אביטן: הבסיס של חדרה יישאר גם בליגת העל

"יש בי מספיק אנדרנלין בשביל להדליק את כל הארובות ולמלא בחשמל את כל תחנת הכוח של חדרה". כשניסו אביטן עזב את הפועל באר שבע, עלה צפונה ויצא להרפתקה עם הפועל חדרה, סביר להניח שהוא לא חשב ולו לרגע אחד על האפשרות שהקבוצה תזכה לחגוג עלייה לליגת העל. אלא שמשהו הרגיש לו נכון במהלך הזה. הוא החליט לקחת את הסיכון, לעזוב את קבוצת הנוער במועדון שקוטף תארים כמו זה של אלונה ברקת וזכה לעשות עונה קסומה בליגה השנייה.

המאמן בן ה-46 התקשה להוריד את החיוך אמש (שני) אחרי שהקבוצה שלו, הפועל חדרה, השלימה את המשימה ועלתה לליגה הראשונה בישראל, לראשונה מאז 1979. כשהוא הגיע למועדון מהליגה הלאומית, אנשי הקבוצה ביקשו ממנו רק לייצב את ההרכב ולנסות לשרוד, אלא שהימים חלפו, היציבות נשמרה, אביטן לפתע מצא את עצמו במקום השני והשאר היסטוריה.

"לפני כמה חודשים אכלנו ארוחת שישי אצל ההורים שלי", סיפר אביטן לאחר שפגש באביו במהלך החגיגות. "אני זוכר שאכלנו, דיברנו ופתאום אבא שלי אמר לי 'נראה לי שיש לכם קבוצה טובה, אולי תנסו לעלות ליגה?'. נתתי לו מבט כזה כמו של ילדים שמסתכלים מוזר על ההורים שלהם, כי לא הבנתי מאיפה הגיעה המחשבה הזו, אבל כנראה שהמבוגרים רואים דברים שהצעירים לא. בזמנו צחקתי מהאפשרות הזאת והיא נראתה לי מוזרה. והנה, היום זה קרה".

איך קרה שוויתרת על התפקיד בהפועל באר שבע והגעת לחדרה?
"זו לא הייתה החלטה קלה. אני מחובר להפועל באר שבע, זה המועדון שלי והבית שלי. אבל בבטן הרגשתי שזה הצעד הנכון וזה פשוט קרה. כשביקשתי מאלונה ברקת ומאסי רחמים לעזוב, הם נתנו לי את ברכת הדרך באופן מיידי. היה לי איתם גם קשר מקצועי נהדר לאורך כל התקופה הזו והם עזרו לי מרחוק".

ניסו אביטן (עמרי שטיין)

אפשר לומר שזה היה הימור טוב. הקריירה שלך בנסיקה.
"בכל דבר בחיים יש סיכון וסיכוי. הרבה פעמים אני הולך עם תחושת הבטן שלי והקריירה שלי עכשיו שלובה עם הפועל חדרה. כולם חולמים להגיע לליגת העל ואנחנו הגענו לשם ביחד. אני רואה את העתיד שלי בטווח הקצר בחדרה, טוב לי ואני מאושר פה".

הקבוצה שלך מבוססת על שחקנים צעירים שגדלו בעיר והתפתחו ככל שעבר הזמן. אתה רואה אותם ממשיכים איתך גם לליגת העל?
"כן. בכלל, אני חושב שבניגוד לקבוצות אחרות שעלו ליגה והשתגעו, אצלנו הבסיס של הקבוצה הזו יישאר. אנחנו נחזק את הקבוצה, אבל הבסיס יישאר. אני מאמין שהשחקנים האלמוניים האלה מחדרה כן יוכלו לעשות את קפיצת המדרגה שלהם. רובם צעירים מאוד ואני חושב שזה חסר תקדים לראות ארבעה-חמישה שחקנים מתחת לגיל 20 שמשחקים בהרכב. זה מראה שיש כדורגל טוב ושיש פוטנציאל בשחקנים המקומיים שלנו".

שחקני חדרה חוגגים בסיום (עמרי שטיין)

במהלך העונה נאלצת לאלתר, גם בגלל פציעות וגם בגלל הרחקות. שני המגנים שלך למשל קרעו את הרצועות ואחרים שיחקו על אדי הדלק האחרונים שלהם לקראת הסוף. מה עבר עליך ברגעים האלה כמאמן?
"זה לא היה קל, כי היינו צריכים לעבוד בשני מישורים. מצד אחד, לשמור על הסגל הקטן שנשאר לנו בריא ושלם תוך כדי שהתמודדנו גם עם הרחקות בכמויות מטורפות. מצד שני, היינו צריכים לשמור על כולם חזקים מנטאלית. אני חושב שעשינו עבודה מדהימה, עם כל הצוות המקצועי ועם אורן גולן היו"ר שתמך בנו. כל מה שרציתי קרה וזה לא מובן מאליו למאמן בארץ. אין משהו שביקשתי והעניין לא נפתר בתוך דקות".

יש לך חיבור טוב גם עם תושבי העיר חדרה?
"מאוד. חדרה פתחה את הלב שלה בפניי. קיבלתי כל כך הרבה אהבה, מהקהל ומהרחוב. התחלנו עם עשרה אוהדים במשחק הראשון וראיתם איפה זה נגמר. זה מזכיר לי גם את הפועל באר שבע, שהייתה לפני עשור עם חמישים אוהדים בווסרמיל, היה תהליך, קרו דברים ובסוף זה נגמר אחרת גם שם. אצלנו הכל רץ מהר ונצטרך לדעת להתייחס גם לזה, אבל אין לי ספק בכלל שאנחנו בדרך הנכונה".

ניסו אביטן חוגג בסיום (עמרי שטיין)

יכול להיות שתגיעו גם לצמרת ליגת העל?
"לא. אני חושב שזו חוצפה לומר את זה. כמו שהיינו צנועים מהרגע הראשון בליגה הלאומית, כך נציב מטרות דומות גם לגבי ליגת העל. המטרות שנציב צריכות להיות קודם כל ברות השגה וכמובן שאם נרגיש שיש מה לשדרג, נשדרג גם את המטרות שלנו שם. כרגע זה עוד רחוק מאיתנו".