגלל זה גם ישתפר. אתה רואה שהשחקנים מהדור שלי מתחילים לפרוש, ורובם מקבלים תפקידים בעולם המקצועי, אנחנו אוהבים להישאר בעולם המקצועי שלנו אז אני מקווה שזה רק ימשיך".
מקצועית, איפה אתה חושב שנפלתם העונה?
"לא הצלחנו לשמור על רמה קבועה בכל המשחקים. בסופו של דבר בפלייאוף נגד הטובות פישלנו. לא שמרנו על רמת משחק קבועה, על רמה מנטלית קבועה. יש לנו עכשיו חופש לראשונה מזה כל כך הרבה שנים שהוא חופש אמיתי, כל שחקן שהתחיל את העונה אמר שהוא ייתן מעצמו 100 אחוז, אבל כשאתה שחוק, אז כל הזמן אתה נותן 100 אחוז מעצמך אבל רק יורד ויורד ויורד, ואתה מרגיש לא הגיוני עם זה. כולנו היינו שחוקים, כולם. עכשיו יש פגרה, ואחרי שלוש עונות בלי תואר, אני מאמין שכולם ייקחו את הרגע שלהם להתאושש, ימלאו את האנרגיה, את הרעב ואני חושב שנבוא טובים יותר".
ייני וג'ורדי קרויף. "שיפר את כל הליגה" (רדאד ג'בארה)יש רגע העונה שאתה אומר לעצמך 'אנחנו לא נעשה את זה'?
"לא. אני נפצעתי בניצחון על הפועל באר שבע, ולשנייה לא הרגשתי שלא ניקח. כמובן שהיה רגע מסוים שפתאום נאבקנו להישאר על הכרטיס לאירופה. עד הרגע הזה, לא האמנתי שלא ניקח. אני מאוד אופטימי מטבעי ודוחף את כולם לאופטימיות הזאת. גם בשנה שעברה לא האמנתי שלא ניקח את הגביע. אני תמיד מאמין, שואף לזה, רוצה את זה. כשאתה לא משחק, אז זה עוד יותר מתסכל כי אין לך יכולת השפעה. היכולת השפעה היא רק בדיבור, אבל על המגרש אין, באימון אין, אין לי יכולת השפעה אם רק הייתי מתאמן והייתי יכול לדאוג לדברים תוך כדי. הייתי מתוסכל ברמות תוך כדי הפציעה וחוויתי משברים תוך כדי, ואז קיבלתי עוד מכה באותו המקום ולא הצלחתי לחזור. פציעה של עצם זה עניין של זמן אבל זה תסכל אותי ברמות".
“דור פרץ הוא דוגמה לאיך הרווחנו שחקן מדהים”
אוהדי מכבי ת"א, יש דיבור כזה ברשתות, ביניהם, הם די בטוחים שאם אתה לא נפצע נגד באר שבע, כל העונה הזאת מסתיימת אחרת.
"קודם כל תודה למי שחושב ככה, אני מעריך את זה, אמיתי. אבל תמיד מי שבחוץ הוא האדם שחסר. אני לא חושב שאין לי מה לתרום לשחקנים ולמעדון, דווקא יש לי, אבל תמיד מי שבחוץ מרגישים בחסרונו. כשהייתי בפנים הייתה המון ביקורת כלפיי, של תקשורת, גם של אוהדים, חוויתי עונה מאוד מעניינת מבחינת הביקורת כלפיי. הרגשתי פער בין איך שאני תופס את עצמי, מאיך שהחבר'ה שלי תופסים לגביי - שמפה אני שואב את הביטחון שלי, מהחבר'ה שלי ומהצוות, היו ביקורות כשהייתי מגן ימני, ובלם שמאלי, וקשר אחורי, תמיד הייתה הביקורת. יש גם שני חבר'ה שבכל משחק תמיד מקללים אותי וזה אחלה, זה בסדר, זה חלק מהמקצוע ואני מאמץ את זה. אני לא אדבר על עצמי, אבל אני יודע שלאורך כל הקריירה שלי מה שאני מרגיש שאני נותן ומה שהחבר'ה של והצוות חושבים, אני מרגיש שיש פער בין מה שאחרים בחוץ מרגישים ואני שלם עם זה. אני כל הקריירה חי עם זה. אני מאמץ את זה כמו שאני אומר. זה המצב, אבל אני מתחיל לדבר יותר מדי על עצמי ואני לא אוהב את זה".
ייני וחואן טוריחו. "הוא הכניס דברים מספרד, שלא היינו רגילים אליהם" (משה חרמון)אז אני אקח אותך לכיוון אחר, אני אקח אותך לדור פרץ. שחווה דברים טובים, אתם השחקנים תמיד אמרתם לנו העיתונאים, שפרץ שחקן אדיר, אבל הוא לא ידע נחת לא בתקשורת וגם לא מהקהל.
"דור פרץ אני חושב שזה התחיל מתקשורת שקוטלת אותו חזק מאוד, שיצר אצל האוהדים באזז שלילי מטורף, הייתי משחק והיו קוראים לו בוז, אגב גם לי, החבר'ה צחקו שזה אני ופרץ. בוז מטורף. אני הגעתי למצב שאני אומר לקהל להיות בשקט כי זה מוגזם. והנה, הוא עשה עונה מדהימה. הרווחנו שחקן אדיר. הוא התגבר על משבר ויצא מזה מחוזק. אין הרבה שחקנים שיכולים לעשות את זה. הוא עשה את זה העונה ואני מוריד בפניו את הכובע. אני גאה בו ואמרתי לו את זה בכל משחק. אנחנו גם לא בסדר. אני לא באמת חולק איתך מה אני מרגיש כשאני משחק עם דור, אני לא מספר לך. אני לא מספר לך על הביטחון שהוא נותן לי, על זה שהוא משחרר אותי לעשות דברים אחרים, אני לא מספר לך שאני סומך עליו שיעשה הכל עם הכדור, אני לא מספר לך שהוא נותן לי ביטחון כשהוא עם הכדור. הקהל שופט על המגרש והביקורת היא מאוד רגעית ואמוציונלית. ובגלל שאנחנו שומרים את זה לעצמנו ולא משתפים, אז אין לכם את כל האינפורמציה בעצם".
אתה חושב שכקבוצה הייתם צריכים לעשות משהו שונה לא רק על המגרש, אלא גם בחוץ?
"ממש לא. אני חושב שאנחנו מאוד רעים אחד לשני כשצריך. אנחנו מאוד ביקורתיים אחד כלפי השני. אנחנו תמיד אומרים את האמת, יש פה קבוצה שכאשר מישהו עושה משהו לא לעניין, ישר אומרים לו. כשמישהו אין לו מודעות למה שהוא נותן או לא נותן, אומרים לו. אם מישהו מתחנף לאחד כזה או אחר, או לתקשורת, יוצאים עליו, אומרים לו. אנחנו מאוד אומרים, מאוד מדברים, מאוד מנסים להרים אחד את השני. עשינו שיחות לפני הפלייאוף והיינו בטוחים שזה מעולה, אבל כשלנו בפלייאוף בסוף. אבל באמת שמחוץ למגרש אנחנו עושים הכל. יש לנו קבוצה מדהימה. כל מי שעוזב הולך מכאן ממש עצוב כי הם לא רוצים ללכת. שחקנים שמתוסכלים לפעמים תוך כדי העונה תמיד אומרים אח"כ - איזה קבוצה יש פה. זה משהו שרואים שכאשר הדברים הולכים לא טוב - אז אתה מבין שזה אמיתי. זה ברמת מחוץ המגרש. על המגרש, כל משחק הוא לגופו".
דור פרץ מול מאור מליקסון. "הרווחנו שחקן אדיר" (נעם מורנו)אני יודע שיש שני רגעים שאותך הכעיסו מאוד, ההפסדים לבאר שבע בעשרה שחקנים.
"כשקבוצה עם עשרה שחקנים, אני לא רוצה שהשחקנים שלי יגידו "אה, הם עם 10, אז אני אעשה", כי אז יש מצב שכולם עושים פחות. להפך. צריך להגיד שעכשיו הולכים לחנוק אותם עוד יותר, שלא יהיה להם את הכדור, ואז שכולם עושים את זה אז אין סיכוי ליריבה. והתחושה הזאת של לקיחת האחריות - זה משהו שחסר. היינו צריכים שכל אחד ייקח על עצמו עוד, ידחוף יותר, וגם על זה דיברנו, היו לי שיחות אישיות עם כל השחקנים על זה, ואנחנו צריכים עוד לצמוח מבחינת הרעות שלנו, הביקורתיות על המגרש תוך כדי המשחק, תוך כדי האימון, על הדרישה שלנו אחד מהשני. החברות פה איפשהו פוגעת, כי אתה מצד אחד חבר ורוצה לעזור לשני, אבל מצד שני, אתה לא רוצה לפגוע. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו לא פוגעים אחד בשני כי אנחנו כולנו לטובת הקבוצה. וגם אם מישהו מקלל אותי, הכל בסדר. נגמר האימון ואנחנו חברים. זה חלק מהמקצוע, ההבנה הזאת היא בעיני ההבנה הכי חשובה לקראת העונה הבאה. להרים כל אחד עם הדרישות שלנו, על אימונים, משחקים, מה כל אחד נותן, שכל אחד ייקח יותר אחריות. שנדחוף אחד את השני וניתן ביטחון, בזה אנחנו צריכים להשתפר".
מה עם רוע כלפי שופטים? אין לכם את זה, בחוץ יש דיבור שאתם משלימים עם כל מה שקורה נגדכם תוך כדי משחק ולא ממש מוחים על כך.
"ג'ורדי הולך אז אני יכול להגיד שזה באשמתו (צוחק). תראה, הייתה הנחייה מלמעלה אבל לא כי אנחנו מרחמים על השופטים. למכבי ת"א היו העונה המון משחקים עם הסגל. רצו שכולם יהיו זמינים, ורצו לשחק עם הסגל, ואם מישהו פצוע, ואם יש עומס, אז צריך לשחק עם הסגל. את ג'ורדי עיצבן שאנחנו מקבלים צהובים לא הכרחיים, ושהצהובים נצברים למשחקי הרחקה ממשחקים חשובים, או אפילו לא למשחקים חשובים - אלא למשחקים שזה היה בדיוק הרגע לתת למישהו לנוח ועכשיו אי אפשר - כי מי שקיבל צהוב מיותר, ניטרל את האפשרות הזאת. זה שיגע אותו ולכן היה לנו קנס על העניין הזה של צהובים מיותרים, אני יכול להגיד שאנחנו השחקנים לא הסכמנו איתו, והוא בכל זאת דחף את זה כי הוא הבוס וזהו".
שחקני מכבי ת"א מתווכחים עם ליאני. "את ג'ורדי עיצבן שאנחנו מקבלים צהובים לא הכרחיים" (רדאד ג'בארה)המועדון עובר עכשיו שינוי מאוד גדול, כל הצוות מתחלף, יש מנכ"ל שלוקח יותר עליו, הכל משתנה. גם עניין הפייר פליי ישפיע עליכם?
"עניין הפייר פליי הוא עניין מאוד מעניין. מצד אחד, המועדון מפסיד נזילות עם הכסף, כי לבעל הבית יש כסף ורצון אבל אסור לו לגעת בכסף. מצד שני, האוהדים, המועדון, יכול להרוויח איזשהי זהות שאולי נכפת עליו אבל וואלה, יש לי התרגשות לעונה הזאת, שמחזירים לי את שחקני הבית. אני חושב שהשחקנים שיצאו להשאלות העונה עשו עונה מעולה. כמעט כולם היו בפלייאוף העליון, שיחקו בקבוצות שלהם, אני אוהב אותם גם באופן האישי, אני מעריך אותם, התאמנתי איתם יחסית הרבה, יש לי מערכות יחסים אישיות טובות וכיף לי לראות את הדבר הזה. הם יקבלו את האפשרות לבוא ולהוכיח את עצמם, עכשיו דור פרץ היה אחד היחידים שיצא להשאלה וחזר ושיחק, וזה נותן עכשיו צ'אנס לעוד שישה-שבעה, כיף שיש להם הזדמנות. כן יוכיחו או לא, זה לא הנושא. למועדון עכשיו יש איזשהו גשר ללכת לכיוון שהמון אוהדים רוצים, להמון זהות. זה מרגש אותי. בא לי להתחיל את העונה כי אני יודע כמה רעב יהיה להם. כמה זה ייתן לאימונים".
“החבר’ה שחוזרים מהשאלה יביאו לנו רעב לאימונים, וזה חשוב מאוד”
אולי אבל הכניסה הזאת של שישה-שבעה חבר'ה צעירים כאלה על חשבון שחקנים מנוסים, צריכה להוריד ציפיות מהעונה הבאה?
"אני חושב שאי אפשר לדעת, זה היופי. יש פה מלא שחקנים ותיקים. אתה מסתכל על השחקנים שנשארים, אנחנו מבוגרים, אנחנו לא ילדים. זה לא שכל הקבוצה ילדים ויש לך רק שניים שלושה מבוגרים. יש לך נתח טוב מאוד של שחקנים בגילאים 25-6 ומעלה, ופתאום נתח צעיר, וגם הצעירים שלנו זה לא ילדים בני 17-18. עכשיו יש לנו גם חבר'ה מהנוער שלקחו אליפות ויעלו ויש להם רעב, זה יכול להיות תלכיד טוב. זה היופי בספורט, אי אפשר לצפות. כל הדיבורים על פייבוריטים לאליפות וכו', זה סתם. בגלל שאני גדלתי במועדון מגיל 6 ופתאום התחלתי ליצור בכל עונה עוד יותר זהות ועוד יותר אהבה וכבוד, לי זה מדגדג, זה עושה לי כיף, אני בטוח שלאוהדי מכבי זה עושה כיף גם. אני אגיד לך איפה החבר'ה האלה ירימו אותי - מעבר לזה שלכל אחד יש יכולת אישית גבוהה, זה ירים אותי ברעב. יבואו שחקנים רעבים שרוצים להוכיח את עצמם, שלא לקחו תארים בבוגרים, חלקם לקחו לנו אומנם בבני יהודה, אבל הם רוצים עוד תארים ולפאר את שמם ואת הקריירה ואני מצפה שהרעב הזה יגיע לכל אימון ולכל משחק ושחקן שיעלה בדקה 87 ייתן לך כל מה שיש לו, וזה מרגש אותי וזה נחמד לי וכיף לי וזה מה שבעל הבית שלנו רוצה. הוא רוצה קבוצה שהיא כמו קבוצת הוקי, עם אופי, עם כוח, שמשאירה את כל מה שיש לה על המגרש. זה מה שהוא רוצה. האוהדים השרופים גם טוענים כך. ברגע שניתן עונה כזאת ולא נצליח אז נוכל לבחון אם אומרים לנו את האמת. אבל אני מקווה שעם האיכות שיש לנו בסגל, שזה יתחבר למשהו שמביא לנו תוצאות".
האלבום של שרן ייני (נעם מורנו)ומה לגבי פן של התמודדות עם לחץ, שפתאום אולי יקבלו בוז אם פחות ילך, הם יכולים להיות ערוכים לכך?
"אני מבין למה אתה הולך כל הזמן לצד השלילי, כי יש תסכול כשלא לוקחים אליפויות וזה בסדר. אבל תראה, גם אני הייתי שחקן צעיר, ושברו לי שמשות, והתקשורת היללה אותי ואמרה עליי שאני הדבר הבא, ואח"כ אמרה שחייבים לזרוק אותי מכאן כי אני חלש. אמרו לי שאני גאון ואז שאני חלש, ואז שאני בסדר. זה חלק ממכבי ת"א, להיות שחקן מכבי כחלק ממועדון שיש בו לחץ, בית"ר מועדון מלחיץ, מכבי חיפה מועדון מלחיץ, יש עוד מועדונים שמלחיץ לשחק שם ושחקן כדורגל צריך להתמודד עם לחץ ופחד. זה חלק בלתי נפרד מהקריירה שלנו. בגלל זה היו שחקנים כישרוניים שלא הגיעו רחוק, ושחקנים עם פחות כישרון שכן הגיעו מאוד רחוק, כל שחקן צריך לעבור איזושהי אבולוציה וכמה שאנחנו נדע לתמוך בו יותר נכון ולתת לו להתמודד עם זה, ונדע מתי לתת לו את הגב ומתי לתת לו בראש, אז הם יוכלו להתפתח ואני מקווה שהם יצליחו".
אני זוכר שהיה משחק בעונת הטרבל, בבלומפילד והייתה אווירה לא משהו וסיפרת לנו שישבתם עם ערן מחוץ לסגל וסימסתם לחבר'ה בקהל שיתחילו לדחוף ויעירו את בלומפילד ובאמת הם עשו את זה וגם השער הגיע די מהר וניצחתם באותו המשחק. הם הרימו את הקבוצה. ואולי זה חסר לכם? החיבור הזה של קהל ובלומפילד ביחד?
"תקשיב, אני חושב שלמועדון מכבי ת"א לא הייתה עונה טובה כמועדון. מה כולל מועדון? הוא כולל צוות מקצועי, עניין של החלטות בזמן או לא, על מה לעבוד ועל מה לא לעבוד. שחקנים - איך הם מביאים את עצמם לעונה, מבחינה מנטלית ומקצועית. אוהדים - גם לאוהדים לא הייתה עונה טובה. האוהדים מתוסכלים, באסה לנסוע לנתניה, יש פקקים, קשה להם, העידוד לא היה כמו בכל עונה אחרת. היו משחקים שפתאום היה טירוף - בדיוק כמו הקבוצה, היו לנו משחקים של בום וטירוף ושערים והקהל היה בטירוף ויש אנרגיות נהדרות. ופתאום משחק אח"כ אין אנרגיות, ואין קהל, ופתאום כעס כלפי השחקנים והמועדון. אנחנו כמועדון כמכלול לא הייתה לנו עונה מספיק טובה וגם אז, אנחנו מקום שני, גביע הטוטו, עולים לליגה האירופית שזה הדברים היותר חיוביים. אבל לכל אחד יש כוח בפני עצמו. אבל אם כולנו ביחד נהיה בטופ שלנו מבחינת רעב, בחירות, עידוד, החלטות של מועדון - זה מועדון שיהיה אטרקטיבי. גם המשפחה שלי יש לה מחשבות של ‘כן לבוא, לא לבוא, נוח או לא נוח, פקקים או לא’, בבלומפילד זה היה משהו אחר. אבל אני חושב שכל מי שאכפת לו מהצלחת המועדון - צריך לצאת מאזור הנוחות שלו. אם זה שחקנים - לתת מעצמם כשקשה, לעבוד על דברים שפחות טובים. להתמודד עם לחץ מתקשורת וקהל. וקהל, לתמוך יותר, להיות נוכח, כמו הקהל שאנחנו מכירים שגם היה בעונה הזאת אבל לא בכל העונה. אני אוהב להגיד את האמת לכולם. מודעות זה הדבר הכי חשוב. זה למה תמיד מפריע לי הפער בין מה שחושבים עליי בתוך הקבוצה לבין מה שחושבים עליי בחוץ. בגלל זה אני אומר לעצמי תמיד "אולי אתה לא מודע לעצמך", זה הדבר שהכי מפחיד אותי. אני כל הזמן דוחף למודעות ואומר לאנשים בפנים. אז חשוב שכולם יידעו שכולם צריכים להשתפר. אני חושב שאנחנו גם צריכים להסתגל כבר לנתניה, זו שנה שלישית, זה מספיק זמן".
"כל שחקן צריך לעבור איזושהי אבולוציה". שרן ייני (עמית מצפה)הזכרת מקודם את החבר'ה מבני יהודה שלקחו לכם את הגביע. אני רוצה להחזיר אותך טיפה לגמר ההוא, ולסיום של העונה ההיא. מה קרה פה ביניכם לבין ליטו וידיגל. ליטו וידיגל זו נקודה שאף אחד לא רוצה לגעת בה ותמיד שמעלים אותה, יש מן חשש כזה לדבר. אולי עכשיו תסביר?
"אני חושב שהייתה לנו תקופה טובה עם ג'ורדי באותה העונה, היינו במומנטום חיובי, הייתי בטוח שניקח אליפות, ואז הגיע ליטו. סוג העבודה שלו, סוג ההתנהלות שלו, בדיבור, שפת גוף - לא פגעו כל כך עם מה שאנשים פה הכירו. זה היה משהו שונה. הרבה הבטחות לשחקנים, של "אתה הולך לשחק ואתה הולך להיות ככה", ואנחנו שחקנים שמדברים בינינו המון, ואם אתה אומר לשחקן שהוא הולך לשחק לפני שבכלל היו אימונים, אז זה יוצר משהו שלילי, אתה מבין? השליליות הזאת יצרה משהו לא טוב וזה הוריד אותנו. מעבר לסגנון העבודה שהוא היה יוצא דופן לנו, משהו בהתנהלות, נתינת הבטחות לאנשים, וחלק מההבטחות מופרות, וחלק לא מופרות, זה יצר דינמיקה לא טובה כקבוצה. לא אחד כלפי השני, אבל כן כלפי הצוות, וזה מה שמוריד. הייתה צורה בהתנסחות שלו של איך להעביר את המסר, ענייני שפה שזה היה קשה בהתחלה, הוא היה מאוד מבולגן והמסרים עברו בצורה מאוד מבולגנת. היה המון כאוס ברמה הזאת ורמת ההבטחות גם יצרה משהו שלא היה חיובי וזה היה בתזמון פחות טוב, כי כבר היינו בגל. וזה הספורט. כל דבר קטן הוא חשוב".
ליטו וידיגל. "היה משהו שונה" (משה חרמון)איך קיבלתם את הירידה של ג'ורדי לקווים לאחר מכן?
"לגבי אם יש או אין מנהל ספורטיבי, לא נכנסתי לחשיבה הזאת. בגדול, מה שקורה זה שהמנכ"ל יותר מעורב. אני מניח שהוא יראה יותר אימונים ויהיה יותר מעורב. מבחינת ג'ורדי שירד לקווים, דיברנו על זה אני והוא. אני בן אדם שיגיד למישהו לעשות משהו או לא לעשות משהו, רק כשאני יודע ב-100 אחוז מה הולך לקרות. ולא הייתי בעמדה של לדעת מה יהיה. תבין, ג'ורדי בעיני הוא הדמות הכי חשובה בעשור האחרון במכבי ת"א, אולי אפילו לתקופה גדולה יותר, וכל מה שהוא מחליט - מקובל, כי זה הוא, הוא צריך לקבל את הכבוד הזה בעיני. אדם שעשה כל כך הרבה בשבילנו, בשביל המועדון, צריך לקבל את כל הכבוד לקבל את ההחלטה. אם נצליח איתך, מעולה. אם ניכשל איתך, מעולה. אמרתי לו במהלך העונה דעות אישיות שלי, חלק הוא קיבל וחלק לא, אבל לא המשכתי, כי הוא מקבל את ההחלטה והוא צריך לקבל את כל הכבוד גם להצליח וגם להיכשל".
“שונא ראיונות, יש לי הרבה מה להגיד, התקשורת מחפשת את השלילי”
איך זה יהיה להגיע לפה ב-17 ביוני ולא למצוא אותו ואת שאר הצוות כאן?
"קודם כל יהיה לי עצוב, אבל אתה יודע כמה פעמים בכדורגל היה לי עצוב? גל אלברמן לא היה לי עצוב? כשטיטי (בן חיים) עזב לא היה לי עצוב? ערן לא היה לי עצוב? אני מסתכל על השנים האחרונות, אני יכול להגיד עוד מלא שחקנים. עצוב. אנחנו גם בסוג מקצוע שהחברים שלך עוברים כל הזמן ויש תחלופה. אם יחשבו לי עם כמה שחקנים שיחקתי, שחקנים בודדים, אתה תגיע למספר גבוה של מאות. כל הזמן הקבוצה מתחלפת ואנחנו לומדים לחיות עם זה".
קרויף וייני, "לא הייתי בעמדה של לדעת מה יהיה" (מרטין גוטדאמק)אולי ההבדל ביניכם לבין ב"ש זה שהיא, תוך כדי האליפויות שלה, לא איבדה אף שחקן משמעותי בעוד אתם איבדתם בכל עונה מישהו גדול? עטר אחרי האליפות הראשונה, מאמנים אחרי כל עונת אליפות, ערן שעבר לסין, טל שהלך לצ'כיה, אתה שאחרי הטרבל עברת להולנד. בכל קיץ מישהו גדול הלך, ושם זה לא קרה, אולי מכאן ההבדל הגדול שנוצר?
"אם היו לי את כל הנתונים לענות על השאלה הזאת, הייתי עונה. אני לא יודע איזה הצעות הם קיבלו, אני לא יודע מה הדו שיח עם אלונה, אני לא יודע איך שחקנים שלהם מתמודדים עם זה שאולי יש להם אפשרות להתקדם והמועדון לא נותן להם, אין לי מושג איך הם מתמודדים עם תסכול, אני לא יודע אם שדרגו שחקנים. איך אענה על זה? זה כמו עכשיו עיתונאים לא יודעים משהו ומחליטים ש"איקס" תיקח אליפות. אי אפשר לדעת".
אתה חושב שכל ההחלטות שהתקבלו פה על שחקנים שנפרדו מהם, מכרו אותם, היו נכונות לעתיד המועדון? (אלא שהשאלה הזאת התפתחה לתשובה בכיוון אחר לגמרי, ר.א).
"תראה, אני לא הולך להגיד לך תקשורתית מי אני חושב שמכבי ת"א עשתה טעות שהיא לא השאירה. תאמין לי שאמרתי להם מה אני חושב. יש מלא שחקנים שאני אוהב ומעריך, זה לא רק ברמת להגיד למועדון, זה גם להגיד לשחקנים מה אני חושב, ויש פה שחקנים שנתתי להם את המילה שאני לא מתערב, ויש כאלה שרצו שאני אתערב. לא אגיד לך איפה הייתה טעות כי זה דבילי. גם אם היו לי את כל הנתונים לגבי ב"ש, עדיין לא הייתי עונה לך על השאלה הזאת, כי היא הייתה מוציאה אותי שחצן. אני שונא ראיונות. כי יש לי מלא להגיד, ואני עוצר את עצמי, גם עכשיו מלהגיד מלא דברים. אני נכוותי מתקשורת, מה זאת אמרת? עשיתי אין ספור ראיונות. ב-90 אחוז מהראיונות, עשו כותרת שמביאה אש כלפיי או שמוציאה את מה שאמרתי לא בדיוק מה שאמרתי. ואנשים רואים כותרת, מגיבים לכותרת. לא יודעים באמת מה נאמר. בגלל זה אני לא אוהב תקשורת, העריכה די מגמתית, כולם מרגישים שהם צריכים לעניין ואני לא אוהב את זה. התקשורת מאוד ארסית. כולם מחפשים את הרע. אתה עכשיו מאוד מתוסכל ממכבי ת"א, אז אתה שואל מאוד שלילי, לא חיובי, ואני בן אדם שמסתכל כל הזמן על החיובי וקשה לי כל הזמן לראות אנשים דוחפים אחד את השני. עכשיו יש מקומות שצריך להגיד דברים שלא מתאים לכולם תמיד לשמוע, אבל בגדול מנסים למשוך על ידי שליליות וזה מטריף אותי".
בוא נלך רגע למשהו חיובי אם ככה. אמרת מקודם שזה יפה שברק יצחקי ויואב זיו קיבלו תפקיד מקצועי ושאתה גם חושב לכיוון הזה, יש לך כבר מחשבות על כך?
"אני לא איש עסקים, אז יש דברים בניהול שאהיה בהם טוב ולא טוב. לגבי ידע מקצועי, אני חושב שאוכל לעשות את זה טוב, לגבי המנטלי אעשה את זה טוב, לגבי קידום ילדים אני חושב שאעשה זאת טוב. אני אמשיך לצבור ניסיון, אני צריך עוד להחכים, אולי אעשה תואר שני, והמועדון כן חשוב לי".
שרן ייני. "אני לא אוהב תקשורת, העריכה די מגמתית" (נעם מורנו)מכבי ת"א של מודל 2018/19, לאן מועדות פניה בתחושה האופטימית שלך?
"התחלתי מלא עונות במכבי. עונות התחילו רע ונגמרו טוב. התחילו נהדר ונגמרו גרוע. התחלתי בעונות שכל הסגל היה מהרגע הראשון, והתחלתי שהסגל הסופי היה רק אחרי חודשיים. אני אמיתי רוצה לתת לך תשובה אבל התשובה שלי לא תהיה נכונה ולא תהיה טובה כי אין לי דרך לדעת".
לתפיסתך, מכבי ת"א ומודל הצוותים הזרים זה משהו שצריך להימשך?
"מכבי ת"א צריכה להביא את מי שלדעתה ירים אותה הכי הרבה, ירים את השחקנים וייקח אותה קדימה בין אם זה ישראלי או זר. תמיד למצוא את האדם הכי נכון".
בלומפילד בעוד שנה?
"הלוואי. אני מאוד אוהב את האצטדיון. דיברתי עם הרבה שחקנים ששיחקנו נגדם בליגה האירופית ובמוקדמות ליגת האלופות וכולם אמרו שיש לנו כר דשא יוצא דופן, ואווירה של קהל יוצאת דופן, של אווירה מחשמלת. תיקח רגע את צ'לסי נניח, בסטמפורד ברידג'. הייתי אורח של צ'לסי כי ויטסה היא קבוצת בת שלהם, ישבתי בתא של צ'לסי עם מי שמנהלת אותה בפועל, היה שם אנדריי שבצ'נקו, הם דיברו על זה שאיך הם מנצחים שלוש-ארבע אפס, והקהל של מכבי שומעים אותו כמו במשחק בית של מכבי. זה מה שהמנכ"לית של צ'לסי אמרה לשבצ'נקו. בבלומפילד יש משהו מחשמל. הקהל מתחבר אליו, השחקנים מתחברים אליו, הוא יוצר דבק בין המועדון, לשחקנים לקהל וזה יוצר משהו טוב. הלוואי שנחזור, זה חשוב חבל על הזמן, אבל כמו שאמרתי שאני מצפה מהשחקנים לעשות הסתגלות, גם אנחנו צריכים לעשות הסתגלות למגרש חדש וגם האוהדים צריכים לעשות הסתגלות. זו שנה שלישית וכמו שאמרתי, הגיע הזמן, חייבים להסתגל, כולם, אנחנו אחד".
מתגעגע לבלומפילד. ייני (רדאד ג'בארה)תן לי את הרגע הכי גדול שלך בעידן ג'ורדי.
"מלא. אין ספור רגעים. אבל הרגעים רגשית, שלי כאילו היו הכי מתוקים, זה באליפות הראשונה של 2012/13, זה לא יוצא לי מהראש. אני חוויתי פה את העשר שנים בלי אליפות. זה לא עוזב אותי. האווירה שהייתה במשחק האליפות, זה יושב לי בראש ולא יוצא. כמות הפלאשים שהיו, כמות הקהל. ברמת האירועים - ואני אדם שחכן, הכל חרוט לי. אני זוכר מהלכים. הגול של מיכה שמאוד זכור לי, שהוא בועט ועובר מעל השוער, השער של פריצה, ההנפה, החגיגה, הסיבוב שלנו, מה שאמרנו, פרץ הרגשות. זה רגע מאוד חזק. הרגע שבו עזבתי להולנד, עשו לי כל כך הרבה פרידות שהרגישו לי כל כך אמיתיות ואני התרגשתי ברמה מטורפת. העלייה מהבתים של הליגה האירופית זה היה מבחינתי הצהרת כוונות אדירה, מה עוד? ג'ורדי ואני מבחינתי הרגעים שאני זוכר ממנו - אם אתה מבקש ממני לחשוב על ג'ורדי - סוף אימון, לא משהו ספציפי, כל אימון, מכין את המוזלי שלי אחרי האימון, ג'ורדי מכין יחד איתי, אנחנו מתיישבים ומסתכלים על הדשא, יש כמה חבר'ה שעדיין נשארו לבעוט, חלק בחדר הלבשה, חלק לידנו, יושבים ככה באיזי ומדברים על שטויות. זה משהו שכיף לי להיזכר מהתקופה עם ג'ורדי. כיף, החיבור איתו".
אתה רואה אותו חוזר לפה?
"למכבי? לישראל? הוא מת על ישראל. אני רואה אותו חוזר לפה אין ספור פעמים, בוודאות ברמה האישית. וברמה המקצועית, הוא בעצמו לא יודע. זה בן אדם מאוד יוצא דופן. זה שהוא נשאר פה שש שנים זה הזוי. הוא אוהב שינויים, הוא אוהב ריגושים והוא נשאר תקוע במקום כזה? הוא היה בהלם מזה, המשפחה שלו בהלם מזה. הוא היה שגריר אדיר לישראל. כל חייו יהיה כזה. וגם חואן, וקרלוס ודומי וזה מעולה לנו ממש".
שרן ייני עם סרט הקפטן (נעם מורנו)את העונה הזאת התחלת כקשר אחורי וכרגיל זזת בכל עמדה במגרש. איפה אתה רואה את עצמך?
"אני מתחיל את העונה הבאה אני בכלל לא יודע אם רואים אותי. אני מתחיל עונות פה במכבי ת"א ואף אחד לא אומר לי מה הולך להיות איתי. אפילו המספר שלי השתנה העונה, החלפתי בחזרה ל-21".
מה זה עושה לך בלב לשמוע את המילים שרן ייני קפטן מכבי ת"א?
"זה נותן לי גאווה, זה מעלה לי בי חיוך. זה גורם לי להבין שיש עליי יותר אחריות".
זאת אחריות קשה, לא?
"תשמע, אני חווה כל עונה תסכולים, בשבילי כל עונה היא עונה קשה בשבילי. ברמה הפיזית, ברמה המנטלית, ברמת המה שאני דורש מעצמי ומה שאני דורש מעצמי להוציא מאחרים. יש לנו פסיכולוג של הקבוצה, אני מטופל שש שנים אצלו כי קשה לי להתמודד עם רמת האחריות שמצפים ממני או שאני מצפה מעצמי, אני מאוד ביקורתי כלפי עצמי. בוא נגיד שכשאני אפרוש ואפסיק להיות קפטן, במיידי תהיה לי תחושה שירד לי משקל גדול מהכתפיים. אבל אני בטוח שבהמשך אתגעגע מאוד לרמת האחריות הזאת".