רגע לפני חצי הגמר האירופי: דאבור מדבר על הכל

הקריירה של מונס דאבור תגיע הערב (חמישי) ב-22:05 לשיא נוסף כאשר יתארח עם רד בול זלצבורג במארסיי במסגרת חצי גמר הליגה האירופית. הקבוצה האוסטרית הדיחה בדרך לחצי הגמר קבוצות חזקות כמו לאציו וריאל סוסיאדד. הגמר בליון מול אתלטיקו מדריד או ארסנל נמצא במרחק של 180 דקות ודאבור, שכבש העונה 26 שערים בכל המסגרות, מכוון גבוה. בראיון נרחב ל-ONE סיפר דאבור על השיאים, הילדות, העבר במכבי תל אביב והחלומות הגדולים.

דאבור אמר: “לקח לי לא מעט זמן לעכל את זה, זה באמת לא נתפס בהתחלה, במיוחד אחרי ה-4:2 ללאציו במשחק הראשון, אבל באמת האמנו, מהרגע הראשון, יש לנו קבוצה מאוד מחוברת ומלוכדת ומעבר לכישרון יש לנו מרקם חברתי מדהים, אנחנו משפחה אחת גדולה. כל הזמן חלמנו והאמנו ואנחנו לא עוצרים, רוצים להיות בגמר. מארסיי קבוצה חזקה מאוד אבל גם אנחנו, אנחנו הולכים בכל הכוח, רוצה להגשים עוד חלום אישי וקבוצתי. ללא ספק השיא היה בגומלין נגד לאציו”.

“זאת ללא ספק העונה הכי טובה בהיסטוריה של המועדון, מדהים מה שאנחנו עושים. יש פה אנשי מקצוע מהדרגה הראשונה באירופה, מתקנים מפחידים, וללא ספק מאמן ברמה מאוד מאוד גבוהה, עוד תשמעו עליו בהמשך, הוא בנה קבוצה מצוינת, תלכיד ברמה גבוהה וכמובן שצריך לציין שרוב הקבוצה בנויה משחקנים צעירים חסרי ניסיון, שוב זה לא מובן מאליו, אנחנו לא רוצים לעצור פה. ידעתי עוד לפני תחילת חלון ההעברות בינואר שבזלצבורג לא מתכוונים למכור אותי וזה עזר לי לא לחשוב יותר מדי על ההצעות שהיו”.

“זו העונה הכי טובה שלי בקריירה גם מבחינת מספרים וגם יכולת, כשנותנים לי את הגב ומאמינים בי אני תמיד יודע להחזיר, באמת אני חושב שהשתדרגתי העונה מאוד. מעבר ליכולת ההבקעה והמשחק הקבוצתי, אני מרגיש גם סוג של מנהיג על המגרש, דאבל וגמר הליגה האירופית זה יהיה השיא. אני בשל הרבה יותר לעבור לתחנה הבאה שלי באירופה”.

הכל התחיל בנצרת

אבל עוד לפני התחנה הבאה, בחזרה לתחילת הדרך. דאבור גדל בנצרת ועשה את צעדיו הראשונים במכבי אחי נצרת המקומית. "כבר בקבוצת הילדים והנערים היו לי מספרים לא רגילים, אני זוכר שבאחת העונות סיימתי עם יותר מ-70 גולים בנערים באחי נצרת. גדלתי במקום חם ואוהב ומהרגע הראשון קיבלתי את הגב מהמשפחה ומכל הסובבים אותי. להגיד לך שכבר אז חלמתי להיות בחצי גמר הליגה האירופית כשחקן מוביל אני אשקר, החלום הראשון היה לשחק בבוגרים של אחי נצרת ולאט לאט התגלגלנו מחלום לחלום. באתי מבית שכולו כדורגל. אבא ז"ל היה המנהל של הקבוצה, אני ואחי שיחקנו מגיל קטן אז הכדורגל היה חלק מהחיים של כולנו, גם של אמא".

דאבור. התחיל בנצרת (רויטרס)

“קיבלתי שם את הכלים הראשוניים שלי כשחקן כדורגל, את הבסיס, הייתי שחקן מאוד אמוציונלי והפסד אף פעם לא היה בא בחשבון, זוכר כשהייתי מפסיד במשחקונים הקטנים באימונים זה היה בשבילי סוף העולם, הייתי חוזר הביתה בוכה. קיבלתי באחי את הערכים של להיות ווינר מגיל מאוד צעיר ואני חושב שזה איתי עד היום, גם באימונים פה בזלצבורג. כשאתה אומר לי אחי נצרת, אתה אומר לי בית”.

שחקן העבר של נבחרת ישראל, נג'ואן גרייב, סיפר על תחילת הדרך של דאבור: “הוא היה שחקן חוצפן בצורה החיובית עם מנטליות ואופי שונה מהאחרים. העלינו אותו לבוגרים אני וג’ון (גרגורי) בעונה הראשונה שלו בנוער. ידענו שהוא שחקן וכישרון, אבל מה שייחד אותו מאחרים – האופי להצליח בכל מחיר. לא דפק חשבון לאף אחד, אם זה יריב או אצלו בקבוצה, כל זאת עם אישיות בוגרת ומקצענות רבה, לא צעקות ודאווינים”.

נג'ואן גרייב. "ידענו שהוא שחקן וכישרון" (שי לוי)

גרייב המשיך: “זה מה שאנחנו מנסים ללמד את הדור הבא בנצרת. כישרון כל אחד יכול לזהות אבל הכי חשוב הוא אופי ומנטליות בדרגה הכי גבוהה שיש. קח דוגמה מהמשחק נגד לאציו. מחצית ראשונה חלשה של כל הקבוצה וכמעט לא נגע בכדור, בדרך כלל אצלנו שחקנים נעלמים ודועכים עד שנגמר המשחק או מחליפים אותם, הוא לקח בחצי השני את כל הקבוצה על הכתפיים והם ניצחו”.

המאמן שאימן אותו בתחילת הדרך בילדים בנצרת, ווסים נסרה, הוסיף: “מונס קודם כל כבן אדם תמיד היה אהוב על כל חבריו ותמיד היה במרכז העניינים. היה קשור מאוד לאבא שלו זכרונו לברכה שלווה אותו כמעט לכל משחק. מונס השחקן היה בא שעה לפני כולם לאימונים ולא מפספס אף אימון. מונס שחקן ווינר ולא אהב להפסיד אפילו במשחקונים של האימונים, היה סקורר שהבקיע שערים כמעט בכל המשחקים”.

דאבור במדי הנבחרת (רדאד ג'בארה)

דאבור רחוק חמישה שערים מהשוואת השיא של ערן זהבי (31) כשחקן הישראלי שכובש הכי הרבה שערים בחו”ל בעונה אחת. בכל מקרה, דאבור הפך למלך השערים של הליגיונרים בכל הזמנים. "כבוד גדול להיות הליגיונר עם שיא הכיבושים הכי גדול בהיסטוריה”, אמר דאבור. “זה לא מובן מאליו כמובן, במיוחד כשאני מסתכל על כל השחקנים הגדולים שהיו לנו פה, זה מוסיף לי הרבה מוטיבציה להמשך הדרך, זאת רק ההתחלה ואני רוצה לשבור עוד ועוד שיאים”.

מי שעשויה לפגוש את זלצבורג בגמר היא ארסנל, במה שעשוי להיות משחקו האחרון של ארסן ונגר במועדון. דאבור הבהיר להיכן הוא שואף לעבור: “אני מאמין במשפט שאומר שכדי להגשים חלומות אתה צריך לחלום קודם. אחרי שהגשמתי הרבה חלומות אישיים ומשפחתיים, החלום הגדול זה לשחק בארסנל, ולהגיד לך את האמת ובמיוחד אחרי ששיחקנו נגד קבוצות ברמה מאוד גבוהה באירופה, אני יכול לשחק ולהצליח ברמה הזאת, אני בטוח”.

וולבק ואובמיאנג חוגגים. בקרוב עם דאבור? (רויטרס)

“אולי מכבי טעו איתי”

דאבור נכנס לתודעה כשעבר למכבי תל אביב. על כך הוא מספר: “עברתי תקופה לא קלה בנוער של מכבי ת”א אך מוצלחת מאוד, בהתחלה לא שיחקתי וזה לא היה קל, אחרי שהייתי רגיל להיות שחקן הרכב ומפתח במחלקת הנוער של אחי נצרת ופתאום צריך להתחיל להתרגל למעמד החדש שלך, זה מאוד קשה במיוחד כשגרתי בת"א ורחוק מהמשפחה”.

“אני זוכר שהייתי מתקשר ובוכה לסבא שלי, לא רציתי להישאר, רציתי לחזור הביתה, לאחי נצרת, הייתי ילד וכל מה שרציתי זה החום של הבית והמשפחה, בסוף סבא התעקש וכל השאר היסטוריה. בדיעבד, אני חושב שזה חישל אותי וגרם להתמודד בצורה יותר טובה בחו"ל, אם אתה לא חזק מנטלית אתה נכשל, אין אפס”.

דאבור במדי מכבי ת"א (רדאד ג'בארה)

מי שמשמש כסוכנו של דאבור הוא אבי נמני, עליו העיד מונס כי הוא “חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלי, הוא לא רק הסוכן שלי, זה הרבה מעבר, היה תמיד שם בשבילי, ברגעים הקשים גם, הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה שלי”. 

נמני אמר: “מונס מצליח מצד אחד לשמור על יציבות לאורך תקופה ארוכה לשמחתי. הוא הוא הסתגל לחיים בחו”ל די מהר ומצליח לשדרג את עצמו מבחינה מקצועית ולאתגר את עצמו כל פעם מחדש. העונה האחרונה מאוד מוצלחת עם הישגים אדירים בזירה של הליגה האירופית. מקווה שהחלום יימשך עד לסיום העונה”.

האם הוא מרגיש פספוס בגלל מכבי? “לא מתפקידי לענות על זה אבל כן, אולי טעו, אי אפשר לדעת, הכל בדיעבד אבל אני יכול להגיד שבסיטואציה אחרת הם היו נלחמים עליי יותר”. הוא הוא מופתע מההתרסקות שלהם העונה? “ברור שאני מופתע. הייתי בטוח במאה אחוזים שהם יילכו עד הסוף גם אם לא ייקחו בסוף”.

על ג’ורדי קרויף אמר דאבור: “חבל לי על כל מה שקורה איתו לאחרונה כי באמת זה לא מגיע לו, מי שמכיר אותו מקרוב יודע שהוא מבין כדורגל ברמה גבוהה, אם הוא טעה או לא? את זה הוא יענה לכם. אבל באמת לא חושב שמה שקרה איתו השנה ימחק לו את מה שהוא עשה בשביל מכבי ת”א בשנים האחרונות, הוא שינה את ה-DNA של המועדון. ג’ורדי מפרגן לי כל הזמן אחרי כל ניצחון גדול, עדיין שומר על קשר, אולי הוא ייקח אותי לברצלונה (בצחוק)”.

ג'ורדי קרויף. ויתר על דאבור (נעם מורנו)

דאבור, שאלות בקטנה

הפרגון בארץ: “להיות איתך הכי כנה, אני כבר לא מסתכל על זה וגם לא רוצה לדבר על זה, אבל לאנשים בארץ חצי גמר הליגה האירופית שווה לחצי גמר גביע הטוטו וכמובן מבלי להמעיט בערכו של האחרון, אני עדיין תוהה לעצמי – למה? בעיתונות הזרה ללא ספק אני מקבל הרבה יותר הערכה מבלי לפגוע בכולם כמובן. יש גם בארץ מי שיודע להעריך ולפרגן”.

קבוצתו לייפציג כחלק מתאגיד רד בול: “מפעל של כוכבים, באמת מדהים מה שקורה בכל קבוצת רדבול, בכל שנה הם מוכרים שחקנים לטופ העולמי, בקיץ הקרוב יעברו שחקנים משם לליברפול ברצלונה ועוד”.

מונס דאבור חוגג עם ואלון ברישה (רויטרס)

הגעגועים לאביו המנוח: “המשפחה זה הכל ולפני הכל, באמת שלהכל יש תחליף חוץ מלמשפחה, בלעדיהם לא הייתי מגיע לחמישה אחוז מאיפה שאני היום, נתנו לי הכל מהכל, את כל התנאים בשביל להצליח. אבא ז"ל מגיל קטן הסביר לי מה הוא רוצה ממני, נתן לי הכל עד יומו האחרון, אהבה, את כל הכלים להצליח, לא החסיר ממני כלום והיום אני מגשים לו את החלום הגדול שלו. ללא ספק הוא ואמא בנו משפחה לתפארת, כולנו יד אחת, מגובשים אחד בשביל השני. הייתי מחליף את כל הקריירה שלי בשביל עוד כמה דקות עם אבא, הוא השאיר חלל ענק שאף אחד לעולם לא יצליח למלא, הכי מתגעגע אליו בעולם”.

החיים בחו"ל: “אלו חיים שונים לגמרי, לוקח זמן להתרגל ולהסתגל אבל בסופו של דבר צריך תמיד לשים מול העיניים את המטרה לשמה הגעתי לפה. הכל שונה פה, מזג האוויר, האנשים האוכל המנהגים, הכל. כולם פה מנומסים, נותנים לך את מרחב. הם שקטים, יש פה ללא ספק איכות חיים אבל כמו לכל דבר יש מינוסים ופלוסים”.

דאבור. צובר ותק בחו"ל (רויטרס)

גאוות המגזר: “זה מאוד מרגש ומחמם את הלב, תמיד כיף להביא גאווה למשפחה שלך, למגזר, למדינה. האמת שאחרי העלייה לחצי הגמר לא יכולתי להישאר אדיש לכל הפרגונים, אפילו קצת הייתי נבוך, מקווה להמשיך להביא כבוד”.

תג מחיר של 25 מיליון: “אני לא רוצה להתייחס לסכומים אבל אני מודע לזה כמו כולם וזה לא סוד. זה גם מראה כמה הם מעריכים אותי, אחריות מאוד כבדה על הכתפיים”.

נקודת המפנה והחזרה לגראסהופרס: “אחרי שלא קיבלתי את ההזדמנות בחצי העונה הראשונה תחת אוסקר, חזרתי למקום שנתן לי המון והרבה בזכותו אני נמצא איפה שאני היום, נתתי חצי עונה חלומית ועזרתי להם להתרחק מהתחתית ואפילו היינו מאוד קרובים להעפיל לאירופה, זאת הייתה נקודת המפנה, החזרתי את הביטחון העצמי וחזרתי לזלצבורג חד ומוכן”.

הגעגוע לבית החם: “זה אחד הדברים הכי קשים, תמיד מתגעגע לבית, לאוכל של אמא, אבל האמת שלאחרונה ובעיקר בזכות ההצלחה באירופה אני מרגיש פה בבית כי בכל שבוע מישהו אחר מהמשפחה בא לראות את המשחקים שלי, לחצי גמר יגיעו כ-50 אנשים מנצרת”.