"אחרי ההצלחות האדירות בשנים האחרונות, אורי אלון והפועל ירושלים מסתערים על אליפות שלישית בארבע שנים וממשיכים לבנות את המורשת האדומה".
זהו הטקסט בתיאור בעמוד הווידאו שהעלה הבעלים בניו יורק לעמוד הטוויטר שלו שעות בודדות לפני שהאלופה הובכה בביתה, שוב, נגד הפועל גלבוע/גליל בתוצאה 85:78 ונפלה לפיגור 1:0 בסדרה.
נכון לכתיבת שורות אלה, הסרטון בעמוד היוטיוב של הקבוצה מגרד למעלה מ-8,000 צפיות. מחד, נראה כי אלון וירושלים לא באמת מסתערים על כלום. מצד שני, האדומים ממשיכים במורשת הפלייאוף - להפסיד בבית, להיכנס לפיגור בסדרה, ואולי להשלים קאמבק.
הייתה בארינה תחושת דז'ה וו מאשתקד, אז סקוטי הופסון הוביל את עירוני נהריה ל-0:2 גדול בסדרה, לפני שהצפוניים נפלו מהרגליים, נפגעו מהחלטת שיפוט מפוקפקת במאני-טיים בעין שרה, והתסריט בסיום מוכר וידוע.
ירושלים הייתה מביכה על המגרש אמש כמעט כל המשחק. האדומים לא הציגו כדורסל חכם, הגיעו לא מרוכזים, ובסביבת הספסל נראו אנרגיות שליליות. גלבוע/גליל ממש לא "גנבה" את המשחק, בניגוד לסל הניצחון הדרמטי של סקוטי הופסון בזמנו. הפעם היא ניצחה בזכות ולא בחסד.
וזו לא קלישאה. ממש לא. בכלל לא. אלא תיאור פרטני של דבריו של עודד קטש: "לא היינו מספיק חכמים מול ההגנה שלהם. נצטרך להיות הרבה יותר חכמים ומרוכזים. גם האנרגיות לא היו טובות בהרבה דקות. הגיע להם לנצח. הם שיחקו יותר טוב. זה אף פעם לא קל, לא להגיע לפיינל פור ולא לקחת אליפות, אבל צריך להראות אופי אם רוצים לעשות משהו".
ג'רום דייסון רשם הופעה רעה של 4/16 מהשדה בתוספת 50% חלשים מקו העונשין. תוסיפו לזה 2/10 מאכזב מהשדה של טרנס קינזי (יכול להיות שלשייק החלבונים הייתה עליו השפעה שלילית?) ודקות בודדות בלבד של קיילין לוקאס שנמחק מהרוטציה - והנה לכם נוסחה שבחיים לא יכולה לעמוד בכבוד מול צמד הפיטבולים של אריאל בית הלחמי: ג'ייקובן בראון ודיאנג'לו האריסון.
לא תאמינו כיצד הרוח המשוגעת של סימונה פיאניג'אני עדיין מרחפת מעל ירושלים. אמש, כשירושלים צונחת ל-1:0 בסדרה, אולימפיה מילאנו חגגה העפלה לסדרת גמר הפלייאוף של הסרייה א'.
בואו נודה באמת. האיטלקי הצליח לריב עם כל הישראלים שלו, לאבד מנטלית את אמארה סטודמאייר, לבצע תחלופה גבוהה של זרים, להתיש את כל גורמי התקשורת השונים, להפסיד 14 פעמים בליגה (!), ובכל זאת לקחת אליפות הודות לחסדיו של רמי הדר, שבעט את ריצ'ארד האוול מהפועל ת"א.
אז מה הקשר של המאמן שמאוס בימים אלה גם על השחקנים שלו גם במילאנו? ג'ייקובן בראון. לפני שדני פרנקו הנחית את ג'ארל מקניל בהפועל ת"א, הוא רצה את ג'ייקובן בראון. רצה מאוד אפילו. סוכנו של האמריקאי דאז, ראדה פיליפוביץ', ניחשב לקשוח ולעיתים חסר כל היגיון, אבל לא ממש רצה לשמוע על האדומים.
הוא סגר מאחורי הקלעים עסקה עם ראשי מילאנו וקיבל הבטחה בעל פה כי התנאים סוכנו והחוזה ישלח במייל. בראון, התרגש מקפיצת המדרגה לצמרת האירופית והחל לספר לחבריו כי בשלב ראשוני ירשם רק ליורוליג עם האיטלקים, ובזירה המקומית אנדרו גאודלוק וג'ורדן ת'יאודור יתלבשו.
אלא שכמה ימים מאוחר יותר, פיאניג'אני שם ברקס לעסקה והיא התפוצצה. זה היה בשלב מאוחר יחסית, וקבוצות כבר החלו בטרום עונה, ואז בראון החליט בהפתעה גמורה לחתום בגלבוע/גליל.
בראון פיטר את סוכנו, וחתם עם דן קרטין בהמלצת דיאנג'לו האריסון. אולם מאז האחרון החליט גם הוא לבצע שינויים בגזרת הייצוג וכעת הוא עם חברת "אוקטגון", ושוחה בביצה עם מאות גארדים נוספים.
בכל אופן, השניים התעללו בגארדים הירושלמים עם 36 נקודות משותפות ונתנו הופעה לוחמנית וחסרת פשרות לשחקנים העדינים של האלופה. "ירושלים קבוצה גדולה, אף אחד לא סופר אותנו. אנחנו צריכים להיות גנגסטרים. זה הולך להיות קרב כלבים. הם יבואו למשחק מספר 2 וישחקו חזק ופיזי, אבל אנחנו נקבל את האתגר".