ג'ורדי קרויף סיים אמש (שלישי) את משחק הבית האחרון שלו במכבי תל אביב. שש שנים, חמש מהן כמנהל מקצועי ועוד אחת כמאמן, יסתיים באופן סופי ביום שני הקרוב. אחרי המשחק מול בני יהודה באצטדיון המושבה, ההולנדי יארוז את חפציו וימריא לביתו שבברצלונה. אל מגרשי הכדורגל הוא יחזור בקיץ הקרוב כצופה או כמתמחה, אך לא כבעל מקצוע. לאחר ה-1:3 על בית"ר ירושלים, הוא חשף כי התכנון שלו נכון לימים אלה – הוא לצאת לשבתון.
ההולנדי רוצה זמן לעצמו, למשפחתו, וגם ללמוד מחדש על המשחק שמלווה אותו כל חייו. קרוביו המליצו לו לאחרונה לקחת את השנה האחרונה ולהיצמד לפפ גווארדיולה בצוות המקצועי של מנצ'סטר סיטי. קרויף מצידו לא מתכוון לעשות זאת, אך כן בהחלט ירצה לבלות בהשתלמות תחתיו ולא רק, אלא גם תחת אנשי מקצוע נוספים בתחומים שונים בכדורגל - לפני שיחזור לעבוד בתחנה הבאה שלו בקריירה.
אמש, הוא לא רק נפרד מאוהדי מכבי ת"א בנתניה, הוא גם נפרד מברק יצחקי, מי שלמעשה החל מהיום מתחיל את הפרק החדש שלו בקריירה בצוות הניהולי של המועדון, כהכנה עתידית לתפקיד המנהל הספורטיבי של הצהובים.
ג'ורדי, זה היה ערב מיוחד עבורך ועבור יצחקי, תספר איך הרגשת?
"אני חושב שזה היה ערב מיוחד עבור ברק. זה דבר אחד לעזוב מועדון שבו היית מספר שנים, וזה דבר אחר לגמרי להפסיק לשחק כדורגל בפעם הראשונה בחיים מאז גיל 6. עבורי זה יום מיוחד בשביל ברק. בשבילי זה קצת אחרת, הגענו לסיכום עם המועדון שנעשה איזשהו טקס פרידה בספטמבר-אוקטובר, אני אגיע במיוחד לישראל למשחק ביתי ושם זה יקרה, זו תהיה הפרידה הכי יפה. שחקנים שעזבו ואז חזרו לטקס פרידה – עבורי זה היה הכי מרגש. לא הייתי היום במצב רוח חגיגי, מבחינתי הייתי ממוקד רק בלנצח במשחק. נמצא תאריך, ספטמבר - אוקטובר, אגיע לעיני אצטדיון מלא, אני אוכל להסתכל לאחור ולהתרכז באותו הרגע. כשאנחנו עדיין תחת הליגה ומשימות ואני עובד במועדון, זה קצת קשה לי".
הייתה לך נגיעה בתפקיד החדש של ברק? האם המלצת למכבי ת"א לקחת אותו לתפקיד הזה כדי לבנות אותו כמנהל הספורטיבי הבא?
"עבורי זה קל לנתח את הצעדים. כשפגשתי אותו בפעם הראשונה לפני שש שנים, הוא היה מרדן, הוא לא היה בחור קל לטיפול, זאת הייתה החלטה קשה עבורי להשאיל אותו לקפריסין. הוא שחקן כריזמטי, מוכשר מאוד, אבל באותו הרגע הרגשנו שזה הדבר הנכון לעשות. אני זוכר שבעונה שלו שם הייתי נוהג להפתיע אותו באימונים. הייתי פתאום צועד אל הדשא ולוחץ יד לרוני לוי וברק היה תמיד בהלם שאני שם. שמתי עליו עין שם, עקבתי אחריו כי ידעתי שהוא שחקן עם כישרון חריג, אתם יודעים את זה יותר טוב ממני. הוא סבל מפציעות קשות אבל תמיד היה שם איתנו. בתחילת העונה הגעתי לסיכום איתו שאני צריך אותו לא רק במגרש אלא גם בחדר ההלבשה. הוא שחקן כריזמטי לא רק בדשא אלא גם בחדר ההלבשה. הוא מנהיג. והוא היה נאמן לי עד היום האחרון. מה שקרה לפני שש שנים - שנינו הבנו את זה, זה פתח לו את העיניים ואת הראש קצת. אני גאה שעכשיו הוא עושה צעד ועולה לדרג ניהולי.
“משמח אותי לראות שחקנים שפורשים ומקבלים תפקידים במועדונים. אני אוהב לראות את יואב זיו בתוך הקבוצה. אני אוהב שקרלוס גארסיה לצדי בספסל. עכשיו ברק יגדל על תפקיד חדש, זה מדהים בעיני. אני שמח שהבעלים מקבל החלטות כאלה כי אין אף אחד שמבין את המועדון יותר מכאלה שהיו במועדון ברגעים הקשים שלו וסבלו וברגעים הטובים שלו ונהנו. הם אלה שמכירים את המועדון. ברק הוא מנהיג, הוא חכם בצורה בלתי רגילה. לזכותו ייאמר, שהוא בין היחידים שאף פעם לא הצלחתי לערבב או לעשות עליו מניפולציות. הוא תמיד ידע לקרוא אותי. הוא בחור חכם מאוד ואני מעריך את זה".
אולי היום, שש שנים אחרי, אתה יכול לספר לנו למה בעונה הראשונה שלך החלטת לשלוח את ברק לקפריסין ולא את אלירן עטר?
"ברק יודע את התשובה, זאת הייתה החלטה כואבת, היה הלם ללא ספק, בטח עבורו, אבל הוא תרגם את ההלם הזה ואת הכעס שאולי היה לו - למוטיבציה. הוא עבר לקפריסין, הבקיע 14 שערים, הוא חזר שנה לאחר מכן נחוש וחדור והוא הבין לדעתי הרבה דברים בשנה הזאת. ההחלטה לתת לו ללכת לא הייתה אישית כי לא הכרתי אותו. אני רק יכול להגיד שאני ממש גאה בברק, לעבור קרע בצולבת, להחלים, לחוות שוב קרע בצולבת ושוב להחלים. אולי העונה הוא לא שיחק את הדקות שהגיעו לו לשחק אך הוא נותר נאמן כמו חייל, הוא תמך בי, הוא ניסה לעזור לי להיות מאמן טוב יותר ואני מעריך את זה. יש לו לב גדול ואני מאחל לו את כל הטוב במה שיבוא. הוא יודע שהוא יכול להתקשר אליי 24/7 ואני אהיה שם עבורו באותו הרגע".
ג'ורדי, אמרת שאתה לא מאמין שהיית כאן שש שנים, למה?
"הייתי שחקן, ועברתי מועדונים ומדינות וכשחקן אתה יודע שזה חלק מהסיפור וחלק מהמשחק. אני זוכר שהגעתי לקפריסין, ללרנקה ביום הראשון שלי בתפקיד מקצועי. ופתאום כבר לא הייתי עוד אחד מהשחקנים. פתאום כולם עמדו במעגל והסתכלו עליי, ואמרתי לעצמי באותו הרגע "אוקיי, וואוו, זה באמת קורה - זה שינוי בחיים שלי". כשאני מסתכל לאחור, זאת הייתה החלטה פשוט נהדרת שלי לבוא למכבי. מיץ' וג'ק הגיעו ללרנקה כדי פשוט לקחת אותי פיזית משם, הם בגדול קנו אותי מא.א.ק לרנקה, חשבתי שאהיה כאן 3-4 שנים ואז אבצע צעד קדימה למקום אחר. למען האמת, הייתה לי האפשרות לבצע את הצעד הזה, אבל גם הייתה לי נאמנות לבעלים שפשוט הרגשתי שאני עדיין חייב להישאר כאן. אני שמח מאוד מאיך שהמועדון תמיד נהג איתי. אני חייב לציין שגם כשאני הולך ברחוב, או בכל אצטדיון אליו אני מגיע, אני תמיד מקבל כבוד גדול משחקנים ומהסובבים, וזאת תחושה מדהימה".
אתה חושב שהצלחת להותיר חותם ולעשות שינוי בכדורגל הישראלי?
"אני זוכר את המילים שלי ביום שבו הגעתי לכאן. אמרתי שאני רוצה להיזכר כבחור חיובי. כאחד שעשה יותר דברים טובים מאשר רעים. אני חושב שעמדתי במשימה הזאת. ברור שכמקבל החלטות אז יש החלטות טובות ויש רעות, תמיד יש טעויות, אבל בסוף זה עניין של אחריות וקבלת החלטת אחריות ובסופו של יום אני מאוד גאה בשש השנים שלי כאן. זה הרבה מעבר למה שציפיתי. אני אוהב את ת"א, אני אוהב את המנטליות פה, אני אוהב את הליברליות כאן, הרגשתי מאוד נוח פה".
אמרת לפני כמה ימים שאתה רוצה קצת לנוח אחרי העונה הזאת. האם זה אומר שלא תמהר לחתום במקום חדש בקיץ?
"הקיץ האחרון וזה שלפניו היו מאוד קשים. היו 11.5 חודשים של עבודה יום יומית, שאחריהם באה אכזבה על כך שהפסדנו את הכל, ואז פתאום אתה צריך לשנות תכניות לגמרי. בזמן ששחקנים יצאו לחופש, אני הייתי צריך להמשיך לעבוד ולקבל החלטות על מי הולך ומי נשאר ומה עושים. בשנתיים מאז שאבא שלי מת, לא היה לי באמת זמן לעצמי, להתנקות, לאפס את הראש. אני חושב שעכשיו זה הזמן שלי לעשות את זה. זה הזמן שלי ללמוד מאנשים אחרים. לבלות שבוע עם מנהל ספורטיבי כזה או אחר שאני אוהב, לבלות שבוע אחר בהשתלמות אצל מאמן שאני אוהב, זה הזמן ללמוד מחדש, לרענן את סט הכלים שלי ולהתפתח. אני לא יודע מה יהיה היעד הבא שלי, אני כן יודע שהצעד הראשון שלי יהיה פשוט לא לעשות כלום במשך תקופה וכשאהיה מוכן לחזור לעבוד - אחזור".
אנחנו מדברים איתך המון פעמים על קשיים. קשיים במגרש, קשיים בניהול המקצועי, קשיים באימון - כמה קשה היה לך להיות כאן שש שנים, בלי המשפחה שלך, בלי הילדים שלך, לקום כל בוקר לבדך?
"אני חושב שכאשר אתה בכדורגל - אלו החיים שלך. אתה בא והולך. כן, התגעגעתי מאוד לילדים שלי, אבל יש לי קשר חזק מאוד איתם. דבר אחד שכואב לי מאוד זו המחשבה שלא הייתי מספיק לצד אבא שלי בשנה האחרונה של חייו. אבל אלו החיים בתוך הכדורגל".
יש סיכוי שתחזור לעבוד במכבי ת"א בעתיד?
"אני לא יודע, לכדורגל יש מסלול משונה. יש לי יחסים טובים עם הבעלים, הוא יודע שאני אדם ישר, נקי, נאמן וזה משהו שהוא מאוד חיפש כשהוא הביא אותי. הוא תמיד עמד מאחוריי, בכל רגע בשש השנים האחרונות, גם כשלא הלך, הוא מעולם לא הפנה אצבע לעברי. גם ג'ק תמיד היה לצידי בשנים שלו כמנהל המועדון. אז אומנם הסיפור שלי מבחינה מקצועית נגמר כאן, אבל אני בטוח שנשמור על מערכת היחסים הקרובה שלנו כחברים. בעתיד? אני לא יודע. כשאתה עוזב מקום בצורה טובה, אז הדלת לעולם לא נסגרת. כרגע - מכבי ת"א צריכה ללכת בכיוון אחד ואני צריך ללכת בכיוון השני, מה שהעתיד יוליד אף אחד לא יודע".