אנדרס אינייסטה הודיע היום (שישי) באופן רשמי על עזיבתו את ברצלונה בתום העונה, כאשר הוא כינס מסיבת עיתונאים חגיגית בה גם הודיע כי היעד החדש שלו בקריירה אחרי 22 שנים בסך הכל במועדון הקטאלוני ו-16 עונות בקבוצה הבוגרת, עמה הגיע לשלל הישגים ותארים, לא יהיה באירופה. המועדון הבא שלו עדיין לא ידוע.
אינייסטה פתח את דבריו ואמר בגרון חנוק ובדמעות: “אחר צהרים טובים לכולם, מסיבת העיתונאים הזו נועדה כדי לומר שזו העונה האחרונה שלי כאן. זו החלטה שלקחתי בכובד ראש, שהייתה לי קשה מאוד. אחרי 22 שנים כאן, אני יודע מה זה להיות שחקן של ברצלונה. זו הקבוצה הכי טובה בעולם מבחינתי, אני יודע מה הדרישות כדי להיות שחקן כאן שנה אחר שנה, אני יודע מה זה אומר להיות כאן הקפטן, אני חייב להיות כנה עמי ועם המועדון”.
עוד הוסיף: “תמיד דמיינתי שאסיים כאן את הקריירה, המטרה שלי הייתה שארגיש שהייתי מועיל, נאמן וחשוב לקבוצה הזו. זה יום קשה מאוד בשבילי, כי הייתי כאן כל חיי. לומר להתראות זה קשה מאוד, אני מבין את זה כחוק של החיים. לא הייתי חי עם עצמי בשלום אם הייתי מגיע למצב של חוסר נוחות במועדון, לי מגיע ולמועדון מגיע הטוב ביותר. רוצה להודות לקבוצה, ללה מאסייה על מה שהעניקו לי. אני מי שאני ותמיד אהיה חלק מהמקום הזה, תודה לכל החברים שלי שהיו איתי בכל רגע בקריירה. זה הפך אותי לטוב יותר בכל יום, רוצה להודות לאוהדים ולמשפחה שלי שליוותה אותי מהרגע הראשון והייתי איתי בכל משחק. יש לי הרבה רגעים שאנצור ואין דבר חשוב מזה”.
גם שאר חבריו של השחקן האגדי החלו לדמוע לנוכח דבריו והוא המשיך: “אני והמועדון הענקנו אחד לשני הכל, אני שמח שיצא לי להיות חלק ממועדון על, שנתן לי ולמשפחתו את הכל. אני מרגיש גאה ושלם עם ההחלטה שלקחתי, המטרה היחידה שלי הייתי להצליח עם המועדון הזה והצלחתי בכך, נתתי את כל מה שיכולתי לתת. קשה להצביע על רגע זכור אחד, כי חוויתי שלל רגעים קסומים. תמיד אזכור את הופעת הבכורה, לא אשכח את היום הראשון עם הקבוצה הבוגרת, זה הרגע המשמעותי ביותר. דיברתי עם אנשים רבים, שחקנים, הנשיא, המנהל המקצועי, אני לא הייתי צריך שיגידו לי מה הם רוצים, כי זו התשוקה שלהם. רציתי רק לומר להם שאני רוצה לקחת רגע בשביל עצמי, לכן ניצלתי כל רגע בשנה הזו כאילו היא האחרונה שלי”.
“זה היה תהליך ארוך שנמשך חודשים, היו ימים שהיו לי יותר ספקות והיו ימים שפחות. זה טבעי, הייתי כאן כל חיי וזה קשה לומר שלום. ביום שהארכתי את החוזה אמרתי כמה מילים, אבל המועדון יודע שאני כן ואם אני לא יכול לתת את הטוב ביותר שלי, אז אני לא שמח היכן שאני נמצא. עד שהעונה תיגמר, יש עוד דברים לפנינו כקבוצה ואז יהיה זמן לדבר, תמיד אמרתי שלעולם לא אשחק נגד המועדון שלי, כל קבוצה שלא מאירופה נלקחת בחשבון”. זה לא עניין גדול מבחינתי לא לזכות בכדור הזהב, השלמות שלי לכדורגל לא מתבטאת בתואר כזה או אחר. לא רוצה להשלות אף אחד, אני בקרוב בן 34 וסחטתי את עצמי עד הסוף, אני יודע מי אני ועל כן אני גם מודע למחיר. לא רציתי להשאר היכן שאני לא נותן את המיטב. הייתי פה שנים רבות וזכיתי בהמון תארים ואני מקווה שבארסה תמשיך כך בעתיד”.
ימיו הראשונים במועדון: “הגעתי לכאן כילד בן 12, עזבתי את המשפחה שלי כדי להגיע, הייתי חייב לנצח כאן. בהתחלה זה עלה לי ביוקר, אבל ניסיתי כמיטב יכולתי להשיג את הכל. הימים הראשונים היו נוראיים, היה קשה לעזוב את הבית, אבל זה היה שווה את המאמץ. אני עוד אחזור לכאן כשחקן, בעוד שלוש שנים אחזור לשחק (צוחק), זו בדיחה כמובן. קשה לי להתחייב שאחזור בעתיד, כבר היה מבוגר מאוד, אלו ימים מאוד מרגשים וחשבתי על הרגע הזה זמן רב, אבל העונה עוד לא נגמרה ויש לי עוד אליפות להשיג. תמיד אודה לכל מי שנתן לי כבוד, אשא זאת בליבי לעד לאן שאפנה. יש עוד לא מעט משחקים לפניי וכל אחד יהיה מרגש ביותר, אנסה ליהנות עד הסוף. היו לי כמה מאמנים שהשאירו לי זכרונות נפלאים, כל אחד היה חשוב לכל רגע בחיי. אני בר מזל שהיו לו מאמנים ושחקנים כאלו לצדי”.
הקריירה לצד ליאו מסי: “היה לי את הכבוד ואת הזכות הזו לחלוק כל כך הרבה שנים מהקריירה שלי לצדו של מסי, אין אף אחד שדומה לו, הוא היה החלק הקטלני בכל תואר שבו זכינו. זה היה משהו יחודי לשחק ביחד איתו. אני רק רוצה להיזכר כשחקן כדורגל טוב, כאדם טוב, הכדורגל זה משהו זמני ומה שזוכרים זה את האדם עצמו”.