ח"כ רזבוזוב דורש להחמיר ענישה על ספסרות

יממה אחרי טירוף מכירת הכרטיסים למפגש ההכנה בין נבחרת ישראל לארגנטינה ב-9 ביוני באצטדיון טדי בירושלים בעקבות הספסרות שהחלה לכרטיסים למשחק , חבר הכנסת מטעם סיעת יש עתיד יואל רזבוזוב הגיש היום (שני) הצעת תיקון לסעיפים בחוק העונשין איסור ספסרות בכרטיסי מופעים שנחקק ב-1977, כך נודע ל-ONE.

כאמור, רגע אחרי סיום המכירה, הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט התמלאו בהודעות של ברי מזל שהצליחו לרכוש כרטיס למשחק אשר מנסים למכור אותו ברווח של עד פי 5 ממחירו, כאשר המחירים הופקעו. הצעת החוק ביוזמתו של ח"כ רזבוזוב תנסה לשים סוף לתופעה. הצעת החוק מבקשת לקבוע שכל מכירה של כרטיס במחיר העולה על מחירו הנקוב, תיחשב לעבירה. ושהעונש בגינה יוחמר לעונש מרבי של עד שנת מאסר. זה בנוסף לאפשרות החלופית של הטלת קנס, כפי שקבוע היום בחוק. 

ח"כ רזבוזוב מסר: "הצעת החוק הזו נותנת למערכת אכיפת החוק כלים בהתמודדות שלה מול העבריינות הקיימת סביב הספורט בישראל. הביקוש לכרטיסים למשחק כמו ישראל – ארגנטינה, לא מצדיק גזל של אוהדי הספורט. אני משוכנע שאם היה קיים חוק זה, רק מי שהתכוון באמת להגיע למשחק, היה מנסה לרכוש כרטיס ולא כל הספסרים המזדמנים. כך, היו יכולים אוהדי נבחרת רבים להשיג כרטיס למשחק במחיר שנקבע ולא במחיר המופרז שמבקשים הספסרים".

בהסבר להצעה נכתב: “סעיף 194א’ לחוק, מגדיר את איסור עבירת הספסרות וקבע כי ספסר ייחשב למי שעוסק במכירת כרטיסים במחיר העולה על מחירם הנקוב, בלי שבידיו רישיון למכירת הכרטיסים. דא עקא, לשון החוק מותירה את המונח עוסק באופן שנתון לפרשנות, שכן החוק יוצר הבחנה בין מי שמוכר כרטיס בודד באופן חד פעמי במחיר העולה על מחירו הנקוב, לבין מי שעיסוקו הוא מכירת כרטיסים במחיר העולה על מחירם הנקוב, וכך מותיר את הספסרות המזמנת פרוצה וללא כל מענה חוקי. מטרת הצעת חוק זו היא לתקן את הסעיף, כך שיקבע באופן מפורש ובהיר כי כל מכירה של כרטיס במחיר העולה על מחירו הנקוב, בין כמכירה מזמנת ובין כדרך עיסוקו של אדם, תיחשב לעבירה לפי סעיף 194א’ לחוק העונשין”.

ליאו מסי ושחקני נבחרת ארגנטינה. יש שמוכנים לשלם אלפים כדי לצפות במשחק (רויטרס)

“תופעת הספסרות גועשת ונוגת לתחומים רבים, ביניהם ספורט, נגינה, שירה, מחול, דרמה, קולנוע וכדומה, וניכר כי החמרת הענישה בגינה היא כורח המציאות. הצעת חוק זו מבקשת לתקן את הסעיף, כך שהעונש המרבי שיוטל על מבצע עבירת ספסרות יעמוד על שנת מאסר, וזה בנוסף לאפשרות החלופית של הטלת קנס, כפי שקבוע היום בחוק. במצב דברים זה, נכנסת לתוקפה ההבחנה בין ספסרים קבועים וספסרים מזדמנים. בעוד ענישת האחרונים ינחו שיקולי שיקום ולעיתים גם הרתעה, בענישת הראשונים ינחו בעיקר שיקולי גמול ומניעה. החמרת הענישה כאמור, עשויה להרתיע עבריינים חוזרים, שלרוב אינם נרתעים מעונשים כלכליים כגון קנסות והתחייבויות, בין היתר עקב משקלם השולי של הקנסות”.

“אף על פי כן, לא כך הדבר בנוגע לענישת מי שעוסק ב-’ספסרות מאורגנת’ – עבריינים העוסקים בספסרות בהיקף נרחב ובאופן קבוע, או עבריינים אשר מדיחים קטינים לבצע את העבירה הפלילית. כלפי אוכלוסייה זו יש לנקוט בצעדים חמורים יותר, דהיינו קביעת עונש חמור יותר של עד שלוש שנות מאסר, גם במקרה זה בית המשפט רשאי להטיל עונש קנס חלופי, כפי שקבוע היום בחוק. יתרה מכך, הצעת חוק זו מתמודדת עם תופעה הצומחת בשנים האחרונות בעקבות התפתחות רשת האינטרנט וההתקדמות הטכנולוגית, המאפשרת לספסרים לבצע את עבירת מכירות הכרטיסים האסורות באמצעות רשת האינטרנט, לרבות באמצעות הרשתות החברתיות. ככל שמדובר באפשריות הבלתי מוגבלות שמציעה רשת האינטרנט, הרי שניתן לעסוק בספסרות גם מהבית – מהמחשב או מהטלפון הסלולרי, וכך יכולים הספסרים להמשיך בעיסוקם באין מפריע. תופעה זו מעוררת את הצורך לבחון חלופות אפשריות להפללת פעולות אלו, וכך עושה הצעת חוק זו”.