גידי ליפקין
|
יו”ר ההתאחדות לכדורגל עופר עיני, שאמור לסיים את תפקדיו, זוכה לא פעם לביקורת גדולה על ההתנהלות המקצועית שלו כאיש שעומד בראש המערכת האחראית על הענף הפופולרי בישראל, אך יחד עם זאת, על ההתנהלות הכספית בתקופותו אין כל עוררין.
בזכות תכנית ההבראה שהוביל, עלתה ההתאחדות על פסים חיוביים במישור הפיננסי. הדוח הכספי לשנת 2017, שהנהלת ההתאחדות לכדורגל צפויה לאשר בישיבתה הקרובה מראה על התנהלות מקצועית שראויה למחמאות. אותו דוח מלמד כי הגירעון הכספי ירד לסכום של 16.870 מיליון שקל, לאחר שאת שנת 2017 החל הגוף עם גירעון של 33.2 מיליון שקל ואת שנת 2016 עם גירעון של כ-55 מיליון שקל.
כמו כן, ההתאחדות החזירה בשנת 2017 לאופ"א הלוואה על סך 10 מיליון שקל וגם פרעה הלוואה לבנקים בסך של 13.6 מיליון שקל. בנוסף, העלתה ההתאחדות את שווי המזומנים שלה עד סוף 2017 ב-7 מיליון שקל, 25 מיליון לעומת 18 מיליון בתחילת 2017. להתאחדות אין כיום גם אשראי מתאגידים בנקאיים, הוצאותיה המשפטיות עלו ב-2017 לסך של 6.5 מיליון שקל, לעומת 4.269 מיליון שקל בשנת 2016, זאת בגלל הפרשה לתביעות השונות של שופטי הכדורגל.
על אחזקת הנבחרות השונות, כולל שכר מאמנים ונסיעות לחו"ל הוציאה ההתאחדות 21 מיליון שקל, לעומת 23.4 מיליון שקל אשתקד. בתחום ארגון משחקים בינלאומיים ההתאחדות שילמה כ-3 מיליון שקל לעומת סכום של כ-1.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
תקציב איגוד השופטים הסתכם בכ-19 מיליון שקל לעומת 18 מיליון בשנת 2016, כאשר הוא כלל דמי שיפוט בסך 9.3 מיליון שקל, הסעות בשווי 262 אלף שקל, משכורות על סך 7 מיליון שקלים, השתלמויות ב-120 אלף שקל, שכירת אולמות ב-112 אלף שקל, ועוד הוצאות אחרות שעמדו על 1.2 מיליון שקל.
הוצאות הנהלה כלליות הסתכמו בסכום של כ-7.3 מליון שקל, לעומת 6.85 מיליון שקל בתקופה המקבילה. על אחזקה ולוגיסטיקה של בית הנבחרות בשפיים ואצטדיון רמת גן וכן מתקני האימונים השונים, הוציאה ההתאחדות סך של 5.6 מיליון שקל, לעומת כ-5 מיליון אשתקד.
מבחינת הכנסות, ההתאחדות הציגה ירידה בגין תשלום המס מהקבוצות על מכירת כרטיסים ומנויים, שירד לכ-8 מיליון שקל לעומת כ-8.25 מיליון שקל. ממיסים ודמי שיפוט ההכנסות צמחו ל-15.5 מיליון שקל לעומת 14.3 מיליון שקל. מקורס המאמנים הכניסה ההתאחדות 1.1 מיליון שקל.