ההתפשרות והעיכוב: הבעיה של ועדת האיתור

ועדת האיתור של ההתאחדות לכדורגל לבחירת המנהל הטכני הגיעה לישורת האחרונה, אך נראה שהיא גם נתקלת כעת בבעיה הכי גדולה שלה. בגלל שליו"ר ההתאחדות עופר עיני היה זמן, הוועדה החלה בעבודתה באיחור גדול ויש לה פיגור של כחודשיים לפחות.

בגלל שלתפקיד זה יש רק כ-300 אלף דולר לשנה, לא מעט מועמדים ירדו מן הפרק. כאשר החליטו ללכת על שינוי ומהפכה, אז בהתאחדות לכדורגל היו חייבים להשיג עוד תקציב כדי שתהיה אפשרות לבחור את המועמד הכי טוב שאפשר, ולא להתפשר.

עופר עיני (רדאד ג'בארה)

בסופו של דבר, הרבה בגלל האילוצים בהתמודדות על התפקיד, נותרו רק האוסטרי וילי רוטנשטיינר (יגיע לוועדה מחר, רביעי ) והאיטלקי פיליפו גאלי (יופיע בפני הוועדה בחמישי). אין ספק שאפשר היה למצוא מועמדים קצת יותר בכירים, אם היה עוד תקציב ועוד זמן.

אך הבעיה הכי גדולה היא שבהתאחדות קבעו שהמנהל הטכני הנבחר ישתתף בקביעת המאמן הלאומי הבא.

איך מנהל טכני חדש שלא מכיר את הכדורגל הישראלי יכול להכיר את המאמנים הישראלים. מנגד, אם המנהל הטכני יגיד בוא נלך על מאמן זר, איך מאמן זר יכול להכין נבחרת שהוא כלל לא מכיר את השחקנים שלה ואין לו זמן לכך?

למד את ישראל היטב לפני שהגיע. ג'ורדי קרויף (אחמד מוררה)

כאשר מדברים על מנהל טכני בארץ, אז נותנים דוגמת את ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב שגם הגיע כזר. זה נכון, רק עם הבדל קטן, ג'ורדי לפני שהחל לעבוד במכבי ת"א, שהה פה כמה חודשים, למד את כל מה שקורה פה מקרוב, היה לו זמן למידה, עקב אחרי כל השטיקים פה, היה לו זמן לראות בלי לחץ.

בסביבת הוועדה אמרו היום: "אין ספק שיש בעיה גדולה, זו לא הדרך האידאלית לבחור מועמדים. יש איחור רב. אולי יצטרכו בסוף לבחור בכלל קודם מאמן, והמנהל הטכני שייבחר ילמד מה שקורה פה, יוסיף את הנקודות שמבחינת ההיבט שלו הוא יכול לתרום בהן, אך הוא לא יכול לבחור את המאמן, זה לא רציני”.